"כשנגמרים לי הכוחות לבכות- אני כותב..."מזמור לאל ידי
מה גורם לכם/ן לכתוב?!🤔
כשממש אין לי ברירה- אני כותבת..עשב לימון

אם יש לי משהו אחר לעשות, תירוץ או מחשבות לדברים אחרים- אני מתחמקת מזה

סוד שאין עליו תשובהתפוז סיני
עושה רק טוב
מגיע רק מהטוב
הלוואי שנזכה לעשות טובמזמור לאל ידי
אחר כך נוכל להתחיל לעשות (כמעט) רק טוב...
הלוואיתפוז סיני
*סוד הכתיבה* עושה רק טוב...
זה מה שהתכוונתי לפחות
להיפךמזמור לאל ידי
כתיבה אמיתית נובעת מעמוק הנפש
אבל אנחנו חיים בעולם כה מלא זיוף
שאנחנו נאלצים להסתפק בעומק הכאב...






אביב אמר פעם משפט יפה
אבל לצערי אינני זוכרו.
וזה לא עושה טוב?תפוז סיני
מה רע בעומק הכאב כשזה מה יש?
זה כמו לאבד יד...מזמור לאל ידי
אולי אפילו יותר
כמו לחתוך את ליבך
בעודך בחיים
להשאיר אותך להלך
על פני האדמה
ריק
שיכור
מחולל
אתה סב סביב עצמך
מוקף מעגלים
מוקף זאבים
משחרים לטרף
אורבים בין הצללים
מחכים לשעתם שתגיע
שעת הדמדומים
בינות למשברי
הכישרון והחשיכה
בין שדי עבר
לשדי עתיד
ניצבת תהום
עמוקה מני ים
עמוקה עד להחריד
ואתה לוגם
לגימות עמוקות
מהשחור שחור הזה
שותה עד אובדן חושים
מתמלא אבל לא רווה
איפה זה כואב?!

איפה
זה
כואב?!
זה כואב כשנוגעיםתפוז סיני
כואב לו היד האבוד
וכל שהיה מחובר לו
כואב כי אוהב
כואב כי המשיך
בלי העבר
בלי העבר המרוחק
המנותק

מנתק את שרקוב כבר

וממשיך כמו חדש
עם כאב

כאב טוב
אני תוההמזמור לאל ידי
האם קיים כאב טוב?!
והאם נתן למדדו כך
בהווה ולא בעתיד?

חוששני כי תהום הכאב
עמוקה מני ים
מכדי שלא לגמוע (כמעט)
עד תום...
לגעת בעומק-מזמור לאל ידי
זה תמיד כואב
אולי זאת הסיבה
שרוב בני האדם
כל כך רדודים
כל כך עסוקים בלברוח
שהם לא עוצרים רגע
בכדי להביט
ולברוח
פנימה.
העומק הוא לא טוב?תפוז סיני
תלוי איזה עומקבוגרת קטנה

אולי אם יורדים מספיק עמוק זה כן טוב

 

כי

 

"עומק הטוב נמצא בתוך עומק הרע רק עמוק יותר"  -מתוך לוחמי התמורות-ארז משה דורון

היי!מזמור לאל ידי
זה משפט שלי!!



את יודעת/כפיר גולן

את יודעת
אתמול חלמתי עליך
ראיתי אותך עטופה בלבן
עם שמלה וזר
מחכה לחתן
ראיתי את פיך הנפער
בשאלה
אך הד קולך לא הגיע לאוזני
רציתי לצעוק
רציתי לבכות
אך קולי נאלם
רציתי לדעת שעוד נותר לי סיכוי
להינצל
שעוד לא איבדתי כל
רציתי לשאוף לרצות ולגעת
רציתי רק מעט
לנשום.

וכשהד לחישותי הטמירות
נשאו את אחרון כיסופי הנסתרים
החלו עיני ממטירות דמעות
נושאות זיכרונות, נוצרות רגעים

וכשדממת הלילה הגדול
איימה לבלועני חיים
נשאתי מבטי מעבר לאופק
אל המקום בו צוחקים המתים

חשבתי להתחכם
להביס את אחרון שברי האדם
אך מלך
ללא כס
ללא צלם
נדם.

ומי ישורר את אחרון רינוני
יזכיר את הד שברי מחשבתי
ומי יתאונן ויצעק ויגע
בכאב אשר שוכן בתוך לבבי

וחושך עמוק
עשוי ללא חת
נעוץ כחרב
בתוך סלע מצפוני

וקיסר שהפך
לעלם מת
ונשאר עתה
רק אביון חרישי

ונדם השיר
נמוגו צלילי
התו האחרון שנכתב בדמי
עוד נותר קצת חותם
עוד נאסף, עוד לא תם
את אשר ביקשתי על מיטתי

"עומק טוב נמצא בעומק רע
רק עמוק יותר..."
יפה זה, זוכרת שקראתי את זהבוגרת קטנה


אז את ישנה.מזמור לאל ידי
אז נמשיך לכתובתפוז סיני
כי רק טוב יצא מזה.
אם נכתוב מספיק. אם נעמיק מספיק
"אינני כתוב כיון שיש לי כוח לכתוב,מזמור לאל ידי
אני כותב כיון שאין לי כוח לכאוב..."
יש לי כוח.תפוז סיני
כואב שאני לא יודע מהו
אז אני כותב
בסוף אדע 'מה אתה רוצה ממני'
חחח...מזמור לאל ידי
לא תדעי לעולם.


"עדיף תמיד לגמגם אמת
מאשר לשיר שקר..."

(*זה* שלו, וזה יפיפה בעיני.)
אני מוצא מה לגמגםתפוז סיני
בכל פעם שאני כותב
הלוואי שהייתי יודע לגמגם אמת...מזמור לאל ידי
אני כל הזמן תוהה
אם.שכחתי
או שמעולם לא ידעתי...
כשבא הערב יש לי חשק לכתובבוגרת קטנה


בלילהמזמור לאל ידי
בלילה מעייני חכמה נפתחים,
דווקא בהעלם הכל גלוי.
שערים נעולים
מתחברים יחדיו.
כיסופים נעלמים
מאירים רנניו.

אור זורח
שופע יורד
נשמות נוגעות זו בזו.

לבבות פועמים
נפרדים, מתאחים
מבעד לזוהר הודו.
נכוןבוגרת קטנה

ואני גם נוטה לחשוב שאנשים יותר נחמדים בלילה

נעע לא...מזמור לאל ידי
פשוט קל להם יותר להסתיר הכל בלילה.

"אבל אל תשכחי ילדה קטנה
שהלילה הוא גם הזמן של המפלצות והשדים
שמשוטטים חופשי ברחובות..."



דיאלוג בחשיכה/כפיר גולן

בחשיכת בין ערביים
הם
כוססים ציפורנים
נועלים מגפיים
גבוהים
שיסתירו את כל
מה שהם מפחדים
שיראו.

בחשיכה
הם רוקדים
ריקוד מתערבל
נעים במעגלים
זה סביב זה
יחדיו
כאחוזי טירוף.

הם חגים
מנהלים דיאלוג
כמעט נימוסי
כמעט
כמעט אנושי
מתחת לפני השטח
משייפים ציפורנים
מחכים.

מחכים לשעה
שבה יוכלו לתקוף
מתחת לקרקע
אורבת המפלצת
מחכה
מחכה
מחכה
דוממת
משוועת לדם
לחישות.

הוא ענה
היא שותקת
הוא גונח
היא זועקת
זעקות שנלחשו בעלטה
רסיסי דמעות
רסיסי חיים
במעטה של
מתנה.

והרוח לוחשת
נשכחות
מפיגה זיכרנות
מתמלאת כיסופים
למקום אחר
לעולם אחר
לצלילי זיכרנות
ורגעים.







"אני אדם משומקום
שמחפש לו
רק
סיבה
לנשום"
(אביב גפן)
טוב, אז בערב אנשים נוטים להיות יותר נחמדיםבוגרת קטנה

וזה תלוי איזה אנשים

 

האנשים הרעים תמיד קיימים רק בלילה הם יוצאים ואז זה מתגלה

 

אבל אנשים נחמדים כל היום הם לחוצים ובלילה \ ערב הם נרגעים ואז מתגלה שהם נחמדים.

יש בזה משהו...🤔מזמור לאל ידי
תודה על המיליםאילת השחר
(הביאו את זה בעקבותיהן:

בלילה,
נפרשת גלימה עדינה בלתי נראית על פני האדמה,
וזוהרה של לבנה מגלה בפעימות קצובות, מבעד לצללי קולמוסי אדם המהלכים על גביה, את כתב הסתרים שהם.
אותן מילים הנכתבות בדיו דמעותיהם הנעלמה...

מילים, מילים
רצות,
מחלחלות,
נטמעות ונטמנות באדמה המלקטת אליה את כל שאצרו בתוכם לאורך היום.

ולאחר מכן,
דממה.
מבט אחד לאחור.
והשורות ריקות.
ולצילו של אדם רק
נקודה
. )


זה יפהאילת השחר
(ותודה)
(ואת כותבת יפיפה.)מזמור לאל ידי
תמיד יש מלא מילים. כותבים כשמגיעה השראהאהבה.
באמת?!🤔מזמור לאל ידי
תמיד יש מלא רגש,
וכאב...

עד שהוא מתפוצץ
על הדף.







(אולי זה יסוד ההבדל בין משורר לפזמונאי
אני עדיין מנסה להבין...
מה שכן אין ספק שלרוב HSP נוטים להיות משוררים.)
כןאהבה.אחרונה
אפשר לנווט את ההתפוצצות שתהיה נכונה ולא כואבת מדי.


HSP תמיד יהיו יותר כואבים וחדים, יש להם חיישני כאב והם סופגים אותו לתוכם.
כאברוח סערה
ולילה
מושררתמזמור לאל ידי
תוכלי להעלות משהו מפרי עטך?

סיקרנתני.
אני מפרסמת בפרוזה וכתיבה חופשיתרוח סערה
וגם בפסיפס
אתה מוזמן להציץ שם
אבל בכל זאת...רוח סערה
אבא.

ויש לו ידיים ענקיות
וחמות
ואני זוכרת אותן
מהימים שהוא היה מחבק אותי
כשהייתי קטנה,
אני זוכרת.
ולפעמים אני מרגישה
נגיעה קטנה
חמה
ואני נזכרת.
ואני מתגעגעת
אפילו שהוא פה
נוהג ברכב.
מעניין...מזמור לאל ידי
בפסיפס יש יותר מידי סינון
בלי חופש אומונתי.

ובפרוזה אני חסום...
וואי באסהרוח סערה
סוגשלמזמור לאל ידי
מוזמנת לקרוא אותי כאן...

אין לי אחריות על ההבנה
הכאב
הבוטות
או הזעם.
יצא לי לקרוא דברים שכתבתרוח סערה
מלאים בכאב ובבוטות
כמוני.מזמור לאל ידי
(אם אתם מחפשים אגדות על פיות וילדים מחייכים- אל תבואו אלי) - ריק ומוסתר

ויש גם יופי, אהבה, אפילו רומנטיקה.
חפשי בלנ"ו אם באלך...
..משיח נאו בפומ!
חיה בסרט
..משיח נאו בפומ!אחרונה
זה לעד יהיה ככה?
--מחכה לרחמים~

Don't do this

you'll regret it

Please

Find a way to escape this

Please

For you

--מחכה לרחמים~

די לחשוב כל כל הרבה

די

זרמי

שחררי


אבל

מה אם

רגע

אולי

שנייה


עזבי את זה

די לחשוב כל כך הרבה

מה כבר יכול לקרות?

שחררי

תהני


אבל

רגע

זה מרגיש לי

רגע


וואי למה ככה כבדה

פשוט זרמי

תפסיקי לחשוב ככ הרבה

זה לא בריא לך

את סתם בלופ של עצמך


אבל

רגע

אם לא אחשוב

איך אחליט

איך אדע


סמכי עליי

הכל יהיה בסדר

יהיה לך כיף, את תהני

מה יוצא לך מהמחשבות האלה

תקלילי

מה כבר יכול לקרות

בדוק יהיה לך כיף


ואם לא?


זרמי נו כבר זרמי

די לחשוב ככ הרבה

--מחכה לרחמים~

Note to self:

דגל אדום

אם לא נותנים לך לחשוב

מותר לך

קחי את הזמן

תחשבי

תתלבטי

אל תתביישי

תרגישי

אם זה לא מרגיש לך מותר לך לחשוב

אל תעשי רק כי יאללה למה לא

תהיי כבדה

אל תזרמי בקלילות

אם זה מרגיש לא נכון, זה לא נכון

--מחכה לרחמים~

די

כבר לעסתם וחפרתם את זה ככ הרבה

די לטחון מים

כמה אפשר להסתובב באותו מעגל

די

לא יתחדש שום דבר

אתם מגיעים בדיוק לאותן מסקנות שהיו קודם

זה באמת מיותר

כל החשק כבר יצא

חלאס

אפשר לשחרר

בוא נוותר וזהו

--מחכה לרחמים~

אבל אוף

זה מגעיל

זה להשתמש ולזרוק

מה

עכשיו כבר לא צריכה אותה אז זהו?

את בטוב אז זורקת?

עשית את שלך את יכולה ללכת?

זה דוחה

הייתה פה התמסרות

היתה פה מושקעות נפשית

זה לא יפה

זה לשחק ברגשות

זה דוחה


אבל

זה חונק פתאום

פתאום נעים יותר לבד

אפשר לבד

הגב זקוף

הכל קטן עליי

העולם פתוח בפניי


אוף

מה עושים


תציל אותי

--מחכה לרחמים~

די

תפסיקי עם זה

את משחקת בה ואת יודעת את זה ואת יודעת כמה זה חשוב לה

אל תשלי אותה

את תשברי לה את הלב

זה ככ רע

את יודעת איך את גורמת לה להרגיש ואת גם יודעת איך זה יגמר

תשמרי עליה, בבקשה

היא חשובה לי

❤️


--מחכה לרחמים~אחרונה

תחליטי עם עצמך מה את עושה

תהיי עקבית

אל תזגזגי

תהיי עדינה איתה, בבקשה

יש לך המון כח בידיים

אל תנצלי אותו לרעה


תבחרי בטוב

בבקשה

..דף תלוש
עבר עריכה על ידי דף תלוש בתאריך י"ד בשבט תשפ"ו 16:39

God I hate that I hate that so much

He told her. Like it couldn't get any worse

I should probably talk to them about it tomorrow

And I fucking don't want to

Tatte why are you giving me those things

I can't take it

I have no power for this

She told me today that I have a lot of mental strength

But after this I do not think I do

What am I supposed to do

I really don't know

How can I open up to him if the fear is too real

There's an outside world and an inside world and I need to know the difference between them

It's so harddddd I can't I just can't

And I'm about to finish the treatment there and it's just getting worse

Tatte help me

I don't know what to do

I'm lost

How can I heal if I can't even talk to him

Look him in the eyes

I'm tired. I'm fucking tired

I need to sleep forever

But even when I sleep I have nightmares

So even this can't help me

Aaaaaaaaaa

Tatte I need you

Please help me

Okay? 

..דף תלוש
טאטע תעזור טוב
..דף תלושאחרונה

שיהיה לנו בהצלחה

הצילו

מה אתה רוצה ממני מהמשיח נאו בפומ!
..הרמוניה

כל כך קשה לרפא טראומות.
כל גל כעס מחודש אני חושבת שזז משהו ושהכיוון חיובי, אבל איך התהליך כזה ארוך.
אני כל כך כועסת וזה נראה שהכעס לעולם לא ייגמר וכמוהו הסליחות. 
חוזרת על אותם דברים בכל פעם רק בניתוח יותר עמוק.
ואיזה טראומה מוזרה. טראומה ייחודית מאד. מורכבת מאד. עדינה ועוצמתית. ממש תואמת אישיות.
זו דרך נחמדה לבחור להסתכל על טראומה, לא? חח. לפעמים כדי להיות שפוי צריך להיראות משוגע קצת.
מה עושים עם הכעס הזה. 
אני חושבת: 'לעזאזל איך נהייתי סמרטוט'... ועדיין אני מפחדת להרים את הראש.
אני רוצה ליישם את המסקנות והרצונות החדשים כבר היום אבל זה לגמרי חסר איזון. עוד לחכות. שתתפתח מוכנות.
גם זה, בינתיים, ניגון.

ניגון של לב שבור.

נשמע רומנטי. זה כל כך לא נראה כך במציאות. רק אני יודעת, ורק האמונה שלי בו מה שיהפוך אותו... לניגון שלם בסוף, ולניגון יפה בעודו שבור.

--מחכה לרחמים~

המחשבות המחשבות המחשבות

שמישהו יעצור את המחשבות

שמישהו יעצור את זה


אי אפשר לנשום

הכל כבד

הכל מציף

כמה מחשבות

אין דקה של שקט


שמישהו יעצור

להקיא

למות

--מחכה לרחמים~

זה לא טוב

זה פשוט לא טוב

ואת יודעת את זה

את נזיר וזה כרם


תתרחקי מזה

בשבילך

את משתכרת רק מהריח


אל תעשי את זה לעצמך

זה מים מלוחים

אל

פשוט אל


תעצרי את זה עכשיו

את תתחרטי

את יודעת את זה


די

די

די.


פשוט די

בשבילך

זה רע לך

זה טוב ורע ורע

את יודעת את זה


תעצרי את המחשבות

תעברי למשהו אחרת

זה מחרפן אותך

זה אוכל אותך

תפסיקי את זה

תעשי משהו

שמישהו יעשה משהו

שמישהו יציל


--מחכה לרחמים~

זה לא ימלא את החלל

ואת יודעת את זה

זה רק מעמיק אותו

הופך הכל לתפל

חסר מהות


תקומי

תעשי משהו

אל תישאבי לזה

זה מים מלוחים

מגיע לך יותר

את עוד תמצאי מים מתוקים🤍

--מחכה לרחמים~

עזבי את זה

אני מתחננת

בשבילך


כואב לי לראות אותך כואבת

הדמעות שלך שורפות לי את הלב

זה כואב לי יותר ממה שאת מדמיינת

הלוואי ויכולתי לכאוב במקומך

הלוואי ויכולתי לחבק אותך, להבטיח שהכל יהיה בסדר

אני אבטיח למרות זאת

אני יודעת

מתפללת

מתחננת;

הכל יהיה בסדר

--מחכה לרחמים~

אל תתייאשי עכשיו

רק לא עכשיו

אנחנו כבר בקצה

תיכף זה קורה

🥹


רק אל תפסיקי להאמין

אל תפסיקי לקוות


עוד קצת

עוד טיפה


אל תשכחי לנשום

🤍

--מחכה לרחמים~

את הולכת על הקצה

תיזהרי

את משחקת באש

זה מסוכן 

--מחכה לרחמים~
למה זה מרגיש כמו בית 
--מחכה לרחמים~

תראי בי מה שיש

תראי בי מה שאין

תראי בי אין סוף

--מחכה לרחמים~

תבכי חיימשלי

תבכי

תוציא הכל


תבכי הכל

את כל הכאב והבלבול והבדידות

תבכי אהובה

תבכי


תיכף תחזרי לנשום

🤍

--מחכה לרחמים~אחרונה

איך אפשר לעזור לך?

רק תגידי

עזבי, אל תגידי

רק תתני לי להיות פה לידך

את זוכרת שלא בוכים לבד?


בואי

אני אחבק אותך

אזכיר לך כמה טוב יש בך ויש לך

כמה טוב עוד לפנייך

את אור גדול

אל תשכחי


בואי מותק

--מחכה לרחמים~

מה מאמי?

למה את ככה?

תדברי אהובה שלי

תדברי

--מחכה לרחמים~

אני פה

תספרי לי

אני רוצה לשמוע


תסתכלי עליי;

אני לא אומרת סתם

אני רק רוצה שיהיה לך טוב


בבקשה, תתני לי לעזור לך

בואי נחלוק את המסע

את לא צריכה לסחוב הכל לבד

זה כבד, זה קשה


תפני לי מקום לידך

אני רק רוצה לעזור לך להחזיק קצת


אהובה

אם רק תגידי

אם רק תסכימי


הלב שלי יוצא אלייך

אל תהיי לבד

--מחכה לרחמים~

תבכי אהובה

תבכי


תוציאי הכל


תוציאי

תוציאי


תיכף הכל יהיה קל יותר 

--מחכה לרחמים~אחרונה

הבחילה

הדמעה

הריח שפתאום מכה

המגע

החיבוק


הכמיהה

בואי

תיכף

קחי עוד נשימה 

..משיח נאו בפומ!

מנסה להבין מה פשר הניסיון הזה?





אפשר הסבר, הוראות הפעלה, כיוון, יעד, משהו??

הו התסכול

..משיח נאו בפומ!
טריגרי לי ברמות
איזו טעותמשיח נאו בפומ!אחרונה

אולי יעניין אותך