יואוו.

יואוו.*אור קטן*

יש קטע כזה

קטע מטומטם גם

שההפרש בין הילד האחרון לכמעט אחרון גדול מאוד.

תסתכלו על משפחות סביבכם

תשמעו שזה אחד הדברים המאמללים שאפשר לעשות לילד

תודה לכם ההורים שלי.

מכירה רק שתיים כאלה האמתחופשיה לנפשי

פפ*אור קטן*

אולי בסביבה שלי זה נפוץ יותר?

|מנסה שלא לנפץ את התיאוריה|

כנראהחופשיה לנפשי

(יופי)*אור קטן*

אבל

את חייבת לפחות להסכים איתי על זה שזה נוראאא לא אסטרטגי.

זה סדיסטי בעיקר.

לפעמים זה פשוט קורהחופשיה לנפשי

(אני מכירה מישהי שהייתה בטוחה שזהו ואז בום, הריון)
ושלפעמים החיים מרושעים גם עם הפרש קטן יותר

נכון. זה גם מהסיבות האלו*אור קטן*

גם זה נכון

אני מרגישה עכשיו כאילו אני מתלוננת על דברים ככ שוליים.

אבל פשוט כששמתי לב פתאום לזה שזו ממש תופעה, זה בלט לי

הייחופשיה לנפשי

אם זה מפריע לך זה לא שולי, אבל אני לא חושב שלכולם זה כל כך מפריע

אאוצ.פעם הייתי ניקית

והיי, שלום לך

מה נשמע ילדה?

כן. לא נעים.*אור קטן*

האמת שממש שטוב!
ברוך ה'

..פעם הייתי ניקית

איזה יופי!

ביני לבין אחותי האחרונה יש הפרש של שמונה וחצי שניםרוח סערה

ואני והיא היחידות בביתרוח סערה

כסאח.

קפיץ

זה ממש הבדל גדול כשאין אחים באמצע. מעניין איך זה.

לי קרה לא מזמן משהו הפוך

"תגידי, איך זה לגדול עם הרבה אחים? זה כיף?"
"מה הכוונה? זה לא שאני מכירה משהו אחר, זה כמו שאני אשאל אותך איך זה שיש רק אח אחד"
"למה? כמה שנים יש בינך לאחיך?" (כן. "אחיך". הגדרה נורא מדויקת. שאלה גאונית)
"שמונה וחצי"
"נו, אז עד גיל 8 כן היית בת יחידה. את בטוח זוכרת משהו על איך זה מרגיש"
נשארתי בערך ככה:

😶

חחחרוח סערה

יואו!*אור קטן*

זה מטורף.
ולא מאוד נדיר, יש לציין...

גם אצלי זה ככה⁦