אממ...
בו נקרא לזה "אמממ"...
כי לקרוא לך בשם אחר אני לא יכול,
לא כי אני לא יכול לכתוב,
אלא כי פשוט אי אפשר,
המילה הזו לא תכיל כלום,
בעולם, פעם, לא היו מילים,
וגם היום אין,
יש אבל זו אשלייה מסויימת שיש,
כי יש רק אין,
זה משהו הזוי לכתוב,
אבל לא משנה,
ו......
בתוך כל האין הזה,
בתוך כל הריקות הזו,
בתוך הממשות הלא ממשית,
יש צעקה,
זו צעקה של נסיון לגעת,
והמנגינה סוערת,
התופים גדולים,
הגיטרה רוטטת,
החיים צורחים,
ועוד בכי של תינוק,
ומיתה של מבוגר,
ויש פה סיפור
שעוד לא סופר,
איפה?
מה?
איך?
כמה?
למה?
מתי?
זה גדול מדאי?!