והיאוש שוב עולה ומפעפע
בודד
בים של פיתוים שוב טובע
נפרד
בין גלים לשכחה מתגעגע
והוא
עוד מעט כבר משתגע
נשמה כלואה בגוף
רוצה לזעוק
צלקות שנחרטו בלילה
בחשיכה אז מצאה מקלט
ואילו עתה המפלט הפך לכלאה
לו יכולתי לזעוק
את כאב הדמים
על אובדן ושיברון
של תמימות
לו יכולתי
לספר במילים
על הזעם, הכאב
והרצון למות
אך באין מילים
אזעק דמעותי
תחת סלע השטן
ובעת אשא ידי
לקטוף שושנים
רק קוצים אראה
אל מול עיני
היה ילד
שבגר מבלי דעת
אך נשאר עוד כזה
רוצה לחבוק וגם לגעת
עוד בדובי כשקשה
ועולם אכזר
שהחריב את חייו
בית נתוץ לרסיסים
משפחה מתרפקת
משפחה מתפרקת
כאב, כאב
וצללים.
