מצד אחד מרגישה סבבה עם עצמי,
אבל במקביל מרגישה לא הכי טוב. מנסה להבין למה.
עכשיו קרה לי מקרה עם איזה ילדה שלא זכרה אותי ולא חיכתה לשמוע מי אני אלא הלכה
וזה ביאס אותי והרגשתי לא מוצלחת, לא טובה, לא שווה יחס, כלומניקית
וזה רגשות שחוזרים על עצמם הרבה לצערי
ורציתי להגיד לעצמי איזה משהו שיעזור לי לצאת מהמצב הזה ולהרגיש טוב עם עצמי ולא להיפגע..
כי אם אני נפגעת זה אומר שמשהו בתוכי מרגיש את הרגשות האלה ומפרש את הסיטואציה בהתאם לרגשות הנמצאים בתוכי.
אם את אותם רגשות אני אשנה, ממילא הפרשנות שלי של סיטואציות למיניהם יהיה חיובי ולא שלילי
כי אז מה אם היא לא נשארה לדבר איתי אלא הלכה.
אפשר לפרש את זה כ- אין לה כוח אלי, אני לא שווה התייחסות, אני חופרת, לא מסתכלים עלי, אני גרועה, לא מוצלחת ולא שווה
ואפשר לפרש את זה כ- היא לא חשבה שיש צורך להישאר, היא מיהרה, אולי אפילו אין לה כוח אבל זה לא אומר שאני גרועה.
המעשים שלה לא משפיעים עלי..
זה שהיא בחרה להתייחס כך, מה שהיא חושבת עלי-
זה לא אומר שאני באמת כזאת.
יש פה 2 דברים-
1. הפרשנות שלי למעשים של אחרים
2. התחושה שלי כלפי מה שאחרים עושים או חושבים עלי \ כלפי מה שאני מפרשת וחושבת שאחרים חושבים עלי
כי תחשבי על זה,
יש המון בני אדם, ולכל אחד יש שק שלם של רגשות ומחשבות ולא דומה אדם לחברו. כל אחד מסתכל על השני בהתאם למה שהוא חווה, שקורה אצלו.
אז יכולה להיות מישהי אחת שתחשוב עליך משהו לא חיובי (מתוך מה שעולה ושקורה לה בפנים, ההסתכלות שלה)
ויכולה להיות מישהי אחרת שתחשוב עליך משהו חיובי (בהתאם לאיך שהיא חווה את הדברים- בהתאם למחשבות ולרגשות שבה)
לדוגמא:
אני אומרת משהו
אימא יכולה להתעצבן ולכעוס על מה שאמרתי
מישהי אחרת \ חברה- יכולה לצחוק ממה שאמרתי, ולראות את זה באור חיובי
אז אם אימא מפרשת אותי בצורה שלילית, זה עניין שלה. זה בגלל שככה היא מסתכלת על הדברים, כי היא חווה משהו שלילי בחיים והמשפט שלי גרם לה להיזכר בדברים השליליים שיש לה על עצמה.
ואם חברה מפרשת אותי בצורה חיובית זה עניין שלה, בהתאם לחוויה הכללית שלה בחיים שהיא כנראה טובה.
אבל הדבר הבסיסי שאין לחלוק עליו הוא: מה שהן חושבות, זה לא משפיע עלי. הפרשנות שלהן לא משנה את המציאות.
יש את המציאות של מה שאני אמרתי והתכוונתי והיא בסיסית ויציבה
ויש את מה שאחרים מפרשים בהתאם למציאות חייהם- וזה שלהם.
בעצם יש אותי, את עצמי, את מהותי - וזה שלם ואף אחד לא יכול לפגוע בזה. זה שמור ומעוצב, חי וקיים, שלם ויציב.
ויש את האחרים- שכל מה שהם אומרים או חושבים זה שלהם, מתוך שק החיים שלהם הכולל רגשות, מחשבות, חוויות, תפיסות
ו'זה' לא משפיע על 'זה'.
אני נשארת מי שאני לא משנה מה אחרים חושבים עלי \ עושים ..
כי עובדה- הרי אם כל אחד מסתכל עליך באופן שונה זה רק מחזק את העובדה הזאת שהם לא משפיעים עלי או משנים אותי, או מחליטים עלי מי אני, כי לא הגיוני ש'האני' שלי כל שניה ישתנה לפי מה שאחרים חושבים עלי. שניה אני בסדר ושניה לא?
אז לא. אני טובה, חזקה, יציבה, מהממת, מיוחדת, אהובה
וזה שמור וזה שלי וזה שלם ויציב!
וזה בעצם הנקודה:
לחזק את זה אצלי. שזה באמת יהיה שלם ויציב אצלי. האם אני מאמינה בזה?