ייעוץ ופריקה...

מכתב פתיחה

היי, יש מצב להתייעץ /לפרוק?
סליחה אם זה לא מתאים לפורום.

תקציר לגבינו:
נשואים כ9 חודשים, לא הצלחנו לקיים יחסים באזור ה8 חודשים מה שגרם לתסכול די גדול בקרב שנינו.
העניין העיקרי מבחינתה (לפחות לפי הרגשתי) זה שהיא רוצה להיכנס להריון.

לפני כחודש עשינו מפגש אצל סקסולוגית שלאחריו הייתה לנו הצלחה בפעם הראשונה, אבל 3 ימים אחרי זה, כבר לא ניסינו ויום לפני המחזור ניסינו וזה היה כישלון.

אתמול הייתי עם אשתי אצל הסקסולוגית בפעם השנייה. הסקסולוגית די חזרה על אותם הדברים מהפעם הראשונה והמליצה לנו בין היתר לראות סרט שממש מסביר על מין.
זה מדבר ממש כמו הסבר טכני, ויש בו סצנות "פורנוגרפיות", אבל הרגיש לי סך הכל שכן מדובר בצורה בוגרת ולא רדודה כמו שאני מדמיין שפורנוגרפיה יכולה להיות...

אז אתמול (בלי קשר) היא טבלה והחלטנו לראות את הסרט יחד.

לקראת אמצע הסרט, אשתי טענה שלדעתה זה לא הלכתי שאנחנו רואים את זה ואמרתי לה שדווקא נאמר לנו שזה בסדר, אבל שאת האמת שהיא אמורה להסתכל ואז להגיד לי האם זה תקין.
אז באותו רגע היא אמרה, "טוב, אז רק אני אסתכל ואתה אל תסתכל".

חייב לציין שמכל מה שראיתי לא התעוררתי מינית (די בכוונה, כי כיוונתי להסתכל על זה בצורה לימודית), אבל כשהיא אמרה את זה וישבתי אחרי זה חצי סרט עם עיניים סגורות לידה, הרגיש לי קצת מפגר.

בדיעבד הסתבר לי שהסרט כן עורר אותה מינית (שזה עשה את העבודה), אבל לא ידעתי את זה. ושהיא הרגישה בנוח רק אחרי שהפסקתי להסתכל.

אחרי זה בילינו קצת יחד ועברנו למיטה, שם פשוט התחיל ריב על חוסר הבנה שלנו: היא רצתה שאעשה משהו ואני צחקתי איתה שרק אם היא תעשה משהו אחר והיא ממש נעלבה ופשוט הלכה לצד שלה במיטה והתחילה לבכות.

לא הבנתי מה פתאום נפל עליה וזה פשוט עורר ריב שדרכו נהרס כל הערב.

כשאני מסתכל אחורה, אני שם לב שכבר אין לי כוח ליחסי מין איתה וגם אתמול הייתי עייף כשהגענו לעניין הזה. תמיד הרגיש לי שזוגות סופרים את הזמן עד לטבילה, שיש התרגשות באוויר ואצלי אני מרגיש שזו מועקה.
כי כל פעם זה נגמר ככה...
אני לא מתלהב, אני משתדל לעשות דברים שישמחו אותה (שוודאי לא עובדים) וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים...

ניסינו אתמול לדבר עוד קצת ולנסות, אבל היא אמרה שהיא יבשה וייקח לה הרבה זמן "להתעורר מינית" וכבר לא בא לה.
וגם לי לא היה בא כבר.

כרגע אנחנו בסוג של ריב.
אני אישית לא מרגיש שהעניין נפתר.
אני תוהה מה אפשר לעשות...

דבר ראשון למנוע הריוןמלחמת היצר

וכן זה חשוב למנוע הריון כי בהריון גם ככה יש קושי לקיים ועם המצב שלכם זה יהיה הרבה יותר מורכב.

צריך למצוא את שורש הבעיה אם אתם מרגישים שהסקסולוגית לא מתאימה אפשר לפנות למישו אחר אולי למכון פועה.

מנסיון גם לי עם אישתי היו בעיות בחיי אישות וצריך הרבה הרבה סבלנות והרבה הכלה והרבה הבנה כי יש בנות שזה נושא מאד רגיש אצלהן ויש כאלה שזה בא להן יותר בטבעיות.

המון בהצלחה.

טיפ כדאי שלפחות עד שהיא תרגיש יותר בנוח יותר תזרום לפי הצרכים והבקשות שלה כדי לגרום לה להרגיש יותר בנוח.

ואני יודע כמה זה קשה בתור גבר זה מאד קשה ויכול גם מאד לתסכל.

אני חושש שזה לא יעבודשםאנונימי

היא מלאת מוטיבציה להריון ואם רק אציע לה לדחות את ההריון (בלי שאני עם ביטחון מלא שזה הדבר הנכון), היא פשוט תתבאס על החיים.

תחשוב על זה טוב טובמלחמת היצר

בהריון יש הורמונים הקאות חוסר חשק יהיה הרבה יותר קשה לקיים אח''כ במיוחד שאין לכם בסיס ליחסים.

אנחנו כרגע נימצאים בהריון ועוד מלפני ההריון היו בעיות ועכשיו המצב ממש ממש קשה.

לאט לאטדי שרוט

אתה אומר שהיא כן התעוררה מינית מהסרט אז זה טוב. לאט לאט תגלה מה מעורר אותה ותהיה קשוב לצרכים שלה. היא זאת שמתקשה בנושא אז התפקיד שלך זה להיות לה לעזר.
לאט לאט אתה לומד מה מעורר אותה. אם זה סרט, אם זה אקט מסויים, אם זה הכנות מוקדות. ככה לומדים.
ברגע שתכיר מגוון דברים שמעוררים אותה(בלי להתבייש, בלי לזלזל ובלי לבקש משהו בתמורה בשלב כל כך מוקדם) אתם תהיו על דרך המלך.

הקטע הוא שאני לא יכול לנחששםאנונימי

פעם היא אומרת שאני מהר מדי.
פעם אחרי זה היא מתעצבנת שאני לא עושה משהו ולא מנסה לקדם (מודה שכשאני שוכב ולא בתזוזה, אני די מתעייף).

לא יודע מה מהר ומה לא.
אני לא יודע אם היא בעצמה יודעת.

ולשאול כל הזמן "עכשיו זה מתאים? זה בסדר?" מרגיש לי שהיא עושה לי טובה וזה בכלל מוריד לי את כל החשק.

אנסה לתת לך טיפ קטןדי שרוט

אל תשאל תוך כדי האקט כל שניה "טוב לך? ככה? וככה?"

תעשה ככה: לפני שאתם בכלל עושים יחסים, קח אותה לשיחה מרגיע ותגיד לה שלא תתבייש להגיד לך מה עושה לה טוב ומה פחות. שלא תתבייש אפילו להכווין אותך קצת תוך כדי. תעשה לה "הטרמה", כלומר תכין אותה מראש לפני היחסים כמו שאמרתי שלא תתבייש להגיד כי אתה שם אך ורק בשבילה.

כשתגיעו לאקטים עצמם תשלוט בקצב אבל תהיה קשוב לשפת גוף שלה ולצרכים שלה. אתה המוביל בנושא הזה. תן לה את התחושה שהיא העיקר ואל תשכח, בלי לצפות לתמורה. התמורה תגיע כשתהיו יותר פתוחים ותתרגלו אחד לשניה.

והכי חשוב, המווווווון מילות אהבה במהלך האקט גם אם לא הכי הולך בפעמים הראשונות. בעדינות ועם כוונה אמיתית תגיד לה כמה אתה אוהב אותה כמו שהיא, וכל דבר נעשה לאט לאט ובאהבה.

תבדקו שהיא לא סובלת מוגינימוסציפ'קה

המחלה היא גם נפשית וגם פיזית כך שהיא תצטרך לדבר על זה עם רופא נשים שלה וללכת לטיול גם כן
ומצטרפת לעיצות שלא להביא ילדים עד שלא פוטרים את הבעיה... מיוחד אם זה אכן וגינימוס. כי לידה זה אירוע טראומטי שיכול להחמיר את התופעה.

היא כבר נבדקה...שםאנונימי

אין לה, לפי מה שהיא אמרה לי שהרופאה אמרה לה.

לא שאלה אותה ספציפית על זה, אבל ההרופאה אמרה שהיא בריאה.

בדוגרי אומר לךמתנחלים

נשמה 9 חודשים והתייאשת מחיי אישות!?!?מוש השור...

החיים עוד לפניך!!
נשמע שאתה מאוד שכלתני וטכני... מאוד מחושב ויוצא מזה שאתה מאוד מרוכז בעצמך וממה אמור להיות בהליך הטכני של יחסי האישות ,ולא בביחד עם אישתך.
מחילה- אתה לא מקיים יחסים בשבילך אלא בשביל אישתך...
שים את עצמך ואת הרצונות והמחשבות שלך בצד ותתמקד בלהשקיע באישתך....
עזוב אותך מה שמספרים על אחרים מבחינתך כולם שקרנים...
תלמד לאט לאט מה אישתך רוצה ונהנית ממנו מה מתאים לה ומה לא...תכירו האחד את השני
מותר לאישתך לא להנות ממה שאתה עושה- תגיד תודה שהיא מספיק כנה איתך ואומרת לך את זה.. ואתה תברר איתה מה כן מהנה אותה. זה לא שלוחצים על כפתור או רואים סרט והכול עובד כמו קסם... זה עבודה רצינית והשקעה

זה מקסים מה שאתה כותב,שםאנונימי

רק שהיא בעצמה לא יודעת מה היא רוצה.
חוץ מבעבר שהיא רצתה דברים מסביב ושלא אכנס פנימה.

אני *מאד* משתדל להתייחס רק למה שהיא רוצה.
זה לא שאני רושם את זה אחרי יום אחד שאני נשוי, זה כבר מלא זמן.

לגבי מה שרשמת בהתחלהשםאנונימי

אתה צודק, אני אכן שכלתני ואפילו טכני.
הביחד עם אשתי קורה לפני האישות.

במיטה אני משתדל להבין מה היא רוצה ומכאן מה שרשמתי לך קודם.

אשתך צריכה טיפולהעני ממעש

לא יודע איזה
כואב הלב לקרוא

למען ה למה היא צריכה טיפולמוש השור...

על בסיס מה קבעת את זה?
בגלל הקושי ביחסי אישות?
זה שמתחתנים זה לא אומר שישר הכול זורם... נשמות צריכות להיפגש בייחוד שמדובר על ענינים אינטימיים...
האם אישה שלא מוכנה לספר את כול סודותיה לבעלה כי הם נשואים טריים גם תישלח לטיפול?
יש כאן קושי זוגי. יש לה עמדה נפשית עצמאית שלא יכולה להתגמש בגלל שעוד לא נמצא אצל בעלה המפתח הנכון לליבה..
קוראים לזה תקשורת מקרבת. פתיחות מינית אבל בגלל זה לא שולחים לטיפול...
ישנם קלפים טיפוליים מצויינים בנושאים אינטימיים . כדאי להיעזר בהם ולגלות האחד את השניה.
אם על כל בעיה זוגית. חינוכית . אישית וכו רצים לאיש מקצוע מתי נשאר זמן לחיות את החיים האמיתיים בלי תנאי מעבדה
ושוב תקשורת מקרבת והעניין שהאישה במקום הראשון בחיים של הבעל היא הבסיס להכול

תשנה את המטרה שלךאנונימית 50

לא לנסות כל הזמן לכוון להגיע לביאה.
תתחיל לחזר אחרי אשתך. חיזורים קטנים. פתק. מילה טובה. חיבוק.
אבל שהדברים האלה לא יובילו ליחסים. אלא חיזור לשם הבעת אהבה.
לאט לאט.
ביום של נחת תדברו ותסביר לה שאתה שם בשבילה ואין לה מה להתבייש.

אל תבקש שתעשה עבורך. לא כרגע.

ואפשר גם סתם להתחבק במיטה. תגרום לכך שהמגע שלך יהיה נעים לה. ושלא תחשוב שכל מגע ישר הולך לשם. ואז אולי היא תרגע ותשחרר.
נשמע שהיא לחוצה. בעיקר אם לא היתה ביאה מלאה כנראה עוד כואב לה. אז היא בלחץ. זה מתכווץ וכואב לה יותר.
תגרום לה לשחרר. וגם אתה עצמך תשחרר כרגע מהרצון הזה. אני מבינה שאתה גבר וזה קשה אבל רק בעדינות ובסבלנות זה יגיע.
יכול לקחת זמן.
אבל זה ישתלם.
יש לכם עוד המון שנים יחד. בע"ה.

כרגע המגע נעים להשםאנונימי

לפחות ככה היא אומרת (אני גם מאמין לה, למרות שלא נראה שהיא משתוקקת לזה מדי).

אני יכול לנסות להגיד לה שעכשיו אני לא רוצה ביאה, רק שיהיה נחמד.

אבל השאלה היא אם מתאים לעשות משחק מקדים ללא ביאה בסוף. גם ברמה ההלכתית.

כשאני מציע שלא תהיה חדירה אלא שאגמור בחוץ, היא נגעלת מהרעיון של זרע וישר פוסלת.

כשהאישה לא יכולה לקיים יחסים מלאים בגלל כאבים עזים - מותרקרן-הפוך

לקיים יחסים ללא חדירה.

מאמר הלכתי ארוך בנושא לטובת הקוראים והקוראות.

זרע לבטלה בהקשר הזוגי.pdf

זה לא מוסכם בכלל.אניוהוא

נשמע שמשהו לא זורם בתקשורת בינך לאשתךrivki

איך אתם מסתדרים בתחומים אחרים ?

מצטרפת לעצה למנוע הריון בנתיים

מסתדרים בסדר גמור.שםאנונימי

כלומר יש אינטימיות, אנחנו ביחד יחסית הרבה לדעתי, דווקא תקין.

מה שכן, אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.

אני חושב שמניעת הריון קריטית מסיבה נוספתמישהו כל שהוא

מלבד מה שכבר אמרו על הקושי שהריון ואחכ לידה הנקה ילדים מביאים איתם וזה ממש ממש נכון

מאוד קשה לפתח תהליך כשכל שבועיים הוא נפסק לעוד שבועיים. אם לוקחים כדורים זה נותן שקט ל3 חודשים של מותרים ואפילו יותר.
בנוסף נראה לי ש8 חודשים של כשלונות יוצרים תחושה קשה של יאוש. ולכן בתקופה כזו ארוכה של מותרים ניתן להחליט שלוקחים רגע הפסקה בונים משהו זוגי יחד בסיסי יותר של קרבה נפשית ומגע חברי. של פתיחות נפשית לתת לפצעים להגליד.

אם מנסים שוב ושוב אותו דבר גם התוצאה היא אותה תוצאה. (פרפרזה על איינשטיין...)

מניעת הריון הורמונלית יכולה להרוס גם את הקצת שהצליחו.כלה נאה

חסר לה רק את המצבי רוח היובש והירידה בחשק
והכל מושלם.

^^^^ בהחלט סיכון גדולהסטורי

אם מניעה, אז רק לא הורמונלית

מצד שני לחץ מזיק לא פחות...מישהו כל שהוא

באמת התלבטות....
בכך אופן נראה לי צריך להרפות לתקופה לתת לדברים להשתקם לאט לאט

לדעתי מעבר למניעת הריון שיימנעו גם מאכילה ושתיהמוש השור...

אם כהר אז כבר

אמאל'ה, כולם פה פוסקי הלכה????אקונהמטטה

יש רב ויש הלכה.
ולמנוע הריון במיוחד בהתחלה זה לא כזה פשוט!
אי אפשר להציע דברים כאלה על סמך דעתכם.
אפשר לייעץ ללכת להתייעץ עם רב.

אוי אוי אוי - תעמוד על מניעת הריון זה בתור התחלההריונית ותיקה

גם לך יש דעה בנושא - תביע אותה , היא לא נכנסת להריון לבדה.
נשמע שכרגע אין התאמה מינית - החדשות הטובות הן שאפשר לעבוד על זה , החדשות הרעות הן שאתה בחור צעיר שהתעייף מדבר שמאודד אמור לעניין אותך .
אני חושבת שאתם צריכים לשבת ולדבר מאוד פתוח על מה שקורה ביניכם ועל העובדה שאין לכם אינטימיות נורמלית

אעדכן שנגמר טוב אתמול

שםאנונימי

היא חזרה הביתה ואמנם לקח זמן, אבל התפייסנו.
היא ציפתה שאתנצל ושארגיש רע שהיא נפגעה גם מהציפייה לאותו ערב שנפלה וגם על העניין ההוא.
ואני לא הבנתי למה אני צריך להתנצל על אי-הבנה, "הרי אמרתי לך שאני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה שהייתה לנו ושאני יודע כמה זה קשה כשיש אכזבה כמו שבטח חווית.."
אבל היא רצתה לשמוע "סליחה שפגעתי".
אם על הדרך תוכלו להסביר לי מה העניין, אשמח.

בסוף התנצלתי שפגעתי בה והיא התפייסה.
ואחרי זה לאט לאט "נכנסנו לזה" והצלחנו

כי כשאתה אומר 'אני מצטער שנפגעת מחוסר ההבנה'קופצת רגע

אז אתה בעצם לא לוקח אחריות על כך שאתה פגעת בה( וכרגע לא משנה אם אתה גם נפגעת מההתנהלות שלה. אולי גם אתה רצית שהיא תקח אחריות על כך שפגעה בך, אני לא יודעת). זה מוריד הרבה מההתנצלות ולמען האמת זה מרגיש לא אישי. וזה שאתה מנסה להכיל 'אני יודע כמה זה קשה וכו' ' רק נשמע פטרוני ומעצבן כזה מגיע אחרי פתיחה כל כך' פרווה' שאין בה כלום.

אני קוראת אותך הרבה, וזוכרת שרשורים קודמים שלך, אני חושבת שיש לך נטייה חוזרת וגורפת להאשים את אשתך גם במחדלים שלך, ובאופן כללי לייחס לפעולות שלה מניעים ילדותיים וטיפשיים, בעוד שאת ההתנהלות שלך אתה מחשיב בוגרת והגיונית. ולכן באופן אוטומטי כל פעם שהיא נפגעת זה ישר מדברים שקשורים אליה או שהבעיה אצלה כי היא לא מבינה נכון. אני קוראת אך ורק את מה שאתה כותב( ולא את הצד שלה) ובכל זאת זו ההרגשה שעולה לי.
אם תרצה אפרט עוד למה אני מתכוונת, אין לי זמן כרגע.

בכל מקרה, כל העבודה לכם על העבודה הזוגית הקשה ששניכם עושים( באמת! )ושמחה שאתםמתקדמים

את די צודקת באבחנה שלךשםאנונימי

ככה אני באמת מרגיש איתה.

כי מבחינתי אם יש בעיה צריך ללכת לחפש ולבדוק ולהבין ולא לחכות בצד שזה ייפתר לבד.
אני לאט לאט מבין שזה לא קל לה להבין שהדבר הנכון זה ללכת ולהתמודד עם הבעיה והיא מתקשה בזה, אבל זה עדיין לא משנה את התחושה שלי לגביה.

כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי).

לגבי הפגיעה, דווקא לא נפגעתי ממנה, זה לא קשור לזה.
מה שכן, עלתה לי התחושה המעיקה של "אוי, שוב היא עושה סצנות? אין לי כח לזה כל פעם..."

לגבי ההתנצלות שרשמת שבזה אני מסיר מעצמי אחריות שפגעתי בה, זה נכון.
בסוף אמרתי את מה שאמרתי כי תרגמתי את זה לעצמי בראש כ-"סליחה שהייתי הטריגר שגרם לחוסר ההבנה שלנו".
אבל אכן קשה לי לקחת את האחריות, בטח שלא את האחריות המלאה.

ובמידה ויגידו "מה אכפת לך? קח את האחריות וזהו...", אז אני יכול לשקר לה. פשוט לא נראה לי שאני ארגיש בנוח עם זה.

קצת משתדלת לענות..אחת מהשומרון

לא תמיד קל להתייעץ.
לפעמים זה קשה להגדיר "יש לנו בעיה", זה כואב מאוד. בטח כשלפני שנה היא דמיינה חיים ורודים ויפים יחד איתך.
לא קל לשתף במקומות אינטימיים כל כך.
לא קל לפתוח את הפה אחרי תסכולים..
ולפעמים באמת אפשר לעשות עבודה זוגית משותפת או עבודה אישית מעמיקה של אחד מבני הזוג וזה ישנה את המציאות בצורה מדהימה. (טיפול או לא קסם, הוא פשוט מכוון על מה חעשות שיעורי בית.. אפשר לעשות שיעורי בית גם בלי טיפול עם מודעות, שיח והבנה, ועם הכרה בחסרונות שלי ובמה שאני צריך לעבוד על עצמי).
תכבד את זה שהיא שונה ממך וחושבת ומרגישה אחרת, ותעריך את העבודה האישית שהיא עושה ואת עצם העובדה שהיא איתך לא מרימה ידיים. ותבין שאולי לדעתך לעשות × זה בוגר אבל לדעתה בגרות נמדדת אחרת, ומעשה שונה היא האידיאלי כאן.

לגבי התחושה המעיקה של "שוב פעם", זה מובן לגמרי ומתיש שהנה שוב מתחילה מריבה.. תנסה לקבל באהבה שבזוגיות יש התמודדויות ושללמוד אישה זה יותר קשה הסוגייה הכי קשה בגמרא (משפט ששמעתי פעם מגבר..), וההתמודדויות האלה הם מקפצות ללמידה משמעותית יותר ולקשר עמוק וקרוב יותר. כל "סצנה"=הזדמנות להבין את אשתי יותר, הזדמנות לברר את הקשר שלנו, הזדמנות להתעלות ולעבוד על המידות, הזדמנות להתקרב.

קח את הרצון המדהים הזה שלך ללמוד ולעבוד על עצמך ויחד על הזוגיות שלכם בשתי ידיים, אתם רק מרוויחים מזה.

מקווה שהועלתי מעט אולי לשקף את הצד השני..

תודה על התגובה, אבלשםאנונימי

קודם כל באמת תודה על הזמן שהקדשת להגיב

אם תרשי לי לאמ;לק:
רשמת כאן (בנוסף לכל דברי ההרגעה): "תבין שהיא שונה ממך ושקשה לה".

כלומר זה לא שהסברת לי איפה הטעות בגישה שלי ש"אני הבוגר".
אלא נתת לי עצות (חשובות ככל שיהיו) איך לגשת לבעיות שצצות.
זה באמת חשוב, אבל עדיין בפנים תהיה לי תחושה של "אני הבוגר" ושהיא הילדותית, כמו שאמרת בהתחלה.

יותר מתאים לקרוא לזה היא הרגישה ולא הילדותיתכלה נאה

ומבחינת הסרט אני חושבת שטוב שלא ראית.
במיוחד שהיא ביקשה. אני לא יודעת אם מותר מבחינה הילכתית.

אז תשנה את התחושה ...מוש השור...

מהיום היא הבוגרת ואתה הילדותי!!
שחרר נשמה את השכל ותפעיל את הרגש. זרוווום אחי.
נקודת המוצא היא שאתה טועה- איתתך גוצא גחין ולחיש לה.
מלאכת האומנות לרצות ולהפוך את אישתך למלכה ושיהיה לה טוב היא עליך לא עליה....

היא הבוגרת ואני הילדותי?שםאנונימי

אוקיי... מאי נפקא מינה?

אם אני הולך לפי הגישה שלה, אז אנחנו לא עושים שום דבר ומחכים שייפתר איכשהו...

אל תשתנה..מלכה

נשמע שיש לך אופי יוזמתי וממש תכליתי וזה מעולה, תשאר ככה, עשית עם זה דברים גדולים.

רק תשנה את הגישה שהיא ילדותית אלא תתיחס לזה כאל קושי שלה. בס"ה כולנו לא מושלמים.

זה מה שאני עושה...שםאנונימי

את המילה "ילדותית" לא אני העליתי, אבל זרמתי איתה למרות שהיא באמת לא המילה הכי מתאימה.

היא "מסתגרת בפחד שלה" שזה תהליך מאד טבעי והגיוני, אבל לא בריא בעיניי.
בטח כשמעורב עוד אדם.

כתבת למעלה באחת התגובותלצמוח ולהצמיח

"כלומר שאני מרגיש שההתנהלות שלי היא הבוגרת.
אשמח מאד שתאירו את עיניי ולמה אני טועה (אני אמיתי לגמרי)."

אז תחליף את המחשבה הזו במחשבה שהיא רגשית יותר ואתה שכלי יותר.
ולפעמים צריך להשתמש בשכל ולפעמים ברגש, במינון ובעיתוי הנכונים.

^^^ ובמקום לחלק לבוגר ולא בוגר, תתייחס כאל שכלתן וריגשית.לצמוח ולהצמיח

אלו 2 שפות. וצריכים את שתיהן בזוגיות. העבודה היא למצוא את האיזון והחיבור ביניהם.

זה קצת העניין...שםאנונימי

אני עוד לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

אני באמת באמת רוצה להעריך את אשתי והעניין הרגשי מאד דופק את זה.

אני כן מעריך אותה על התקדמויות שלה, על רצון לשפר את המצב (גם אם הוא ללא מעשים קונקרטיים בלעדיי), על עזרה בבית, אבל העניין הרגשי מאד מפריע, בעיניי.

כשאני אומר "רגשי", אני לא מתכוון שאני הייתי מעדיף שלא יהיה לה שום רגש, כי זה ודאי לא טוב והיא סתם תהיה אדישה.

אולי אני טועה אבל אני ממש מנסה להבין אותכם..מלכה

האמת שאני כל הזמן מתלבטת כאן בינכם מצד אחד אתה נשמע סבבה ומציג את אישתך באור די שלילי

אבל היו לך כמה משפטים שנשמעים תמוהים.

אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב".
כלומר שותפה לדירה שנחמד לי איתה.

לא רואה את מול עיניי את היתרון ב"מישהו רגשי".

אולי אני טועה

אבל נשמע שחסר לך ממש בקטע הרגשי.

החיבור בין בני זוג חייב להתבסס על רגשות: אהבה, אכפתיות וכו

לא ברור לי הסיטואציה שלך

כלומר בשביל מה התחתנת אם לא בשביל רגש?

אולי גדלת בלי חום ואהבה, לא מבינה מאיפה זה בא..

אבל שבנ" מתבטא בצורה כזאת זה נשמע בעייתי

ייתכן שאת צודקתשםאנונימי

אני מרגיש אליה קצת פחות מ"חבר טוב" בגלל שחבר טוב לא עושה סצנות שמפתיעות אותי ואני מדבר איתו על הכל וכיף לי איתו.

איתה כיף לי רגיל בשאר הקטעים הרגילים שעושים עם חברים.

סוגשל תמיד זה היה ככה (לא היו לי ידידות, לפחות לא ידידות נפש), ואז כשפתאום אני חי עם אישה, אז זה אחרת.

למה התחתנתי אם לא בשביל רגש?
כי צריך. יודע שזו לא דעה מקובלת, אבל זו המציאות.
חובה להתחתן ולהביא ילדים, לכן עשיתי את זה.
בכיף לגור עם חברים בקומונה כל החיים, אבל גם המצווה וגם העניין הפרקטי שלא תמיד הכל אני אבין עכשיו וצריך להיות כמה שנים נשוי כדי להבין כמה זה חשוב

כמובן שהיא מצאה חן בעיניי, והיא גם יחסית כן שכלית שזה גם היה יותר נחמד מבנות אחרות שיצאתי איתן (למרות מה שאני מתאר כאן).
אבל זו הסיבה העיקרית שהתחתנתי.

*ואף על פי כן* אני יודע מה זו אכפתיות ולדאוג למישהו אחר, אני משתדל לעשות את זה כל החיים.
אז ניסיתי גם איתה אותו הדבר ...

אתה צודקלצמוח ולהצמיח

בעניין הרגש, יש רגיש, ויש רגשן, ויש פגיע...

אצל אשתך תכונת הרגש מאד מאד גבוהה. אז בטח יש בזה גם יופי וחיוב, אבל אצלה זה גורם לה להיות גם סופר אובר פגיעה. ומכיון שהפגיעות מופנית כלפיך קשה לך לראות את התכונה הזו כחיובית. וזה מובן.
תנסה לראות מה טוב וחיובי ברגש, ותשמח ביכולת הרגשית החיובית שלה (לא הפגיעות). תסביר לה את ההבדל. ואולי היא תצליח לשחרר את הפגיעות ולהגיע לאיזון. כי אתם ממש יכולים להשלים זא"ז וללמוד זמ"ז כל אחד את השפה של השני.

נשמע מקסים ברעיוןשםאנונימי

אבל איפה הפרקטיקה?

כן, זה בהחלט נחמד לראות שהיא אוהבת תינוקות וכשיש תינוק בסביבה היא ישר באה ועוזרת ורוצה להחזיק.

אבל מרגיש לי יותר כמו העדפה שאין בה טוב או רע.

וואו יש לי הרבה מה לכתובקופצת רגע

ניסיתי לארגן את כל המחשבות שלי והגעתי למסקנה שנראה לי שדיון עדיף. אם זה מטרטר אותך אז תסנן, אם בא לך להמשיך בדיון אז הנה:
( אם אתה בעניין אז תנסה לכתוב מה שאתה באמת באמת חושב ומרגיש. לא מה שאמורים לענות או מה שנשמע טוב )

1- יצא לך פעם להכיר אנשים שבטוחים שהם תמיד צודקים? מה אתה חושב על האישיות שלהם? האם באמת הם תמיד צודקים או שהם כל כך מלאים בעצמם עד שהם לא נותנים באמת לאף אחד ללמד אותם משהו חדש? איך זה לנהל איתם דיון? ושאלת בונוס: אם אכן יצא לך להכיר מישהו כזה, מה אתה חושב על מידת הביטחון העצמי שלו?
2- האם באופן כללי, מהכרותך את העולם עד היום, לדעתך קיים הבדל בין צורת החשיבה של נשים ושל גברים? כמובן כמובן שיש יוצאים מן הכלל לכל כיוון, אבל האם יש משהו כללי שניתן לומר על ההבדל בין צורת החשיבה הגברית והנשית? אם אין לך דעה או לא יצא לך לחשוב על זה או להכיר מספיק נשים כדי לענות על זה, זה גם בסדר, תכתוב את זה.
במידה וקיים הבדל לדעתך, האם יש צורת חשיבה אחת שעדיפה על השנייה?
3- האם יש דמויות נשיות שאתה מעריך? הכוונה לנשים שאתה מכיר במציאות או לנשים ששמעת, קראת עליהן וכו'

היי, אני דווקא אשמח לדיון

שםאנונימי

1. כן, יצא לי להכיר אנשים כאלה.
חששתי שזה יגיע למצב שאני אתפס כמו אחד שבטוח שהוא תמיד צודק, אבל אני יודע שזה לא נכון.

הפורום הזה נתן לי כמה פעמים "כאפה" (במובן החיובי). זה מה שחיפשתי כשהעליתי את הנקודה הזו.

לגבי שאלותייך - קשה לנהל איתם דיון, ויש להם ביטחון עצמי גבוה.

2. כן, לדעתי יש הבדל.
אומר בכל הכנות: לפני שהתחתנתי חשבתי שלכל אחד צורת חשיבה משלו והכל בסדר וצריך אולי "להיזהר" כשמדברים עם בנות, אבל סך הכל כך אדם נברא וזה פשוט שונה.
אחרי שהתחתנתי ראיתי שמשמעותית עדיפה חשיבה שכלית (בשבילי כמובן). היא הגיונית, היא צפויה (יותר).
כמובן שנדרשת רגישות, אבל אני מאמין שיש לי אותה, על אף שאני אדם שכלי.

3. שאלה מעניינת... אני חושב שאמא שלי וסבתא שלי ראויות מאד להערכה על גידול ילדים בדור שבו היה נהוג שהבעל פחות עוזר.

גם ברוריה, אשתו של רבי מאיר ראויה להערכה, אבל מסוג אחר.

מודה שלא הבנתי את מטרת השאלה.

ממליצה לך בחום לקרוא בהקדם את הספר ״גברים ממאדים ונשים מנגה״קרן-הפוך

וזאת כדי להבין את הראש הנשי, כיצד הרגש פועל אצלנו ברמה כל כך דומיננטית - לעומת השכל והשכלתנות וההגיון הגברי.

לפעמים צריך להגיד סליחה גם עשר פעמיםירא שמים!

אל תחפש הגיון.. זה לא שיכלי.. זה רגשי. היא הרגישה שהיא נפגעה ממך אישית. והיא צריכה/ רוצה להתפייס. בשביל זה היא צריכה לשמוע ממך שטעית ושאתה מתנצל.
וגם לפעמים אישה עלולה להיפגע מסיטואציה שאתה היית הדמות העיקרית בה ולכן התחושה שלה היא שאתה הפוגע...

אז מה לעשות? להתנצל גם אם אני לא מאמין בזה?שםאנונימי

רק כדי שהיא תוכל לרדת מהעץ?

סליחה על הציניות, אבל אני לא מבין את זה.
היא בעצמה לא תרצה שאתנצל אם אני לא מרגיש רע על המעשים שלי.

להרגיש רע שאשתך עצובה, ולהצטער על זהאחת מהשומרון

וכמו שאמרו, לפעמים צריך 10 פעמים.
ולפעמים גם אחרי שאישה סולחת בפנים היא צריכה עוד לשפוך פעמיים את כל ה"עשית ככה וככה ונעלבתי שככה ורציתי שככה.." זה לא אומר שהיא שוב כועסת אלא שהיא זקוקה להעמיק את ההתפייסות.
ה10 פעמים זה לא סתם,
זה כל פעם עמוק יותר.

כשאתה לא באמת מרגיש רע עם המעשים שלך ולא רואה סיבה להתנצל תעצור רגע, תתכנס לדקה ותחשוב רק עליה. מה היא מרגישה, מה עובר לה בלב. אהוב אותה, רחם עליה. תרגיש שאתה רוצה שיהיה לה טוב, ואז יהיה לך הרבה יותר קל לפייס אותה.

עוד ספר מומלץ- לצאת מהדעת של הרב יהושע שפירא. בכללי על זוגיות והרבה על איך לצמוח ממריבות וקשיים

אני בהחלט משתדל לעשות את זהשםאנונימי

באמת באמת מנסה.

ואז (אמנם לא תמיד) עולה לי המחשבה של "אוי, נו, ממה היא נעלבה? מה קשה לה? היא הכניסה את עצמה לסצנה הזו.."

אני מצטער שאני נשמע מאד "בטוח בצדקת דרכי", אבל זה באמת קטע שתקוע לי.

תתחבר לרגש הנעלב שבךתיתי2

תזכר בחוויה של היעלבות שחווית
ותניח שככה היא מרגישה
ולא משנה מי צודק ומי לא
קודם כל להרגיע את ההיעלבות - לפייס
אחרי זה להפעיל את המוח ולחשוב.

במקום להתייחס לזה כאל הצלחהים...

תתיחס לזה כלמידה שלך אותה ושלה אותך וגם שלכם כל אחד את עצמו

כי זה גם יכול להיות זורם וטוב ונשמע שאתם כל הזמן נופלים לדברים שמוציאים אתכם מה mood המתאים וחבל

ונכון שלה קשה אבל גם נשמע שאתה כזה, מבינה שזה חדש ולוקח זמן, אבל אל תפחד לנסות ולהוביל את הקשר המיני ביניכם, דווקא לאישה הרבה פעמים קשה להוביל מהבחינה הזו והיא רוצה ומצפה לזה מהגבר שלה

זה נכון, היא באמת מצפה ממני.שםאנונימי

פשוט כשאני כל פעם "טועה" אני מפחד לנסות.

שוב, אתמול היה יותר טוב, אבל עדיין לא ברור לי איך ליזום "כמו שצריך".

אין דבר כזה כמו שצריךים...

ברוך ובעדינות תוך כדי זה שאתה לומד מה היא אוהבת ומה עושה לה טוב

טוב, באופן ממש הזוי ביותר...שםאנונימי

היא נכנסה להריון מאותו לילה.

אמנם אין תשובות סופיות של בדיקות דם ( היא תיפגש עם רופאת נשים בהמשך), אבל ככה זה נראה.

אני מודה שתהיתי אם לרשום את זה כאן מכיוון שאני מניח שיש לא מעט זוגות שלא מצליחים להביא ילד ואני לא רוצה לגרום לצער של "מה?! אחרי שהם בקושי ניסו הם הצליחו ואנחנו מנסים מלא זמן??".

אז כמובן ליבי איתכם.
אבל מכיוון שזה אנונימי ואני מניח שמתישהו יצוץ ה"דבר הבא שאכתוב בפורום", אני אעדכן גם ככה.

מזל טובלמה לא123

אולי עכשיו יפחת הלחץ,ותוכלו לעבוד על הקשר שלכם

בהצלחה

בהחלט מקווה

שםאנונימי

היא בהחלט בעננים.
אני מקווה גם שאחרי הלידה, שהאיזור קצת "ייפתח".

רק אל תפתח מדי צפיות לזה כי..מלכה

אחרי הלידה, אני חושבת שהראשונה דווקא המקום מאד כואב ויכול לקחת כמה חודשים להירפא.

אבל אח"כ הגיוני שכן.

וואי, האמת שתודהשםאנונימיאחרונה

באמת פיתחתי ציפיות.

מקווה שלא יקח יותר מדי זמן להירפא.

משתתף בכאב שלך.me.

אני לא מתייחס לנושא הסרט כי אין לי דעה בעניין.
אני רק רוצה להגיד שאני מעריך אותך על הגבורה שלך לא לצפות מהרגע שהיא ביקשה. זה מעשה אמיץ בשבילה!

"אני מנסה לעשות דברים שודאי ישמחו אותה שוודאי לא עובדים וכל פעם אני נתקל ב"אני לא נהנית" שמבאס לי את החיים"

תגיד, אם יש דלת נעולה שאתה רוצה לפתוח. ויש לך 10 מפתחות. אתה יודע שרק אחד מכל עשרת המפתחות יפתחו את הדלת. האם כאשר תגלה איזה מפתח פותח את הדלת תנסה שוב להשתמש במפתחות שודאי לא עובדים?

היא לא רוצה - אל תעשה -זה לא עובד. לא עליה בכל אופן.
וגם אם זה עבד פעם, יש לה רשות להחליף מנעול ולומר עכשיו זה לא, וזה כן.

אתה הרי רוצה לשמח אותה, אני מבין את זה מהעצימת עיניים שלך, אז תשאל אותה. מה ישמח אותך. ותתשמח אותה כבר!

בהצלחה!

לא הבנתי...שםאנונימי

מבחינת גבורה, זה לא כזה דרש ממני יותר מדי.
סתם התבאסתי לשבת ליד בעצימת עיניים... הרגיש לי קצת מפגר, אבל זה היה חשוב לה.

לגבי המפתחות - המשל שלך לא מובן לי.
א. האם יש 10 מפתחות? מאיפה לי המפתחות?
ב. אם מפתח עבד פעם, ברור שאשתמש בו שוב.
ג. נניח שמפתח לא מסתדר שוב (לא מבין איפה קרה דבר כזה כאן) - כמה ניסיונות אצטרך לעשות לפני שאתייאש?
ד. אני לא עומד מול דלת, אלא מישהי שמתקשרת... לפחות אמורה.

המשל:.me.

אתה עושה משהו שודאי לא יעבוד. זה מעשה טיפשים לנסות להשתמש במשהו שלא עובד.

המפתחות אצל אשתך. שאל אותה מה היא אוהבת.

כמה נסיונות? כמה פעמים אתה מוכן להיות שוב מתוסכל עד שתבין שלא כדאי לך לנסות?

ולכן כדאי שתפסיק לנסות לעשות לה דברים שלא נעימים לה

כאישה אני חושבת שהיא מגזימהשוקולד פרה.

משהו בהתנהלות שלה כבד ומכביד.
מלא דרמה מיותרת.
לנסות לגרום לך להבין במדוקדק מה מפריע וכמה מפריע ולמה מפריע.
זה מכביד, זה מעיק, זה לא כיף ולא מוביל ליחסים.
גם נשמע שהיא מרשה לעצמה מה שהיא אוסרת עליו.
לה מותר להתעורר מינית ולו אסור.
ובגלל שאין לבחור כוח להיכנס לעוד דרמות,
הוא מוותר לה.
אבל אם זה היה הפוך (הוא היה מתעורר מזה) מה היה מקבל-
כמובן.
דרמה.
ופגעת בי.
וגב מופנה.
ו.. ו... ו...

תכלס אין לי הרבה איך לעודד אותך כי זה אופי.
וכן,
ההתנהלות שלך יותר בוגרת אם אתה ממוקד בפתרון הבעיה ולא מסתובב סחור סחור בדרמה מיותרת.

אתה צריך ללמוד שלא להיכנס לדרמות.
לא להיכנס למערבולת.
להגיד בתוקף ש:
אתה מוכן לשמוע אותה
אתה רוצה לשמוע אותה
ובתנאי שיהיה פה דיון זוגי.
ולא מחול שבו אתה חייב לרקוד למנגינה שלה,
אחרת תזכה לבריכה של קרח.

סלחו לי כל מי שמצדד בה פה,
אבל ממש לא נראה לי שהיא רואה אותו.
נראה שהיא רואה בעיקר את עצמה
והוא לא מבין למה נגזר עליו להימחק.

אתה לא צריך להימחק. הםוך.
עמוד על מקומך ותדרוש דיון זוגי ושוויוני.
גם אתה פגיע
גם אתה רגיש
גם בך צריך להתחשב.
זהו.

איתך^^חייצ'ו

מותר לה לראות את רק עצמה... תפקידו להאיר אותה...מוש השור...

ולראות אותה ומתוך כך היא תראה אותו...
על זה הוא גם חתם בכתובה 100% מחויבות של הגבר כלפי האישה
0% מחוייבות של האישה כלפי הגבר...דהיינו כל מה שהאישה עושה כלפי הגבר זה פועל יוצא של המעשים שלו...
מלכה- הלבנה תפקידה לקבל
מלך -שמש תפקידו לתת בלי חשבון...
)הענין הזה גם בא לידי ביטוי בצורה של יחסי האישות)
אם תעמוד תדרוש תהיה פגיע רגיש.... זה אומר שהתבלבלת בתפקיד העיקרי שלך בחיי הנישואין ובתפקידך כבעל.
הבסיס לכול השלום בית הוא תקשורת מקרבת ולהבין שהאישה תמיד במקום הראשון... וזה העבודה שלך לא שלה...
כפרה... לא יצא לך מזה כלום... זרוק תשכל תתחיל לעבוד

הוא כבר התחיל לעבוד מזמן והוא עובד קשהלצמוח ולהצמיח

אבל גם לו יש סף סיבולת.
למרות שהוא הגבר ותפקידו להשפיע ולהעניק ולתת, צריך גם כלי כיבול שמעוניין לקבל ושגמיש בקבלה שלו ולא כזה שמוכן לקבל את השפע רק בתנאים מדוייקים של איך ומתי וכמה שהוא מעוניין. היא גורמת לו להרגיש אפס כל הזמן. זה מדכא.
כמה אפשר לנסות כל הזמן לרצות ולספק ולשמח ולהתחשב בה ובסוף לקבל פנים נעלבות וגב מופנה?!

אני נהנית בדרך כלל לקרוא את התגובות שלך ואתה מדבר הרבה על תקשורת מקרבת.
אבל זה בדיוק מה ש*היא* צריכה ללמוד. לבטא את עצמה ולדבר בצורה בוגרת ולא להפגע ולסובב את הגב ולחכות שהוא ינחש מה לא בסדר ויתנצל כל פעם.
להבין שיש כאן דינמיקה זוגית ולה יש חלק לא פחות מאשר לו בכל ההתנהלות הזו.

לאורך כל השירשורים שלו דפוס ההתנהגות שלה חוזר על עצמו, שיש לה ציפיות ודמיונות של איך היא רוצה שהוא יהיה ויגיב ויתנהל ויתפקד (אולי ראתה יותר מידי סרטים הוליוודיים רומנטיים) וכשהאיש שלה לא עומד בציפיות ולא עושה בדיוק איך ומתי וכמה שהיא מצפה, אז היא דואגת להבהיר לו כמה היא מאוכזבת ואיזה בעל גרוע הוא.

כואב הלב על הבחור הזה. כמה אפשר להרגיש אשם?!

יעוץ זוגי. ולא לוותר.

וואי כל כך לא מסכימה איתך.אחת מהשומרון

קודם כל אם הוא רוצה להתרחק ממנה אז לעמוד על מקומו, לדבר בתוקף ולדרוש זה המתכון הבטוח.
אם הוא רוצה להתקרב זה לא העניין.
יש נשים רגישות יותר ופגיעות
והנושא הזה של מיניות הוא עוד יותר נוגע במקומות הכי חשופים שלנו ופגיעים.
נשמע שמעבר לזה זה לא שהיא מכשפה, אלא שבתחום הזה היא פגיעה מאוד. ל ג י ט י מ י !!!
ואני שמעתי פעם ממדריך חתנים שאמר שצריך אלף פעם רגישות, עדינות וסבלנות. כל הדרכות חזל הן רק שהגבר יפייס את אשתו קודם, ישמח אותה, ידאג שתהנה תחילה.. ואם היא מרגישה לא מספיק אהובה ובטוחה בטח שהיא נפגעת מכל דבר! היא לא נשואה 5 שנים..
בואו ניזכר שלפני שנה הגוף שלה היה רק שלה ואיזה מעבר חד זה לאישה צעירה. מותר שיהיה קשה לה שלא הכל כמו שהיא רצתה, וזה מאוד כואב שאתה חושף ונפגע. רק על זה שהיא הלכה לייעוץ מיני היא צריכה אלף פירגון. לא יודעת בני כמה הם אבל בכל מקרה זה צעד לא קל למישהי שרק התחתנה.
ומשפט כמו שהוא כתב בהודעה הפותחת, שאהוא יעשה איקס בתנאי שהיא תעשה וואי... לא עדינות ולא רגישות. היא לא החברים בפנימייה וזה לא צחוקים.. היא זקוקה לאהבה, לחיבוק, להבנה, להקשבה מלאה ולעידוד. לאט לאט הם ימצאו את הדרך. אבל זה לוקח זמן. וזה לגיטימי. ויש קשיים בדרך, אבל צריך להיות בהם בהבנה וביחד ולא מתוך תקיפות ושיוויוניות.

בכלל, שיויון, שטות גמורה.
למה לגבר קשה החשיפה כמו לאישה? הוא משתנה במשהו בעקבות היחסים?

לא באה לשפוט את הבחור הצעיר שבאמת מנסה לעשות מאמצים משוגעים. מעריכה אותו מאוד על זה!!!
רק מחדדת שכדי להגיע למקום טוב ושמח היא צריכה להיות מאושרת, אהובה, מוערכת, מובנת.
זה לא דיון על שטיפת כלים בבית ולאן לנסוע לשבת
זה המקום הכי הכי הכי הכי הכי פגיע אינטימי ורגיש שלה.
בואו ניזהר ונזכור שלפעמים חוויה מינית שלילית היא טראומה קשה מאוד, ולא סתם.

סליחה אם הייתי חריפה, כאב לי מאוד לקרוא.

אויש נו באמתשוקולד פרה.

אמרתי שיעמוד על שלו בקטע אנוכי?
לא! בקטע זוגי.
זוגיות זה מקום של שניים שווים.
וכן, גם לו יש רגישות.
וכן, גם הוא פגיע.
וכן, גם הוא צריך להיחשף.

וזה מאוד מאוד מאוד
מעצבן,
מוריד חשק,
מתסכל,
מבאס,

כשהצד השני כל היום עסוק בדרמות.

נכון
זו זכותה להיות דרמטית
ולהסביר באלף מילים, משפטים וביטויים
עד כמה זה בסדר לעשות סצנה,
וכמה שהיא צודקת.
היא יכולה להמשיך כך לא רק 9 חודשים
אלא כול החיים.

כי אדם שבוחר (שימי לב-בוחר. תמיד יש בחירה. גם אם את האישה הכי רגישה בעולם)-
לעשות סצנה-
שלא יתפלא אם הצד השני התעייף.

כי זה מאוד מעייף לחיות כך.
ובטח שזה מוריד את החשק.

ואגב,שוקולד פרה.

יש משהו מאוד מתסכל לחיות עם מישהו שנעלב עד עמקי נשמתו,
אם לא עשית לו בדיוק בדיוק
את מה שרצה.

מעבר לזה שאנחנו שני מינים שונים,
אנחנו קודם כול אנושיים.
וגם אם הוא גבר,
הוא רוצה להרגיש תחושה אנושית שרואים אותו.
ולראות אותו זה לתת לו מקום.
ולא רק להיות עסוקה האם זה בדיוק בדיוק
או לא בדיוק בדיוק.

כי גם לגבר יש חרדת ביצוע.
וגם הוא צריך ביטחון ולא רק היא.
ואם הוא עושה הכל לפייס ולרצות
אבל היא מחפשת איפה להיפגע
ואיך זה לא בדיוק בדיוק
אז היא לא רואה את התסכול שלו
ואיך היא גורמת
במו ידיה
שלא יהיה לו יותר חשק להשקיע.

כי בין שני אנשים,
עוד לפני שהוא גבר והיא אישה,
יש כלל מוסכם
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם".

ואם הוא לא ירגיש מוכנות ורצון מצידה
להבליג קצת ולזרום
אז לא ייארך זמן
ואחרי שנפשו תקוט בכל שלל הפיוסים למיניהם
גם הוא לא יבליג יותר ולא יירצה.

אני לא יודעת כמה זמן את נשואה,אחת מהשומרון

אבל בעיניי את מדברת ממקום של זוגיות מבוססת, שיח פתוח וכנה, תחושת ביטחון ואהבה בקשר ובהבנה וההכלה של בן הזוג, ועבר של יחסי אינטימיות תקינים.
כאן מדובר על זוג שעןשה את צעדיו הראשונים, אישה שאולי מרגישה את זה שבעלה הטרי לא מספיק מעריך ואוהב אותה, אישה שאין לה היסטוריה של הרבה חוויות אינטימיות חיוביות והיא עוד מבססת את היחס שלה לכל זה. הכל עלה נידף, הכל מורכב ולא קל. בטח לדבר ולשתף בצורה המושלמת שתיארת. זוכרת שאתמול היא היתה כלה עם חלומות ורודים?
להפגע עד עמקי הנשמה זה לא סצנות ילדותיות

ושימח את אשתו אשר לקח, לא סתם זה ציווי.
זה כנראה לא קל כל כך, וצריך להתאמץ מאוד מאוד מאוד
נקי יהיה לביתו שנה אחת
שנה שכל מה שצריך לחשוב בה זה איך אני משמח אותה ועושה לה טוב.
כן, כאן אין שיוויון.
חד משמעית מצווה על האיש כלפי אישתו...

אני ממש מסכימה איתךקופצת רגע

התלבטתי אם ואיך וכמה לכתוב ובסוף בכלל כתבתי לך (לפותח, באחת התגובות למעלה) מן התחלה של דיון, אבל מנצלת להצטרף ולציין שגם לדעתי ההערה שתיארת שתוך כדי יחסים היא ביקשה משהו והתחלת לענות 'בתנאי ש...' זה נורא ואיום בעיני. גם לזוג שכבר מכיר יותר, זה ממש ממש לא במקום ולא רק שזה לא רגיש זה בעיני אכזרי. אז אני מבינה שהמצב קשה גם לך, ואני מאמינה שלא התכוונת להיות אכזרי, והכי הגיוני בעיני שגם אתה היית קצת נבוך וניסית לפרק את המתח באיזו אמירה הומוריסטית, אבל זה היה ממש לא במקום וזה ממש פוגע. עד כאן זה עוד איכשהו מובן, יכול לקרות שפוגעים בלי כוונה. מכאן ועד לא להיות מסוגל לקחת אחריות על זה שפגעת בה זה ממש לא מובן בעיני. ועוד להאשים אותה שהוא ילדותית ונפגעת מכל דבר. לדעתי זה משהו שחוזר, וכאן ממש ממש נראה לי שפרקת איזושהי אי נוחות שהצטברה בך( אולי בגלל שהרגשת לא בנוח בשלב של הסרט, עם כל מה שתיארת).

תראה, בכל השתלשלות הערב שתיארת אתה עצמך לא תפקדת בצורה הכי מיטבית (בלשון המעטה):
התחלתם לראות סרט יחד, מעולה.
לאשתך משהו הפריע (לדעתה זה לא הלכתי )
התגובה שלך: קודם כל ביטלת את דעתה (אמרו לנו שזה דווקא כן בסדר. הרי גם אשתך שמעה שאמרו, היא לא טיפשה. במקום לחזור על המובן מאליו אפשר לנסות לברר, אולי היא הבינה את ההנחיה בצורה שונה? אולי לא ציפתה שהסרט יהיה כל כך מפורש וזה מרגיש לה מוזר למרות ההנחיה שניתנה? מה היא מציעה בעצם? או לא נוח לה, אולי אפשר לחזור לברר עם מי שהנחה אתכם למה הכוונה? האם בכלל יש כוונה, במסגרת ההנחיות שניתנו לכם שצריך להמשיך בצורה עיוורת גם בדברים שמרגישים לא טובים ולא נוח?

ואז בצורה ישירה, אחרי שאמרת לה שבעצם דעתה לא תקפה ישר הצעת הצעה משלך: את תיראי ותגידי אם זה בסדר. זו הייתה הצעה שלך. לא יודעת מאיפה ההצעה הזו באה, האם דנתם עליה קודם והאם היא מקובלת על שניכם כדרך לעזור לך לא לראות מראות לא צנועים. בכל מקרה, אשתך זרמה עם ההצעה שלך, ולכן המשכתם את הסרט כשאשתך מסתכלת ואתה לא. משהו בסיטואציה הזו הפריע לך, אפשר לגמרי להבין, מניחה שרוב האנשים לא היו נהנים מהסיטואציה. העניין הוא שזה היה הרעיון שלך ולכן אשתך הניחה שזה כן מקובל עליך. אם לא היה לך נעים או אם חשבת שזה רעיון לא טוב אז אחריותך לתקן את עצמך, ולומר לאשתך שהפיתרון הזה שהיא רואה ואתה לא בעצם גם לא טוב. במקום זה המשכת לשבת, להתעצבן ולהרהר כמה אשתך ילדותית ומעצבנת אותך. אני באמת באמת לא מבינה למה אתה מאשים אותה בקטע הזה של הערב. לא יכול להיות שמשהו בצפייה המשותפת בסרט יפריע לה והיא תעלה את הקושי מולך? זה אוטומטי ילדותי ומפגר אם משהו מפריע לה? במאמר מוסגר אציין שמאוד ברור לי שקל יותר לראות סרטונים נועזים לבד ולא ביחד. צפייה משותפת כזו דורשת רמה גבוהה של אינטימיות, ויש גם איזושהי צניעות( שנחשבת חיובית בציבור הדתי, להזכירך) שקצת סותרת ומפריעה לעניין, ומפותחת יותר באופן טבעי אצל נשים. אפשר להעלןת את זה ביניכם או מול יועץ/סקסולוג ולנסות להגיע לפתרון מוצלח יוצא שמתאים לשניכם( ואגב יש מלא מלא פתרונות אפשריים, פשוט צריך שנקודת המוצא תהיה שלגיטימי לגמרי שלכל אחד משניכם מפריע משהו אחר ).

כל פעם שאני מנסה לכתוב בשרשורים שלך אני מגלה שקשה לי לארגן את המחשבות. חוזרת שוב על דעתי שיש לך איזו נטייה לזרוק אחריות עליה, זה מתבטא בזה שאתה מאשים אותה בהכל ושאתה לא מסוגל לקחת אחריות על החלקים שלך.
בנוסף, לדעתי יש לך איזה חוסר בצד הרגשי, משהו חסום, ובגלל זה אתה 'מקדש' את ההגיון ושם אותו במרכז, ופוסל כל מה שלא מתאים לזה (אגב, להתנהלות חברתית אך ורק לפי חוקי ההגיון, ללא אמפטיה וללא יכולת להבין את הרגשות ואת נקודת המבט של האחר, בצורה המאוד דרסטית שלה קוראים 'בעיה על הספקטרום האוטיסטי', למשל מה שעד לא מזמן קראו לו 'תסמונת אספרגר'. אני כותבת את זה לא בגלל שאני חושבת שאתה על הספקטרום, אלא כדי להסביר שהאמרה 'זה מה שהכי הגיוני' היא לא אמרה מקודשת ולא מעידה בהכרח על התנהלות תקינה של מי שאומר אותה )

מצטערת שאני נדחפת.. פעם אחרונה להיום

שוקולד פרה.

פשוט זה מסוג הנושאים שיכולים ממש לשגע אותי.

הראיה שאין פה שניים. תפיסת הצד.

נכון שאני "לטובתו" מה שנקרא,

אבל זה בגלל שהוא סופג תגובות לא פרופורציונליות ל"טעיות" שהוא עושה.

מצטערת, אבל התגובה שלך גם כן מוסיפה עוד תילי תילים והרים של כובד,

על משהו פשוט.

כן, הוא לא היה הכי טקטי.

סו וואט?

בזוגיות לא הכי טקטיים. ככה זה. אנחנו לא מערכת הפעלה מתוחכמת.

יוצאים לנו "יציאות" פה ושם.

את הכי טקטית עם בעלך?

לא קורה שפעם-פעמיים אמרת משהו מעפן?

אז קורה. קרה. טעה. טעות.

להפוך מזה פרשנות של הריטב"א והרא"ש

על מה בדיוק

ואיך בדיוק הוא היה צריך לפעול

ומה בדיוק היה עליו להגיד,

זה לגמרי לגרום לו עוד יותר להרגיש נבוך וחסר ביטחון עצמי.

והיא לא עשתה טעות?

הרי הוא גם היה יכול "לעוט" על זה שהיא התרגשה מינית מהסרט

ולהתנפל עליה בסצנה,

כי "לא תתורו אחרי ללבכם" וכו',

ונשים גם צריכות להיות צנועות בליבן ובמחשבתן

וכו' וכו' וכו'

ופשוט-

להרוג את הערב. להרוג את הרגע.

להרוג את הניסיון לצחוק ולהשתובב ביחד,

כדי להיות צודק. מחמיר. קפדן. הכול.

אבל הוא בחר לשתוק,

לקבל את זה שהיא התעוררה מינית,

ולזרום עם מה שיש!

אבל היא לא מוכנה לזרום איתו.

היא לוקחת קשה לכבד.

על אמירה לא טקטית שכול אחד יכול לפול בה,

ובוודאי בוודאי הוא יפול בעוד אמירות כאלו ואחרות- מהסיבה שהוא אנושי!

ולכן במקום להוסיף ולהכביר במילים,

על כמה הוא לא ענה בטקט,

ולא ממש היה אלוף החלומות-

להגיד, בצורה מאוד כנה,

שהיא פה מעצימה דברים ולא זורמת.

הרי ברור לה שהוא לא בא להעליב,

הוא גם לא אמר משהו מעליב!

אז למה לבחור (בחירה די הרסנית לאינטימיות) להפנות גב ?

למה הסצנה?

זה הדבר שהכי מוריד לגבר את הרצון לפנות עוד פעם ועוד פעם.

זה מה שיקרה בסוף במצב כזה.

מה המטרה שלך?..מלכה

בשביל מה כל התגובות מחרחרות ריב שלך??

נשמע שפשוט אין לך אופי נשי ולכן את לא מצליחה להבין את האישה.

הנשים כאן בפורום בס"ה מנסות להסביר לו מה זה ראש של אישה

אני בתור אישה יכולה להעיד על עצמי שקורה שאני נפגעת מבעלי גם ממשפט שנראה לא בעייתי במבט אובייקטיבי

אבל מה לעשות שאנחנו הנשים כל מילה של הבעל משפיעה עלינו עמוק לטוב ולמוטב.

ולפותח השרשור - אשתך נפגעה ורצתה שתבין אותה, שתקבל את זה שפגעת בה כי אם זה היה בס"ה טעות אז זה עלול לקרות שוב. אך אם תבין שעשית לה עוול(גם אם לא בכוונה, מאמינה לך אבל מה לעשות שהסיטואציה לא נשמעה מספיק רגישה) אז תשתדל לא לעשות זאת שוב. זה מה שהיא רוצה לוודא.

אתה יכול להחליט שנשים זה ראש דפוק וילדותי, אבל מה לעשות בחרת להתחתן עם אישה ולכן כדאי לך ללמוד מה זה..

אני לגמרי אישהשוקולד פרה.

ואני אישה כיפית.

וגם עמוקה, מסתבר.

אבל אני הוגנת עם בעלי.

ולא מחפשת אותו.

זה לא "ראש של אישה".

זה הדבר הכי מכליל וסטיגמטי שיש. ואגב, גם די מיושן ואנכרוניסטי.

יש אישה ספציפית וגבר ספציפי.

והתנהגות ספציפית.

ומחול שמוביל את שניהם לחוסר תקשורת.

אני לא מחרחרת ריב. הפוך.

אני דורשת תקשורת.

אני דורשת הבנה הדדית.

אני דורשת אמון ופתיחות.

מצטערת אבל היא יותר נוטה לחוסר תקשורת,

בגלל זה תילי תילים של פרשנויות נכתבו על ההתנהגות שלה.

שזה בעיניי החמצה של הבעיה האמיתית.

חוסר רצון לתקשר בכנות,

ונטייה עודפת לדרמות.

אלופה אני איתךמלחמת היצר

תודהשוקולד פרה.

אני גם איתך....מלכה

אני גם איתך ומאמינה שיש כאן חוסר תקשורת.

מתנצלת על התגובה הקודמת, באמת לא התנסחתי יפה.

הבעיה היא ששמענו כאן רק צד אחד אז א"א לשפוט כ"כ בקלות שהבעיה שלה.

לדעתי הם צריכים להשיג הבנה והדברות ע"י שיתוף פעולה של שני הצדדים.

ואם באמת הוא מרגיש שהם לא מצליחים לעשות זאת ואשתו לא משתפת פעולה כדאי שיגשו לטיפול.

מה שלא אהבתי זה את הפסילה המוחלטת שלך כלפי האישה.

וגם אם זו דעתך לא רואה תועלת לומר לבנ"א כמה פעמים אישתך לא תקשורתית, נוטה לדרמות וכו'

כל הענין כאן זה לעזור להם להבין אחד את השני ולהשיג זוגיות טובה.

ולפותח השרשור לדעתי זה רק ענין של זמן וסבלנות.

שים לב להתקדמות הגדולה שעשיתם. ברור שיש לכם עוד מה להתקדם אבל אני מאמינה שאם עבדתם יפה והצלחתם לבנות אינטימיות תצליחו גם לבנות תקשורת והבנה.

^^^^rivki

אגיב לך על דברייך:שםאנונימי

אני רואה שיש דברים שרשמת שהם לא נכונים עובדתית, אז אשתדל לתקן:

זו לא פעם ראשונה שאנחנו אומרים "אם אתה תעשה x, אז אני אעשה y". זו הייתה הדרך שלה להשתחרר מהמבוכה וזרמתי איתה כל פעם.

מה שלא ידעתי (או לפחות לא זיהיתי), שהפעם היא לא התלוצצה.
מה שהיא הייתה יכולה לעשות, זה להגיד לי "שמע, אני יודעת שתמיד אנחנו צוחקים על זה. הפעם אני רצינית לגמרי" ולא לעשות סצנה (כן, אני מודע לזה ששוב אני מוריד עליה את האחריות, אבח לצערי אני עדיין מאמין בזה).

לגבי הסרט - היא לא שמעה את עניין ההלכה (היא לא הייתה שם, זה אני ביררתי את זה לבד).

לקחת בחשבון שאם היא שואלת אם זה הלכתי, אז אני צריך להבין בעצמי שהיא לא מטומטמת ובעצם יש משהו שמפריע לה.

ואני שואל: למה? למה אני צריך להבין שיש משהו שמפריע לה ושהיא לא פשוט תגיד לי?

בכל מקרה דווקא מהסרט לא התעצבנתי עליה... סתם התבאסתי שאני יושב שם, אבל זה ממש לא משהו שהיה רלוונטי בערב הזה.
היא למדה שהיא רוצה לראות דברים כאלה לבד וזה בסדר גמור.
להגיד שאצל דתיים יש עניין שנקרא צניעות זה מקסים, אבל פחות רלוונטי בעיניי כשמדובר על תהליך בין איש לאשתו.
אם קשה ביחד, עדיף לבד. פשוט זה נראה לי פחות תקף כאן.

הסקסולוגית, אגב, היא זו שהציעה לנו לראות את זה, אז זה לא שזה לא נעשה מדעה מקצועית.

לגבי עניין האוטיזם, אני לצערי נמצא בחברה של אוטיסטים לכן אני יודע לזהות אותם.
אני כן יותר "ישיר" מהמקובל, אבל לא יודע אם הייתי מגדיר את זה כאוטיזם.

היי, מודה לך על התגובה הזו.שםאנונימי

אני מרגיש שבאמת הבנת אותי.

רק באמת אציין שאכן שומעים רק את הצד שלי והיא לא באה והראתה את הצד שלה, לכן אולי זה לא הכי הוגן.

אבל בהחלט הצלחת להבין אותי ותיארת את התחושות שלי.

כואב לקרוא את התסכול של שתיכםמצפה להריון.

9 חודשים ועדין לא הגעתם לחיבור מלא?
נשמע שאולי היא בטראומה ממשהו מהעבר, היא סיפרה לך אם נפגעה מינית בילדות? מצטערת אם אני חדה אבל לפי התיאור נשמע שנפשית עברה משהו לא קל...מה גם שאמרת שהיא נבדקה אם יש לה וגימוס ואין לה, מקווה שהיא תלך לפסיכולוג , לא נראה לי פייר שאתה צריך להבין אותה שהיא לא מבינה את עצמה, ולא עוזרת לעצמה

רק מעדכן שהצלחנו.שםאנונימי

אבל ממש לאחרונה.

תודה רבה על התמיכה

אני חוזרת על דברים שכבר אמרתי ועולים כאן שובתיתי2

האתגר שלכם זה לא אי ההצלחה, אלא הצורך לבנות יחסים אינטימיים ברובד הנפשי ומתוך כך גם ברובד הפיזי
אתה לא מבין את הצורך בקרבה נפשית אינטימית ("כמו שותפה לדירה" "פחות מחבר טוב")
אתה כנראה פשוט לא מחובר לרובד הזה בעצמך (שכלתן...)
מצד אחד אתה לוקח אחריות ומניע תהליכים, גם כשקשה לך - וזה נקודת כוח משמעותית שלך
מצד שני בלי כוונה אתה מביע זלזול בה, ומתנהל כמו פיל בחנות חרסינה כל פעם כשיש קרבה פיזית.
יכולה להניח שזה "מתפלק" לך (להגיד לה דברים "בצחוק" תוך כדי קרבה, שפוגעים בה) בגלל שהסיטואציה היא אינטימית מאוד! הכי אינטימית! ואתם לא באמת מספיק קרובים נפשית בשבילה
ולכן גם לך בנפש יש חוסר יכולת לחוות את הקרבה הזו שהיא יותר מלהיות חבר טוב שלה, אז אתה מעיר הערות כדי להסיר את המבוכה, ובעצם להחזיר את הקשר ל"חברים טובים"
אבל אתם לא.
יש לכם זוגיות.
והמודעות הגבוהה שלך היא בעוכריך והזדמנות גדולה בשבילך.
מה הכוונה?
מצד אחד היא מנתקת אותך מהחוויה הפשוטה של החיים, של החשק, הרצון להכיר, להפתח רגשית, ולהגיע לאינטימיות פיזית בספונטניות.
מצד שני עם תהליך עמוק ומשמעותי אתה תהיה יותר חכם ורגיש מכל מי שמייעץ לך עכשיו.
אבל זו עבודה.
ואתה תצליח עם מוטיבציה ונכונות לפתוח הכל, להפוך את הלב, לעבור טלטלה.
למה לך? כי גם אם תחליט לוותר ולהפרד, זה בוודאות יפגוש אותך בקשר הבא. בוודאות.
האישה השכלתנית ביותר הופכת לשלולית של דמעות אחרי ליל כלולות ומכאן והלאה. ועם כל לידה זה רק מתעצםוזה חיובי, זה פלא, זה מדהים, צריך להתחבר לכוח וליופי ולעומק של הרגש הנשי.
מצווה ללדת ילדים? אי אפשר לגדל ילדים בלי רגש חי ועוצמתי של אישה.

מהצד של אשתך היקרה,
היא מרגישה את הריחוק, היא לא יכולה לתת לך להתקרב אליה כשיש ריחוק
מבחינה רוחנית הלכתית, החשק של האישה משקף את האחדות הזוגית האמיתית. כי גבר מסוגל להיות באינטימיות בלי להיות באינטימיות אמיתית ומלאואישה לא.
והקב"ה רוצה משהו שלם ומאוחד, בגוף ובנפש.
והיא זו שיותר מרגישה מתי אתם כן מאוחדים, ומתי לא.
וכשאתם לא, היא לא מסוגלת
ואפילו כואב לה.
כן כן כן כן כן. הכאב בנרתיק מושפע ישירות מהרגש. (במידה וזה וגיניזמוס, כמו שנראה אצלה)
היא לא דרמתית ולא "לא מתחשבת"
היא החיים שלך
היא ההרגשה העדינה של החיים שלך
שלך עצמך
את מה שקיים בתוכך ואתה לא מודע לו, היא מרגישה ומבטאת גם אם היא לא מבינה מה קורה לה
והיא לא מבינה. היא כלה אבודה שנכנסה למערבולת פסיכית עם בן אדם שבטעות לא מספיק רגיש אליה ולא מכיל אותה. וגם התחתן איתה כי "צריך" ולא מרגיש את הצורך הנפשי שלו בקרבה ושותפות איתה.
והיא בודדה מאוד ומיוסרת.
מה' אישה לאיש, והיא התיקון שלך, מוציאה לפועל את חווית החיים שלך
ואתה יכול להקשיב קשב עדין ורגיש
כדי ללמוד את עצמך קודם כל.
להתחבר לעצמך.
האחריות שלה לעבור ביחד את התהליך הזוגי.
ולהרפות מהריון.
יכול להיות שהיא רוצה הריון כדי להיות עסוקה בדבר גדול וחיובי ומרגש,
משהו משלה שיתן לה תחושת משפחה ובית וקרבה
אבל חבל, הכל רק יהיה מסובך הרבה יותר.

לסיכום:
א. הבעיה היא לא אי הצלחה, או אי חשק, אלא צורך לבנות קרבה נפשית כהכנה לקרבה פיזית.
ב. להבין מה זה זוגיות ולמה היא טובה לך
ג. להכיר את הרגש שבתוכך, ומתוך כך להעריך את הרגש שבה
ד. עם מכון פועה אתה כבר בקשר?

עוד הצעה,
לשתף אותה בחלק מהתגובות שלך/של אחרים כאן
לייצר שיח ביניכם על החוויה המשותפת והמאתגרת שאתם עוברים. *זה* אינטימיות נפשית.

קראתי. מעניין.שםאנונימי

תודה על התגובה הארוכה.

אני בהחלט תקוע בהבנה מה זה קשר זוגי ולמה הוא נצרך ואני בהחלט מנסה להפוך אותה לחברה טובה, כמו שאמרת..

קצת קשה לי העניין שהיא משקפת אותי, אבל אשתדל להתמקד בזה.

לגבי הצעתך: לשתף מה שהולך בפורום אני יכול גם עם חבר טוב.
כלומר אצלי אין כל כך דברים רגישים ואינטימיים שלא יצא לי לשתף חברים בעבר (לא אצעק אותם ברחוב, אבל גם לא שומר אותם רק אצלי).

כלומר מה באמת לדעתך יהפוך את הקשר לאינטימי?

תיתי כתבה את התגובה הכי מתמצתת וחכמה בשרשור הזה

אחת מהשומרון

בעיניי כמובן.

להפוך את הקשר לאינטימי-
אולי בתור התחלה לחשוב על דברים שאתה משתף בהם רק אותה? או להתחיל בלשתף אותה ראשונה?

לשתף גם במקומות הקשים, בכשלונות, במחשבות

מהצד השני- להקשיב, לשאול על רגשות, להכיל פשוט, לאפשר למקומות כואבים לצוף

ולא רק בצד הרציני- אינטימיות היא גם צחוק משותף, בדיחות פנימיות וסודיות, דברים שתיצרו בבית ולא תשתפו אחרים, רגעים מקסימים ביחד שנשארים שלכם (שבת, דייט, סתם רגעים יפים ושמחים שהם רק שלכם). שמות חיבה שנשארים ביניכם. חוויות משותפות מצחיקות ומקרבות

(אפשר אולי לנסות שאם אתה רוצה לשתף חבר במשהו שנוגע לשניכם- "לבקש רשות" לשתף. זה נותן תחושה של יחד, של "הדבר הזה הוא של שנינו, אני נותן מקום ומשקל לדעה ולרצון שלך ומבקש רשות לפני שאני יוצא איתו מחוץ לגבולות האינטימיות שלנו", סתם רעיון שעלה לי לראש)

בשלב הבא הזוגיות שלכם תהיה הסוד שלכם, ולדבר עליה ולבנות אותה וללמוד עליה ואותה תהיה האינטימיות הכי גדולה.

מצטרפת לדברי תיתי,
יש לך מודעות גדולה ורצון לבירור ותיקון.
הלוואי על כולנו..
עם התובנות הנכונות תגיע עם זה רחוק.

מה באמת יהפוך את הקשר לאינטימיתיתי2

זה החיבור שלך לעולם הרגשי שלך.
כי אם אתה משתף כל מיני חברים בנושאים רגישים בחייך, כנראה אתה לא באמת חווה אותם.
אם היית חווה ומרגיש, לא היית מרגיש בנוח לשתף כל מיני אנשים.
אתה משתף בצורה אינפורמטיבית, שכלתנית, קרה, מוסר מידע.
לא משתף בהרגשות שלך.

את אשתך אתה יכול לשתף בהרגשה.
במקומות הכואבים, הרגישים, הפנימיים.

וכמובן.
בכל מה שנוגע לקשר שלכם
ובייחוד לקשר האינטימי
אתה לא משתף אף אחד שאינו בעל מקצוע
(כמו שעשית בעבר ופגע בה מאוד)
רק מדבר איתה
משתף אותה במחשבות שלך
בהתלבטויות
בהרגשות.
מקשיב לה
לחוויה שלה
יש לך מושג מה היא עוברת כעת?
מה היא מרגישה?
איך היא רואה את המצב שלכם?
מה היא היתה רוצה שיקרה?
מה עושה לה טוב?
מה מפריע לה?
האם היא נעזרת באופן אישי?
מה היא יודעת על האתגר שלכם?
האם שיתפה מישהו?
קראה משהו?
מה היא מרגישה ברגעים הקשים?
איך עוברים עליה 7 נקיים? איך היא מרגישה בטבילה?
איך באופן כללי היא מרגישה בזוגיות?
מה היו הציפיות שלה מזוגיות? האם התממשו?
מה היא רוצה שיהיה בעוד עשור? מה היא מאחלת לכם?
איזה זוגיות היא רוצה עבור הילדים העתידיים שלכם?
יש לה עולם פנימי שלם, שאין לך יד ורגל בו
רוצה ליצור קשר אינטימי? רוצה להתחבר אליה? תתחיל להקשיב, ולשאול, ולתת מקום.
ואם זה לא נראה לך, ואין לך כוח,
אז בצער רב אני אומרת - תחשוב אם בכלל מתאים לך להמשיך להיות נשוי.
כי אי אפשר להיות נשוי "כי צריך"
זה לא עובד.
אי אפשר לתת את הלב והנשמה
למישהי שאתה איתה "כי צריך".
ואי אפשר לגדל ילדים בזוגיות כזו
(אפשר, טכנית הכל אפשר. לגדל ילדים באופן טכני בזוגיות שהיא טכנית. אבל איזה מן ילדות ואיזה מן נפש תצמח להם מחיים כאלה...)
אי אפשר להיות בזוגיות כי ככה.
חייבים לבחור בזה
ולהסכים לתת לזה לערבב אותך
לקחת אותך למקומות שהם מעבר לחיים הפרטיים המוכרים לך.
זה בדיוק מה שאשתך אגב מרגישה כרגע.
מערבולת.
היו לה חיים מסויימים
והכל הכל התהפך.
ואם היא רוצה להמשיך להיות בזוגיות, היא נדרשת להשלים עם המהפך.
להפתח
לזרום עם השינוי
לקבל אותו
לקבל אותך לתוכה.
אתה משום מה עוד מתבצר בחיים הקודמים שלך
ועדיין דורש ממנה לעשות את הבלתי יאמן - להיות איתך באינטימיות.
אז תבין, שגם אתה צריך להיות מוכן למערבולת
ולבחירה
האם להיות בזוגיות
ולתת את כל הפרטיות שלך הפנימית עבורה ורק עבורה.

אתם שותפים לאתגר.
שותפים לזוגיות.
אתם צריכים לעבוד על האתגר הזה ביחד
כי זו לא בעיה שלה
ולא בעיה שלך
אלא משהו משותף.
לכל אחד יש את החלק שלו.
והבחירה שלו.

אשמח לעזרתכםאישדרומי

אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי

אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...

אני חושבת שמה שיותר יעזור פהשוקולד פרה.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

אני לא חושבת שהגבת בחוסר רגישותרקלתשוהנ

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

תודה רבה על התשובות המפורטותאישדרומי

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

היא נפגשת עם חברות ביום יום?ברגוע

הלוואיאישדרומי

לא ממש ואיכשהו גם בזה אני אשם.😪

לא משנה אם אתה אשםברגוע

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

חסרים נתוני פתיחההעני ממעש

הפרדהמשה

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

נשמע שאשתך מתמודדת עם תחושות קשותתהילה 3>

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך.. וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות.

נפלאהנגמרו לי השמותאחרונה

מחפשת מספרי טלפון של הפסיכיאטרים הבאים:מתואמת

יופה מרק

ליאור אדלר

אבי וייצמן

ואם לא הם - אז המלצה וטלפון לפסיכיאטר (גבר) אחר שמאבחן אוטיזם, שמקבל ברדיוס סביר מירושלים.

תודה!

אם תל אביב נחשבעוד מעט פסחאחרונה

תכתבי לי בפרטי

פתחתי ניק חדש לשיתופים מהסוגזרלאיבין

הבנות של הו"ל יזהו

אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..

אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ

1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד

2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים

3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)

4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק

5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא

6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️

רעיונות ממש יפיםמאמינה-בטוב

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

וואו איזה אדם מאיר הוא היה!זיויק

תודה רבה ששלחת... שה' ישלח לך נחמה ושמחה.. ובעל אוהב שימלא את החלל כמה שאפשר..

המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושליםהסטורי

ותודה על הרעיונות היפים. נשמע שבאמת היה אדם מאיר במיוחד.

מקסים מקסים איזה מתיקותרקלתשוהנ

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך

מרגשתהילה 3>

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

מרגש ממש❣️❣️❣️רקאני

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

וואו יקרה! זה פשוט לקרוא ולא להאמיןנגמרו לי השמות

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

תודה על השיתוףהעני ממעש

מרגש ונוגע מאודיערת דבש

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

תודה לכולםזרלאיבין

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

🥹זיויק

אהובה ❤️💔❤️‍🩹נגמרו לי השמות

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

תודה יעל יקרה❤️זרלאיבין

❤️

נגמרו לי השמות

חיבוק גדוליערת דבש

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

וואוו איזו אבידהשירה_11

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

וואו.משה

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

וואונעמי28

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

את עושה מתוק וגם כואב ללבאליפאחרונה

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

עברתי על החוזה של הבית שלנו (על הנייר) חתמנו עליועכבר בלוטוס

מזמן

טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו

אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...

הגיוני?

יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!

מה שכולם עושיםפשוט אני..

תוציא תו נכה 🤣

לשוכרים העתידיים?!

עכבר בלוטוס

תחפשו להחליף עם שכן שיש לו תו נכהברגוע

בדרך כלל זה חניה עדיפהנפשי תערוג

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.

לא מסכים שאין משמעותפשוט אני..

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

שוטר לא נותן דו"ח על חנייה פרטית בטאבומשה

גם אם היא מסומנת חניית נכים.

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

לא אמרתי שהדוח חוקיפשוט אני..

אלא העליתי חשש שבפועל הדוח יינתן

כן אני מביןמשה

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

זה שטח פרטי שלהם (בהנחה וירשם בטאבו)נפשי תערוג

לכל היותר יצריך מהם פח צבע שמן

אם אין תמרור ליד החניית נכהשירה_11

אין דוח

כן חשבנו על זה בדיעבדעכבר בלוטוס

טוב מקווה שזה יסתדר מול גם מול המועצה ביישוב והפקחים

טוב, ישבתי לקרוא קצתמשה

מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

בגלל זה כתבתי שיתעקשו שהחניה תרשם על שמם בטאבונפשי תערוג

החניה ממוספרת ורשומה בחוזה. זה נקרא בטאבו לא?עכבר בלוטוס

לכאורה, כן, תהיה בטאבומשה

אלא אם כן הקבלן יכשל בלרשום אותה (ראי הקישור ששיתפתי פה).

אני צריכה בעצם לוודא את זה מולו?עכבר בלוטוס

יש לך עו"ד?נפשי תערוג

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא. תודהעכבר בלוטוסאחרונה

ההפך מעולהשירה_11

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

אז היום היה לי יום הולדת 38אריק מהדרום

יום הולדת 38 זה יום הולדת מאוד מיוחד כי הוא בכפולות של 19 מה שאומר שיום ההולדת הלועזי והעברי מתאחדים, מה קוראים אותו יום הולדת כפול.

יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.

ביום הולדת 19 הייתי צעיר וטיפש ועני בישיבה הגבוהה, מאז הזדקנתי ואפשר לומר שעברתי כברת דרך, היום אני חוגג את יום ההולדת שלי בהתפטרות מהעבודה, שבוע הבא ראיון עבודה בחברה ענקית, לא מצליח לנשום, אלו הם חיי.

מזל טוב (:אדם פרו+

יפהoo

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

מזל טוב ובהצלחההסטורי

מזל טוב!קפיץ

וואו - בשעה טובה ומוצלחת להחלפת העבודה !זמירות

מזל טוב ושפע איחולים ליום הולדתך!

אהבתי! מזל טובהמקורית

מזל טוב !משה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

הווו רב' אריק, ברכות!די שרוט

ג'וינט עליך ועל משפחתך.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

עדיין חיאריק מהדרום

הזדקן אבל פחות מציק

מזל טוב, ובהצלחה רבה עם הראיון!ריבוזום

מזל טוב והרבה ברכה והצלחה ב"ה 🙏נגמרו לי השמות

לא תמיד זה מדויקעזריאל ברגר

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

וכמובן היום הנוסף בפברואר.משה

לא אד"ו ראש זה לא כלל, זאת מציאות. בכל אופן מענייןפתית שלג

יש כלל אחר?

ההודעה הראשונה שלי!tal-Assembly

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

והיה זה שכרי?פתית שלג

וואלה, לא ידעתי.

אינני יודע איך אתה מגדיר "כלל" לעומת "מציאות"עזריאל ברגר

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

האם כשיצרו את סבב ה19 שנהקעלעברימבאר

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

אם התכוונת לשאול אותי - אזעזריאל ברגראחרונה

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

מעניין🙂 לא ידעתיקעלעברימבאר

קודם כל מזל טוב שתדעהגיבן מנוטרדהם

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

איזה יופי, סחתן עליך!שלג דאשתקד

מלא הצלחה בעבודה ובדברים יותר חשובים מעבודה.

מזל טוב!זיויק

בהצלחה בכל בע"ה!

מזל טוב🙂 שפע פרנסה וברכות מהשמיםקעלעברימבאר

מחפשים ביתמתעניינים

אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.

היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.

המגבלות:

1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.

2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.

3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)

4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.

נשמח להצעות!

מתחיל מקרוב ל-6,000,000 ₪ באזור השרוןזמירות

בית פרטי עם קהילה באזור שכתבתם יעלה הרבה מיליוניםפשוט אני..

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

בית ברעננה ב-5, יהיה משהו ישן מאוד מאוד.זמירות

לא חושבים שרעננה מתאים..מתעניינים

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

דווקא רעננה זה קהילתי ושקטמרגול

לפחות איזור הבתים הפרטיים

אבל המחירים…זמירות

אולי טל מנשה?מתואמת

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

רחוק מדיי לפי גוגל וגם סמוך מאוד לכפרים ערבים..מתעניינים

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה

יש את המושבים באיזור אחיעזרSeven

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

כנראה שאין (אולי במליונים רבים...)הסטורי

מציע לבדוק מה באמת חשוב לכם ומה אולי לא כל כך משמעותי.

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

ניסינו וכבר הורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנומתעניינים

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

אולי להתחיל מכך ש'מעבר לקו הירוק' זה ממש לא מקשההסטורי

אחת.

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בשכירות כנראה זה ניתן להשגהמשה

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

איפה?מתעניינים

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

הייתי בודקתעוד מעט פסח

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

מכירה אולי את כפר הרא"ה?מתעניינים

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

לא מכירהעוד מעט פסח

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

גני טלברגוע

אולי כוכב יאיר או צור יגאל?עוד מעט פסח

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

אלפי מנשה? צופים?רק לרגע9

אלפי מנשה לא עוברים מחסום

נחלים, כפר הרואה? פרדס חנה? חריש?כלכלן

בחריש אין בתים פרטייםנפשי תערוג

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אולי אלקנה? לא צריך לעבור מחסום ומאוד קרובפתית שלגאחרונה

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

רעיונות לשבת זוגית בביתאנונימית בהריון

אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,

תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון

מה אתם אוהבים? משחקי קופסא? הליכות?משה

עכשיו בחורף זה גם מאוד תלוי מזג אויר ומקום מגוריםזמירות

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.

אנחנו נהנים לשחק משחקי קופסאסטודנטית אלופה

קטאן, ספלנדור, אנדרלמוסיה וכו

פחות בעניין של כאלו משחקיםאנונימית בהריון

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

במקום חריימה תעשו סושי ותאכלו בצ'ופסטיקס. זה מגווןדי שרוט

תודה לכולםאנונימית בהריוןאחרונה

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

שאלה על קניית דירהברגוע

אנחנו קונים בעז"ה דירה יד 2.

המוכר כבר דיבר עם עו"ד שהוא מכיר, האם חשוב שנקח עו"ד משלנו או שאפשר שהעו"ד יהיה של שנינו?

התשלום לעו"ד יהיה בכל מקרה זהה כך או כךנפשי תערוג

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

תודהברגוע

אם מכירים עורך דין אישית, אפשר להוריד את המחירפשוט אני..

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

זה כבר נתון להתמקחותנפשי תערוג

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר

לנו הוא עשה הנחה דווקא לשנינואריק מהדרום

ואמר שבמקרה של סכסוך ביננו הוא לא יוכל לייצג אף צד.

אם לא יוכל לייצג אף צד.נפשי תערוג

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

כןאריק מהדרום

במקרה של סכסוך הוא אמר שנצטרך כל אחד לקחת עו"ד אחר.

אז למה מראש להכנס לזה?נפשי תערוג

מה היתרון שזה עו"ד יחיד?

חוץ מההנחה המשמעותית שקיבלנואריק מהדרום

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

המחיר יצא יותר יקרברגוע

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

חד משמעית עו"ד משלכםנקדימון

כשאצלנו במשפחה היה צריך למכור דירת ירושה של סבא וסבתא אז כל אחד לקח עו"ד, וזה התברר כברכה גדולה כי הקונה ניסתה לעשות קונצים, והעו"ד שלנו אמר להורים שלי שהם לא צריכים לדאוג והוא יסדר את זה מול העו"ד שלה.

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עו"ד משלכם.והנה חלום

וגם מומלץ לעשות בדיקת דירה (בדק בית) במיוחד ביד שניה

מצטרף להנלהעני ממעש

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

לגבי בדק ביתברגוע

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

עלול להיותהעני ממעש

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

כןתהילה 3>אחרונה

אולי יעניין אותך