מה גורם לכם/ן לכתוב?!🤔
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
"כשנגמרים לי הכוחות לבכות- אני כותב..."מזמור לאל ידי
כשממש אין לי ברירה- אני כותבת..עשב לימון
אם יש לי משהו אחר לעשות, תירוץ או מחשבות לדברים אחרים- אני מתחמקת מזה
סוד שאין עליו תשובהתפוז סיני
עושה רק טוב
מגיע רק מהטוב
מגיע רק מהטוב
הלוואי שנזכה לעשות טובמזמור לאל ידי
אחר כך נוכל להתחיל לעשות (כמעט) רק טוב...
הלוואיתפוז סיני
*סוד הכתיבה* עושה רק טוב...
זה מה שהתכוונתי לפחות
זה מה שהתכוונתי לפחות
להיפךמזמור לאל ידי
כתיבה אמיתית נובעת מעמוק הנפש
אבל אנחנו חיים בעולם כה מלא זיוף
שאנחנו נאלצים להסתפק בעומק הכאב...
אביב אמר פעם משפט יפה
אבל לצערי אינני זוכרו.
אבל אנחנו חיים בעולם כה מלא זיוף
שאנחנו נאלצים להסתפק בעומק הכאב...
אביב אמר פעם משפט יפה
אבל לצערי אינני זוכרו.
וזה לא עושה טוב?תפוז סיני
מה רע בעומק הכאב כשזה מה יש?
זה כמו לאבד יד...מזמור לאל ידי
אולי אפילו יותר
כמו לחתוך את ליבך
בעודך בחיים
להשאיר אותך להלך
על פני האדמה
ריק
שיכור
מחולל
אתה סב סביב עצמך
מוקף מעגלים
מוקף זאבים
משחרים לטרף
אורבים בין הצללים
מחכים לשעתם שתגיע
שעת הדמדומים
בינות למשברי
הכישרון והחשיכה
בין שדי עבר
לשדי עתיד
ניצבת תהום
עמוקה מני ים
עמוקה עד להחריד
ואתה לוגם
לגימות עמוקות
מהשחור שחור הזה
שותה עד אובדן חושים
מתמלא אבל לא רווה
איפה זה כואב?!
איפה
זה
כואב?!
כמו לחתוך את ליבך
בעודך בחיים
להשאיר אותך להלך
על פני האדמה
ריק
שיכור
מחולל
אתה סב סביב עצמך
מוקף מעגלים
מוקף זאבים
משחרים לטרף
אורבים בין הצללים
מחכים לשעתם שתגיע
שעת הדמדומים
בינות למשברי
הכישרון והחשיכה
בין שדי עבר
לשדי עתיד
ניצבת תהום
עמוקה מני ים
עמוקה עד להחריד
ואתה לוגם
לגימות עמוקות
מהשחור שחור הזה
שותה עד אובדן חושים
מתמלא אבל לא רווה
איפה זה כואב?!
איפה
זה
כואב?!
זה כואב כשנוגעיםתפוז סיני
כואב לו היד האבוד
וכל שהיה מחובר לו
כואב כי אוהב
כואב כי המשיך
בלי העבר
בלי העבר המרוחק
המנותק
מנתק את שרקוב כבר
וממשיך כמו חדש
עם כאב
כאב טוב
וכל שהיה מחובר לו
כואב כי אוהב
כואב כי המשיך
בלי העבר
בלי העבר המרוחק
המנותק
מנתק את שרקוב כבר
וממשיך כמו חדש
עם כאב
כאב טוב
אני תוההמזמור לאל ידי
האם קיים כאב טוב?!
והאם נתן למדדו כך
בהווה ולא בעתיד?
חוששני כי תהום הכאב
עמוקה מני ים
מכדי שלא לגמוע (כמעט)
עד תום...
והאם נתן למדדו כך
בהווה ולא בעתיד?
חוששני כי תהום הכאב
עמוקה מני ים
מכדי שלא לגמוע (כמעט)
עד תום...
לגעת בעומק-מזמור לאל ידי
זה תמיד כואב
אולי זאת הסיבה
שרוב בני האדם
כל כך רדודים
כל כך עסוקים בלברוח
שהם לא עוצרים רגע
בכדי להביט
ולברוח
פנימה.
אולי זאת הסיבה
שרוב בני האדם
כל כך רדודים
כל כך עסוקים בלברוח
שהם לא עוצרים רגע
בכדי להביט
ולברוח
פנימה.
העומק הוא לא טוב?תפוז סיני
תלוי איזה עומקבוגרת קטנה
אולי אם יורדים מספיק עמוק זה כן טוב
כי
"עומק הטוב נמצא בתוך עומק הרע רק עמוק יותר" -מתוך לוחמי התמורות-ארז משה דורון
היי!מזמור לאל ידי
זה משפט שלי!! 
את יודעת/כפיר גולן
את יודעת
אתמול חלמתי עליך
ראיתי אותך עטופה בלבן
עם שמלה וזר
מחכה לחתן
ראיתי את פיך הנפער
בשאלה
אך הד קולך לא הגיע לאוזני
רציתי לצעוק
רציתי לבכות
אך קולי נאלם
רציתי לדעת שעוד נותר לי סיכוי
להינצל
שעוד לא איבדתי כל
רציתי לשאוף לרצות ולגעת
רציתי רק מעט
לנשום.
וכשהד לחישותי הטמירות
נשאו את אחרון כיסופי הנסתרים
החלו עיני ממטירות דמעות
נושאות זיכרונות, נוצרות רגעים
וכשדממת הלילה הגדול
איימה לבלועני חיים
נשאתי מבטי מעבר לאופק
אל המקום בו צוחקים המתים
חשבתי להתחכם
להביס את אחרון שברי האדם
אך מלך
ללא כס
ללא צלם
נדם.
ומי ישורר את אחרון רינוני
יזכיר את הד שברי מחשבתי
ומי יתאונן ויצעק ויגע
בכאב אשר שוכן בתוך לבבי
וחושך עמוק
עשוי ללא חת
נעוץ כחרב
בתוך סלע מצפוני
וקיסר שהפך
לעלם מת
ונשאר עתה
רק אביון חרישי
ונדם השיר
נמוגו צלילי
התו האחרון שנכתב בדמי
עוד נותר קצת חותם
עוד נאסף, עוד לא תם
את אשר ביקשתי על מיטתי
"עומק טוב נמצא בעומק רע
רק עמוק יותר..."
את יודעת/כפיר גולן
את יודעת
אתמול חלמתי עליך
ראיתי אותך עטופה בלבן
עם שמלה וזר
מחכה לחתן
ראיתי את פיך הנפער
בשאלה
אך הד קולך לא הגיע לאוזני
רציתי לצעוק
רציתי לבכות
אך קולי נאלם
רציתי לדעת שעוד נותר לי סיכוי
להינצל
שעוד לא איבדתי כל
רציתי לשאוף לרצות ולגעת
רציתי רק מעט
לנשום.
וכשהד לחישותי הטמירות
נשאו את אחרון כיסופי הנסתרים
החלו עיני ממטירות דמעות
נושאות זיכרונות, נוצרות רגעים
וכשדממת הלילה הגדול
איימה לבלועני חיים
נשאתי מבטי מעבר לאופק
אל המקום בו צוחקים המתים
חשבתי להתחכם
להביס את אחרון שברי האדם
אך מלך
ללא כס
ללא צלם
נדם.
ומי ישורר את אחרון רינוני
יזכיר את הד שברי מחשבתי
ומי יתאונן ויצעק ויגע
בכאב אשר שוכן בתוך לבבי
וחושך עמוק
עשוי ללא חת
נעוץ כחרב
בתוך סלע מצפוני
וקיסר שהפך
לעלם מת
ונשאר עתה
רק אביון חרישי
ונדם השיר
נמוגו צלילי
התו האחרון שנכתב בדמי
עוד נותר קצת חותם
עוד נאסף, עוד לא תם
את אשר ביקשתי על מיטתי
"עומק טוב נמצא בעומק רע
רק עמוק יותר..."
יפה זה, זוכרת שקראתי את זהבוגרת קטנה
אז את ישנה.מזמור לאל ידי
אז נמשיך לכתובתפוז סיני
כי רק טוב יצא מזה.
אם נכתוב מספיק. אם נעמיק מספיק
אם נכתוב מספיק. אם נעמיק מספיק
"אינני כתוב כיון שיש לי כוח לכתוב,מזמור לאל ידי
אני כותב כיון שאין לי כוח לכאוב..."
יש לי כוח.תפוז סיני
כואב שאני לא יודע מהו
אז אני כותב
בסוף אדע 'מה אתה רוצה ממני'
אז אני כותב
בסוף אדע 'מה אתה רוצה ממני'
חחח...מזמור לאל ידי
לא תדעי לעולם.
"עדיף תמיד לגמגם אמת
מאשר לשיר שקר..."
(*זה* שלו, וזה יפיפה בעיני.)
"עדיף תמיד לגמגם אמת
מאשר לשיר שקר..."
(*זה* שלו, וזה יפיפה בעיני.)
אני מוצא מה לגמגםתפוז סיני
בכל פעם שאני כותב
הלוואי שהייתי יודע לגמגם אמת...מזמור לאל ידי
אני כל הזמן תוהה
אם.שכחתי
או שמעולם לא ידעתי...
אם.שכחתי
או שמעולם לא ידעתי...
כשבא הערב יש לי חשק לכתובבוגרת קטנה
בלילהמזמור לאל ידי
בלילה מעייני חכמה נפתחים,
דווקא בהעלם הכל גלוי.
שערים נעולים
מתחברים יחדיו.
כיסופים נעלמים
מאירים רנניו.
אור זורח
שופע יורד
נשמות נוגעות זו בזו.
לבבות פועמים
נפרדים, מתאחים
מבעד לזוהר הודו.
דווקא בהעלם הכל גלוי.
שערים נעולים
מתחברים יחדיו.
כיסופים נעלמים
מאירים רנניו.
אור זורח
שופע יורד
נשמות נוגעות זו בזו.
לבבות פועמים
נפרדים, מתאחים
מבעד לזוהר הודו.
נכוןבוגרת קטנה
ואני גם נוטה לחשוב שאנשים יותר נחמדים בלילה
נעע לא...מזמור לאל ידי
פשוט קל להם יותר להסתיר הכל בלילה.
"אבל אל תשכחי ילדה קטנה
שהלילה הוא גם הזמן של המפלצות והשדים
שמשוטטים חופשי ברחובות..."
דיאלוג בחשיכה/כפיר גולן
בחשיכת בין ערביים
הם
כוססים ציפורנים
נועלים מגפיים
גבוהים
שיסתירו את כל
מה שהם מפחדים
שיראו.
בחשיכה
הם רוקדים
ריקוד מתערבל
נעים במעגלים
זה סביב זה
יחדיו
כאחוזי טירוף.
הם חגים
מנהלים דיאלוג
כמעט נימוסי
כמעט
כמעט אנושי
מתחת לפני השטח
משייפים ציפורנים
מחכים.
מחכים לשעה
שבה יוכלו לתקוף
מתחת לקרקע
אורבת המפלצת
מחכה
מחכה
מחכה
דוממת
משוועת לדם
לחישות.
הוא ענה
היא שותקת
הוא גונח
היא זועקת
זעקות שנלחשו בעלטה
רסיסי דמעות
רסיסי חיים
במעטה של
מתנה.
והרוח לוחשת
נשכחות
מפיגה זיכרנות
מתמלאת כיסופים
למקום אחר
לעולם אחר
לצלילי זיכרנות
ורגעים.
"אני אדם משומקום
שמחפש לו
רק
סיבה
לנשום"
(אביב גפן)
"אבל אל תשכחי ילדה קטנה
שהלילה הוא גם הזמן של המפלצות והשדים
שמשוטטים חופשי ברחובות..."
דיאלוג בחשיכה/כפיר גולן
בחשיכת בין ערביים
הם
כוססים ציפורנים
נועלים מגפיים
גבוהים
שיסתירו את כל
מה שהם מפחדים
שיראו.
בחשיכה
הם רוקדים
ריקוד מתערבל
נעים במעגלים
זה סביב זה
יחדיו
כאחוזי טירוף.
הם חגים
מנהלים דיאלוג
כמעט נימוסי
כמעט
כמעט אנושי
מתחת לפני השטח
משייפים ציפורנים
מחכים.
מחכים לשעה
שבה יוכלו לתקוף
מתחת לקרקע
אורבת המפלצת
מחכה
מחכה
מחכה
דוממת
משוועת לדם
לחישות.
הוא ענה
היא שותקת
הוא גונח
היא זועקת
זעקות שנלחשו בעלטה
רסיסי דמעות
רסיסי חיים
במעטה של
מתנה.
והרוח לוחשת
נשכחות
מפיגה זיכרנות
מתמלאת כיסופים
למקום אחר
לעולם אחר
לצלילי זיכרנות
ורגעים.
"אני אדם משומקום
שמחפש לו
רק
סיבה
לנשום"
(אביב גפן)
טוב, אז בערב אנשים נוטים להיות יותר נחמדיםבוגרת קטנה
וזה תלוי איזה אנשים
האנשים הרעים תמיד קיימים רק בלילה הם יוצאים ואז זה מתגלה
אבל אנשים נחמדים כל היום הם לחוצים ובלילה \ ערב הם נרגעים ואז מתגלה שהם נחמדים.
יש בזה משהו...🤔מזמור לאל ידי
תודה על המיליםאילת השחר
(הביאו את זה בעקבותיהן:
בלילה,
נפרשת גלימה עדינה בלתי נראית על פני האדמה,
וזוהרה של לבנה מגלה בפעימות קצובות, מבעד לצללי קולמוסי אדם המהלכים על גביה, את כתב הסתרים שהם.
אותן מילים הנכתבות בדיו דמעותיהם הנעלמה...
מילים, מילים
רצות,
מחלחלות,
נטמעות ונטמנות באדמה המלקטת אליה את כל שאצרו בתוכם לאורך היום.
ולאחר מכן,
דממה.
מבט אחד לאחור.
והשורות ריקות.
ולצילו של אדם רק
נקודה
. )
בלילה,
נפרשת גלימה עדינה בלתי נראית על פני האדמה,
וזוהרה של לבנה מגלה בפעימות קצובות, מבעד לצללי קולמוסי אדם המהלכים על גביה, את כתב הסתרים שהם.
אותן מילים הנכתבות בדיו דמעותיהם הנעלמה...
מילים, מילים
רצות,
מחלחלות,
נטמעות ונטמנות באדמה המלקטת אליה את כל שאצרו בתוכם לאורך היום.
ולאחר מכן,
דממה.
מבט אחד לאחור.
והשורות ריקות.
ולצילו של אדם רק
נקודה
. )
זה יפהאילת השחר
(ותודה)
(ואת כותבת יפיפה.)מזמור לאל ידי
תמיד יש מלא מילים. כותבים כשמגיעה השראהאהבה.
באמת?!🤔מזמור לאל ידי
תמיד יש מלא רגש,
וכאב...
עד שהוא מתפוצץ
על הדף.
(אולי זה יסוד ההבדל בין משורר לפזמונאי
אני עדיין מנסה להבין...
מה שכן אין ספק שלרוב HSP נוטים להיות משוררים.)
וכאב...
עד שהוא מתפוצץ
על הדף.
(אולי זה יסוד ההבדל בין משורר לפזמונאי
אני עדיין מנסה להבין...
מה שכן אין ספק שלרוב HSP נוטים להיות משוררים.)
כןאהבה.אחרונה
אפשר לנווט את ההתפוצצות שתהיה נכונה ולא כואבת מדי.
HSP תמיד יהיו יותר כואבים וחדים, יש להם חיישני כאב והם סופגים אותו לתוכם.
HSP תמיד יהיו יותר כואבים וחדים, יש להם חיישני כאב והם סופגים אותו לתוכם.
כאברוח סערה
ולילה
מושררתמזמור לאל ידי
תוכלי להעלות משהו מפרי עטך?
סיקרנתני.
סיקרנתני.
אני מפרסמת בפרוזה וכתיבה חופשיתרוח סערה
וגם בפסיפס
אתה מוזמן להציץ שם
אתה מוזמן להציץ שם
אבל בכל זאת...רוח סערה
אבא.
ויש לו ידיים ענקיות
וחמות
ואני זוכרת אותן
מהימים שהוא היה מחבק אותי
כשהייתי קטנה,
אני זוכרת.
ולפעמים אני מרגישה
נגיעה קטנה
חמה
ואני נזכרת.
ואני מתגעגעת
אפילו שהוא פה
נוהג ברכב.
ויש לו ידיים ענקיות
וחמות
ואני זוכרת אותן
מהימים שהוא היה מחבק אותי
כשהייתי קטנה,
אני זוכרת.
ולפעמים אני מרגישה
נגיעה קטנה
חמה
ואני נזכרת.
ואני מתגעגעת
אפילו שהוא פה
נוהג ברכב.
מעניין...מזמור לאל ידי
בפסיפס יש יותר מידי סינון
בלי חופש אומונתי.
ובפרוזה אני חסום...
בלי חופש אומונתי.
ובפרוזה אני חסום...
וואי באסהרוח סערה
סוגשלמזמור לאל ידי
מוזמנת לקרוא אותי כאן...
אין לי אחריות על ההבנה
הכאב
הבוטות
או הזעם.
אין לי אחריות על ההבנה
הכאב
הבוטות
או הזעם.
יצא לי לקרוא דברים שכתבתרוח סערה
מלאים בכאב ובבוטות
כמוני.מזמור לאל ידי
(אם אתם מחפשים אגדות על פיות וילדים מחייכים- אל תבואו אלי) - ריק ומוסתר
ויש גם יופי, אהבה, אפילו רומנטיקה.
חפשי בלנ"ו אם באלך...
ויש גם יופי, אהבה, אפילו רומנטיקה.
חפשי בלנ"ו אם באלך...
ראש השנה עברxmasterx
להתארח ולארח
לחייך
אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל
כמה אנרגיות
השופר מנענע את המחשבות
מתי תגיע התשובה
אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום
אכפר על כל החטאים
איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים
יש במה לקנא
NAZAxmasterx
כנראה על משקל GAZA
לא מבין מה רוצים מהם
זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח
איזה ילדי כאפות
חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.
הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום
למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?
מדכא איפה האדום הצהוב
יש לה פוטנציאל חבל מאוד
ראיתי פאודהxmasterxאחרונה
הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה
איך מהר הכל חזר למסלול
מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)
איך השמש זורחת בכלל
איך העולם מתקיים
איפה אלוהים
ומה לא
הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע
העולם חרא אין אפס חח
איזה ביוב מבעבע זה
והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך
חחח
..זית שמן ודבש
אני מבקש סליחה על זה שיהודי רצח את רבין
דמות מופת גלילית: רחל רבין, אחותו של יצחק רבין, הלכה לעולמה בגיל 101 - וואלה חדשות
מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx
באמצע סתם יום מקרי
עצם הלוז היאxmasterx
דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.
בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.
העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה
שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.
מה הדבר האחרון
הפרט הכי קטן ואקראי
משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך
משהו שעליו הכל נשען
משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת
שלא משנה מה עוברים הוא נשאר
וישאר
תמיד
שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא
דבר שממנו תצמח מחדש
כולך תיוולד מחדש ממנו
מי שבורח היוםxmasterx
חי בשביל להילחם ביום אחר
כנראה
שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב
כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה
מפסיד בקרב
וחי
וחוזר להילחם ביום אחר
כנראה שאין ברירה.
די פחדני האמת
כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו
הוא יישאר באותה דעה בדיוק.
כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.
תפיליןשבורת,לב
את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה
כאילו שניםזיויק
הראש כואבהמפוזר מהכפר
הלב דופק
אני כאן אבל לא באמת כאן
לכל יום ההתמודדויות שלו
למה היצר הרע כל כך רע
למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר
זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים
ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע
רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו
..זית שמן ודבש
הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.