הבוקר קמתי מוקדם , בדירה החדשה, רחוקה מההורים,ורעבה. פתחתי את המקרר ברוך ה' יש הכל , תפוחי אדמה ירקות עוף דגים אפילו בצל,
אני נשארת השבת לבד הילד הולך לאבא שלו אז חשבתי לעצמי טוב שעשיתי קנייה פתאום אני רואה שאין לי שמן,אין מלח, אין סוכר ותבלינים וגם שכחתי לקנות חלות ויין לשבת. ונגמר לי הכסף ( נשארו 4 שקלים אחרונים...חחח) בקיצור אני מתבאסת כי איך אני הולכת להכין אוכל בלי שמן ותבלינים.
ופתאום אני רואה שיחה שלא נענתה מדודה שלי. דודה שלי היא אישה מבוגרת קשת יום, בדרך כלל כשהיא מתקשרת אני שומעת רק תלונות, וגם רק בלילות. עכשיו תהיתי לעצמי מה הטלפון על הבוקר, חזרתי אליה, תוך כדי שאני חוככת בדעתי איך אני מבשלת בלי תבלינים, והיא עונה לי בקול צוהל ( או שהיא זוהרתומרוגשת או שהיא אלמנה שחורה, ..) אני שואלת מה קרה והיא אומרת שבי אני באה אלייך עכשיו איפה את גרה? עבאת לירושלים נכון? למה לא סיפרת לי? אני קונה לך חלות ויין . תגידי יש לך מלח בדירה??"
אני אמיתית לגמריי זה אכן קרה ברגעים אלו. הזוי. השגחה פרטית.



