אגב, קראתי באיזה ספר מאד חכם (לא רק מה שאני כותב עכשיו)

שכל הציפיות האלה נובעות מפחד...פחד מההפתעות של החיים והתמודדות איתן.

לכן מנסים שהכל יהיה ברור ויותר מתמקדים בסיבות לברוח

תכלס אם באמת רוצים אפשר להסתדר

אני חושבת שהיום בית צריך להיות הרבה יותר יציב מפעם ,כי כל העולם פועל בקצב מטורף עם כל כך הרבה דברים מסביב ...

אני גם מזדהה עם הדברים אז זה בסדר..

בגדול הסיבה היא שאנשים לא מספיק רוצים להתחתן.

פעם היה פשוט הכרח, גם מצד ההורים ששידכו את ילדיהם בלי לשאול אותם, וגם מצד עצמם- גבר לא הסתדר בלי אשה שתבשל/תכבס/תנקה, ואשה לא הסתדרה בלי בעל שיפרנס אותה, היום כל אחד יכול להסתדר בקלות לבד.

ויש גם עוד עניין יותר עמוק, שפעם גבר היה (כמעט) רק עם תכונות גבריות ואשה רק עם תכונות נשיות, ולכן הרגישו גם צורך נפשי בבן/בת זוג, היום ההבדלים הם הרבה יותר קטנים.

(אני יכול להעלות את השיעור אם משהו מעוניין)

אנשים היום מחפשים זוגיות הרבה יותר עמוקה ולכן יש יותר ציפיות

להתמודד עם הרבה ציפיות זה לא פשוט לפעמים... ציפיות זה דבר מבורך עדיין. 

השאלה היא אם ציפייה לזוגיות יותר עמוקה אומרת גם להיות יותר בררנים בחיפוש, או שעדיין אפשר גם להתחתן גם הראשונה שנפגשים איתה (אחרי שמבררים טוב על רמה דתית ואידיאולוגיה משותפת), ולחיות איתה בזוגיות עמוקה.

בין כל בני זוג יש הבדלים, ולכל אחד יש חסרונות, השאלה היא במה מחליטים להתמקד.

ברור שאי אפשר להתחתן עם כל אחת ברחוב, אבל כאן מדובר על מישהי ששדכן שמכיר אותך ואותה שידך בניכם כי הוא חשב שאתם מתאימים, לא רק מבחינת רמה דתית אלא גם בסגנון, ושניכם ביררתם אחד על השני לפני שנפגשתם.

ברור שגם אחרי הסינון הזה יש לפעמים הצעות לא קשורות, לא מדבר על מקרים כאלה.

גם לא התכוונתי לומר שמי שלא מתחתן עם הראשונה הוא בררן.. 

מעדיף לא לכתוב עוד כדי לא לפגוע חלילה באף אחד,

מי שמעוניין יכול לשמוע את השיעור ולהבין יותר את הדברים.

ובאמת יש

מאז בריאת העולם הקב"ה יושב ומזווג זיווגים

מה' אשה לאיש

בישיבה שלי יש הרבה סגנונות של אנשים, ואחרי סינון של אנשים שפחות מתאימים לי אני בטוח שלפחות עם 1 מ 5 אני אוכל ליצור קשר עמוק וטוב אם אני ארצה. בפועל זה לא קורה כי זה דבר שצריך להשקיע בו המון, ולרוב האנשים מספיקים  2-3 חברים קרובים.

ואנחנו חוזרים עוד פעם לנקודה שהעיקר זה הרצון לחתונה.

אין באמת רצון לחתונה, כי יש פחדים שונים שקשורים בזה.

ואז באמת זה מתעכב...

יכול להיות בגלל פחדים

ויכול להיות שלא באמת רוצים להתחתן כי לא מרגישים צורך כזה

כתבת קודם "רואים בחוש שלא עם כל אחד אפשר לפתח חברות קרובה, ואני עוד מדבר על שני גברים. אז בטח שלא עם כל אחת אפשר לפתח קשר עמוק."

לדעתי זה הפוך, עם נשים זה יותר קל אפילו.

דווקא בגלל השוני בין גברים לנשים אנחנו מרגישים יותר צורך במישהי שתשלים אותנו, אנחנו באמת חסרים בלי אשה, ואז כל אשה שפוגשים יכולה להשלים את החוסר הזה, מי יותר ומי עוד יותר, וממילא יש יותר סיכוי שיווצר קשר עמוק.

עלה לי עכשיו לראש.. לא יודע אם זה נכון

ונשמע את זה בעצמנו.
לא יודע מה איתך, אצלי זה די חלש להתייחס ל"היעדר מספיק רצון" להינשא, בהקשר של הצורך שמישהי תכבס את הבגדים, או שמישהו ייצא ליער לצוד את האייל.
אולי עדיף המצב שלנו, שבו ממש מעוניינים למצוא התאמה אישיותית ושמחה על עצם הקשר.
ככה זה, התקדמנו לכלי רכב ממונעים ואנחנו כבר לא רוכבים על סוסים, עם כל הקושי שהקידמה מביאה יחד עם המוטוריזציה.
היה פעם חבר כנסת ממפלגה חרדית כלשהיא, שבדיון על פקקים עירוניים הציע לחזור לתחבורה במרכבות עם סוסים ועל חמורים.

זיהוי הבעיה הוא כבר חצי פתרון, כי לא סתם ממשיכים להפגש עוד ועוד אלא חושבים מה אפשר לעשות כדי להשתנות.

אני חושב (כמובן בעקבות השיעור ההוא) שצריך לחזק את הרצון לחתונה- ללמוד על מעלת הקמת בית בישראל, ולהבין כמה אנחנו חסרים כשאנחנו רווקים.  וגם להתחזק בעין טובה, להתמקד במעלות של מי שאנחנו פוגשים אותו. כמובן שזאת עצה חשובה גם לאחר שמתחתנים.

ברור שמדובר על תהליך, לפעמים ארוך.

וברור שזה גם משתנה מאחד לשני.

מה גם, שתמונה יכולה להטעות. 

ולפעמים במציאות יש חן מיוחד לאדם ממול שגורם לנו להתחבר אליו...

אבל אני חושב כמו  שאמרה "בת 30" - שזה רק סימפטום

לא יודע למה יצחק התחתן בגיל 40, אבל לא חושב שהוא התחיל לחפש בגיל 20 ונפגש עם עשרות בחורות..

תסתכלי על לפני 50 או 100 שנה, היו הרבה פחות רווקים מבוגרים מהיום. והיה פחות מצוי שאנשים מחפשים הרבה שנים ועדיין לא מוצאים.

אבל זה היה חסר להם?

ולפי אחוז הגירושים גם יותר קשה לחיות היום ביחד

אז היינו שומעים מרווקים שהם מוכנים להתחתן עם כמה בנות שהם מכירים (והן מוכנות להתחתן איתם) אבל הם לא יודעים עם מי עדיף יותר.

במציאות הבעיה אחרת, בפועל הם לא מכירים מישהי שהיא בכלל אופציה מבחינתם (או שמכירים אבל הן לא רוצות אותם) אחרת הם היו מתחתנים מזמן.

שהיה בקשר עם בחורה שמצאה חן בעיניו ושהוא ראה איתה אפשרות לחתונה ושהכל היה בסדר אבל חתך כי חשב שאולי ימצא מישהי יותר טובה ממנה. אתה מכיר כאלה?

אני כן מכיר בחורים שבינם לבין עצמם נאלצו להודות שהבחורה שעל הפרק היא לא זיווג הגון בשבילם, כלמר לא אפשרות הוגנת כלפי אחד מהצדדים בגלל איזשהו פער פנימי או חיצוני שלא יאפשר ליצור זוגיות שכל אחד משניהם יהיה שלם איתה. אבל מצב כזה מוציא את הקשר מקבוצת הבחירות האפשריות.

בסה"כ מחפשת כימיה שתעבוד. והיו בחורים בודדים שבאמת עבד איתם (ועדיין לא בהכרח שהתאים)

היום מחפשים התאמה מדויקת, ולא רק "מישהו שאפשר לחיות איתו"

פעם היו מלא חתונות מתוך התאמה של משפחות ולא באמת התאמה בין בני הזוג

לפעמים זה עבד והרבה פעמים לא....

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.