אהלן שתי שאלות מאתגרות של 'יולדת לא ממושמעת'מרק חורפי
סתם, אני אדם נינוח ונעים מאוד בחיי הרגילים.. יעידו מכרי
אבל בבואי לבית חולים יודעת שצריכה מידה של אסרטיביות לעת הצורך כדי לעמוד על שיקולים שלי שלפעמים אינטרסי המערכת לא מאפשרים לשים לב אליהם. אבל ת'כלס לשאלות הקונקרטיות:
1. מה *החוק* אומר בעניין שחרור מוקדם מבית חולים?
למיטב ההיגיון שלי אין לאף אחד זכות להכריח אותי להישאר, אני לא אסירה פלילית בבית חולים.. אבל רוצה מידע ודאי של חוק.. יותר מההגיון המסתבר שלי. ולא מצאתי ברשת.
מציינת שיש לי ניסיון בלעמוד על זכותי בשחרור מוקדם מבית חולים ספציפי אחרי קצת פחות מ24 שעות. אבל אני רוצה לדעת עכשיו האם זה משתנה בין בתי חולים ובעיקר מה קורה אם הכוונה לשחרור הרבה יותר מוקדם - אחרי שעתיים/6/ וכד'..

בבקשה... בלי דיונים האם זה אחראי או לא ולמה חשוב להישאר. מבקשת נטו לדעת את זכויותי, תודה מראש


2. מה מידת זכותי לסרב לפתיחת וריד בקבלה ללידה? כאילו מה יקרה אם אסרב כמו כל פעולה רפואית שזכותי לא להסכים? בתי חולים מציינים תמיד שזה חובה, אני יודעת, מצד שני, אם לא אסכים - אז מה כאילו המשמעות ? מה לא יכניסו אותי לחדר לידה? אלד בקבלה? סתם, לא נשמע הגיוני אבל איך יש להם לאכוף את זה? עד היום עברתי כמה לידות בלי זה. אבל אני מבינה שזה נוהל שהולך ונאכף... לכן שואלת

וגם פה בבקשה בלי שמוסים כמה זה הכרחי/טענות שלא מבינות את ההגיון שבדבר (לכל הלחוצות - יש לי וריד בלי עין הרע.... שבעצימת עיניים בחושך אפשר לתקוע בו מחט.. הכי זריז ומהיר שצריך.. אם צריך)
למיטב ידיעתי את יכולה לחתום על שחרור מוקדםמעין אהבה
ופשוט לוקחת את האחריות על עצמך
אני עשיתי את זה פעם אחת אחרי 24 שעות +
וחוץ מלהנהן לאזהרות ולחתום לא היה מורכב

רק שתדעי שדמי לידה לא תקבלי אם לא הייתי מאושפזת לפחות 12 שעות אחרי הלידה.לשיקולך

ונגיד אם את עושה בדיקת פי קיי יו- אז לדאוג לעשות אחרי 48 שעות

ופתיחת וריד- את יכולה לסרב. לא ידוע לי שזה חוק..אבל בהחלט מדיניות מקובלת..
ותלוי על מי תפלי
יהיו שיזרמו איתך
ויהיו שיחפרו ויתעקשו
(לא נכנסת לאם בצדק או לא)
ככה שהכל תלוי בהשגחה..וכמה כח יש לך להלחם על דברים תוך כדי לידה


החוק של דמי הלידה שונההרקולסית
למיטב ידיעתי כיום מקבלים דמי לידה גם אם לא מגיעים לבית החולים בכלל
מניסיון אישיאמ פי 5

אחרי הלידה אמורים לשהות כיומיים

אז מבחינת היולדת (אני9 לא היה להם בעיה לשחרר אפילו יום קודם. מבחינתם זה מקובל והכל בסדר.

בתינוקייה הייתי צריכה לחתום על טופס סרוב אישפוז כי זה הנוהל של משרד הבריאות. לחתום על טופס כזה במידה והתינוק משוחרר פחות מ-48 שעות מאז שהגיע לתינוקייה. ועשו לי את זה אפילו שהיא הייתה בת 41 שעות (צריך 48)

 

לא סרבתי לבדיקות או משהו כזה. הכל עשיתי וגם כך התינוקת- אז בזה אין לי ניסיון

טוב,גיברת
לא בטוחה שממני תבוא לך התשועה..
קודם כל שמחה לשמוע
לגבי א' אני לא יודעת. נראה מגיגול שמבקשים לפחות 12 שעות.
לגבי ב' - אני לא חושבת שיש נוהל בנושא. את יכולה לסרב לכל פעולה רפואית. אני נפגשתי באשה שסירבה לגילוח ולניתוח כשהעובר שלה ממש איבד דופק. מזה אני מסיקה שאי אפשר לעשות כלום בלי אישור. השאלה על מי תיפלי. וכמה את מוכנה ליסוע רחוק בשביל בית חולים שאולי יאפשר..
למה לא לידת בית?


אני רציתישנהא
להשתחרר אחרי 24 שעות וגם קיבלתי אישור (היו זקוקים לחדר שלי בביות מלא) אבל בגלל שלתינוק שלי הייתה צהבת גבולית והינו צריכים להיות במעקב נשארנו לאשפוז מלא.
עונהסתם אחת
א'- את יכולה גם חמש דקות אחרי הלידה לחתום על מכתב שיחרור ולצאת מהבי"ח. כמו שאמרת- את לא אסירה שלהם ואין לאף אחד זכות חוקית להחזיק אותך שם בכוח.

ב'-כנ"ל. אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות שום דבר שאת לא רוצה.

מה שכן, לגבי שניהם. הם יכולים להלחיץ מאוד. להסביר לך בכל מיני דרכים למה את מסכנת את עצמך ואת התינוק, לפעמים גם יציגו את זה כאילו את חייבת להישאר/ לפתוח וריד ואין לך ברירה ורק כשתתעקשי ותגידי שזו זכותך הם יתחילו עם ההלחצות. תבואי מוכנה, תדעי מה הסיכונים ומה דווקא ממש בסדר במה שאת רוצה. אל תריבי ותצעקי אלא תתעקשי על מה שחשוב לך בנועם. סתם חבל לריב עם הצוות...
בהצלחה
עונה על 2אני זה א
בלידה הראשונה איכשהו פספסו אצלי את הפתיחת וריד כי הלידה התקדמה נורא מהר אס אחכ לא עשו לי כבר..
לידה שניה הגעתי באמבולנס אז עשו לי באמבולנס ושכנעתי את המילדת להוריד לי מיד אחרי הלידה והיא הסכימה אחרי שקמתי לשרותים.
לידה שלישית מוקדמת הגעתי דרך מוקד נשים שוב עשו לי כי הייתי צריכה אנטביוטיקה..
לידה רביעית נמאס לי לבקש שלא יעשו.. כמובן עשו.
ממה שראיתי לא כל כך מוכנים לוותר על זה
מגיבה לגביי 2מהמרחקים

אני גם מאלו שהדבר שהכי מלחיץ אותן בלידה זה העירוי ולא הלידה עצמהחושב

(זה היה השלב היחיד שנכנסתי ללחץ במהלך הלידה..)

 

אז- הם לא יכולים לעשות משהו נגד רצונך וכששאלתי אמרו לי את זה, רק שאדע מה הסיכונים.

 

גם לי יש וריד מצוין ואמרתי להם שאם קורה משהו שפשוט יפתחו במקום..אבל-

בסופו של דבר, עשו לי כי הסכמתי אחרי שהסבירו שבשעת לחץ שלא נדע, הגוף נכנס לסטרס ויש תופעה שבה הורידים מצטמקים, יכולות להיות רעידות בלתי רצוניות (קרה למישהי שאני מכירה)

והעיכוב הזה על פתיחת וריד עשוי להיות קריטי בזמן חירום ל"ע.

 

בפועל, פתחה לי וריד מישהי מצויינת ובכלל לא כאב לי! (לעומת פעמים קודמות..)
בשתי הלידות ביקשתי שיעשו לא בקיפול של הזרוע אלא יותר לכיוון גב היד. וביקשתי שתקבע לי את זה חזק חזק.

^^^

נקודות למחשבה.

 

מציעה- אולי תבדקי על לידת בית?

אין שום חוק בנושא. א"א לחייב אותך בפרוצדורה רפואיתמיקי מאוס
רק לגבי כל הממליצים על לידת בית- בלידה יש סיכוי גבוה מאוד לסיבוכים וזה דקות קריטיות. לא סתם בימי עבר נשים ותינוקות מתו באחוזים גבוהים...


לא אומרת שאין מצב לקחת סיכון כזה. זו החלטה אישית אבל צריך לדעת טוב מה הסיכונים ואיך למזער אותם
לי נתנו את האופציהנוניש
לגבי הפתיחת וריד, לי זה ממש הציק ובקשתי שיוציאו לי אותו, הייתה לי מיילדת מדהימה שאמרה לי שאני מחליטה על עצמי רק כדי להוציא צריך רופא שיסביר לי את הסיכונים ואז זה אפשרי.
הוורידים שלי ממש קשים לדקירה ולכן לא הוצאתי אבל זאת הייתה הגישה כל הלידה שאני המחליטה ומה שאני רוצה היא תעשה.
מגיבה לכן, אחת אחת - (ותודה!!)מרק חורפי
מעיין אהבה - תודה, עשיתי את זה גם כאמור אחרי 24 שעות אפילו פחות אבל הפעם אני מתכננת עוד פחות. ולא ראיתי התיתיחסות כתובה חוקית מפורשת לזה. כמובן אחתום על מה שצריך.. אחיות וזה..
פי קיי יו אני לגמרי עושה - ופשוט חוזרת. לבית חולים אחרי יומיים. (יודעת שעקרונית אפשר גם בטיפת חלב אבל אחרי ניסיון מר באחת הפעמים הבנתי שאין להם את אותם מחטים כמו בבית חולים/אותה מיומנות וזה הרבה יותר סבל..)

הרקולסית - תודה! אני אבדוק אם יש חוק בזה. תודה על המידע. למרות שאם יהיה לי רצון ככ חזר לחזור הביתה כמו שאני צופה לא בטוחה שזה יעמוד כשיקול. לידה חוזרת גם נראה לי זה לא כזה הרבה אבל לא באמת זוכרת.

אמפי - תודה, שוב לא אכפת לי לחתום והכל רוצה לוודא שאין איזה חוק נוגד.

גברת אהובה - תודה יש עוד זמן .. סתם אני נערכת. ובאמת זה חלק מהמ שחשוב לי לברר - האם זה תלוי בית חולים ואז שאלה כמה רחוק לנסוע או שזו זכותי בכל בית חולים ורק תלוי במידת האסרטיביות שאני מצליחה לגלות באותם רגעים חלשים.

שנהא - תודה גם לך

סתם אחת - תודה שכתבת. באמת אני מכירה את זה שמלכתחילה הם מציגים את זה כחובה. בואי נגיד שבלידה הקודמת קודמת שלי הרצון החזק להשתחרר הגיע לעת ערב והלכתי לאחיות שאמרו לי אי אפשר חכי לבוקר אין רופא שישחרר עכשיו. וחיכייתי בסבל לבוקר... בדיעבד כשסיפרתי לאמא שלי היא האירה את עיני שאין באמת כזה דבר מוחלט. כאילו מן הסתם זה פחות נוח לבית חולים ואין במחלקה הספציפית הזאת רופא, יכולה להבין, אבן אם הייתי מתעקשת ביו מביאים רופא ילדים ממחלקה אחרת. אין באמת דבר כזה אי אפשר. ואז למודת ניסיון מאז.. בלידה האחרונה באתי בערב לצוות בבקשה להשתחרר ואמרו לי אי אפשר - אז כבר לא נבהלתי, הכרתי שזו התשובה הרשמית של המדיניות, אבל ידעתי גם לעמוד על זכותי ולהגיד - אין דבר כזה אי אפשר, אני לא מוחזקת כאן כאסירה..
ולגבי סיום דברייך - לצעוק אני הכי לא הטיפוס... ובכל מקרה אני מסיימת יפה עם הצוות, אל דאגה, אני לא נגדם, ואני מאוד מעריכה אותם על עבודת הקודש. אני פשוט שומרת באסרטיביות ונעימות על הצרכים שלי. למשל בפעם האחרונה - שהצבתי עובדה שאני משתחררת הערב, הוספתי והדגשתי לצוות - שהם נהדרות ומקסימות ואני מודה על הכל ולא סתם באתי מרחוק אליהם, אבל אני פשוט יולדת.. ויולדת צריכה מנוחה... ומנוחה לי זה רק בית. ונפרדנו בשלום...

אני זה - תודה, עד היום הצלחתי להתחמק בכל הלידות... כל פעם מסיבה אחרת. אבל יודעת שזה נהיה יותר קשה. מנסה להבין כמה זה ' הם לא ככ מוכנים לוותר על זה' שמן הסתם זו הגישה. ל'כמה הם יכולים לאכוף את זה עלי'.

מהמרחקים - תודה, ותודה על הפירוט והדוג, וגם על הנק' למחשבה. אני עדיין רוצה לוותר על זה תוך ידיעת הסיכונים אבל תודה שכתבת.
מיקי - תודה גם לך!
ונוניש - איזה מיילדת מקסימה איזה כיף!








בהצלחה סתם אחת
רק לגבי העירויתאומים
אצלי בלידה שלישית ורביעית, ביקשתי לא לשים ולא שמו.
ב"ה לא היתה סיבה וילדתי מאג מהר.

לידה חמישית, תאומים - לא חשבתי לרגע לקחת סיכון... וברור ששמו.
לפחות על ללדת בלי אפידורל הצלחתי להתעקש.
עוד משהו לגבי הערוי..באר מריםאחרונה
גם אני כמוך ובלידות הראשונות ממש התעקשתי לא לשים עירוי ועוד כמה התעקשויות שלי..

שני דברים שלמדתי לאורך השנים והלידות:

1. גם להשקיע אנרגיה במהלך הלידה בהתעקשות מול הצוות יש מחיר ולפעמים הוא גבוה יותר מביצוע פרוצדורה שמיותרת בעיני.. בלידות האחרונות וויתרתי על הרבה רצונות אידאליים שלי בשביל הפניות והריכוז הנפשי שלי. לי זה היה שווה!

2. ככל שאת במספר לידה גבוה יותר יש גורמי סיכון מסויימים שעולים ולכן החשיבות בפתיחת ווריד ם כן. למשל אצלי עד הלידה החמישית סירבתי לקבל פיטוצין אחרי הלידה אבל בלידה החמישית (שילדתי בעין כרם בלי פתיחת וריד!) הרחם לא התכווץ כמו שצריך והיה צריך כמה מנות פיטוצין די חירום.. ובלידות האחרונות אני כבר חייבת אפילו שתי מנות פיטוצין בגלל מספר הלידה כגורם סיכון..
וגם עם הגיל והוולדנות ישנם עוד סיכונים שעולים..
כה לגבח האישפוז שעם הגיל הסיכון לבעיות אחרי הלידה גדל. וכיום אני גם צריכה שתי מנות קלקסן אחרי האשפוז (נדמה לי שנותנים כשגרה מלידה חמישית או שישית ומעלה, וזה ממש עשוי להציל חיים..)

אז בסוף זאת הבחירה שלך, אבל הגוף אומר את שלו ולידה רביעית היא לא לידה ראשונה, ולידה עשירית רחוקה מלידה רביעית וכן הלאה..

בהצלחה בכל אופן בבחירות שלך..
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך