ייעוץ ופריקה...שםאנונימי
היי, יש מצב להתייעץ /לפרוק?
סליחה אם זה לא מתאים לפורום.

תקציר לגבינו:
נשואים כ9 חודשים, לא הצלחנו לקיים יחסים באזור ה8 חודשים מה שגרם לתסכול די גדול בקרב שנינו.
העניין העיקרי מבחינתה (לפחות לפי הרגשתי) זה שהיא רוצה להיכנס להריון.

לפני כחודש עשינו מפגש אצל סקסולוגית שלאחריו הייתה לנו הצלחה בפעם הראשונה, אבל 3 ימים אחרי זה, כבר לא ניסינו ויום לפני המחזור ניסינו וזה היה כישלון.


אתמול הייתי עם אשתי אצל הסקסולוגית בפעם השנייה. הסקסולוגית די חזרה על אותם הדברים מהפעם הראשונה והמליצה לנו בין היתר לראות סרט שממש מסביר על מין.
זה מדבר ממש כמו הסבר טכני, ויש בו סצנות "פורנוגרפיות", אבל הרגיש לי סך הכל שכן מדובר בצורה בוגרת ולא רדודה כמו שאני מדמיין שפורנוגרפיה יכולה להיות...

אז אתמול (בלי קשר) היא טבלה והחלטנו לראות את הסרט יחד.

לקראת אמצע הסרט, אשתי טענה שלדעתה זה לא הלכתי שאנחנו רואים את זה ואמרתי לה שדווקא נאמר לנו שזה בסדר, אבל שאת האמת שהיא אמורה להסתכל ואז להגיד לי האם זה תקין.
אז באותו רגע היא אמרה, "טוב, אז רק אני אסתכל ואתה אל תסתכל".

חייב לציין שמכל מה שראיתי לא התעוררתי מינית (די בכוונה, כי כיוונתי להסתכל על זה בצורה לימודית), אבל כשהיא אמרה את זה וישבתי אחרי זה חצי סרט עם עיניים סגורות לידה, הרגיש לי קצת מפגר.

בדיעבד הסתבר לי שהסרט כן עורר אותה מינית (שזה עשה את העבודה), אבל לא ידעתי את זה. ושהיא הרגישה בנוח רק אחרי שהפסקתי להסתכל.

אחרי זה בילינו קצת יחד ועברנו למיטה, שם פשוט התחיל ריב על חוסר הבנה שלנו: היא רצתה שאעשה משהו ואני צחקתי איתה שרק אם היא תעשה משהו אחר והיא ממש נעלבה ופשוט הלכה לצד שלה במיטה והתחילה לבכות.

לא הבנתי מה פתאום נפל עליה וזה פשוט עורר ריב שדרכו נהרס כל הערב.

כשאני מסתכל אחורה, אני שם לב שכבר אין לי כוח ליחסי מין איתה וגם אתמול הייתי עייף כשהגענו לעניין הזה. תמיד הרגיש לי שזוגות סופרים את הזמן עד לטבילה, שיש התרגשות באוויר ואצלי אני מרגיש שזו מועקה.
כי כל פעם זה נגמר ככה...
אני לא מתלהב, אני משתדל לעשות דברים שישמחו אותה (שוודאי לא עובדים) וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים...

ניסינו אתמול לדבר עוד קצת ולנסות, אבל היא אמרה שהיא יבשה וייקח לה הרבה זמן "להתעורר מינית" וכבר לא בא לה.
וגם לי לא היה בא כבר.

כרגע אנחנו בסוג של ריב.
אני אישית לא מרגיש שהעניין נפתר.
אני תוהה מה אפשר לעשות...
דבר ראשון למנוע הריוןמלחמת היצר
וכן זה חשוב למנוע הריון כי בהריון גם ככה יש קושי לקיים ועם המצב שלכם זה יהיה הרבה יותר מורכב.

צריך למצוא את שורש הבעיה אם אתם מרגישים שהסקסולוגית לא מתאימה אפשר לפנות למישו אחר אולי למכון פועה.

מנסיון גם לי עם אישתי היו בעיות בחיי אישות וצריך הרבה הרבה סבלנות והרבה הכלה והרבה הבנה כי יש בנות שזה נושא מאד רגיש אצלהן ויש כאלה שזה בא להן יותר בטבעיות.

המון בהצלחה.

טיפ כדאי שלפחות עד שהיא תרגיש יותר בנוח יותר תזרום לפי הצרכים והבקשות שלה כדי לגרום לה להרגיש יותר בנוח.

ואני יודע כמה זה קשה בתור גבר זה מאד קשה ויכול גם מאד לתסכל.
אני חושש שזה לא יעבודשםאנונימי
היא מלאת מוטיבציה להריון ואם רק אציע לה לדחות את ההריון (בלי שאני עם ביטחון מלא שזה הדבר הנכון), היא פשוט תתבאס על החיים.
תחשוב על זה טוב טובמלחמת היצר
בהריון יש הורמונים הקאות חוסר חשק יהיה הרבה יותר קשה לקיים אח''כ במיוחד שאין לכם בסיס ליחסים.

אנחנו כרגע נימצאים בהריון ועוד מלפני ההריון היו בעיות ועכשיו המצב ממש ממש קשה.
לאט לאטדי שרוט
אתה אומר שהיא כן התעוררה מינית מהסרט אז זה טוב. לאט לאט תגלה מה מעורר אותה ותהיה קשוב לצרכים שלה. היא זאת שמתקשה בנושא אז התפקיד שלך זה להיות לה לעזר.
לאט לאט אתה לומד מה מעורר אותה. אם זה סרט, אם זה אקט מסויים, אם זה הכנות מוקדות. ככה לומדים.
ברגע שתכיר מגוון דברים שמעוררים אותה(בלי להתבייש, בלי לזלזל ובלי לבקש משהו בתמורה בשלב כל כך מוקדם) אתם תהיו על דרך המלך.
הקטע הוא שאני לא יכול לנחששםאנונימי
פעם היא אומרת שאני מהר מדי.
פעם אחרי זה היא מתעצבנת שאני לא עושה משהו ולא מנסה לקדם (מודה שכשאני שוכב ולא בתזוזה, אני די מתעייף).

לא יודע מה מהר ומה לא.
אני לא יודע אם היא בעצמה יודעת.

ולשאול כל הזמן "עכשיו זה מתאים? זה בסדר?" מרגיש לי שהיא עושה לי טובה וזה בכלל מוריד לי את כל החשק.
אנסה לתת לך טיפ קטןדי שרוט
אל תשאל תוך כדי האקט כל שניה "טוב לך? ככה? וככה?"

תעשה ככה: לפני שאתם בכלל עושים יחסים, קח אותה לשיחה מרגיע ותגיד לה שלא תתבייש להגיד לך מה עושה לה טוב ומה פחות. שלא תתבייש אפילו להכווין אותך קצת תוך כדי. תעשה לה "הטרמה", כלומר תכין אותה מראש לפני היחסים כמו שאמרתי שלא תתבייש להגיד כי אתה שם אך ורק בשבילה.

כשתגיעו לאקטים עצמם תשלוט בקצב אבל תהיה קשוב לשפת גוף שלה ולצרכים שלה. אתה המוביל בנושא הזה. תן לה את התחושה שהיא העיקר ואל תשכח, בלי לצפות לתמורה. התמורה תגיע כשתהיו יותר פתוחים ותתרגלו אחד לשניה.

והכי חשוב, המווווווון מילות אהבה במהלך האקט גם אם לא הכי הולך בפעמים הראשונות. בעדינות ועם כוונה אמיתית תגיד לה כמה אתה אוהב אותה כמו שהיא, וכל דבר נעשה לאט לאט ובאהבה.
תבדקו שהיא לא סובלת מוגינימוסציפ'קה
המחלה היא גם נפשית וגם פיזית כך שהיא תצטרך לדבר על זה עם רופא נשים שלה וללכת לטיול גם כן
ומצטרפת לעיצות שלא להביא ילדים עד שלא פוטרים את הבעיה... מיוחד אם זה אכן וגינימוס. כי לידה זה אירוע טראומטי שיכול להחמיר את התופעה.
היא כבר נבדקה...שםאנונימי
אין לה, לפי מה שהיא אמרה לי שהרופאה אמרה לה.

לא שאלה אותה ספציפית על זה, אבל ההרופאה אמרה שהיא בריאה.
בדוגרי אומר לךמתנחלים
נשמה 9 חודשים והתייאשת מחיי אישות!?!?מוש השור...
החיים עוד לפניך!!
נשמע שאתה מאוד שכלתני וטכני... מאוד מחושב ויוצא מזה שאתה מאוד מרוכז בעצמך וממה אמור להיות בהליך הטכני של יחסי האישות ,ולא בביחד עם אישתך.
מחילה- אתה לא מקיים יחסים בשבילך אלא בשביל אישתך...
שים את עצמך ואת הרצונות והמחשבות שלך בצד ותתמקד בלהשקיע באישתך....
עזוב אותך מה שמספרים על אחרים מבחינתך כולם שקרנים...
תלמד לאט לאט מה אישתך רוצה ונהנית ממנו מה מתאים לה ומה לא...תכירו האחד את השני
מותר לאישתך לא להנות ממה שאתה עושה- תגיד תודה שהיא מספיק כנה איתך ואומרת לך את זה.. ואתה תברר איתה מה כן מהנה אותה. זה לא שלוחצים על כפתור או רואים סרט והכול עובד כמו קסם... זה עבודה רצינית והשקעה
זה מקסים מה שאתה כותב,שםאנונימי
רק שהיא בעצמה לא יודעת מה היא רוצה.
חוץ מבעבר שהיא רצתה דברים מסביב ושלא אכנס פנימה.

אני *מאד* משתדל להתייחס רק למה שהיא רוצה.
זה לא שאני רושם את זה אחרי יום אחד שאני נשוי, זה כבר מלא זמן.
לגבי מה שרשמת בהתחלהשםאנונימי
אתה צודק, אני אכן שכלתני ואפילו טכני.
הביחד עם אשתי קורה לפני האישות.

במיטה אני משתדל להבין מה היא רוצה ומכאן מה שרשמתי לך קודם.
אשתך צריכה טיפולהעני ממעש
לא יודע איזה
כואב הלב לקרוא

למען ה למה היא צריכה טיפולמוש השור...
על בסיס מה קבעת את זה?
בגלל הקושי ביחסי אישות?
זה שמתחתנים זה לא אומר שישר הכול זורם... נשמות צריכות להיפגש בייחוד שמדובר על ענינים אינטימיים...
האם אישה שלא מוכנה לספר את כול סודותיה לבעלה כי הם נשואים טריים גם תישלח לטיפול?
יש כאן קושי זוגי. יש לה עמדה נפשית עצמאית שלא יכולה להתגמש בגלל שעוד לא נמצא אצל בעלה המפתח הנכון לליבה..
קוראים לזה תקשורת מקרבת. פתיחות מינית אבל בגלל זה לא שולחים לטיפול...
ישנם קלפים טיפוליים מצויינים בנושאים אינטימיים . כדאי להיעזר בהם ולגלות האחד את השניה.
אם על כל בעיה זוגית. חינוכית . אישית וכו רצים לאיש מקצוע מתי נשאר זמן לחיות את החיים האמיתיים בלי תנאי מעבדה
ושוב תקשורת מקרבת והעניין שהאישה במקום הראשון בחיים של הבעל היא הבסיס להכול
תשנה את המטרה שלךאנונימית 50
לא לנסות כל הזמן לכוון להגיע לביאה.
תתחיל לחזר אחרי אשתך. חיזורים קטנים. פתק. מילה טובה. חיבוק.
אבל שהדברים האלה לא יובילו ליחסים. אלא חיזור לשם הבעת אהבה.
לאט לאט.
ביום של נחת תדברו ותסביר לה שאתה שם בשבילה ואין לה מה להתבייש.

אל תבקש שתעשה עבורך. לא כרגע.

ואפשר גם סתם להתחבק במיטה. תגרום לכך שהמגע שלך יהיה נעים לה. ושלא תחשוב שכל מגע ישר הולך לשם. ואז אולי היא תרגע ותשחרר.
נשמע שהיא לחוצה. בעיקר אם לא היתה ביאה מלאה כנראה עוד כואב לה. אז היא בלחץ. זה מתכווץ וכואב לה יותר.
תגרום לה לשחרר. וגם אתה עצמך תשחרר כרגע מהרצון הזה. אני מבינה שאתה גבר וזה קשה אבל רק בעדינות ובסבלנות זה יגיע.
יכול לקחת זמן.
אבל זה ישתלם.
יש לכם עוד המון שנים יחד. בע"ה.
כרגע המגע נעים להשםאנונימי
לפחות ככה היא אומרת (אני גם מאמין לה, למרות שלא נראה שהיא משתוקקת לזה מדי).

אני יכול לנסות להגיד לה שעכשיו אני לא רוצה ביאה, רק שיהיה נחמד.

אבל השאלה היא אם מתאים לעשות משחק מקדים ללא ביאה בסוף. גם ברמה ההלכתית.

כשאני מציע שלא תהיה חדירה אלא שאגמור בחוץ, היא נגעלת מהרעיון של זרע וישר פוסלת.
כשהאישה לא יכולה לקיים יחסים מלאים בגלל כאבים עזים - מותרקרן-הפוך
לקיים יחסים ללא חדירה.


מאמר הלכתי ארוך בנושא לטובת הקוראים והקוראות.

זרע לבטלה בהקשר הזוגי.pdf
זה לא מוסכם בכלל.אניוהוא
נשמע שמשהו לא זורם בתקשורת בינך לאשתךrivki
איך אתם מסתדרים בתחומים אחרים ?

מצטרפת לעצה למנוע הריון בנתיים
מסתדרים בסדר גמור.שםאנונימי
כלומר יש אינטימיות, אנחנו ביחד יחסית הרבה לדעתי, דווקא תקין.

מה שכן, אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.
אני חושב שמניעת הריון קריטית מסיבה נוספתמישהו כל שהוא
מלבד מה שכבר אמרו על הקושי שהריון ואחכ לידה הנקה ילדים מביאים איתם וזה ממש ממש נכון

מאוד קשה לפתח תהליך כשכל שבועיים הוא נפסק לעוד שבועיים. אם לוקחים כדורים זה נותן שקט ל3 חודשים של מותרים ואפילו יותר.
בנוסף נראה לי ש8 חודשים של כשלונות יוצרים תחושה קשה של יאוש. ולכן בתקופה כזו ארוכה של מותרים ניתן להחליט שלוקחים רגע הפסקה בונים משהו זוגי יחד בסיסי יותר של קרבה נפשית ומגע חברי. של פתיחות נפשית לתת לפצעים להגליד.

אם מנסים שוב ושוב אותו דבר גם התוצאה היא אותה תוצאה. (פרפרזה על איינשטיין...)
מניעת הריון הורמונלית יכולה להרוס גם את הקצת שהצליחו.כלה נאה
חסר לה רק את המצבי רוח היובש והירידה בחשק
והכל מושלם.
^^^^ בהחלט סיכון גדולהסטורי
אם מניעה, אז רק לא הורמונלית
מצד שני לחץ מזיק לא פחות...מישהו כל שהוא
באמת התלבטות....
בכך אופן נראה לי צריך להרפות לתקופה לתת לדברים להשתקם לאט לאט
לדעתי מעבר למניעת הריון שיימנעו גם מאכילה ושתיהמוש השור...
אם כהר אז כבר
אמאל'ה, כולם פה פוסקי הלכה????אקונהמטטה
יש רב ויש הלכה.
ולמנוע הריון במיוחד בהתחלה זה לא כזה פשוט!
אי אפשר להציע דברים כאלה על סמך דעתכם.
אפשר לייעץ ללכת להתייעץ עם רב.
אוי אוי אוי - תעמוד על מניעת הריון זה בתור התחלההריונית ותיקה
גם לך יש דעה בנושא - תביע אותה , היא לא נכנסת להריון לבדה.
נשמע שכרגע אין התאמה מינית - החדשות הטובות הן שאפשר לעבוד על זה , החדשות הרעות הן שאתה בחור צעיר שהתעייף מדבר שמאודד אמור לעניין אותך .
אני חושבת שאתם צריכים לשבת ולדבר מאוד פתוח על מה שקורה ביניכם ועל העובדה שאין לכם אינטימיות נורמלית
אעדכן שנגמר טוב אתמול שםאנונימי
היא חזרה הביתה ואמנם לקח זמן, אבל התפייסנו.
היא ציפתה שאתנצל ושארגיש רע שהיא נפגעה גם מהציפייה לאותו ערב שנפלה וגם על העניין ההוא.
ואני לא הבנתי למה אני צריך להתנצל על אי-הבנה, "הרי אמרתי לך שאני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה שהייתה לנו ושאני יודע כמה זה קשה כשיש אכזבה כמו שבטח חווית.."
אבל היא רצתה לשמוע "סליחה שפגעתי".
אם על הדרך תוכלו להסביר לי מה העניין, אשמח.

בסוף התנצלתי שפגעתי בה והיא התפייסה.
ואחרי זה לאט לאט "נכנסנו לזה" והצלחנו
כי כשאתה אומר 'אני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה'קופצת רגע
אז אתה בעצם לא לוקח אחריות על כך שאתה פגעת בה( וכרגע לא משנה אם אתה גם נפגעת מההתנהלות שלה. אולי גם אתה רצית שהיא תקח אחריות על כך שפגעה בך, אני לא יודעת). זה מוריד הרבה מההתנצלות ולמען האמת זה מרגיש לא אישי. וזה שאתה מנסה להכיל 'אני יודע כמה זה קשה וכו' ' רק נשמע פטרוני ומעצבן כזה מגיע אחרי פתיחה כל כך' פרווה' שאין בה כלום.

אני קוראת אותך הרבה, וזוכרת שרשורים קודמים שלך, אני חושבת שיש לך נטייה חוזרת וגורפת להאשים את אשתך גם במחדלים שלך, ובאופן כללי לייחס לפעולות שלה מניעים ילדותיים וטיפשיים, בעוד שאת ההתנהלות שלך אתה מחשיב בוגרת והגיונית. ולכן באופן אוטומטי כל פעם שהיא נפגעת זה ישר מדברים שקשורים אליה או שהבעיה אצלה כי היא לא מבינה נכון. אני קוראת אך ורק את מה שאתה כותב( ולא את הצד שלה) ובכל זאת זו ההרגשה שעולה לי.
אם תרצה אפרט עוד למה אני מתכוונת, אין לי זמן כרגע.

בכל מקרה, כל העבודה לכם על העבודה הזוגית הקשה ששניכם עושים( באמת! )ושמחה שאתםמתקדמים
את די צודקת באבחנה שלךשםאנונימי
ככה אני באמת מרגיש איתה.

כי מבחינתי אם יש בעיה צריך ללכת לחפש ולבדוק ולהבין ולא לחכות בצד שזה ייפתר לבד.
אני לאט לאט מבין שזה לא קל לה להבין שהדבר הנכון זה ללכת ולהתמודד עם הבעיה והיא מתקשה בזה, אבל זה עדיין לא משנה את התחושה שלי לגביה.


כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי).



לגבי הפגיעה, דווקא לא נפגעתי ממנה, זה לא קשור לזה.
מה שכן, עלתה לי התחושה המעיקה של "אוי, שוב היא עושה סצנות? אין לי כח לזה כל פעם..."

לגבי ההתנצלות שרשמת שבזה אני מסיר מעצמי אחריות שפגעתי בה, זה נכון.
בסוף אמרתי את מה שאמרתי כי תרגמתי את זה לעצמי בראש כ-"סליחה שהייתי הטריגר שגרם לחוסר ההבנה שלנו".
אבל אכן קשה לי לקחת את האחריות, בטח שלא את האחריות המלאה.

ובמידה ויגידו "מה אכפת לך? קח את האחריות וזהו...", אז אני יכול לשקר לה. פשוט לא נראה לי שאני ארגיש בנוח עם זה.
קצת משתדלת לענות..אחת מהשומרון
לא תמיד קל להתייעץ.
לפעמים זה קשה להגדיר "יש לנו בעיה", זה כואב מאוד. בטח כשלפני שנה היא דמיינה חיים ורודים ויפים יחד איתך.
לא קל לשתף במקומות אינטימיים כל כך.
לא קל לפתוח את הפה אחרי תסכולים..
ולפעמים באמת אפשר לעשות עבודה זוגית משותפת או עבודה אישית מעמיקה של אחד מבני הזוג וזה ישנה את המציאות בצורה מדהימה. (טיפול או לא קסם, הוא פשוט מכוון על מה חעשות שיעורי בית.. אפשר לעשות שיעורי בית גם בלי טיפול עם מודעות, שיח והבנה, ועם הכרה בחסרונות שלי ובמה שאני צריך לעבוד על עצמי).
תכבד את זה שהיא שונה ממך וחושבת ומרגישה אחרת, ותעריך את העבודה האישית שהיא עושה ואת עצם העובדה שהיא איתך לא מרימה ידיים. ותבין שאולי לדעתך לעשות × זה בוגר אבל לדעתה בגרות נמדדת אחרת, ומעשה שונה היא האידיאלי כאן.

לגבי התחושה המעיקה של "שוב פעם", זה מובן לגמרי ומתיש שהנה שוב מתחילה מריבה.. תנסה לקבל באהבה שבזוגיות יש התמודדויות ושללמוד אישה זה יותר קשה הסוגייה הכי קשה בגמרא (משפט ששמעתי פעם מגבר..), וההתמודדויות האלה הם מקפצות ללמידה משמעותית יותר ולקשר עמוק וקרוב יותר. כל "סצנה"=הזדמנות להבין את אשתי יותר, הזדמנות לברר את הקשר שלנו, הזדמנות להתעלות ולעבוד על המידות, הזדמנות להתקרב.

קח את הרצון המדהים הזה שלך ללמוד ולעבוד על עצמך ויחד על הזוגיות שלכם בשתי ידיים, אתם רק מרוויחים מזה.

מקווה שהועלתי מעט אולי לשקף את הצד השני..
תודה על התגובה, אבלשםאנונימי
קודם כל באמת תודה על הזמן שהקדשת להגיב

אם תרשי לי לאמ;לק:
רשמת כאן (בנוסף לכל דברי ההרגעה): "תבין שהיא שונה ממך ושקשה לה".

כלומר זה לא שהסברת לי איפה הטעות בגישה שלי ש"אני הבוגר".
אלא נתת לי עצות (חשובות ככל שיהיו) איך לגשת לבעיות שצצות.
זה באמת חשוב, אבל עדיין בפנים תהיה לי תחושה של "אני הבוגר" ושהיא הילדותית, כמו שאמרת בהתחלה.
יותר מתאים לקרוא לזה היא הרגישה ולא הילדותיתכלה נאה
ומבחינת הסרט אני חושבת שטוב שלא ראית.
במיוחד שהיא ביקשה. אני לא יודעת אם מותר מבחינה הילכתית.
אז תשנה את התחושה ...מוש השור...
מהיום היא הבוגרת ואתה הילדותי!!
שחרר נשמה את השכל ותפעיל את הרגש. זרוווום אחי.
נקודת המוצא היא שאתה טועה- איתתך גוצא גחין ולחיש לה.
מלאכת האומנות לרצות ולהפוך את אישתך למלכה ושיהיה לה טוב היא עליך לא עליה....
היא הבוגרת ואני הילדותי?שםאנונימי
אוקיי... מאי נפקא מינה?

אם אני הולך לפי הגישה שלה, אז אנחנו לא עושים שום דבר ומחכים שייפתר איכשהו...
אל תשתנה..מלכה

נשמע שיש לך אופי יוזמתי וממש תכליתי וזה מעולה, תשאר ככה, עשית עם זה דברים גדולים.

רק תשנה את הגישה שהיא ילדותית אלא תתיחס לזה כאל קושי שלה. בס"ה כולנו לא מושלמים.

 

 

זה מה שאני עושה...שםאנונימי
את המילה "ילדותית" לא אני העליתי, אבל זרמתי איתה למרות שהיא באמת לא המילה הכי מתאימה.

היא "מסתגרת בפחד שלה" שזה תהליך מאד טבעי והגיוני, אבל לא בריא בעיניי.
בטח כשמעורב עוד אדם.
כתבת למעלה באחת התגובותלצמוח ולהצמיח

"כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי)."

אז תחליף את המחשבה הזו במחשבה שהיא רגשית יותר ואתה שכלי יותר.
ולפעמים צריך להשתמש בשכל ולפעמים ברגש, במינון ובעיתוי הנכונים.
^^^ ובמקום לחלק לבוגר ולא בוגר, תתייחס כאל שכלתן וריגשית.לצמוח ולהצמיח
אלו 2 שפות. וצריכים את שתיהן בזוגיות. העבודה היא למצוא את האיזון והחיבור ביניהם.
זה קצת העניין...שםאנונימי
אני עוד לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

אני באמת באמת רוצה להעריך את אשתי והעניין הרגשי מאד דופק את זה.

אני כן מעריך אותה על התקדמויות שלה, על רצון לשפר את המצב (גם אם הוא ללא מעשים קונקרטיים בלעדיי), על עזרה בבית, אבל העניין הרגשי מאד מפריע, בעיניי.

כשאני אומר "רגשי", אני לא מתכוון שאני הייתי מעדיף שלא יהיה לה שום רגש, כי זה ודאי לא טוב והיא סתם תהיה אדישה.

אולי אני טועה אבל אני ממש מנסה להבין אותכם..מלכה

האמת שאני כל הזמן מתלבטת כאן בינכם מצד אחד אתה נשמע סבבה ומציג את אישתך באור די שלילי

אבל היו לך כמה משפטים שנשמעים תמוהים.

 

אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.

 

לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

 

אולי אני טועה

אבל נשמע שחסר לך ממש בקטע הרגשי.

החיבור בין בני זוג חייב להתבסס על רגשות: אהבה, אכפתיות וכו

לא ברור לי הסיטואציה שלך

כלומר בשביל מה התחתנת אם לא בשביל רגש? 

 

אולי גדלת בלי חום ואהבה, לא מבינה מאיפה זה בא..

אבל שבנ" מתבטא בצורה כזאת זה נשמע בעייתי

 

ייתכן שאת צודקתשםאנונימי
אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב" בגלל שחבר טוב לא עושה סצנות שמפתיעות אותי ואני מדבר איתו על הכל וכיף לי איתו.

איתה כיף לי רגיל בשאר הקטעים הרגילים שעושים עם חברים.

סוגשל תמיד זה היה ככה (לא היו לי ידידות, לפחות לא ידידות נפש), ואז כשפתאום אני חי עם אישה, אז זה אחרת.


למה התחתנתי אם לא בשביל רגש?
כי צריך. יודע שזו לא דעה מקובלת, אבל זו המציאות.
חובה להתחתן ולהביא ילדים, לכן עשיתי את זה.
בכיף לגור עם חברים בקומונה כל החיים, אבל גם המצווה וגם העניין הפרקטי שלא תמיד הכל אני אבין עכשיו וצריך להיות כמה שנים נשוי כדי להבין כמה זה חשוב

כמובן שהיא מצאה חן בעיניי, והיא גם יחסית כן שכלית שזה גם היה יותר נחמד מבנות אחרות שיצאתי איתן (למרות מה שאני מתאר כאן).
אבל זו הסיבה העיקרית שהתחתנתי.


*ואף על פי כן* אני יודע מה זו אכפתיות ולדאוג למישהו אחר, אני משתדל לעשות את זה כל החיים.
אז ניסיתי גם איתה אותו הדבר ...
אתה צודקלצמוח ולהצמיח
בעניין הרגש, יש רגיש, ויש רגשן, ויש פגיע...

אצל אשתך תכונת הרגש מאד מאד גבוהה. אז בטח יש בזה גם יופי וחיוב, אבל אצלה זה גורם לה להיות גם סופר אובר פגיעה. ומכיון שהפגיעות מופנית כלפיך קשה לך לראות את התכונה הזו כחיובית. וזה מובן.
תנסה לראות מה טוב וחיובי ברגש, ותשמח ביכולת הרגשית החיובית שלה (לא הפגיעות). תסביר לה את ההבדל. ואולי היא תצליח לשחרר את הפגיעות ולהגיע לאיזון. כי אתם ממש יכולים להשלים זא"ז וללמוד זמ"ז כל אחד את השפה של השני.
נשמע מקסים ברעיוןשםאנונימי
אבל איפה הפרקטיקה?

כן, זה בהחלט נחמד לראות שהיא אוהבת תינוקות וכשיש תינוק בסביבה היא ישר באה ועוזרת ורוצה להחזיק.

אבל מרגיש לי יותר כמו העדפה שאין בה טוב או רע.
וואו יש לי הרבה מה לכתובקופצת רגע
ניסיתי לארגן את כל המחשבות שלי והגעתי למסקנה שנראה לי שדיון עדיף. אם זה מטרטר אותך אז תסנן, אם בא לך להמשיך בדיון אז הנה:
( אם אתה בעניין אז תנסה לכתוב מה שאתה באמת באמת חושב ומרגיש. לא מה שאמורים לענות או מה שנשמע טוב )

1- יצא לך פעם להכיר אנשים שבטוחים שהם תמיד צודקים? מה אתה חושב על האישיות שלהם? האם באמת הם תמיד צודקים או שהם כל כך מלאים בעצמם עד שהם לא נותנים באמת לאף אחד ללמד אותם משהו חדש? איך זה לנהל איתם דיון? ושאלת בונוס: אם אכן יצא לך להכיר מישהו כזה, מה אתה חושב על מידת הביטחון העצמי שלו?
2- האם באופן כללי, מהכרותך את העולם עד היום, לדעתך קיים הבדל בין צורת החשיבה של נשים ושל גברים? כמובן כמובן שיש יוצאים מן הכלל לכל כיוון, אבל האם יש משהו כללי שניתן לומר על ההבדל בין צורת החשיבה הגברית והנשית? אם אין לך דעה או לא יצא לך לחשוב על זה או להכיר מספיק נשים כדי לענות על זה, זה גם בסדר, תכתוב את זה.
במידה וקיים הבדל לדעתך, האם יש צורת חשיבה אחת שעדיפה על השנייה?
3- האם יש דמויות נשיות שאתה מעריך? הכוונה לנשים שאתה מכיר במציאות או לנשים ששמעת, קראת עליהן וכו'
היי, אני דווקא אשמח לדיון שםאנונימי
1. כן, יצא לי להכיר אנשים כאלה.
חששתי שזה יגיע למצב שאני אתפס כמו אחד שבטוח שהוא תמיד צודק, אבל אני יודע שזה לא נכון.

הפורום הזה נתן לי כמה פעמים "כאפה" (במובן החיובי). זה מה שחיפשתי כשהעליתי את הנקודה הזו.

לגבי שאלותייך - קשה לנהל איתם דיון, ויש להם ביטחון עצמי גבוה.

2. כן, לדעתי יש הבדל.
אומר בכל הכנות: לפני שהתחתנתי חשבתי שלכל אחד צורת חשיבה משלו והכל בסדר וצריך אולי "להיזהר" כשמדברים עם בנות, אבל סך הכל כך אדם נברא וזה פשוט שונה.
אחרי שהתחתנתי ראיתי שמשמעותית עדיפה חשיבה שכלית (בשבילי כמובן). היא הגיונית, היא צפויה (יותר).
כמובן שנדרשת רגישות, אבל אני מאמין שיש לי אותה, על אף שאני אדם שכלי.

3. שאלה מעניינת... אני חושב שאמא שלי וסבתא שלי ראויות מאד להערכה על גידול ילדים בדור שבו היה נהוג שהבעל פחות עוזר.

גם ברוריה, אשתו של רבי מאיר ראויה להערכה, אבל מסוג אחר.

מודה שלא הבנתי את מטרת השאלה.
ממליצה לך בחום לקרוא בהקדם את הספר ״גברים ממאדים ונשים מנגה״קרן-הפוך
וזאת כדי להבין את הראש הנשי, כיצד הרגש פועל אצלנו ברמה כל כך דומיננטית - לעומת השכל והשכלתנות וההגיון הגברי.
לפעמים צריך להגיד סליחה גם עשר פעמיםירא שמים!
אל תחפש הגיון.. זה לא שיכלי.. זה רגשי. היא הרגישה שהיא נפגעה ממך אישית. והיא צריכה/ רוצה להתפייס. בשביל זה היא צריכה לשמוע ממך שטעית ושאתה מתנצל.
וגם לפעמים אישה עלולה להיפגע מסיטואציה שאתה היית הדמות העיקרית בה ולכן התחושה שלה היא שאתה הפוגע...
אז מה לעשות? להתנצל גם אם אני לא מאמין בזה?שםאנונימי
רק כדי שהיא תוכל לרדת מהעץ?

סליחה על הציניות, אבל אני לא מבין את זה.
היא בעצמה לא תרצה שאתנצל אם אני לא מרגיש רע על המעשים שלי.
להרגיש רע שאשתך עצובה, ולהצטער על זהאחת מהשומרון
וכמו שאמרו, לפעמים צריך 10 פעמים.
ולפעמים גם אחרי שאישה סולחת בפנים היא צריכה עוד לשפוך פעמיים את כל ה"עשית ככה וככה ונעלבתי שככה ורציתי שככה.." זה לא אומר שהיא שוב כועסת אלא שהיא זקוקה להעמיק את ההתפייסות.
ה10 פעמים זה לא סתם,
זה כל פעם עמוק יותר.

כשאתה לא באמת מרגיש רע עם המעשים שלך ולא רואה סיבה להתנצל תעצור רגע, תתכנס לדקה ותחשוב רק עליה. מה היא מרגישה, מה עובר לה בלב. אהוב אותה, רחם עליה. תרגיש שאתה רוצה שיהיה לה טוב, ואז יהיה לך הרבה יותר קל לפייס אותה.

עוד ספר מומלץ- לצאת מהדעת של הרב יהושע שפירא. בכללי על זוגיות והרבה על איך לצמוח ממריבות וקשיים
אני בהחלט משתדל לעשות את זהשםאנונימי
באמת באמת מנסה.

ואז (אמנם לא תמיד) עולה לי המחשבה של "אוי, נו, ממה היא נעלבה? מה קשה לה? היא הכניסה את עצמה לסצנה הזו.."

אני מצטער שאני נשמע מאד "בטוח בצדקת דרכי", אבל זה באמת קטע שתקוע לי.

תתחבר לרגש הנעלב שבךתיתי2
תזכר בחוויה של היעלבות שחווית
ותניח שככה היא מרגישה
ולא משנה מי צודק ומי לא
קודם כל להרגיע את ההיעלבות - לפייס
אחרי זה להפעיל את המוח ולחשוב.
במקום להתייחס לזה כאל הצלחהים...

תתיחס לזה כלמידה שלך אותה ושלה אותך וגם שלכם כל אחד את עצמו

כי זה גם יכול להיות זורם וטוב ונשמע שאתם כל הזמן נופלים לדברים שמוציאים אתכם מה mood  המתאים וחבל

ונכון שלה קשה אבל גם נשמע שאתה כזה, מבינה שזה חדש ולוקח זמן, אבל אל תפחד לנסות ולהוביל את הקשר המיני ביניכם, דווקא לאישה הרבה פעמים קשה להוביל מהבחינה הזו והיא רוצה ומצפה לזה מהגבר שלה

זה נכון, היא באמת מצפה ממני.שםאנונימי
פשוט כשאני כל פעם "טועה" אני מפחד לנסות.

שוב, אתמול היה יותר טוב, אבל עדיין לא ברור לי איך ליזום "כמו שצריך".
אין דבר כזה כמו שצריךים...

ברוך ובעדינות תוך כדי זה שאתה לומד מה היא אוהבת ומה עושה לה טוב

טוב, באופן ממש הזוי ביותר...שםאנונימי
היא נכנסה להריון מאותו לילה.

אמנם אין תשובות סופיות של בדיקות דם ( היא תיפגש עם רופאת נשים בהמשך), אבל ככה זה נראה.


אני מודה שתהיתי אם לרשום את זה כאן מכיוון שאני מניח שיש לא מעט זוגות שלא מצליחים להביא ילד ואני לא רוצה לגרום לצער של "מה?! אחרי שהם בקושי ניסו הם הצליחו ואנחנו מנסים מלא זמן??".

אז כמובן ליבי איתכם.
אבל מכיוון שזה אנונימי ואני מניח שמתישהו יצוץ ה"דבר הבא שאכתוב בפורום", אני אעדכן גם ככה.
מזל טובלמה לא123

אולי עכשיו יפחת הלחץ,ותוכלו לעבוד על הקשר שלכם

בהצלחה

בהחלט מקווה שםאנונימי
היא בהחלט בעננים.
אני מקווה גם שאחרי הלידה, שהאיזור קצת "ייפתח".
רק אל תפתח מדי צפיות לזה כי..מלכה

אחרי הלידה, אני חושבת שהראשונה דווקא המקום מאד כואב ויכול לקחת כמה חודשים להירפא.

אבל אח"כ הגיוני שכן.

וואי, האמת שתודהשםאנונימיאחרונה
באמת פיתחתי ציפיות.

מקווה שלא יקח יותר מדי זמן להירפא.
משתתף בכאב שלך.me.
אני לא מתייחס לנושא הסרט כי אין לי דעה בעניין.
אני רק רוצה להגיד שאני מעריך אותך על הגבורה שלך לא לצפות מהרגע שהיא ביקשה. זה מעשה אמיץ בשבילה!

"אני מנסה לעשות דברים שודאי ישמחו אותה שוודאי לא עובדים וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים"

תגיד, אם יש דלת נעולה שאתה רוצה לפתוח. ויש לך 10 מפתחות. אתה יודע שרק אחד מכל עשרת המפתחות יפתחו את הדלת. האם כאשר תגלה איזה מפתח פותח את הדלת תנסה שוב להשתמש במפתחות שודאי לא עובדים?

היא לא רוצה - אל תעשה -זה לא עובד. לא עליה בכל אופן.
וגם אם זה עבד פעם, יש לה רשות להחליף מנעול ולומר עכשיו זה לא, וזה כן.

אתה הרי רוצה לשמח אותה, אני מבין את זה מהעצימת עיניים שלך, אז תשאל אותה. מה ישמח אותך. ותתשמח אותה כבר!

בהצלחה!
לא הבנתי...שםאנונימי
מבחינת גבורה, זה לא כזה דרש ממני יותר מדי.
סתם התבאסתי לשבת ליד בעצימת עיניים... הרגיש לי קצת מפגר, אבל זה היה חשוב לה.

לגבי המפתחות - המשל שלך לא מובן לי.
א. האם יש 10 מפתחות? מאיפה לי המפתחות?
ב. אם מפתח עבד פעם, ברור שאשתמש בו שוב.
ג. נניח שמפתח לא מסתדר שוב (לא מבין איפה קרה דבר כזה כאן) - כמה ניסיונות אצטרך לעשות לפני שאתייאש?
ד. אני לא עומד מול דלת, אלא מישהי שמתקשרת... לפחות אמורה.
המשל:.me.
אתה עושה משהו שודאי לא יעבוד. זה מעשה טיפשים לנסות להשתמש במשהו שלא עובד.

המפתחות אצל אשתך. שאל אותה מה היא אוהבת.

כמה נסיונות? כמה פעמים אתה מוכן להיות שוב מתוסכל עד שתבין שלא כדאי לך לנסות?

ולכן כדאי שתפסיק לנסות לעשות לה דברים שלא נעימים לה
כאישה אני חושבת שהיא מגזימהשוקולד פרה.
משהו בהתנהלות שלה כבד ומכביד.
מלא דרמה מיותרת.
לנסות לגרום לך להבין במדוקדק מה מפריע וכמה מפריע ולמה מפריע.
זה מכביד, זה מעיק, זה לא כיף ולא מוביל ליחסים.
גם נשמע שהיא מרשה לעצמה מה שהיא אוסרת עליו.
לה מותר להתעורר מינית ולו אסור.
ובגלל שאין לבחור כוח להיכנס לעוד דרמות,
הוא מוותר לה.
אבל אם זה היה הפוך (הוא היה מתעורר מזה) מה היה מקבל-
כמובן.
דרמה.
ופגעת בי.
וגב מופנה.
ו.. ו... ו...

תכלס אין לי הרבה איך לעודד אותך כי זה אופי.
וכן,
ההתנהלות שלך יותר בוגרת אם אתה ממוקד בפתרון הבעיה ולא מסתובב סחור סחור בדרמה מיותרת.

אתה צריך ללמוד שלא להיכנס לדרמות.
לא להיכנס למערבולת.
להגיד בתוקף ש:
אתה מוכן לשמוע אותה
אתה רוצה לשמוע אותה
ובתנאי שיהיה פה דיון זוגי.
ולא מחול שבו אתה חייב לרקוד למנגינה שלה,
אחרת תזכה לבריכה של קרח.


סלחו לי כל מי שמצדד בה פה,
אבל ממש לא נראה לי שהיא רואה אותו.
נראה שהיא רואה בעיקר את עצמה
והוא לא מבין למה נגזר עליו להימחק.

אתה לא צריך להימחק. הםוך.
עמוד על מקומך ותדרוש דיון זוגי ושוויוני.
גם אתה פגיע
גם אתה רגיש
גם בך צריך להתחשב.
זהו.
איתך^^חייצ'ו


מותר לה לראות את רק עצמה... תפקידו להאיר אותה...מוש השור...
ולראות אותה ומתוך כך היא תראה אותו...
על זה הוא גם חתם בכתובה 100% מחויבות של הגבר כלפי האישה
0% מחוייבות של האישה כלפי הגבר...דהיינו כל מה שהאישה עושה כלפי הגבר זה פועל יוצא של המעשים שלו...
מלכה- הלבנה תפקידה לקבל
מלך -שמש תפקידו לתת בלי חשבון...
)הענין הזה גם בא לידי ביטוי בצורה של יחסי האישות)
אם תעמוד תדרוש תהיה פגיע רגיש.... זה אומר שהתבלבלת בתפקיד העיקרי שלך בחיי הנישואין ובתפקידך כבעל.
הבסיס לכול השלום בית הוא תקשורת מקרבת ולהבין שהאישה תמיד במקום הראשון... וזה העבודה שלך לא שלה...
כפרה... לא יצא לך מזה כלום... זרוק תשכל תתחיל לעבוד
הוא כבר התחיל לעבוד מזמן והוא עובד קשהלצמוח ולהצמיח
אבל גם לו יש סף סיבולת.
למרות שהוא הגבר ותפקידו להשפיע ולהעניק ולתת, צריך גם כלי כיבול שמעוניין לקבל ושגמיש בקבלה שלו ולא כזה שמוכן לקבל את השפע רק בתנאים מדוייקים של איך ומתי וכמה שהוא מעוניין. היא גורמת לו להרגיש אפס כל הזמן. זה מדכא.
כמה אפשר לנסות כל הזמן לרצות ולספק ולשמח ולהתחשב בה ובסוף לקבל פנים נעלבות וגב מופנה?!

אני נהנית בדרך כלל לקרוא את התגובות שלך ואתה מדבר הרבה על תקשורת מקרבת.
אבל זה בדיוק מה ש*היא* צריכה ללמוד. לבטא את עצמה ולדבר בצורה בוגרת ולא להפגע ולסובב את הגב ולחכות שהוא ינחש מה לא בסדר ויתנצל כל פעם.
להבין שיש כאן דינמיקה זוגית ולה יש חלק לא פחות מאשר לו בכל ההתנהלות הזו.

לאורך כל השירשורים שלו דפוס ההתנהגות שלה חוזר על עצמו, שיש לה ציפיות ודמיונות של איך היא רוצה שהוא יהיה ויגיב ויתנהל ויתפקד (אולי ראתה יותר מידי סרטים הוליוודיים רומנטיים) וכשהאיש שלה לא עומד בציפיות ולא עושה בדיוק איך ומתי וכמה שהיא מצפה, אז היא דואגת להבהיר לו כמה היא מאוכזבת ואיזה בעל גרוע הוא.

כואב הלב על הבחור הזה. כמה אפשר להרגיש אשם?!

יעוץ זוגי. ולא לוותר.
וואי כל כך לא מסכימה איתך.אחת מהשומרון
קודם כל אם הוא רוצה להתרחק ממנה אז לעמוד על מקומו, לדבר בתוקף ולדרוש זה המתכון הבטוח.
אם הוא רוצה להתקרב זה לא העניין.
יש נשים רגישות יותר ופגיעות
והנושא הזה של מיניות הוא עוד יותר נוגע במקומות הכי חשופים שלנו ופגיעים.
נשמע שמעבר לזה זה לא שהיא מכשפה, אלא שבתחום הזה היא פגיעה מאוד. ל ג י ט י מ י !!!
ואני שמעתי פעם ממדריך חתנים שאמר שצריך אלף פעם רגישות, עדינות וסבלנות. כל הדרכות חזל הן רק שהגבר יפייס את אשתו קודם, ישמח אותה, ידאג שתהנה תחילה.. ואם היא מרגישה לא מספיק אהובה ובטוחה בטח שהיא נפגעת מכל דבר! היא לא נשואה 5 שנים..
בואו ניזכר שלפני שנה הגוף שלה היה רק שלה ואיזה מעבר חד זה לאישה צעירה. מותר שיהיה קשה לה שלא הכל כמו שהיא רצתה, וזה מאוד כואב שאתה חושף ונפגע. רק על זה שהיא הלכה לייעוץ מיני היא צריכה אלף פירגון. לא יודעת בני כמה הם אבל בכל מקרה זה צעד לא קל למישהי שרק התחתנה.
ומשפט כמו שהוא כתב בהודעה הפותחת, שאהוא יעשה איקס בתנאי שהיא תעשה וואי... לא עדינות ולא רגישות. היא לא החברים בפנימייה וזה לא צחוקים.. היא זקוקה לאהבה, לחיבוק, להבנה, להקשבה מלאה ולעידוד. לאט לאט הם ימצאו את הדרך. אבל זה לוקח זמן. וזה לגיטימי. ויש קשיים בדרך, אבל צריך להיות בהם בהבנה וביחד ולא מתוך תקיפות ושיוויוניות.

בכלל, שיויון, שטות גמורה.
למה לגבר קשה החשיפה כמו לאישה? הוא משתנה במשהו בעקבות היחסים?

לא באה לשפוט את הבחור הצעיר שבאמת מנסה לעשות מאמצים משוגעים. מעריכה אותו מאוד על זה!!!
רק מחדדת שכדי להגיע למקום טוב ושמח היא צריכה להיות מאושרת, אהובה, מוערכת, מובנת.
זה לא דיון על שטיפת כלים בבית ולאן לנסוע לשבת
זה המקום הכי הכי הכי הכי הכי פגיע אינטימי ורגיש שלה.
בואו ניזהר ונזכור שלפעמים חוויה מינית שלילית היא טראומה קשה מאוד, ולא סתם.

סליחה אם הייתי חריפה, כאב לי מאוד לקרוא.
אויש נו באמתשוקולד פרה.
אמרתי שיעמוד על שלו בקטע אנוכי?
לא! בקטע זוגי.
זוגיות זה מקום של שניים שווים.
וכן, גם לו יש רגישות.
וכן, גם הוא פגיע.
וכן, גם הוא צריך להיחשף.

וזה מאוד מאוד מאוד
מעצבן,
מוריד חשק,
מתסכל,
מבאס,

כשהצד השני כל היום עסוק בדרמות.

נכון
זו זכותה להיות דרמטית
ולהסביר באלף מילים, משפטים וביטויים
עד כמה זה בסדר לעשות סצנה,
וכמה שהיא צודקת.
היא יכולה להמשיך כך לא רק 9 חודשים
אלא כול החיים.

כי אדם שבוחר (שימי לב-בוחר. תמיד יש בחירה. גם אם את האישה הכי רגישה בעולם)-
לעשות סצנה-
שלא יתפלא אם הצד השני התעייף.

כי זה מאוד מעייף לחיות כך.
ובטח שזה מוריד את החשק.
ואגב,שוקולד פרה.
יש משהו מאוד מתסכל לחיות עם מישהו שנעלב עד עמקי נשמתו,
אם לא עשית לו בדיוק בדיוק
את מה שרצה.

מעבר לזה שאנחנו שני מינים שונים,
אנחנו קודם כול אנושיים.
וגם אם הוא גבר,
הוא רוצה להרגיש תחושה אנושית שרואים אותו.
ולראות אותו זה לתת לו מקום.
ולא רק להיות עסוקה האם זה בדיוק בדיוק
או לא בדיוק בדיוק.

כי גם לגבר יש חרדת ביצוע.
וגם הוא צריך ביטחון ולא רק היא.
ואם הוא עושה הכל לפייס ולרצות
אבל היא מחפשת איפה להיפגע
ואיך זה לא בדיוק בדיוק
אז היא לא רואה את התסכול שלו
ואיך היא גורמת
במו ידיה
שלא יהיה לו יותר חשק להשקיע.

כי בין שני אנשים,
עוד לפני שהוא גבר והיא אישה,
יש כלל מוסכם
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם".

ואם הוא לא ירגיש מוכנות ורצון מצידה
להבליג קצת ולזרום
אז לא ייארך זמן
ואחרי שנפשו תקוט בכל שלל הפיוסים למיניהם
גם הוא לא יבליג יותר ולא יירצה.
אני לא יודעת כמה זמן את נשואה,אחת מהשומרון
אבל בעיניי את מדברת ממקום של זוגיות מבוססת, שיח פתוח וכנה, תחושת ביטחון ואהבה בקשר ובהבנה וההכלה של בן הזוג, ועבר של יחסי אינטימיות תקינים.
כאן מדובר על זוג שעןשה את צעדיו הראשונים, אישה שאולי מרגישה את זה שבעלה הטרי לא מספיק מעריך ואוהב אותה, אישה שאין לה היסטוריה של הרבה חוויות אינטימיות חיוביות והיא עוד מבססת את היחס שלה לכל זה. הכל עלה נידף, הכל מורכב ולא קל. בטח לדבר ולשתף בצורה המושלמת שתיארת. זוכרת שאתמול היא היתה כלה עם חלומות ורודים?
להפגע עד עמקי הנשמה זה לא סצנות ילדותיות

ושימח את אשתו אשר לקח, לא סתם זה ציווי.
זה כנראה לא קל כל כך, וצריך להתאמץ מאוד מאוד מאוד
נקי יהיה לביתו שנה אחת
שנה שכל מה שצריך לחשוב בה זה איך אני משמח אותה ועושה לה טוב.
כן, כאן אין שיוויון.
חד משמעית מצווה על האיש כלפי אישתו...
אני ממש מסכימה איתךקופצת רגע
התלבטתי אם ואיך וכמה לכתוב ובסוף בכלל כתבתי לך (לפותח, באחת התגובות למעלה) מן התחלה של דיון, אבל מנצלת להצטרף ולציין שגם לדעתי ההערה שתיארת שתוך כדי יחסים היא ביקשה משהו והתחלת לענות 'בתנאי ש...' זה נורא ואיום בעיני. גם לזוג שכבר מכיר יותר, זה ממש ממש לא במקום ולא רק שזה לא רגיש זה בעיני אכזרי. אז אני מבינה שהמצב קשה גם לך, ואני מאמינה שלא התכוונת להיות אכזרי, והכי הגיוני בעיני שגם אתה היית קצת נבוך וניסית לפרק את המתח באיזו אמירה הומוריסטית, אבל זה היה ממש לא במקום וזה ממש פוגע. עד כאן זה עוד איכשהו מובן, יכול לקרות שפוגעים בלי כוונה. מכאן ועד לא להיות מסוגל לקחת אחריות על זה שפגעת בה זה ממש לא מובן בעיני. ועוד להאשים אותה שהוא ילדותית ונפגעת מכל דבר. לדעתי זה משהו שחוזר, וכאן ממש ממש נראה לי שפרקת איזושהי אי נוחות שהצטברה בך( אולי בגלל שהרגשת לא בנוח בשלב של הסרט, עם כל מה שתיארת).

תראה, בכל השתלשלות הערב שתיארת אתה עצמך לא תפקדת בצורה הכי מיטבית (בלשון המעטה):
התחלתם לראות סרט יחד, מעולה.
לאשתך משהו הפריע (לדעתה זה לא הלכתי )
התגובה שלך: קודם כל ביטלת את דעתה (אמרו לנו שזה דווקא כן בסדר. הרי גם אשתך שמעה שאמרו, היא לא טיפשה. במקום לחזור על המובן מאליו אפשר לנסות לברר, אולי היא הבינה את ההנחיה בצורה שונה? אולי לא ציפתה שהסרט יהיה כל כך מפורש וזה מרגיש לה מוזר למרות ההנחיה שניתנה? מה היא מציעה בעצם? או לא נוח לה, אולי אפשר לחזור לברר עם מי שהנחה אתכם למה הכוונה? האם בכלל יש כוונה, במסגרת ההנחיות שניתנו לכם שצריך להמשיך בצורה עיוורת גם בדברים שמרגישים לא טובים ולא נוח?

ואז בצורה ישירה, אחרי שאמרת לה שבעצם דעתה לא תקפה ישר הצעת הצעה משלך: את תיראי ותגידי אם זה בסדר. זו הייתה הצעה שלך. לא יודעת מאיפה ההצעה הזו באה, האם דנתם עליה קודם והאם היא מקובלת על שניכם כדרך לעזור לך לא לראות מראות לא צנועים. בכל מקרה, אשתך זרמה עם ההצעה שלך, ולכן המשכתם את הסרט כשאשתך מסתכלת ואתה לא. משהו בסיטואציה הזו הפריע לך, אפשר לגמרי להבין, מניחה שרוב האנשים לא היו נהנים מהסיטואציה. העניין הוא שזה היה הרעיון שלך ולכן אשתך הניחה שזה כן מקובל עליך. אם לא היה לך נעים או אם חשבת שזה רעיון לא טוב אז אחריותך לתקן את עצמך, ולומר לאשתך שהפיתרון הזה שהיא רואה ואתה לא בעצם גם לא טוב. במקום זה המשכת לשבת, להתעצבן ולהרהר כמה אשתך ילדותית ומעצבנת אותך. אני באמת באמת לא מבינה למה אתה מאשים אותה בקטע הזה של הערב. לא יכול להיות שמשהו בצפייה המשותפת בסרט יפריע לה והיא תעלה את הקושי מולך? זה אוטומטי ילדותי ומפגר אם משהו מפריע לה? במאמר מוסגר אציין שמאוד ברור לי שקל יותר לראות סרטונים נועזים לבד ולא ביחד. צפייה משותפת כזו דורשת רמה גבוהה של אינטימיות, ויש גם איזושהי צניעות( שנחשבת חיובית בציבור הדתי, להזכירך) שקצת סותרת ומפריעה לעניין, ומפותחת יותר באופן טבעי אצל נשים. אפשר להעלןת את זה ביניכם או מול יועץ/סקסולוג ולנסות להגיע לפתרון מוצלח יוצא שמתאים לשניכם( ואגב יש מלא מלא פתרונות אפשריים, פשוט צריך שנקודת המוצא תהיה שלגיטימי לגמרי שלכל אחד משניכם מפריע משהו אחר ).

כל פעם שאני מנסה לכתוב בשרשורים שלך אני מגלה שקשה לי לארגן את המחשבות. חוזרת שוב על דעתי שיש לך איזו נטייה לזרוק אחריות עליה, זה מתבטא בזה שאתה מאשים אותה בהכל ושאתה לא מסוגל לקחת אחריות על החלקים שלך.
בנוסף, לדעתי יש לך איזה חוסר בצד הרגשי, משהו חסום, ובגלל זה אתה 'מקדש' את ההגיון ושם אותו במרכז, ופוסל כל מה שלא מתאים לזה (אגב, להתנהלות חברתית אך ורק לפי חוקי ההגיון, ללא אמפטיה וללא יכולת להבין את הרגשות ואת נקודת המבט של האחר, בצורה המאוד דרסטית שלה קוראים 'בעיה על הספקטרום האוטיסטי', למשל מה שעד לא מזמן קראו לו 'תסמונת אספרגר'. אני כותבת את זה לא בגלל שאני חושבת שאתה על הספקטרום, אלא כדי להסביר שהאמרה 'זה מה שהכי הגיוני' היא לא אמרה מקודשת ולא מעידה בהכרח על התנהלות תקינה של מי שאומר אותה )
מצטערת שאני נדחפת.. פעם אחרונה להיוםשוקולד פרה.

 

פשוט זה מסוג הנושאים שיכולים ממש לשגע אותי.

 

הראיה שאין פה שניים. תפיסת הצד.

נכון שאני "לטובתו" מה שנקרא,

אבל זה בגלל שהוא סופג תגובות לא פרופורציונליות ל"טעיות" שהוא עושה.

 

מצטערת, אבל התגובה שלך גם כן מוסיפה עוד תילי תילים והרים של כובד,

על משהו פשוט.

 

כן, הוא לא היה הכי טקטי.

סו וואט?

בזוגיות לא הכי טקטיים. ככה זה. אנחנו לא מערכת הפעלה מתוחכמת.

יוצאים לנו "יציאות" פה ושם.

את הכי טקטית עם בעלך?

לא קורה שפעם-פעמיים אמרת משהו מעפן?

 

אז קורה. קרה. טעה. טעות.

להפוך מזה פרשנות של הריטב"א והרא"ש

על מה בדיוק

ואיך בדיוק הוא היה צריך לפעול

ומה בדיוק היה עליו להגיד,

 

זה לגמרי לגרום לו עוד יותר להרגיש נבוך וחסר ביטחון עצמי.

 

והיא לא עשתה טעות?

הרי הוא גם היה יכול "לעוט" על זה שהיא התרגשה מינית מהסרט

ולהתנפל עליה בסצנה,

כי "לא תתורו אחרי ללבכם" וכו',

ונשים גם צריכות להיות צנועות בליבן ובמחשבתן 

וכו' וכו' וכו'

ופשוט-

להרוג את הערב. להרוג את הרגע. 

להרוג את הניסיון לצחוק ולהשתובב ביחד,

 

כדי להיות צודק. מחמיר. קפדן. הכול.

 

אבל הוא בחר לשתוק,

לקבל את זה שהיא התעוררה מינית,

ולזרום עם מה שיש!

 

אבל היא לא מוכנה לזרום איתו.

היא לוקחת קשה לכבד.

על אמירה לא טקטית שכול אחד יכול לפול בה,

ובוודאי בוודאי הוא יפול בעוד אמירות כאלו ואחרות- מהסיבה שהוא אנושי!

 

ולכן במקום להוסיף ולהכביר במילים,

על כמה הוא לא ענה בטקט,

ולא ממש היה אלוף החלומות-

 

להגיד, בצורה מאוד כנה,

שהיא פה מעצימה דברים ולא זורמת.

 

הרי ברור לה שהוא לא בא להעליב,

הוא גם לא אמר משהו מעליב!

אז למה לבחור (בחירה די הרסנית לאינטימיות) להפנות גב ?

 

למה הסצנה?

זה הדבר שהכי מוריד לגבר את הרצון לפנות עוד פעם ועוד פעם.

 

זה מה שיקרה בסוף במצב כזה.

 

 

מה המטרה שלך?..מלכה

בשביל מה כל התגובות מחרחרות ריב שלך??

נשמע שפשוט אין לך אופי נשי ולכן את לא מצליחה להבין את האישה.

הנשים כאן בפורום בס"ה מנסות להסביר לו מה זה ראש של אישה

 

אני בתור אישה יכולה להעיד על עצמי שקורה שאני נפגעת מבעלי גם ממשפט שנראה לא בעייתי במבט אובייקטיבי

אבל מה לעשות שאנחנו הנשים כל מילה של הבעל משפיעה עלינו עמוק לטוב ולמוטב.

 

ולפותח השרשור - אשתך נפגעה ורצתה שתבין אותה, שתקבל את זה שפגעת בה כי אם זה היה בס"ה טעות אז זה עלול לקרות שוב. אך אם תבין שעשית לה עוול(גם אם לא בכוונה, מאמינה לך אבל מה לעשות שהסיטואציה לא נשמעה מספיק רגישה) אז תשתדל לא לעשות זאת שוב. זה מה שהיא רוצה לוודא.

 

אתה יכול להחליט שנשים זה ראש דפוק וילדותי, אבל מה לעשות בחרת להתחתן עם אישה ולכן כדאי לך ללמוד מה זה..

אני לגמרי אישהשוקולד פרה.

 

ואני אישה כיפית.

וגם עמוקה, מסתבר.

אבל אני הוגנת עם בעלי.

ולא מחפשת אותו.

 

זה לא "ראש של אישה".

זה הדבר הכי מכליל וסטיגמטי שיש. ואגב, גם די מיושן ואנכרוניסטי.

יש אישה ספציפית וגבר ספציפי.

והתנהגות ספציפית.

ומחול שמוביל את שניהם לחוסר תקשורת.

 

אני לא מחרחרת ריב. הפוך.

אני דורשת תקשורת.

אני דורשת הבנה הדדית.

אני דורשת אמון ופתיחות.

 

מצטערת אבל היא יותר נוטה לחוסר תקשורת,

בגלל זה תילי תילים של פרשנויות נכתבו על ההתנהגות שלה.

שזה בעיניי החמצה של הבעיה האמיתית.

חוסר רצון לתקשר בכנות,

ונטייה עודפת לדרמות.

 

אלופה אני איתךמלחמת היצר
אני גם איתך....מלכה

אני גם איתך ומאמינה שיש כאן חוסר תקשורת. 

מתנצלת על התגובה הקודמת, באמת לא התנסחתי יפה.

 

הבעיה היא ששמענו כאן רק צד אחד אז א"א לשפוט כ"כ בקלות שהבעיה שלה.

לדעתי הם צריכים להשיג הבנה והדברות ע"י שיתוף פעולה של שני הצדדים.

ואם באמת הוא מרגיש שהם לא מצליחים לעשות זאת ואשתו לא משתפת פעולה כדאי שיגשו לטיפול.

 

מה שלא אהבתי זה את הפסילה המוחלטת שלך כלפי האישה.

וגם אם זו דעתך לא רואה תועלת לומר לבנ"א כמה פעמים אישתך לא תקשורתית, נוטה לדרמות וכו'

כל הענין כאן זה לעזור להם להבין אחד את השני ולהשיג זוגיות טובה.

 

ולפותח השרשור לדעתי זה רק ענין של זמן וסבלנות.

שים לב להתקדמות הגדולה שעשיתם. ברור שיש לכם עוד מה להתקדם אבל אני מאמינה שאם עבדתם יפה והצלחתם לבנות אינטימיות תצליחו גם לבנות תקשורת והבנה.

 

^^^^rivki
אגיב לך על דברייך:שםאנונימי
אני רואה שיש דברים שרשמת שהם לא נכונים עובדתית, אז אשתדל לתקן:

זו לא פעם ראשונה שאנחנו אומרים "אם אתה תעשה x, אז אני אעשה y". זו הייתה הדרך שלה להשתחרר מהמבוכה וזרמתי איתה כל פעם.

מה שלא ידעתי (או לפחות לא זיהיתי), שהפעם היא לא התלוצצה.
מה שהיא הייתה יכולה לעשות, זה להגיד לי "שמע, אני יודעת שתמיד אנחנו צוחקים על זה. הפעם אני רצינית לגמרי" ולא לעשות סצנה (כן, אני מודע לזה ששוב אני מוריד עליה את האחריות, אבח לצערי אני עדיין מאמין בזה).


לגבי הסרט - היא לא שמעה את עניין ההלכה (היא לא הייתה שם, זה אני ביררתי את זה לבד).

לקחת בחשבון שאם היא שואלת אם זה הלכתי, אז אני צריך להבין בעצמי שהיא לא מטומטמת ובעצם יש משהו שמפריע לה.

ואני שואל: למה? למה אני צריך להבין שיש משהו שמפריע לה ושהיא לא פשוט תגיד לי?

בכל מקרה דווקא מהסרט לא התעצבנתי עליה... סתם התבאסתי שאני יושב שם, אבל זה ממש לא משהו שהיה רלוונטי בערב הזה.
היא למדה שהיא רוצה לראות דברים כאלה לבד וזה בסדר גמור.
להגיד שאצל דתיים יש עניין שנקרא צניעות זה מקסים, אבל פחות רלוונטי בעיניי כשמדובר על תהליך בין איש לאשתו.
אם קשה ביחד, עדיף לבד. פשוט זה נראה לי פחות תקף כאן.

הסקסולוגית, אגב, היא זו שהציעה לנו לראות את זה, אז זה לא שזה לא נעשה מדעה מקצועית.


לגבי עניין האוטיזם, אני לצערי נמצא בחברה של אוטיסטים לכן אני יודע לזהות אותם.
אני כן יותר "ישיר" מהמקובל, אבל לא יודע אם הייתי מגדיר את זה כאוטיזם.
היי, מודה לך על התגובה הזו.שםאנונימי
אני מרגיש שבאמת הבנת אותי.

רק באמת אציין שאכן שומעים רק את הצד שלי והיא לא באה והראתה את הצד שלה, לכן אולי זה לא הכי הוגן.

אבל בהחלט הצלחת להבין אותי ותיארת את התחושות שלי.
כואב לקרוא את התסכול של שתיכםמצפה להריון.
9 חודשים ועדין לא הגעתם לחיבור מלא?
נשמע שאולי היא בטראומה ממשהו מהעבר, היא סיפרה לך אם נפגעה מינית בילדות? מצטערת אם אני חדה אבל לפי התיאור נשמע שנפשית עברה משהו לא קל...מה גם שאמרת שהיא נבדקה אם יש לה וגימוס ואין לה, מקווה שהיא תלך לפסיכולוג , לא נראה לי פייר שאתה צריך להבין אותה שהיא לא מבינה את עצמה, ולא עוזרת לעצמה
רק מעדכן שהצלחנו.שםאנונימי
אבל ממש לאחרונה.

תודה רבה על התמיכה
אני חוזרת על דברים שכבר אמרתי ועולים כאן שובתיתי2
האתגר שלכם זה לא אי ההצלחה, אלא הצורך לבנות יחסים אינטימיים ברובד הנפשי ומתוך כך גם ברובד הפיזי
אתה לא מבין את הצורך בקרבה נפשית אינטימית ("כמו שותפה לדירה" "פחות מחבר טוב")
אתה כנראה פשוט לא מחובר לרובד הזה בעצמך (שכלתן...)
מצד אחד אתה לוקח אחריות ומניע תהליכים, גם כשקשה לך - וזה נקודת כוח משמעותית שלך
מצד שני בלי כוונה אתה מביע זלזול בה, ומתנהל כמו פיל בחנות חרסינה כל פעם כשיש קרבה פיזית.
יכולה להניח שזה "מתפלק" לך (להגיד לה דברים "בצחוק" תוך כדי קרבה, שפוגעים בה) בגלל שהסיטואציה היא אינטימית מאוד! הכי אינטימית! ואתם לא באמת מספיק קרובים נפשית בשבילה
ולכן גם לך בנפש יש חוסר יכולת לחוות את הקרבה הזו שהיא יותר מלהיות חבר טוב שלה, אז אתה מעיר הערות כדי להסיר את המבוכה, ובעצם להחזיר את הקשר ל"חברים טובים"
אבל אתם לא.
יש לכם זוגיות.
והמודעות הגבוהה שלך היא בעוכריך והזדמנות גדולה בשבילך.
מה הכוונה?
מצד אחד היא מנתקת אותך מהחוויה הפשוטה של החיים, של החשק, הרצון להכיר, להפתח רגשית, ולהגיע לאינטימיות פיזית בספונטניות.
מצד שני עם תהליך עמוק ומשמעותי אתה תהיה יותר חכם ורגיש מכל מי שמייעץ לך עכשיו.
אבל זו עבודה.
ואתה תצליח עם מוטיבציה ונכונות לפתוח הכל, להפוך את הלב, לעבור טלטלה.
למה לך? כי גם אם תחליט לוותר ולהפרד, זה בוודאות יפגוש אותך בקשר הבא. בוודאות.
האישה השכלתנית ביותר הופכת לשלולית של דמעות אחרי ליל כלולות ומכאן והלאה. ועם כל לידה זה רק מתעצםוזה חיובי, זה פלא, זה מדהים, צריך להתחבר לכוח וליופי ולעומק של הרגש הנשי.
מצווה ללדת ילדים? אי אפשר לגדל ילדים בלי רגש חי ועוצמתי של אישה.

מהצד של אשתך היקרה,
היא מרגישה את הריחוק, היא לא יכולה לתת לך להתקרב אליה כשיש ריחוק
מבחינה רוחנית הלכתית, החשק של האישה משקף את האחדות הזוגית האמיתית. כי גבר מסוגל להיות באינטימיות בלי להיות באינטימיות אמיתית ומלאואישה לא.
והקב"ה רוצה משהו שלם ומאוחד, בגוף ובנפש.
והיא זו שיותר מרגישה מתי אתם כן מאוחדים, ומתי לא.
וכשאתם לא, היא לא מסוגלת
ואפילו כואב לה.
כן כן כן כן כן. הכאב בנרתיק מושפע ישירות מהרגש. (במידה וזה וגיניזמוס, כמו שנראה אצלה)
היא לא דרמתית ולא "לא מתחשבת"
היא החיים שלך
היא ההרגשה העדינה של החיים שלך
שלך עצמך
את מה שקיים בתוכך ואתה לא מודע לו, היא מרגישה ומבטאת גם אם היא לא מבינה מה קורה לה
והיא לא מבינה. היא כלה אבודה שנכנסה למערבולת פסיכית עם בן אדם שבטעות לא מספיק רגיש אליה ולא מכיל אותה. וגם התחתן איתה כי "צריך" ולא מרגיש את הצורך הנפשי שלו בקרבה ושותפות איתה.
והיא בודדה מאוד ומיוסרת.
מה' אישה לאיש, והיא התיקון שלך, מוציאה לפועל את חווית החיים שלך
ואתה יכול להקשיב קשב עדין ורגיש
כדי ללמוד את עצמך קודם כל.
להתחבר לעצמך.
האחריות שלה לעבור ביחד את התהליך הזוגי.
ולהרפות מהריון.
יכול להיות שהיא רוצה הריון כדי להיות עסוקה בדבר גדול וחיובי ומרגש,
משהו משלה שיתן לה תחושת משפחה ובית וקרבה
אבל חבל, הכל רק יהיה מסובך הרבה יותר.

לסיכום:
א. הבעיה היא לא אי הצלחה, או אי חשק, אלא צורך לבנות קרבה נפשית כהכנה לקרבה פיזית.
ב. להבין מה זה זוגיות ולמה היא טובה לך
ג. להכיר את הרגש שבתוכך, ומתוך כך להעריך את הרגש שבה
ד. עם מכון פועה אתה כבר בקשר?


עוד הצעה,
לשתף אותה בחלק מהתגובות שלך/של אחרים כאן
לייצר שיח ביניכם על החוויה המשותפת והמאתגרת שאתם עוברים. *זה* אינטימיות נפשית.


קראתי. מעניין.שםאנונימי
תודה על התגובה הארוכה.

אני בהחלט תקוע בהבנה מה זה קשר זוגי ולמה הוא נצרך ואני בהחלט מנסה להפוך אותה לחברה טובה, כמו שאמרת..

קצת קשה לי העניין שהיא משקפת אותי, אבל אשתדל להתמקד בזה.


לגבי הצעתך: לשתף מה שהולך בפורום אני יכול גם עם חבר טוב.
כלומר אצלי אין כל כך דברים רגישים ואינטימיים שלא יצא לי לשתף חברים בעבר (לא אצעק אותם ברחוב, אבל גם לא שומר אותם רק אצלי).

כלומר מה באמת לדעתך יהפוך את הקשר לאינטימי?
תיתי כתבה את התגובה הכי מתמצתת וחכמה בשרשור הזהאחת מהשומרון
בעיניי כמובן.

להפוך את הקשר לאינטימי-
אולי בתור התחלה לחשוב על דברים שאתה משתף בהם רק אותה? או להתחיל בלשתף אותה ראשונה?

לשתף גם במקומות הקשים, בכשלונות, במחשבות

מהצד השני- להקשיב, לשאול על רגשות, להכיל פשוט, לאפשר למקומות כואבים לצוף

ולא רק בצד הרציני- אינטימיות היא גם צחוק משותף, בדיחות פנימיות וסודיות, דברים שתיצרו בבית ולא תשתפו אחרים, רגעים מקסימים ביחד שנשארים שלכם (שבת, דייט, סתם רגעים יפים ושמחים שהם רק שלכם). שמות חיבה שנשארים ביניכם. חוויות משותפות מצחיקות ומקרבות

(אפשר אולי לנסות שאם אתה רוצה לשתף חבר במשהו שנוגע לשניכם- "לבקש רשות" לשתף. זה נותן תחושה של יחד, של "הדבר הזה הוא של שנינו, אני נותן מקום ומשקל לדעה ולרצון שלך ומבקש רשות לפני שאני יוצא איתו מחוץ לגבולות האינטימיות שלנו", סתם רעיון שעלה לי לראש)

בשלב הבא הזוגיות שלכם תהיה הסוד שלכם, ולדבר עליה ולבנות אותה וללמוד עליה ואותה תהיה האינטימיות הכי גדולה.

מצטרפת לדברי תיתי,
יש לך מודעות גדולה ורצון לבירור ותיקון.
הלוואי על כולנו..
עם התובנות הנכונות תגיע עם זה רחוק.
מה באמת יהפוך את הקשר לאינטימיתיתי2
זה החיבור שלך לעולם הרגשי שלך.
כי אם אתה משתף כל מיני חברים בנושאים רגישים בחייך, כנראה אתה לא באמת חווה אותם.
אם היית חווה ומרגיש, לא היית מרגיש בנוח לשתף כל מיני אנשים.
אתה משתף בצורה אינפורמטיבית, שכלתנית, קרה, מוסר מידע.
לא משתף בהרגשות שלך.

את אשתך אתה יכול לשתף בהרגשה.
במקומות הכואבים, הרגישים, הפנימיים.

וכמובן.
בכל מה שנוגע לקשר שלכם
ובייחוד לקשר האינטימי
אתה לא משתף אף אחד שאינו בעל מקצוע
(כמו שעשית בעבר ופגע בה מאוד)
רק מדבר איתה
משתף אותה במחשבות שלך
בהתלבטויות
בהרגשות.
מקשיב לה
לחוויה שלה
יש לך מושג מה היא עוברת כעת?
מה היא מרגישה?
איך היא רואה את המצב שלכם?
מה היא היתה רוצה שיקרה?
מה עושה לה טוב?
מה מפריע לה?
האם היא נעזרת באופן אישי?
מה היא יודעת על האתגר שלכם?
האם שיתפה מישהו?
קראה משהו?
מה היא מרגישה ברגעים הקשים?
איך עוברים עליה 7 נקיים? איך היא מרגישה בטבילה?
איך באופן כללי היא מרגישה בזוגיות?
מה היו הציפיות שלה מזוגיות? האם התממשו?
מה היא רוצה שיהיה בעוד עשור? מה היא מאחלת לכם?
איזה זוגיות היא רוצה עבור הילדים העתידיים שלכם?
יש לה עולם פנימי שלם, שאין לך יד ורגל בו
רוצה ליצור קשר אינטימי? רוצה להתחבר אליה? תתחיל להקשיב, ולשאול, ולתת מקום.
ואם זה לא נראה לך, ואין לך כוח,
אז בצער רב אני אומרת - תחשוב אם בכלל מתאים לך להמשיך להיות נשוי.
כי אי אפשר להיות נשוי "כי צריך"
זה לא עובד.
אי אפשר לתת את הלב והנשמה
למישהי שאתה איתה "כי צריך".
ואי אפשר לגדל ילדים בזוגיות כזו
(אפשר, טכנית הכל אפשר. לגדל ילדים באופן טכני בזוגיות שהיא טכנית. אבל איזה מן ילדות ואיזה מן נפש תצמח להם מחיים כאלה...)
אי אפשר להיות בזוגיות כי ככה.
חייבים לבחור בזה
ולהסכים לתת לזה לערבב אותך
לקחת אותך למקומות שהם מעבר לחיים הפרטיים המוכרים לך.
זה בדיוק מה שאשתך אגב מרגישה כרגע.
מערבולת.
היו לה חיים מסויימים
והכל הכל התהפך.
ואם היא רוצה להמשיך להיות בזוגיות, היא נדרשת להשלים עם המהפך.
להפתח
לזרום עם השינוי
לקבל אותו
לקבל אותך לתוכה.
אתה משום מה עוד מתבצר בחיים הקודמים שלך
ועדיין דורש ממנה לעשות את הבלתי יאמן - להיות איתך באינטימיות.
אז תבין, שגם אתה צריך להיות מוכן למערבולת
ולבחירה
האם להיות בזוגיות
ולתת את כל הפרטיות שלך הפנימית עבורה ורק עבורה.

אתם שותפים לאתגר.
שותפים לזוגיות.
אתם צריכים לעבוד על האתגר הזה ביחד
כי זו לא בעיה שלה
ולא בעיה שלך
אלא משהו משותף.
לכל אחד יש את החלק שלו.
והבחירה שלו.
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעוןאחרונה
למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך