לבקש בהירות הדרך בעיניים מצועפות מדמעות
היומיום משתיק את הקולות, העומס לא נותן להתמקד ברגשות שאין להם שם
בלילה פתאום את מישירה מבט ושואלת בקול או בשקט ממה את מפחדת
מקום מנוחתינו הוא רק בא-לוהים, כך מסתבר שוב ושוב ושוב
זה לא שאני שוכחת, פשוט איך מבקשים במילים פשוטות
איך הופכים את הכאוס הזה בתוכי לתפילה
איך חיים עם הכאב, ולמה
[ילדים כמונו לא נרדמים כבר בלילות]
)