המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום נשואים טריים

בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
ייעוץ ופריקה...שםאנונימי
היי, יש מצב להתייעץ /לפרוק?
סליחה אם זה לא מתאים לפורום.

תקציר לגבינו:
נשואים כ9 חודשים, לא הצלחנו לקיים יחסים באזור ה8 חודשים מה שגרם לתסכול די גדול בקרב שנינו.
העניין העיקרי מבחינתה (לפחות לפי הרגשתי) זה שהיא רוצה להיכנס להריון.

לפני כחודש עשינו מפגש אצל סקסולוגית שלאחריו הייתה לנו הצלחה בפעם הראשונה, אבל 3 ימים אחרי זה, כבר לא ניסינו ויום לפני המחזור ניסינו וזה היה כישלון.


אתמול הייתי עם אשתי אצל הסקסולוגית בפעם השנייה. הסקסולוגית די חזרה על אותם הדברים מהפעם הראשונה והמליצה לנו בין היתר לראות סרט שממש מסביר על מין.
זה מדבר ממש כמו הסבר טכני, ויש בו סצנות "פורנוגרפיות", אבל הרגיש לי סך הכל שכן מדובר בצורה בוגרת ולא רדודה כמו שאני מדמיין שפורנוגרפיה יכולה להיות...

אז אתמול (בלי קשר) היא טבלה והחלטנו לראות את הסרט יחד.

לקראת אמצע הסרט, אשתי טענה שלדעתה זה לא הלכתי שאנחנו רואים את זה ואמרתי לה שדווקא נאמר לנו שזה בסדר, אבל שאת האמת שהיא אמורה להסתכל ואז להגיד לי האם זה תקין.
אז באותו רגע היא אמרה, "טוב, אז רק אני אסתכל ואתה אל תסתכל".

חייב לציין שמכל מה שראיתי לא התעוררתי מינית (די בכוונה, כי כיוונתי להסתכל על זה בצורה לימודית), אבל כשהיא אמרה את זה וישבתי אחרי זה חצי סרט עם עיניים סגורות לידה, הרגיש לי קצת מפגר.

בדיעבד הסתבר לי שהסרט כן עורר אותה מינית (שזה עשה את העבודה), אבל לא ידעתי את זה. ושהיא הרגישה בנוח רק אחרי שהפסקתי להסתכל.

אחרי זה בילינו קצת יחד ועברנו למיטה, שם פשוט התחיל ריב על חוסר הבנה שלנו: היא רצתה שאעשה משהו ואני צחקתי איתה שרק אם היא תעשה משהו אחר והיא ממש נעלבה ופשוט הלכה לצד שלה במיטה והתחילה לבכות.

לא הבנתי מה פתאום נפל עליה וזה פשוט עורר ריב שדרכו נהרס כל הערב.

כשאני מסתכל אחורה, אני שם לב שכבר אין לי כוח ליחסי מין איתה וגם אתמול הייתי עייף כשהגענו לעניין הזה. תמיד הרגיש לי שזוגות סופרים את הזמן עד לטבילה, שיש התרגשות באוויר ואצלי אני מרגיש שזו מועקה.
כי כל פעם זה נגמר ככה...
אני לא מתלהב, אני משתדל לעשות דברים שישמחו אותה (שוודאי לא עובדים) וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים...

ניסינו אתמול לדבר עוד קצת ולנסות, אבל היא אמרה שהיא יבשה וייקח לה הרבה זמן "להתעורר מינית" וכבר לא בא לה.
וגם לי לא היה בא כבר.

כרגע אנחנו בסוג של ריב.
אני אישית לא מרגיש שהעניין נפתר.
אני תוהה מה אפשר לעשות...
דבר ראשון למנוע הריוןמלחמת היצר
וכן זה חשוב למנוע הריון כי בהריון גם ככה יש קושי לקיים ועם המצב שלכם זה יהיה הרבה יותר מורכב.

צריך למצוא את שורש הבעיה אם אתם מרגישים שהסקסולוגית לא מתאימה אפשר לפנות למישו אחר אולי למכון פועה.

מנסיון גם לי עם אישתי היו בעיות בחיי אישות וצריך הרבה הרבה סבלנות והרבה הכלה והרבה הבנה כי יש בנות שזה נושא מאד רגיש אצלהן ויש כאלה שזה בא להן יותר בטבעיות.

המון בהצלחה.

טיפ כדאי שלפחות עד שהיא תרגיש יותר בנוח יותר תזרום לפי הצרכים והבקשות שלה כדי לגרום לה להרגיש יותר בנוח.

ואני יודע כמה זה קשה בתור גבר זה מאד קשה ויכול גם מאד לתסכל.
אני חושש שזה לא יעבודשםאנונימי
היא מלאת מוטיבציה להריון ואם רק אציע לה לדחות את ההריון (בלי שאני עם ביטחון מלא שזה הדבר הנכון), היא פשוט תתבאס על החיים.
תחשוב על זה טוב טובמלחמת היצר
בהריון יש הורמונים הקאות חוסר חשק יהיה הרבה יותר קשה לקיים אח''כ במיוחד שאין לכם בסיס ליחסים.

אנחנו כרגע נימצאים בהריון ועוד מלפני ההריון היו בעיות ועכשיו המצב ממש ממש קשה.
לאט לאטדי שרוט
אתה אומר שהיא כן התעוררה מינית מהסרט אז זה טוב. לאט לאט תגלה מה מעורר אותה ותהיה קשוב לצרכים שלה. היא זאת שמתקשה בנושא אז התפקיד שלך זה להיות לה לעזר.
לאט לאט אתה לומד מה מעורר אותה. אם זה סרט, אם זה אקט מסויים, אם זה הכנות מוקדות. ככה לומדים.
ברגע שתכיר מגוון דברים שמעוררים אותה(בלי להתבייש, בלי לזלזל ובלי לבקש משהו בתמורה בשלב כל כך מוקדם) אתם תהיו על דרך המלך.
הקטע הוא שאני לא יכול לנחששםאנונימי
פעם היא אומרת שאני מהר מדי.
פעם אחרי זה היא מתעצבנת שאני לא עושה משהו ולא מנסה לקדם (מודה שכשאני שוכב ולא בתזוזה, אני די מתעייף).

לא יודע מה מהר ומה לא.
אני לא יודע אם היא בעצמה יודעת.

ולשאול כל הזמן "עכשיו זה מתאים? זה בסדר?" מרגיש לי שהיא עושה לי טובה וזה בכלל מוריד לי את כל החשק.
אנסה לתת לך טיפ קטןדי שרוט
אל תשאל תוך כדי האקט כל שניה "טוב לך? ככה? וככה?"

תעשה ככה: לפני שאתם בכלל עושים יחסים, קח אותה לשיחה מרגיע ותגיד לה שלא תתבייש להגיד לך מה עושה לה טוב ומה פחות. שלא תתבייש אפילו להכווין אותך קצת תוך כדי. תעשה לה "הטרמה", כלומר תכין אותה מראש לפני היחסים כמו שאמרתי שלא תתבייש להגיד כי אתה שם אך ורק בשבילה.

כשתגיעו לאקטים עצמם תשלוט בקצב אבל תהיה קשוב לשפת גוף שלה ולצרכים שלה. אתה המוביל בנושא הזה. תן לה את התחושה שהיא העיקר ואל תשכח, בלי לצפות לתמורה. התמורה תגיע כשתהיו יותר פתוחים ותתרגלו אחד לשניה.

והכי חשוב, המווווווון מילות אהבה במהלך האקט גם אם לא הכי הולך בפעמים הראשונות. בעדינות ועם כוונה אמיתית תגיד לה כמה אתה אוהב אותה כמו שהיא, וכל דבר נעשה לאט לאט ובאהבה.
תבדקו שהיא לא סובלת מוגינימוסציפ'קה
המחלה היא גם נפשית וגם פיזית כך שהיא תצטרך לדבר על זה עם רופא נשים שלה וללכת לטיול גם כן
ומצטרפת לעיצות שלא להביא ילדים עד שלא פוטרים את הבעיה... מיוחד אם זה אכן וגינימוס. כי לידה זה אירוע טראומטי שיכול להחמיר את התופעה.
היא כבר נבדקה...שםאנונימי
אין לה, לפי מה שהיא אמרה לי שהרופאה אמרה לה.

לא שאלה אותה ספציפית על זה, אבל ההרופאה אמרה שהיא בריאה.
בדוגרי אומר לךמתנחלים
נשמה 9 חודשים והתייאשת מחיי אישות!?!?מוש השור...
החיים עוד לפניך!!
נשמע שאתה מאוד שכלתני וטכני... מאוד מחושב ויוצא מזה שאתה מאוד מרוכז בעצמך וממה אמור להיות בהליך הטכני של יחסי האישות ,ולא בביחד עם אישתך.
מחילה- אתה לא מקיים יחסים בשבילך אלא בשביל אישתך...
שים את עצמך ואת הרצונות והמחשבות שלך בצד ותתמקד בלהשקיע באישתך....
עזוב אותך מה שמספרים על אחרים מבחינתך כולם שקרנים...
תלמד לאט לאט מה אישתך רוצה ונהנית ממנו מה מתאים לה ומה לא...תכירו האחד את השני
מותר לאישתך לא להנות ממה שאתה עושה- תגיד תודה שהיא מספיק כנה איתך ואומרת לך את זה.. ואתה תברר איתה מה כן מהנה אותה. זה לא שלוחצים על כפתור או רואים סרט והכול עובד כמו קסם... זה עבודה רצינית והשקעה
זה מקסים מה שאתה כותב,שםאנונימי
רק שהיא בעצמה לא יודעת מה היא רוצה.
חוץ מבעבר שהיא רצתה דברים מסביב ושלא אכנס פנימה.

אני *מאד* משתדל להתייחס רק למה שהיא רוצה.
זה לא שאני רושם את זה אחרי יום אחד שאני נשוי, זה כבר מלא זמן.
לגבי מה שרשמת בהתחלהשםאנונימי
אתה צודק, אני אכן שכלתני ואפילו טכני.
הביחד עם אשתי קורה לפני האישות.

במיטה אני משתדל להבין מה היא רוצה ומכאן מה שרשמתי לך קודם.
אשתך צריכה טיפולהעני ממעש
לא יודע איזה
כואב הלב לקרוא

למען ה למה היא צריכה טיפולמוש השור...
על בסיס מה קבעת את זה?
בגלל הקושי ביחסי אישות?
זה שמתחתנים זה לא אומר שישר הכול זורם... נשמות צריכות להיפגש בייחוד שמדובר על ענינים אינטימיים...
האם אישה שלא מוכנה לספר את כול סודותיה לבעלה כי הם נשואים טריים גם תישלח לטיפול?
יש כאן קושי זוגי. יש לה עמדה נפשית עצמאית שלא יכולה להתגמש בגלל שעוד לא נמצא אצל בעלה המפתח הנכון לליבה..
קוראים לזה תקשורת מקרבת. פתיחות מינית אבל בגלל זה לא שולחים לטיפול...
ישנם קלפים טיפוליים מצויינים בנושאים אינטימיים . כדאי להיעזר בהם ולגלות האחד את השניה.
אם על כל בעיה זוגית. חינוכית . אישית וכו רצים לאיש מקצוע מתי נשאר זמן לחיות את החיים האמיתיים בלי תנאי מעבדה
ושוב תקשורת מקרבת והעניין שהאישה במקום הראשון בחיים של הבעל היא הבסיס להכול
תשנה את המטרה שלךאנונימית 50
לא לנסות כל הזמן לכוון להגיע לביאה.
תתחיל לחזר אחרי אשתך. חיזורים קטנים. פתק. מילה טובה. חיבוק.
אבל שהדברים האלה לא יובילו ליחסים. אלא חיזור לשם הבעת אהבה.
לאט לאט.
ביום של נחת תדברו ותסביר לה שאתה שם בשבילה ואין לה מה להתבייש.

אל תבקש שתעשה עבורך. לא כרגע.

ואפשר גם סתם להתחבק במיטה. תגרום לכך שהמגע שלך יהיה נעים לה. ושלא תחשוב שכל מגע ישר הולך לשם. ואז אולי היא תרגע ותשחרר.
נשמע שהיא לחוצה. בעיקר אם לא היתה ביאה מלאה כנראה עוד כואב לה. אז היא בלחץ. זה מתכווץ וכואב לה יותר.
תגרום לה לשחרר. וגם אתה עצמך תשחרר כרגע מהרצון הזה. אני מבינה שאתה גבר וזה קשה אבל רק בעדינות ובסבלנות זה יגיע.
יכול לקחת זמן.
אבל זה ישתלם.
יש לכם עוד המון שנים יחד. בע"ה.
כרגע המגע נעים להשםאנונימי
לפחות ככה היא אומרת (אני גם מאמין לה, למרות שלא נראה שהיא משתוקקת לזה מדי).

אני יכול לנסות להגיד לה שעכשיו אני לא רוצה ביאה, רק שיהיה נחמד.

אבל השאלה היא אם מתאים לעשות משחק מקדים ללא ביאה בסוף. גם ברמה ההלכתית.

כשאני מציע שלא תהיה חדירה אלא שאגמור בחוץ, היא נגעלת מהרעיון של זרע וישר פוסלת.
כשהאישה לא יכולה לקיים יחסים מלאים בגלל כאבים עזים - מותרקרן-הפוך
לקיים יחסים ללא חדירה.


מאמר הלכתי ארוך בנושא לטובת הקוראים והקוראות.

זרע לבטלה בהקשר הזוגי.pdf
זה לא מוסכם בכלל.אניוהוא
נשמע שמשהו לא זורם בתקשורת בינך לאשתךrivki
איך אתם מסתדרים בתחומים אחרים ?

מצטרפת לעצה למנוע הריון בנתיים
מסתדרים בסדר גמור.שםאנונימי
כלומר יש אינטימיות, אנחנו ביחד יחסית הרבה לדעתי, דווקא תקין.

מה שכן, אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.
אני חושב שמניעת הריון קריטית מסיבה נוספתמישהו כל שהוא
מלבד מה שכבר אמרו על הקושי שהריון ואחכ לידה הנקה ילדים מביאים איתם וזה ממש ממש נכון

מאוד קשה לפתח תהליך כשכל שבועיים הוא נפסק לעוד שבועיים. אם לוקחים כדורים זה נותן שקט ל3 חודשים של מותרים ואפילו יותר.
בנוסף נראה לי ש8 חודשים של כשלונות יוצרים תחושה קשה של יאוש. ולכן בתקופה כזו ארוכה של מותרים ניתן להחליט שלוקחים רגע הפסקה בונים משהו זוגי יחד בסיסי יותר של קרבה נפשית ומגע חברי. של פתיחות נפשית לתת לפצעים להגליד.

אם מנסים שוב ושוב אותו דבר גם התוצאה היא אותה תוצאה. (פרפרזה על איינשטיין...)
מניעת הריון הורמונלית יכולה להרוס גם את הקצת שהצליחו.כלה נאה
חסר לה רק את המצבי רוח היובש והירידה בחשק
והכל מושלם.
^^^^ בהחלט סיכון גדולהסטורי
אם מניעה, אז רק לא הורמונלית
מצד שני לחץ מזיק לא פחות...מישהו כל שהוא
באמת התלבטות....
בכך אופן נראה לי צריך להרפות לתקופה לתת לדברים להשתקם לאט לאט
לדעתי מעבר למניעת הריון שיימנעו גם מאכילה ושתיהמוש השור...
אם כהר אז כבר
אמאל'ה, כולם פה פוסקי הלכה????אקונהמטטה
יש רב ויש הלכה.
ולמנוע הריון במיוחד בהתחלה זה לא כזה פשוט!
אי אפשר להציע דברים כאלה על סמך דעתכם.
אפשר לייעץ ללכת להתייעץ עם רב.
אוי אוי אוי - תעמוד על מניעת הריון זה בתור התחלההריונית ותיקה
גם לך יש דעה בנושא - תביע אותה , היא לא נכנסת להריון לבדה.
נשמע שכרגע אין התאמה מינית - החדשות הטובות הן שאפשר לעבוד על זה , החדשות הרעות הן שאתה בחור צעיר שהתעייף מדבר שמאודד אמור לעניין אותך .
אני חושבת שאתם צריכים לשבת ולדבר מאוד פתוח על מה שקורה ביניכם ועל העובדה שאין לכם אינטימיות נורמלית
אעדכן שנגמר טוב אתמול שםאנונימי
היא חזרה הביתה ואמנם לקח זמן, אבל התפייסנו.
היא ציפתה שאתנצל ושארגיש רע שהיא נפגעה גם מהציפייה לאותו ערב שנפלה וגם על העניין ההוא.
ואני לא הבנתי למה אני צריך להתנצל על אי-הבנה, "הרי אמרתי לך שאני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה שהייתה לנו ושאני יודע כמה זה קשה כשיש אכזבה כמו שבטח חווית.."
אבל היא רצתה לשמוע "סליחה שפגעתי".
אם על הדרך תוכלו להסביר לי מה העניין, אשמח.

בסוף התנצלתי שפגעתי בה והיא התפייסה.
ואחרי זה לאט לאט "נכנסנו לזה" והצלחנו
כי כשאתה אומר 'אני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה'קופצת רגע
אז אתה בעצם לא לוקח אחריות על כך שאתה פגעת בה( וכרגע לא משנה אם אתה גם נפגעת מההתנהלות שלה. אולי גם אתה רצית שהיא תקח אחריות על כך שפגעה בך, אני לא יודעת). זה מוריד הרבה מההתנצלות ולמען האמת זה מרגיש לא אישי. וזה שאתה מנסה להכיל 'אני יודע כמה זה קשה וכו' ' רק נשמע פטרוני ומעצבן כזה מגיע אחרי פתיחה כל כך' פרווה' שאין בה כלום.

אני קוראת אותך הרבה, וזוכרת שרשורים קודמים שלך, אני חושבת שיש לך נטייה חוזרת וגורפת להאשים את אשתך גם במחדלים שלך, ובאופן כללי לייחס לפעולות שלה מניעים ילדותיים וטיפשיים, בעוד שאת ההתנהלות שלך אתה מחשיב בוגרת והגיונית. ולכן באופן אוטומטי כל פעם שהיא נפגעת זה ישר מדברים שקשורים אליה או שהבעיה אצלה כי היא לא מבינה נכון. אני קוראת אך ורק את מה שאתה כותב( ולא את הצד שלה) ובכל זאת זו ההרגשה שעולה לי.
אם תרצה אפרט עוד למה אני מתכוונת, אין לי זמן כרגע.

בכל מקרה, כל העבודה לכם על העבודה הזוגית הקשה ששניכם עושים( באמת! )ושמחה שאתםמתקדמים
את די צודקת באבחנה שלךשםאנונימי
ככה אני באמת מרגיש איתה.

כי מבחינתי אם יש בעיה צריך ללכת לחפש ולבדוק ולהבין ולא לחכות בצד שזה ייפתר לבד.
אני לאט לאט מבין שזה לא קל לה להבין שהדבר הנכון זה ללכת ולהתמודד עם הבעיה והיא מתקשה בזה, אבל זה עדיין לא משנה את התחושה שלי לגביה.


כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי).



לגבי הפגיעה, דווקא לא נפגעתי ממנה, זה לא קשור לזה.
מה שכן, עלתה לי התחושה המעיקה של "אוי, שוב היא עושה סצנות? אין לי כח לזה כל פעם..."

לגבי ההתנצלות שרשמת שבזה אני מסיר מעצמי אחריות שפגעתי בה, זה נכון.
בסוף אמרתי את מה שאמרתי כי תרגמתי את זה לעצמי בראש כ-"סליחה שהייתי הטריגר שגרם לחוסר ההבנה שלנו".
אבל אכן קשה לי לקחת את האחריות, בטח שלא את האחריות המלאה.

ובמידה ויגידו "מה אכפת לך? קח את האחריות וזהו...", אז אני יכול לשקר לה. פשוט לא נראה לי שאני ארגיש בנוח עם זה.
קצת משתדלת לענות..אחת מהשומרון
לא תמיד קל להתייעץ.
לפעמים זה קשה להגדיר "יש לנו בעיה", זה כואב מאוד. בטח כשלפני שנה היא דמיינה חיים ורודים ויפים יחד איתך.
לא קל לשתף במקומות אינטימיים כל כך.
לא קל לפתוח את הפה אחרי תסכולים..
ולפעמים באמת אפשר לעשות עבודה זוגית משותפת או עבודה אישית מעמיקה של אחד מבני הזוג וזה ישנה את המציאות בצורה מדהימה. (טיפול או לא קסם, הוא פשוט מכוון על מה חעשות שיעורי בית.. אפשר לעשות שיעורי בית גם בלי טיפול עם מודעות, שיח והבנה, ועם הכרה בחסרונות שלי ובמה שאני צריך לעבוד על עצמי).
תכבד את זה שהיא שונה ממך וחושבת ומרגישה אחרת, ותעריך את העבודה האישית שהיא עושה ואת עצם העובדה שהיא איתך לא מרימה ידיים. ותבין שאולי לדעתך לעשות × זה בוגר אבל לדעתה בגרות נמדדת אחרת, ומעשה שונה היא האידיאלי כאן.

לגבי התחושה המעיקה של "שוב פעם", זה מובן לגמרי ומתיש שהנה שוב מתחילה מריבה.. תנסה לקבל באהבה שבזוגיות יש התמודדויות ושללמוד אישה זה יותר קשה הסוגייה הכי קשה בגמרא (משפט ששמעתי פעם מגבר..), וההתמודדויות האלה הם מקפצות ללמידה משמעותית יותר ולקשר עמוק וקרוב יותר. כל "סצנה"=הזדמנות להבין את אשתי יותר, הזדמנות לברר את הקשר שלנו, הזדמנות להתעלות ולעבוד על המידות, הזדמנות להתקרב.

קח את הרצון המדהים הזה שלך ללמוד ולעבוד על עצמך ויחד על הזוגיות שלכם בשתי ידיים, אתם רק מרוויחים מזה.

מקווה שהועלתי מעט אולי לשקף את הצד השני..
תודה על התגובה, אבלשםאנונימי
קודם כל באמת תודה על הזמן שהקדשת להגיב

אם תרשי לי לאמ;לק:
רשמת כאן (בנוסף לכל דברי ההרגעה): "תבין שהיא שונה ממך ושקשה לה".

כלומר זה לא שהסברת לי איפה הטעות בגישה שלי ש"אני הבוגר".
אלא נתת לי עצות (חשובות ככל שיהיו) איך לגשת לבעיות שצצות.
זה באמת חשוב, אבל עדיין בפנים תהיה לי תחושה של "אני הבוגר" ושהיא הילדותית, כמו שאמרת בהתחלה.
יותר מתאים לקרוא לזה היא הרגישה ולא הילדותיתכלה נאה
ומבחינת הסרט אני חושבת שטוב שלא ראית.
במיוחד שהיא ביקשה. אני לא יודעת אם מותר מבחינה הילכתית.
אז תשנה את התחושה ...מוש השור...
מהיום היא הבוגרת ואתה הילדותי!!
שחרר נשמה את השכל ותפעיל את הרגש. זרוווום אחי.
נקודת המוצא היא שאתה טועה- איתתך גוצא גחין ולחיש לה.
מלאכת האומנות לרצות ולהפוך את אישתך למלכה ושיהיה לה טוב היא עליך לא עליה....
היא הבוגרת ואני הילדותי?שםאנונימי
אוקיי... מאי נפקא מינה?

אם אני הולך לפי הגישה שלה, אז אנחנו לא עושים שום דבר ומחכים שייפתר איכשהו...
אל תשתנה..מלכה

נשמע שיש לך אופי יוזמתי וממש תכליתי וזה מעולה, תשאר ככה, עשית עם זה דברים גדולים.

רק תשנה את הגישה שהיא ילדותית אלא תתיחס לזה כאל קושי שלה. בס"ה כולנו לא מושלמים.

 

 

זה מה שאני עושה...שםאנונימי
את המילה "ילדותית" לא אני העליתי, אבל זרמתי איתה למרות שהיא באמת לא המילה הכי מתאימה.

היא "מסתגרת בפחד שלה" שזה תהליך מאד טבעי והגיוני, אבל לא בריא בעיניי.
בטח כשמעורב עוד אדם.
כתבת למעלה באחת התגובותלצמוח ולהצמיח

"כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי)."

אז תחליף את המחשבה הזו במחשבה שהיא רגשית יותר ואתה שכלי יותר.
ולפעמים צריך להשתמש בשכל ולפעמים ברגש, במינון ובעיתוי הנכונים.
^^^ ובמקום לחלק לבוגר ולא בוגר, תתייחס כאל שכלתן וריגשית.לצמוח ולהצמיח
אלו 2 שפות. וצריכים את שתיהן בזוגיות. העבודה היא למצוא את האיזון והחיבור ביניהם.
זה קצת העניין...שםאנונימי
אני עוד לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

אני באמת באמת רוצה להעריך את אשתי והעניין הרגשי מאד דופק את זה.

אני כן מעריך אותה על התקדמויות שלה, על רצון לשפר את המצב (גם אם הוא ללא מעשים קונקרטיים בלעדיי), על עזרה בבית, אבל העניין הרגשי מאד מפריע, בעיניי.

כשאני אומר "רגשי", אני לא מתכוון שאני הייתי מעדיף שלא יהיה לה שום רגש, כי זה ודאי לא טוב והיא סתם תהיה אדישה.

אולי אני טועה אבל אני ממש מנסה להבין אותכם..מלכה

האמת שאני כל הזמן מתלבטת כאן בינכם מצד אחד אתה נשמע סבבה ומציג את אישתך באור די שלילי

אבל היו לך כמה משפטים שנשמעים תמוהים.

 

אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.

 

לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

 

אולי אני טועה

אבל נשמע שחסר לך ממש בקטע הרגשי.

החיבור בין בני זוג חייב להתבסס על רגשות: אהבה, אכפתיות וכו

לא ברור לי הסיטואציה שלך

כלומר בשביל מה התחתנת אם לא בשביל רגש? 

 

אולי גדלת בלי חום ואהבה, לא מבינה מאיפה זה בא..

אבל שבנ" מתבטא בצורה כזאת זה נשמע בעייתי

 

ייתכן שאת צודקתשםאנונימי
אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב" בגלל שחבר טוב לא עושה סצנות שמפתיעות אותי ואני מדבר איתו על הכל וכיף לי איתו.

איתה כיף לי רגיל בשאר הקטעים הרגילים שעושים עם חברים.

סוגשל תמיד זה היה ככה (לא היו לי ידידות, לפחות לא ידידות נפש), ואז כשפתאום אני חי עם אישה, אז זה אחרת.


למה התחתנתי אם לא בשביל רגש?
כי צריך. יודע שזו לא דעה מקובלת, אבל זו המציאות.
חובה להתחתן ולהביא ילדים, לכן עשיתי את זה.
בכיף לגור עם חברים בקומונה כל החיים, אבל גם המצווה וגם העניין הפרקטי שלא תמיד הכל אני אבין עכשיו וצריך להיות כמה שנים נשוי כדי להבין כמה זה חשוב

כמובן שהיא מצאה חן בעיניי, והיא גם יחסית כן שכלית שזה גם היה יותר נחמד מבנות אחרות שיצאתי איתן (למרות מה שאני מתאר כאן).
אבל זו הסיבה העיקרית שהתחתנתי.


*ואף על פי כן* אני יודע מה זו אכפתיות ולדאוג למישהו אחר, אני משתדל לעשות את זה כל החיים.
אז ניסיתי גם איתה אותו הדבר ...
אתה צודקלצמוח ולהצמיח
בעניין הרגש, יש רגיש, ויש רגשן, ויש פגיע...

אצל אשתך תכונת הרגש מאד מאד גבוהה. אז בטח יש בזה גם יופי וחיוב, אבל אצלה זה גורם לה להיות גם סופר אובר פגיעה. ומכיון שהפגיעות מופנית כלפיך קשה לך לראות את התכונה הזו כחיובית. וזה מובן.
תנסה לראות מה טוב וחיובי ברגש, ותשמח ביכולת הרגשית החיובית שלה (לא הפגיעות). תסביר לה את ההבדל. ואולי היא תצליח לשחרר את הפגיעות ולהגיע לאיזון. כי אתם ממש יכולים להשלים זא"ז וללמוד זמ"ז כל אחד את השפה של השני.
נשמע מקסים ברעיוןשםאנונימי
אבל איפה הפרקטיקה?

כן, זה בהחלט נחמד לראות שהיא אוהבת תינוקות וכשיש תינוק בסביבה היא ישר באה ועוזרת ורוצה להחזיק.

אבל מרגיש לי יותר כמו העדפה שאין בה טוב או רע.
וואו יש לי הרבה מה לכתובקופצת רגע
ניסיתי לארגן את כל המחשבות שלי והגעתי למסקנה שנראה לי שדיון עדיף. אם זה מטרטר אותך אז תסנן, אם בא לך להמשיך בדיון אז הנה:
( אם אתה בעניין אז תנסה לכתוב מה שאתה באמת באמת חושב ומרגיש. לא מה שאמורים לענות או מה שנשמע טוב )

1- יצא לך פעם להכיר אנשים שבטוחים שהם תמיד צודקים? מה אתה חושב על האישיות שלהם? האם באמת הם תמיד צודקים או שהם כל כך מלאים בעצמם עד שהם לא נותנים באמת לאף אחד ללמד אותם משהו חדש? איך זה לנהל איתם דיון? ושאלת בונוס: אם אכן יצא לך להכיר מישהו כזה, מה אתה חושב על מידת הביטחון העצמי שלו?
2- האם באופן כללי, מהכרותך את העולם עד היום, לדעתך קיים הבדל בין צורת החשיבה של נשים ושל גברים? כמובן כמובן שיש יוצאים מן הכלל לכל כיוון, אבל האם יש משהו כללי שניתן לומר על ההבדל בין צורת החשיבה הגברית והנשית? אם אין לך דעה או לא יצא לך לחשוב על זה או להכיר מספיק נשים כדי לענות על זה, זה גם בסדר, תכתוב את זה.
במידה וקיים הבדל לדעתך, האם יש צורת חשיבה אחת שעדיפה על השנייה?
3- האם יש דמויות נשיות שאתה מעריך? הכוונה לנשים שאתה מכיר במציאות או לנשים ששמעת, קראת עליהן וכו'
היי, אני דווקא אשמח לדיון שםאנונימי
1. כן, יצא לי להכיר אנשים כאלה.
חששתי שזה יגיע למצב שאני אתפס כמו אחד שבטוח שהוא תמיד צודק, אבל אני יודע שזה לא נכון.

הפורום הזה נתן לי כמה פעמים "כאפה" (במובן החיובי). זה מה שחיפשתי כשהעליתי את הנקודה הזו.

לגבי שאלותייך - קשה לנהל איתם דיון, ויש להם ביטחון עצמי גבוה.

2. כן, לדעתי יש הבדל.
אומר בכל הכנות: לפני שהתחתנתי חשבתי שלכל אחד צורת חשיבה משלו והכל בסדר וצריך אולי "להיזהר" כשמדברים עם בנות, אבל סך הכל כך אדם נברא וזה פשוט שונה.
אחרי שהתחתנתי ראיתי שמשמעותית עדיפה חשיבה שכלית (בשבילי כמובן). היא הגיונית, היא צפויה (יותר).
כמובן שנדרשת רגישות, אבל אני מאמין שיש לי אותה, על אף שאני אדם שכלי.

3. שאלה מעניינת... אני חושב שאמא שלי וסבתא שלי ראויות מאד להערכה על גידול ילדים בדור שבו היה נהוג שהבעל פחות עוזר.

גם ברוריה, אשתו של רבי מאיר ראויה להערכה, אבל מסוג אחר.

מודה שלא הבנתי את מטרת השאלה.
ממליצה לך בחום לקרוא בהקדם את הספר ״גברים ממאדים ונשים מנגה״קרן-הפוך
וזאת כדי להבין את הראש הנשי, כיצד הרגש פועל אצלנו ברמה כל כך דומיננטית - לעומת השכל והשכלתנות וההגיון הגברי.
לפעמים צריך להגיד סליחה גם עשר פעמיםירא שמים!
אל תחפש הגיון.. זה לא שיכלי.. זה רגשי. היא הרגישה שהיא נפגעה ממך אישית. והיא צריכה/ רוצה להתפייס. בשביל זה היא צריכה לשמוע ממך שטעית ושאתה מתנצל.
וגם לפעמים אישה עלולה להיפגע מסיטואציה שאתה היית הדמות העיקרית בה ולכן התחושה שלה היא שאתה הפוגע...
אז מה לעשות? להתנצל גם אם אני לא מאמין בזה?שםאנונימי
רק כדי שהיא תוכל לרדת מהעץ?

סליחה על הציניות, אבל אני לא מבין את זה.
היא בעצמה לא תרצה שאתנצל אם אני לא מרגיש רע על המעשים שלי.
להרגיש רע שאשתך עצובה, ולהצטער על זהאחת מהשומרון
וכמו שאמרו, לפעמים צריך 10 פעמים.
ולפעמים גם אחרי שאישה סולחת בפנים היא צריכה עוד לשפוך פעמיים את כל ה"עשית ככה וככה ונעלבתי שככה ורציתי שככה.." זה לא אומר שהיא שוב כועסת אלא שהיא זקוקה להעמיק את ההתפייסות.
ה10 פעמים זה לא סתם,
זה כל פעם עמוק יותר.

כשאתה לא באמת מרגיש רע עם המעשים שלך ולא רואה סיבה להתנצל תעצור רגע, תתכנס לדקה ותחשוב רק עליה. מה היא מרגישה, מה עובר לה בלב. אהוב אותה, רחם עליה. תרגיש שאתה רוצה שיהיה לה טוב, ואז יהיה לך הרבה יותר קל לפייס אותה.

עוד ספר מומלץ- לצאת מהדעת של הרב יהושע שפירא. בכללי על זוגיות והרבה על איך לצמוח ממריבות וקשיים
אני בהחלט משתדל לעשות את זהשםאנונימי
באמת באמת מנסה.

ואז (אמנם לא תמיד) עולה לי המחשבה של "אוי, נו, ממה היא נעלבה? מה קשה לה? היא הכניסה את עצמה לסצנה הזו.."

אני מצטער שאני נשמע מאד "בטוח בצדקת דרכי", אבל זה באמת קטע שתקוע לי.

תתחבר לרגש הנעלב שבךתיתי2
תזכר בחוויה של היעלבות שחווית
ותניח שככה היא מרגישה
ולא משנה מי צודק ומי לא
קודם כל להרגיע את ההיעלבות - לפייס
אחרי זה להפעיל את המוח ולחשוב.
במקום להתייחס לזה כאל הצלחהים...

תתיחס לזה כלמידה שלך אותה ושלה אותך וגם שלכם כל אחד את עצמו

כי זה גם יכול להיות זורם וטוב ונשמע שאתם כל הזמן נופלים לדברים שמוציאים אתכם מה mood  המתאים וחבל

ונכון שלה קשה אבל גם נשמע שאתה כזה, מבינה שזה חדש ולוקח זמן, אבל אל תפחד לנסות ולהוביל את הקשר המיני ביניכם, דווקא לאישה הרבה פעמים קשה להוביל מהבחינה הזו והיא רוצה ומצפה לזה מהגבר שלה

זה נכון, היא באמת מצפה ממני.שםאנונימי
פשוט כשאני כל פעם "טועה" אני מפחד לנסות.

שוב, אתמול היה יותר טוב, אבל עדיין לא ברור לי איך ליזום "כמו שצריך".
אין דבר כזה כמו שצריךים...

ברוך ובעדינות תוך כדי זה שאתה לומד מה היא אוהבת ומה עושה לה טוב

טוב, באופן ממש הזוי ביותר...שםאנונימי
היא נכנסה להריון מאותו לילה.

אמנם אין תשובות סופיות של בדיקות דם ( היא תיפגש עם רופאת נשים בהמשך), אבל ככה זה נראה.


אני מודה שתהיתי אם לרשום את זה כאן מכיוון שאני מניח שיש לא מעט זוגות שלא מצליחים להביא ילד ואני לא רוצה לגרום לצער של "מה?! אחרי שהם בקושי ניסו הם הצליחו ואנחנו מנסים מלא זמן??".

אז כמובן ליבי איתכם.
אבל מכיוון שזה אנונימי ואני מניח שמתישהו יצוץ ה"דבר הבא שאכתוב בפורום", אני אעדכן גם ככה.
מזל טובלמה לא123

אולי עכשיו יפחת הלחץ,ותוכלו לעבוד על הקשר שלכם

בהצלחה

בהחלט מקווה שםאנונימי
היא בהחלט בעננים.
אני מקווה גם שאחרי הלידה, שהאיזור קצת "ייפתח".
רק אל תפתח מדי צפיות לזה כי..מלכה

אחרי הלידה, אני חושבת שהראשונה דווקא המקום מאד כואב ויכול לקחת כמה חודשים להירפא.

אבל אח"כ הגיוני שכן.

וואי, האמת שתודהשםאנונימיאחרונה
באמת פיתחתי ציפיות.

מקווה שלא יקח יותר מדי זמן להירפא.
משתתף בכאב שלך.me.
אני לא מתייחס לנושא הסרט כי אין לי דעה בעניין.
אני רק רוצה להגיד שאני מעריך אותך על הגבורה שלך לא לצפות מהרגע שהיא ביקשה. זה מעשה אמיץ בשבילה!

"אני מנסה לעשות דברים שודאי ישמחו אותה שוודאי לא עובדים וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים"

תגיד, אם יש דלת נעולה שאתה רוצה לפתוח. ויש לך 10 מפתחות. אתה יודע שרק אחד מכל עשרת המפתחות יפתחו את הדלת. האם כאשר תגלה איזה מפתח פותח את הדלת תנסה שוב להשתמש במפתחות שודאי לא עובדים?

היא לא רוצה - אל תעשה -זה לא עובד. לא עליה בכל אופן.
וגם אם זה עבד פעם, יש לה רשות להחליף מנעול ולומר עכשיו זה לא, וזה כן.

אתה הרי רוצה לשמח אותה, אני מבין את זה מהעצימת עיניים שלך, אז תשאל אותה. מה ישמח אותך. ותתשמח אותה כבר!

בהצלחה!
לא הבנתי...שםאנונימי
מבחינת גבורה, זה לא כזה דרש ממני יותר מדי.
סתם התבאסתי לשבת ליד בעצימת עיניים... הרגיש לי קצת מפגר, אבל זה היה חשוב לה.

לגבי המפתחות - המשל שלך לא מובן לי.
א. האם יש 10 מפתחות? מאיפה לי המפתחות?
ב. אם מפתח עבד פעם, ברור שאשתמש בו שוב.
ג. נניח שמפתח לא מסתדר שוב (לא מבין איפה קרה דבר כזה כאן) - כמה ניסיונות אצטרך לעשות לפני שאתייאש?
ד. אני לא עומד מול דלת, אלא מישהי שמתקשרת... לפחות אמורה.
המשל:.me.
אתה עושה משהו שודאי לא יעבוד. זה מעשה טיפשים לנסות להשתמש במשהו שלא עובד.

המפתחות אצל אשתך. שאל אותה מה היא אוהבת.

כמה נסיונות? כמה פעמים אתה מוכן להיות שוב מתוסכל עד שתבין שלא כדאי לך לנסות?

ולכן כדאי שתפסיק לנסות לעשות לה דברים שלא נעימים לה
כאישה אני חושבת שהיא מגזימהשוקולד פרה.
משהו בהתנהלות שלה כבד ומכביד.
מלא דרמה מיותרת.
לנסות לגרום לך להבין במדוקדק מה מפריע וכמה מפריע ולמה מפריע.
זה מכביד, זה מעיק, זה לא כיף ולא מוביל ליחסים.
גם נשמע שהיא מרשה לעצמה מה שהיא אוסרת עליו.
לה מותר להתעורר מינית ולו אסור.
ובגלל שאין לבחור כוח להיכנס לעוד דרמות,
הוא מוותר לה.
אבל אם זה היה הפוך (הוא היה מתעורר מזה) מה היה מקבל-
כמובן.
דרמה.
ופגעת בי.
וגב מופנה.
ו.. ו... ו...

תכלס אין לי הרבה איך לעודד אותך כי זה אופי.
וכן,
ההתנהלות שלך יותר בוגרת אם אתה ממוקד בפתרון הבעיה ולא מסתובב סחור סחור בדרמה מיותרת.

אתה צריך ללמוד שלא להיכנס לדרמות.
לא להיכנס למערבולת.
להגיד בתוקף ש:
אתה מוכן לשמוע אותה
אתה רוצה לשמוע אותה
ובתנאי שיהיה פה דיון זוגי.
ולא מחול שבו אתה חייב לרקוד למנגינה שלה,
אחרת תזכה לבריכה של קרח.


סלחו לי כל מי שמצדד בה פה,
אבל ממש לא נראה לי שהיא רואה אותו.
נראה שהיא רואה בעיקר את עצמה
והוא לא מבין למה נגזר עליו להימחק.

אתה לא צריך להימחק. הםוך.
עמוד על מקומך ותדרוש דיון זוגי ושוויוני.
גם אתה פגיע
גם אתה רגיש
גם בך צריך להתחשב.
זהו.
איתך^^חייצ'ו


מותר לה לראות את רק עצמה... תפקידו להאיר אותה...מוש השור...
ולראות אותה ומתוך כך היא תראה אותו...
על זה הוא גם חתם בכתובה 100% מחויבות של הגבר כלפי האישה
0% מחוייבות של האישה כלפי הגבר...דהיינו כל מה שהאישה עושה כלפי הגבר זה פועל יוצא של המעשים שלו...
מלכה- הלבנה תפקידה לקבל
מלך -שמש תפקידו לתת בלי חשבון...
)הענין הזה גם בא לידי ביטוי בצורה של יחסי האישות)
אם תעמוד תדרוש תהיה פגיע רגיש.... זה אומר שהתבלבלת בתפקיד העיקרי שלך בחיי הנישואין ובתפקידך כבעל.
הבסיס לכול השלום בית הוא תקשורת מקרבת ולהבין שהאישה תמיד במקום הראשון... וזה העבודה שלך לא שלה...
כפרה... לא יצא לך מזה כלום... זרוק תשכל תתחיל לעבוד
הוא כבר התחיל לעבוד מזמן והוא עובד קשהלצמוח ולהצמיח
אבל גם לו יש סף סיבולת.
למרות שהוא הגבר ותפקידו להשפיע ולהעניק ולתת, צריך גם כלי כיבול שמעוניין לקבל ושגמיש בקבלה שלו ולא כזה שמוכן לקבל את השפע רק בתנאים מדוייקים של איך ומתי וכמה שהוא מעוניין. היא גורמת לו להרגיש אפס כל הזמן. זה מדכא.
כמה אפשר לנסות כל הזמן לרצות ולספק ולשמח ולהתחשב בה ובסוף לקבל פנים נעלבות וגב מופנה?!

אני נהנית בדרך כלל לקרוא את התגובות שלך ואתה מדבר הרבה על תקשורת מקרבת.
אבל זה בדיוק מה ש*היא* צריכה ללמוד. לבטא את עצמה ולדבר בצורה בוגרת ולא להפגע ולסובב את הגב ולחכות שהוא ינחש מה לא בסדר ויתנצל כל פעם.
להבין שיש כאן דינמיקה זוגית ולה יש חלק לא פחות מאשר לו בכל ההתנהלות הזו.

לאורך כל השירשורים שלו דפוס ההתנהגות שלה חוזר על עצמו, שיש לה ציפיות ודמיונות של איך היא רוצה שהוא יהיה ויגיב ויתנהל ויתפקד (אולי ראתה יותר מידי סרטים הוליוודיים רומנטיים) וכשהאיש שלה לא עומד בציפיות ולא עושה בדיוק איך ומתי וכמה שהיא מצפה, אז היא דואגת להבהיר לו כמה היא מאוכזבת ואיזה בעל גרוע הוא.

כואב הלב על הבחור הזה. כמה אפשר להרגיש אשם?!

יעוץ זוגי. ולא לוותר.
וואי כל כך לא מסכימה איתך.אחת מהשומרון
קודם כל אם הוא רוצה להתרחק ממנה אז לעמוד על מקומו, לדבר בתוקף ולדרוש זה המתכון הבטוח.
אם הוא רוצה להתקרב זה לא העניין.
יש נשים רגישות יותר ופגיעות
והנושא הזה של מיניות הוא עוד יותר נוגע במקומות הכי חשופים שלנו ופגיעים.
נשמע שמעבר לזה זה לא שהיא מכשפה, אלא שבתחום הזה היא פגיעה מאוד. ל ג י ט י מ י !!!
ואני שמעתי פעם ממדריך חתנים שאמר שצריך אלף פעם רגישות, עדינות וסבלנות. כל הדרכות חזל הן רק שהגבר יפייס את אשתו קודם, ישמח אותה, ידאג שתהנה תחילה.. ואם היא מרגישה לא מספיק אהובה ובטוחה בטח שהיא נפגעת מכל דבר! היא לא נשואה 5 שנים..
בואו ניזכר שלפני שנה הגוף שלה היה רק שלה ואיזה מעבר חד זה לאישה צעירה. מותר שיהיה קשה לה שלא הכל כמו שהיא רצתה, וזה מאוד כואב שאתה חושף ונפגע. רק על זה שהיא הלכה לייעוץ מיני היא צריכה אלף פירגון. לא יודעת בני כמה הם אבל בכל מקרה זה צעד לא קל למישהי שרק התחתנה.
ומשפט כמו שהוא כתב בהודעה הפותחת, שאהוא יעשה איקס בתנאי שהיא תעשה וואי... לא עדינות ולא רגישות. היא לא החברים בפנימייה וזה לא צחוקים.. היא זקוקה לאהבה, לחיבוק, להבנה, להקשבה מלאה ולעידוד. לאט לאט הם ימצאו את הדרך. אבל זה לוקח זמן. וזה לגיטימי. ויש קשיים בדרך, אבל צריך להיות בהם בהבנה וביחד ולא מתוך תקיפות ושיוויוניות.

בכלל, שיויון, שטות גמורה.
למה לגבר קשה החשיפה כמו לאישה? הוא משתנה במשהו בעקבות היחסים?

לא באה לשפוט את הבחור הצעיר שבאמת מנסה לעשות מאמצים משוגעים. מעריכה אותו מאוד על זה!!!
רק מחדדת שכדי להגיע למקום טוב ושמח היא צריכה להיות מאושרת, אהובה, מוערכת, מובנת.
זה לא דיון על שטיפת כלים בבית ולאן לנסוע לשבת
זה המקום הכי הכי הכי הכי הכי פגיע אינטימי ורגיש שלה.
בואו ניזהר ונזכור שלפעמים חוויה מינית שלילית היא טראומה קשה מאוד, ולא סתם.

סליחה אם הייתי חריפה, כאב לי מאוד לקרוא.
אויש נו באמתשוקולד פרה.
אמרתי שיעמוד על שלו בקטע אנוכי?
לא! בקטע זוגי.
זוגיות זה מקום של שניים שווים.
וכן, גם לו יש רגישות.
וכן, גם הוא פגיע.
וכן, גם הוא צריך להיחשף.

וזה מאוד מאוד מאוד
מעצבן,
מוריד חשק,
מתסכל,
מבאס,

כשהצד השני כל היום עסוק בדרמות.

נכון
זו זכותה להיות דרמטית
ולהסביר באלף מילים, משפטים וביטויים
עד כמה זה בסדר לעשות סצנה,
וכמה שהיא צודקת.
היא יכולה להמשיך כך לא רק 9 חודשים
אלא כול החיים.

כי אדם שבוחר (שימי לב-בוחר. תמיד יש בחירה. גם אם את האישה הכי רגישה בעולם)-
לעשות סצנה-
שלא יתפלא אם הצד השני התעייף.

כי זה מאוד מעייף לחיות כך.
ובטח שזה מוריד את החשק.
ואגב,שוקולד פרה.
יש משהו מאוד מתסכל לחיות עם מישהו שנעלב עד עמקי נשמתו,
אם לא עשית לו בדיוק בדיוק
את מה שרצה.

מעבר לזה שאנחנו שני מינים שונים,
אנחנו קודם כול אנושיים.
וגם אם הוא גבר,
הוא רוצה להרגיש תחושה אנושית שרואים אותו.
ולראות אותו זה לתת לו מקום.
ולא רק להיות עסוקה האם זה בדיוק בדיוק
או לא בדיוק בדיוק.

כי גם לגבר יש חרדת ביצוע.
וגם הוא צריך ביטחון ולא רק היא.
ואם הוא עושה הכל לפייס ולרצות
אבל היא מחפשת איפה להיפגע
ואיך זה לא בדיוק בדיוק
אז היא לא רואה את התסכול שלו
ואיך היא גורמת
במו ידיה
שלא יהיה לו יותר חשק להשקיע.

כי בין שני אנשים,
עוד לפני שהוא גבר והיא אישה,
יש כלל מוסכם
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם".

ואם הוא לא ירגיש מוכנות ורצון מצידה
להבליג קצת ולזרום
אז לא ייארך זמן
ואחרי שנפשו תקוט בכל שלל הפיוסים למיניהם
גם הוא לא יבליג יותר ולא יירצה.
אני לא יודעת כמה זמן את נשואה,אחת מהשומרון
אבל בעיניי את מדברת ממקום של זוגיות מבוססת, שיח פתוח וכנה, תחושת ביטחון ואהבה בקשר ובהבנה וההכלה של בן הזוג, ועבר של יחסי אינטימיות תקינים.
כאן מדובר על זוג שעןשה את צעדיו הראשונים, אישה שאולי מרגישה את זה שבעלה הטרי לא מספיק מעריך ואוהב אותה, אישה שאין לה היסטוריה של הרבה חוויות אינטימיות חיוביות והיא עוד מבססת את היחס שלה לכל זה. הכל עלה נידף, הכל מורכב ולא קל. בטח לדבר ולשתף בצורה המושלמת שתיארת. זוכרת שאתמול היא היתה כלה עם חלומות ורודים?
להפגע עד עמקי הנשמה זה לא סצנות ילדותיות

ושימח את אשתו אשר לקח, לא סתם זה ציווי.
זה כנראה לא קל כל כך, וצריך להתאמץ מאוד מאוד מאוד
נקי יהיה לביתו שנה אחת
שנה שכל מה שצריך לחשוב בה זה איך אני משמח אותה ועושה לה טוב.
כן, כאן אין שיוויון.
חד משמעית מצווה על האיש כלפי אישתו...
אני ממש מסכימה איתךקופצת רגע
התלבטתי אם ואיך וכמה לכתוב ובסוף בכלל כתבתי לך (לפותח, באחת התגובות למעלה) מן התחלה של דיון, אבל מנצלת להצטרף ולציין שגם לדעתי ההערה שתיארת שתוך כדי יחסים היא ביקשה משהו והתחלת לענות 'בתנאי ש...' זה נורא ואיום בעיני. גם לזוג שכבר מכיר יותר, זה ממש ממש לא במקום ולא רק שזה לא רגיש זה בעיני אכזרי. אז אני מבינה שהמצב קשה גם לך, ואני מאמינה שלא התכוונת להיות אכזרי, והכי הגיוני בעיני שגם אתה היית קצת נבוך וניסית לפרק את המתח באיזו אמירה הומוריסטית, אבל זה היה ממש לא במקום וזה ממש פוגע. עד כאן זה עוד איכשהו מובן, יכול לקרות שפוגעים בלי כוונה. מכאן ועד לא להיות מסוגל לקחת אחריות על זה שפגעת בה זה ממש לא מובן בעיני. ועוד להאשים אותה שהוא ילדותית ונפגעת מכל דבר. לדעתי זה משהו שחוזר, וכאן ממש ממש נראה לי שפרקת איזושהי אי נוחות שהצטברה בך( אולי בגלל שהרגשת לא בנוח בשלב של הסרט, עם כל מה שתיארת).

תראה, בכל השתלשלות הערב שתיארת אתה עצמך לא תפקדת בצורה הכי מיטבית (בלשון המעטה):
התחלתם לראות סרט יחד, מעולה.
לאשתך משהו הפריע (לדעתה זה לא הלכתי )
התגובה שלך: קודם כל ביטלת את דעתה (אמרו לנו שזה דווקא כן בסדר. הרי גם אשתך שמעה שאמרו, היא לא טיפשה. במקום לחזור על המובן מאליו אפשר לנסות לברר, אולי היא הבינה את ההנחיה בצורה שונה? אולי לא ציפתה שהסרט יהיה כל כך מפורש וזה מרגיש לה מוזר למרות ההנחיה שניתנה? מה היא מציעה בעצם? או לא נוח לה, אולי אפשר לחזור לברר עם מי שהנחה אתכם למה הכוונה? האם בכלל יש כוונה, במסגרת ההנחיות שניתנו לכם שצריך להמשיך בצורה עיוורת גם בדברים שמרגישים לא טובים ולא נוח?

ואז בצורה ישירה, אחרי שאמרת לה שבעצם דעתה לא תקפה ישר הצעת הצעה משלך: את תיראי ותגידי אם זה בסדר. זו הייתה הצעה שלך. לא יודעת מאיפה ההצעה הזו באה, האם דנתם עליה קודם והאם היא מקובלת על שניכם כדרך לעזור לך לא לראות מראות לא צנועים. בכל מקרה, אשתך זרמה עם ההצעה שלך, ולכן המשכתם את הסרט כשאשתך מסתכלת ואתה לא. משהו בסיטואציה הזו הפריע לך, אפשר לגמרי להבין, מניחה שרוב האנשים לא היו נהנים מהסיטואציה. העניין הוא שזה היה הרעיון שלך ולכן אשתך הניחה שזה כן מקובל עליך. אם לא היה לך נעים או אם חשבת שזה רעיון לא טוב אז אחריותך לתקן את עצמך, ולומר לאשתך שהפיתרון הזה שהיא רואה ואתה לא בעצם גם לא טוב. במקום זה המשכת לשבת, להתעצבן ולהרהר כמה אשתך ילדותית ומעצבנת אותך. אני באמת באמת לא מבינה למה אתה מאשים אותה בקטע הזה של הערב. לא יכול להיות שמשהו בצפייה המשותפת בסרט יפריע לה והיא תעלה את הקושי מולך? זה אוטומטי ילדותי ומפגר אם משהו מפריע לה? במאמר מוסגר אציין שמאוד ברור לי שקל יותר לראות סרטונים נועזים לבד ולא ביחד. צפייה משותפת כזו דורשת רמה גבוהה של אינטימיות, ויש גם איזושהי צניעות( שנחשבת חיובית בציבור הדתי, להזכירך) שקצת סותרת ומפריעה לעניין, ומפותחת יותר באופן טבעי אצל נשים. אפשר להעלןת את זה ביניכם או מול יועץ/סקסולוג ולנסות להגיע לפתרון מוצלח יוצא שמתאים לשניכם( ואגב יש מלא מלא פתרונות אפשריים, פשוט צריך שנקודת המוצא תהיה שלגיטימי לגמרי שלכל אחד משניכם מפריע משהו אחר ).

כל פעם שאני מנסה לכתוב בשרשורים שלך אני מגלה שקשה לי לארגן את המחשבות. חוזרת שוב על דעתי שיש לך איזו נטייה לזרוק אחריות עליה, זה מתבטא בזה שאתה מאשים אותה בהכל ושאתה לא מסוגל לקחת אחריות על החלקים שלך.
בנוסף, לדעתי יש לך איזה חוסר בצד הרגשי, משהו חסום, ובגלל זה אתה 'מקדש' את ההגיון ושם אותו במרכז, ופוסל כל מה שלא מתאים לזה (אגב, להתנהלות חברתית אך ורק לפי חוקי ההגיון, ללא אמפטיה וללא יכולת להבין את הרגשות ואת נקודת המבט של האחר, בצורה המאוד דרסטית שלה קוראים 'בעיה על הספקטרום האוטיסטי', למשל מה שעד לא מזמן קראו לו 'תסמונת אספרגר'. אני כותבת את זה לא בגלל שאני חושבת שאתה על הספקטרום, אלא כדי להסביר שהאמרה 'זה מה שהכי הגיוני' היא לא אמרה מקודשת ולא מעידה בהכרח על התנהלות תקינה של מי שאומר אותה )
מצטערת שאני נדחפת.. פעם אחרונה להיוםשוקולד פרה.

 

פשוט זה מסוג הנושאים שיכולים ממש לשגע אותי.

 

הראיה שאין פה שניים. תפיסת הצד.

נכון שאני "לטובתו" מה שנקרא,

אבל זה בגלל שהוא סופג תגובות לא פרופורציונליות ל"טעיות" שהוא עושה.

 

מצטערת, אבל התגובה שלך גם כן מוסיפה עוד תילי תילים והרים של כובד,

על משהו פשוט.

 

כן, הוא לא היה הכי טקטי.

סו וואט?

בזוגיות לא הכי טקטיים. ככה זה. אנחנו לא מערכת הפעלה מתוחכמת.

יוצאים לנו "יציאות" פה ושם.

את הכי טקטית עם בעלך?

לא קורה שפעם-פעמיים אמרת משהו מעפן?

 

אז קורה. קרה. טעה. טעות.

להפוך מזה פרשנות של הריטב"א והרא"ש

על מה בדיוק

ואיך בדיוק הוא היה צריך לפעול

ומה בדיוק היה עליו להגיד,

 

זה לגמרי לגרום לו עוד יותר להרגיש נבוך וחסר ביטחון עצמי.

 

והיא לא עשתה טעות?

הרי הוא גם היה יכול "לעוט" על זה שהיא התרגשה מינית מהסרט

ולהתנפל עליה בסצנה,

כי "לא תתורו אחרי ללבכם" וכו',

ונשים גם צריכות להיות צנועות בליבן ובמחשבתן 

וכו' וכו' וכו'

ופשוט-

להרוג את הערב. להרוג את הרגע. 

להרוג את הניסיון לצחוק ולהשתובב ביחד,

 

כדי להיות צודק. מחמיר. קפדן. הכול.

 

אבל הוא בחר לשתוק,

לקבל את זה שהיא התעוררה מינית,

ולזרום עם מה שיש!

 

אבל היא לא מוכנה לזרום איתו.

היא לוקחת קשה לכבד.

על אמירה לא טקטית שכול אחד יכול לפול בה,

ובוודאי בוודאי הוא יפול בעוד אמירות כאלו ואחרות- מהסיבה שהוא אנושי!

 

ולכן במקום להוסיף ולהכביר במילים,

על כמה הוא לא ענה בטקט,

ולא ממש היה אלוף החלומות-

 

להגיד, בצורה מאוד כנה,

שהיא פה מעצימה דברים ולא זורמת.

 

הרי ברור לה שהוא לא בא להעליב,

הוא גם לא אמר משהו מעליב!

אז למה לבחור (בחירה די הרסנית לאינטימיות) להפנות גב ?

 

למה הסצנה?

זה הדבר שהכי מוריד לגבר את הרצון לפנות עוד פעם ועוד פעם.

 

זה מה שיקרה בסוף במצב כזה.

 

 

מה המטרה שלך?..מלכה

בשביל מה כל התגובות מחרחרות ריב שלך??

נשמע שפשוט אין לך אופי נשי ולכן את לא מצליחה להבין את האישה.

הנשים כאן בפורום בס"ה מנסות להסביר לו מה זה ראש של אישה

 

אני בתור אישה יכולה להעיד על עצמי שקורה שאני נפגעת מבעלי גם ממשפט שנראה לא בעייתי במבט אובייקטיבי

אבל מה לעשות שאנחנו הנשים כל מילה של הבעל משפיעה עלינו עמוק לטוב ולמוטב.

 

ולפותח השרשור - אשתך נפגעה ורצתה שתבין אותה, שתקבל את זה שפגעת בה כי אם זה היה בס"ה טעות אז זה עלול לקרות שוב. אך אם תבין שעשית לה עוול(גם אם לא בכוונה, מאמינה לך אבל מה לעשות שהסיטואציה לא נשמעה מספיק רגישה) אז תשתדל לא לעשות זאת שוב. זה מה שהיא רוצה לוודא.

 

אתה יכול להחליט שנשים זה ראש דפוק וילדותי, אבל מה לעשות בחרת להתחתן עם אישה ולכן כדאי לך ללמוד מה זה..

אני לגמרי אישהשוקולד פרה.

 

ואני אישה כיפית.

וגם עמוקה, מסתבר.

אבל אני הוגנת עם בעלי.

ולא מחפשת אותו.

 

זה לא "ראש של אישה".

זה הדבר הכי מכליל וסטיגמטי שיש. ואגב, גם די מיושן ואנכרוניסטי.

יש אישה ספציפית וגבר ספציפי.

והתנהגות ספציפית.

ומחול שמוביל את שניהם לחוסר תקשורת.

 

אני לא מחרחרת ריב. הפוך.

אני דורשת תקשורת.

אני דורשת הבנה הדדית.

אני דורשת אמון ופתיחות.

 

מצטערת אבל היא יותר נוטה לחוסר תקשורת,

בגלל זה תילי תילים של פרשנויות נכתבו על ההתנהגות שלה.

שזה בעיניי החמצה של הבעיה האמיתית.

חוסר רצון לתקשר בכנות,

ונטייה עודפת לדרמות.

 

אלופה אני איתךמלחמת היצר
אני גם איתך....מלכה

אני גם איתך ומאמינה שיש כאן חוסר תקשורת. 

מתנצלת על התגובה הקודמת, באמת לא התנסחתי יפה.

 

הבעיה היא ששמענו כאן רק צד אחד אז א"א לשפוט כ"כ בקלות שהבעיה שלה.

לדעתי הם צריכים להשיג הבנה והדברות ע"י שיתוף פעולה של שני הצדדים.

ואם באמת הוא מרגיש שהם לא מצליחים לעשות זאת ואשתו לא משתפת פעולה כדאי שיגשו לטיפול.

 

מה שלא אהבתי זה את הפסילה המוחלטת שלך כלפי האישה.

וגם אם זו דעתך לא רואה תועלת לומר לבנ"א כמה פעמים אישתך לא תקשורתית, נוטה לדרמות וכו'

כל הענין כאן זה לעזור להם להבין אחד את השני ולהשיג זוגיות טובה.

 

ולפותח השרשור לדעתי זה רק ענין של זמן וסבלנות.

שים לב להתקדמות הגדולה שעשיתם. ברור שיש לכם עוד מה להתקדם אבל אני מאמינה שאם עבדתם יפה והצלחתם לבנות אינטימיות תצליחו גם לבנות תקשורת והבנה.

 

^^^^rivki
אגיב לך על דברייך:שםאנונימי
אני רואה שיש דברים שרשמת שהם לא נכונים עובדתית, אז אשתדל לתקן:

זו לא פעם ראשונה שאנחנו אומרים "אם אתה תעשה x, אז אני אעשה y". זו הייתה הדרך שלה להשתחרר מהמבוכה וזרמתי איתה כל פעם.

מה שלא ידעתי (או לפחות לא זיהיתי), שהפעם היא לא התלוצצה.
מה שהיא הייתה יכולה לעשות, זה להגיד לי "שמע, אני יודעת שתמיד אנחנו צוחקים על זה. הפעם אני רצינית לגמרי" ולא לעשות סצנה (כן, אני מודע לזה ששוב אני מוריד עליה את האחריות, אבח לצערי אני עדיין מאמין בזה).


לגבי הסרט - היא לא שמעה את עניין ההלכה (היא לא הייתה שם, זה אני ביררתי את זה לבד).

לקחת בחשבון שאם היא שואלת אם זה הלכתי, אז אני צריך להבין בעצמי שהיא לא מטומטמת ובעצם יש משהו שמפריע לה.

ואני שואל: למה? למה אני צריך להבין שיש משהו שמפריע לה ושהיא לא פשוט תגיד לי?

בכל מקרה דווקא מהסרט לא התעצבנתי עליה... סתם התבאסתי שאני יושב שם, אבל זה ממש לא משהו שהיה רלוונטי בערב הזה.
היא למדה שהיא רוצה לראות דברים כאלה לבד וזה בסדר גמור.
להגיד שאצל דתיים יש עניין שנקרא צניעות זה מקסים, אבל פחות רלוונטי בעיניי כשמדובר על תהליך בין איש לאשתו.
אם קשה ביחד, עדיף לבד. פשוט זה נראה לי פחות תקף כאן.

הסקסולוגית, אגב, היא זו שהציעה לנו לראות את זה, אז זה לא שזה לא נעשה מדעה מקצועית.


לגבי עניין האוטיזם, אני לצערי נמצא בחברה של אוטיסטים לכן אני יודע לזהות אותם.
אני כן יותר "ישיר" מהמקובל, אבל לא יודע אם הייתי מגדיר את זה כאוטיזם.
היי, מודה לך על התגובה הזו.שםאנונימי
אני מרגיש שבאמת הבנת אותי.

רק באמת אציין שאכן שומעים רק את הצד שלי והיא לא באה והראתה את הצד שלה, לכן אולי זה לא הכי הוגן.

אבל בהחלט הצלחת להבין אותי ותיארת את התחושות שלי.
כואב לקרוא את התסכול של שתיכםמצפה להריון.
9 חודשים ועדין לא הגעתם לחיבור מלא?
נשמע שאולי היא בטראומה ממשהו מהעבר, היא סיפרה לך אם נפגעה מינית בילדות? מצטערת אם אני חדה אבל לפי התיאור נשמע שנפשית עברה משהו לא קל...מה גם שאמרת שהיא נבדקה אם יש לה וגימוס ואין לה, מקווה שהיא תלך לפסיכולוג , לא נראה לי פייר שאתה צריך להבין אותה שהיא לא מבינה את עצמה, ולא עוזרת לעצמה
רק מעדכן שהצלחנו.שםאנונימי
אבל ממש לאחרונה.

תודה רבה על התמיכה
אני חוזרת על דברים שכבר אמרתי ועולים כאן שובתיתי2
האתגר שלכם זה לא אי ההצלחה, אלא הצורך לבנות יחסים אינטימיים ברובד הנפשי ומתוך כך גם ברובד הפיזי
אתה לא מבין את הצורך בקרבה נפשית אינטימית ("כמו שותפה לדירה" "פחות מחבר טוב")
אתה כנראה פשוט לא מחובר לרובד הזה בעצמך (שכלתן...)
מצד אחד אתה לוקח אחריות ומניע תהליכים, גם כשקשה לך - וזה נקודת כוח משמעותית שלך
מצד שני בלי כוונה אתה מביע זלזול בה, ומתנהל כמו פיל בחנות חרסינה כל פעם כשיש קרבה פיזית.
יכולה להניח שזה "מתפלק" לך (להגיד לה דברים "בצחוק" תוך כדי קרבה, שפוגעים בה) בגלל שהסיטואציה היא אינטימית מאוד! הכי אינטימית! ואתם לא באמת מספיק קרובים נפשית בשבילה
ולכן גם לך בנפש יש חוסר יכולת לחוות את הקרבה הזו שהיא יותר מלהיות חבר טוב שלה, אז אתה מעיר הערות כדי להסיר את המבוכה, ובעצם להחזיר את הקשר ל"חברים טובים"
אבל אתם לא.
יש לכם זוגיות.
והמודעות הגבוהה שלך היא בעוכריך והזדמנות גדולה בשבילך.
מה הכוונה?
מצד אחד היא מנתקת אותך מהחוויה הפשוטה של החיים, של החשק, הרצון להכיר, להפתח רגשית, ולהגיע לאינטימיות פיזית בספונטניות.
מצד שני עם תהליך עמוק ומשמעותי אתה תהיה יותר חכם ורגיש מכל מי שמייעץ לך עכשיו.
אבל זו עבודה.
ואתה תצליח עם מוטיבציה ונכונות לפתוח הכל, להפוך את הלב, לעבור טלטלה.
למה לך? כי גם אם תחליט לוותר ולהפרד, זה בוודאות יפגוש אותך בקשר הבא. בוודאות.
האישה השכלתנית ביותר הופכת לשלולית של דמעות אחרי ליל כלולות ומכאן והלאה. ועם כל לידה זה רק מתעצםוזה חיובי, זה פלא, זה מדהים, צריך להתחבר לכוח וליופי ולעומק של הרגש הנשי.
מצווה ללדת ילדים? אי אפשר לגדל ילדים בלי רגש חי ועוצמתי של אישה.

מהצד של אשתך היקרה,
היא מרגישה את הריחוק, היא לא יכולה לתת לך להתקרב אליה כשיש ריחוק
מבחינה רוחנית הלכתית, החשק של האישה משקף את האחדות הזוגית האמיתית. כי גבר מסוגל להיות באינטימיות בלי להיות באינטימיות אמיתית ומלאואישה לא.
והקב"ה רוצה משהו שלם ומאוחד, בגוף ובנפש.
והיא זו שיותר מרגישה מתי אתם כן מאוחדים, ומתי לא.
וכשאתם לא, היא לא מסוגלת
ואפילו כואב לה.
כן כן כן כן כן. הכאב בנרתיק מושפע ישירות מהרגש. (במידה וזה וגיניזמוס, כמו שנראה אצלה)
היא לא דרמתית ולא "לא מתחשבת"
היא החיים שלך
היא ההרגשה העדינה של החיים שלך
שלך עצמך
את מה שקיים בתוכך ואתה לא מודע לו, היא מרגישה ומבטאת גם אם היא לא מבינה מה קורה לה
והיא לא מבינה. היא כלה אבודה שנכנסה למערבולת פסיכית עם בן אדם שבטעות לא מספיק רגיש אליה ולא מכיל אותה. וגם התחתן איתה כי "צריך" ולא מרגיש את הצורך הנפשי שלו בקרבה ושותפות איתה.
והיא בודדה מאוד ומיוסרת.
מה' אישה לאיש, והיא התיקון שלך, מוציאה לפועל את חווית החיים שלך
ואתה יכול להקשיב קשב עדין ורגיש
כדי ללמוד את עצמך קודם כל.
להתחבר לעצמך.
האחריות שלה לעבור ביחד את התהליך הזוגי.
ולהרפות מהריון.
יכול להיות שהיא רוצה הריון כדי להיות עסוקה בדבר גדול וחיובי ומרגש,
משהו משלה שיתן לה תחושת משפחה ובית וקרבה
אבל חבל, הכל רק יהיה מסובך הרבה יותר.

לסיכום:
א. הבעיה היא לא אי הצלחה, או אי חשק, אלא צורך לבנות קרבה נפשית כהכנה לקרבה פיזית.
ב. להבין מה זה זוגיות ולמה היא טובה לך
ג. להכיר את הרגש שבתוכך, ומתוך כך להעריך את הרגש שבה
ד. עם מכון פועה אתה כבר בקשר?


עוד הצעה,
לשתף אותה בחלק מהתגובות שלך/של אחרים כאן
לייצר שיח ביניכם על החוויה המשותפת והמאתגרת שאתם עוברים. *זה* אינטימיות נפשית.


קראתי. מעניין.שםאנונימי
תודה על התגובה הארוכה.

אני בהחלט תקוע בהבנה מה זה קשר זוגי ולמה הוא נצרך ואני בהחלט מנסה להפוך אותה לחברה טובה, כמו שאמרת..

קצת קשה לי העניין שהיא משקפת אותי, אבל אשתדל להתמקד בזה.


לגבי הצעתך: לשתף מה שהולך בפורום אני יכול גם עם חבר טוב.
כלומר אצלי אין כל כך דברים רגישים ואינטימיים שלא יצא לי לשתף חברים בעבר (לא אצעק אותם ברחוב, אבל גם לא שומר אותם רק אצלי).

כלומר מה באמת לדעתך יהפוך את הקשר לאינטימי?
תיתי כתבה את התגובה הכי מתמצתת וחכמה בשרשור הזהאחת מהשומרון
בעיניי כמובן.

להפוך את הקשר לאינטימי-
אולי בתור התחלה לחשוב על דברים שאתה משתף בהם רק אותה? או להתחיל בלשתף אותה ראשונה?

לשתף גם במקומות הקשים, בכשלונות, במחשבות

מהצד השני- להקשיב, לשאול על רגשות, להכיל פשוט, לאפשר למקומות כואבים לצוף

ולא רק בצד הרציני- אינטימיות היא גם צחוק משותף, בדיחות פנימיות וסודיות, דברים שתיצרו בבית ולא תשתפו אחרים, רגעים מקסימים ביחד שנשארים שלכם (שבת, דייט, סתם רגעים יפים ושמחים שהם רק שלכם). שמות חיבה שנשארים ביניכם. חוויות משותפות מצחיקות ומקרבות

(אפשר אולי לנסות שאם אתה רוצה לשתף חבר במשהו שנוגע לשניכם- "לבקש רשות" לשתף. זה נותן תחושה של יחד, של "הדבר הזה הוא של שנינו, אני נותן מקום ומשקל לדעה ולרצון שלך ומבקש רשות לפני שאני יוצא איתו מחוץ לגבולות האינטימיות שלנו", סתם רעיון שעלה לי לראש)

בשלב הבא הזוגיות שלכם תהיה הסוד שלכם, ולדבר עליה ולבנות אותה וללמוד עליה ואותה תהיה האינטימיות הכי גדולה.

מצטרפת לדברי תיתי,
יש לך מודעות גדולה ורצון לבירור ותיקון.
הלוואי על כולנו..
עם התובנות הנכונות תגיע עם זה רחוק.
מה באמת יהפוך את הקשר לאינטימיתיתי2
זה החיבור שלך לעולם הרגשי שלך.
כי אם אתה משתף כל מיני חברים בנושאים רגישים בחייך, כנראה אתה לא באמת חווה אותם.
אם היית חווה ומרגיש, לא היית מרגיש בנוח לשתף כל מיני אנשים.
אתה משתף בצורה אינפורמטיבית, שכלתנית, קרה, מוסר מידע.
לא משתף בהרגשות שלך.

את אשתך אתה יכול לשתף בהרגשה.
במקומות הכואבים, הרגישים, הפנימיים.

וכמובן.
בכל מה שנוגע לקשר שלכם
ובייחוד לקשר האינטימי
אתה לא משתף אף אחד שאינו בעל מקצוע
(כמו שעשית בעבר ופגע בה מאוד)
רק מדבר איתה
משתף אותה במחשבות שלך
בהתלבטויות
בהרגשות.
מקשיב לה
לחוויה שלה
יש לך מושג מה היא עוברת כעת?
מה היא מרגישה?
איך היא רואה את המצב שלכם?
מה היא היתה רוצה שיקרה?
מה עושה לה טוב?
מה מפריע לה?
האם היא נעזרת באופן אישי?
מה היא יודעת על האתגר שלכם?
האם שיתפה מישהו?
קראה משהו?
מה היא מרגישה ברגעים הקשים?
איך עוברים עליה 7 נקיים? איך היא מרגישה בטבילה?
איך באופן כללי היא מרגישה בזוגיות?
מה היו הציפיות שלה מזוגיות? האם התממשו?
מה היא רוצה שיהיה בעוד עשור? מה היא מאחלת לכם?
איזה זוגיות היא רוצה עבור הילדים העתידיים שלכם?
יש לה עולם פנימי שלם, שאין לך יד ורגל בו
רוצה ליצור קשר אינטימי? רוצה להתחבר אליה? תתחיל להקשיב, ולשאול, ולתת מקום.
ואם זה לא נראה לך, ואין לך כוח,
אז בצער רב אני אומרת - תחשוב אם בכלל מתאים לך להמשיך להיות נשוי.
כי אי אפשר להיות נשוי "כי צריך"
זה לא עובד.
אי אפשר לתת את הלב והנשמה
למישהי שאתה איתה "כי צריך".
ואי אפשר לגדל ילדים בזוגיות כזו
(אפשר, טכנית הכל אפשר. לגדל ילדים באופן טכני בזוגיות שהיא טכנית. אבל איזה מן ילדות ואיזה מן נפש תצמח להם מחיים כאלה...)
אי אפשר להיות בזוגיות כי ככה.
חייבים לבחור בזה
ולהסכים לתת לזה לערבב אותך
לקחת אותך למקומות שהם מעבר לחיים הפרטיים המוכרים לך.
זה בדיוק מה שאשתך אגב מרגישה כרגע.
מערבולת.
היו לה חיים מסויימים
והכל הכל התהפך.
ואם היא רוצה להמשיך להיות בזוגיות, היא נדרשת להשלים עם המהפך.
להפתח
לזרום עם השינוי
לקבל אותו
לקבל אותך לתוכה.
אתה משום מה עוד מתבצר בחיים הקודמים שלך
ועדיין דורש ממנה לעשות את הבלתי יאמן - להיות איתך באינטימיות.
אז תבין, שגם אתה צריך להיות מוכן למערבולת
ולבחירה
האם להיות בזוגיות
ולתת את כל הפרטיות שלך הפנימית עבורה ורק עבורה.

אתם שותפים לאתגר.
שותפים לזוגיות.
אתם צריכים לעבוד על האתגר הזה ביחד
כי זו לא בעיה שלה
ולא בעיה שלך
אלא משהו משותף.
לכל אחד יש את החלק שלו.
והבחירה שלו.
אלרגיות למזון אצל ילדים - מה קורה בגינת משחקיםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ג' בתמוז תשפ"ו 14:05

כשאין צורך לערוך אז אין צורך לערוךאריק מהדרוםאחרונה
הסרטון הזה טוב יותר בלי ספויילרים.
נופש לטיפול זוגי ורגשי משולבכי אני אני
מישהו מכיר מקום לנופש שנותן קבלה על טיפול זוגי או נפשי? רוצים מקום נחמד עם בריכה וכל השאר פחות משנה.. אם יש אופציה לבוא עם ילדים עדיף כי כרגע אין ביביסיטר..
למה ללכת עקום .העני ממעש
למה עקום? לא מסתירים את הרצון לנצל מימון שזכאיםפ.א.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

לא עקום..כי אני אני
חלק מהטיפול שאנחנו צריכים כרגע לשיקום שלנו זה נופש ביחד ומאד זורם לנו מקום שנותן באותה חבילה גם איזשהו טיפול שגם הצבא מכיר בו כמו סדנא זוגית, ספא וכו ולכן נשמח לשמוע😀
אם כך אז חוזר ביהעני ממעשאחרונה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמות

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

שמעתי על צימר הראל בשבי דרוםפצלושון

700 ללילה

נראה מאד יפה

טוב, אז וויתרנו על הבריכהחושבת בקופסאאחרונה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

יש עוד הטבה לניצול בעניין זיכוי מס רווחי הוןזמירות

בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.

ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון. 

 

כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה. 

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה

אולי יעניין אותך