|מניח|רסיס.

מה אתם מבינים 

דבר וחצי דבר

במלחמה על החיים

מה אתם יודעים 

על כאב וקצה וחרדה

לא כמו של כולם.

של אנשי הקצה

אתם בכלל יודעים שזה קיים?

אתם בכלל מבינים מה זה?

 

בואו נדבר על חרדה.

חרדה זה לא לישון בלילה

חרדה זה להיות בפחד תמידי בגלל משהו מסויים שהרבה מאד דברים בשיגרת היומ-יום מציפים אותה.

חרדה זה מלחמה פנימית כל הזמן מול החרדה. שרק מגבירה אותה.

חרדה זה מחלה שצריך להחביא. 

חרדה זה מחלה שלא מבינים. 

חרדה זה משהו שצריך לתפקד בו כרגיל. 

חרדה זה לרעוד את עצמך למוות בלי יכולת לשלוט בזה.

חרדה זה להפוך את כל הבפנים שלך לשקוף מול כולם.

חרדה זה חרדה שאולי יהיה התקף במקום הלימודים/העבודה/החברים.

חרדה זה להיזכר כל פעם בכאב הכי גדול שלך.

בפחד הכי עצום שלך.

חרדה זה לדעת שאתה לא רגיל. 

חרדה זה לדעת שאתה מאלה שמדברים עליהם בגוף שלישי.

חרדה זה הם. לא אנחנו, הם לא בתוכנו.

   הם בתוכנו. כ"כ בתוכנו.

בואו נדבר על דיכאון. 

דיכאון זה מחסור של סרוטונין במוח

דיכאון זה מחסור של דופמין במוח

דיכאון זה לא לרצות לקום מהמיטה

דיכאון זה חוסר יכולת לראות עתיד טוב

דיכאון זה אפס שליטה על החיים שלך

דיכאון זה לרצות לישון לתמיד

דיכאון זה חוסר תאבון 

דיכאון זה כאב בלתי נשלט ובלתי נסבל

דיכאון זה להרים את עצמך מ 2000- כשכולם מרימים את עצמם מ0

דיכאון זה לחייך כשבפנים מרוסק

דיכאון זה לתפקד כשאתה קורס בכל תחום

דיכאון זה חוסר יכולת לבטא רגש

דיכאון זה התפרצויות זעם (בעיקר על האנשים הקרובים והאהובים)

דיכאון זה חוסר וויסות ריגשי

דיכאון זה להיות בשמחה גדולה ומשהו הכי קטן מפיל לתהום עמוקה ללא דרך יציאה

דיכאון זה להשתגע מכאב

דיכאון זה ללכת לטיפול

דיכאון זה לדבר על כל הפחדים והכאבים שלך פעם פעמיים בשבוע

דיכאון זה לא לחיות בין טיפול לטיפול לא לחיות בטיפול ולא לחיות אחרי הטיפול

דיכאון זה פחד תמידי מהנפילה הבאה

דיכאון זה חוסר אמון אמיתי בעצמך שתצא מזה

דיכאון זה רצון אמיתי למות.

 

בואו נדבר על חרדה ודיכאון ביחד. 

חרדה ודיכאון זה להרגיש שאתה חולה בלי התסמינים של החולה

חרדה ודיכאון זה מילת גנאי שאתה מקולל בה כל יום

חרדה ודיכאון זה כדורים ששולטים בך 

חרדה ודיכאון זה כדורים שעוזרים לך אבל לא עושים את העבודה לבד

חרדה ודיכאון זה להתמודד עם כדורים כשאתה יודע מה חושבים ואומרים על כדורים

חרדה ודיכאון זה לקחת כדורים שלוקחים לך את העצמאות שלך- אין. לך. שליטה. על. עצמך.

חרדה ודיכאון זה לדעת שאתה משוגע

חרדה ודיכאון זה לאבד שפיות

חרדה ודיכאון זה הפחד הכי גדול שלך

חרדה ודיכאון זה תהום עמוקה ופחד עצום שמובילים אותך לקצה של הקצה

חרדה ודיכאון זה לחתוך את עצמך למוות 

חרדה ודיכאון זה להירגע רק מכאב חיצוני

חרדה ודיכאון זה להתמודד עם זה ביום יום כשכולם רואים אותך כבריא בגופך ובנפשך

חרדה ודיכאון זה לנסות להתאבד ולא לרצות את זה

חרדה ודיכאון זה לרצות למות אבל בפנים עמוק עמוק נשאר יצר החיים

חרדה ודיכאון זה מיון כמה ימים כי בלעת כדורים

חרדה ודיכאון זה לרצות לגמור עם החיים וכולם מפריעים לך

חרדה ודיכאון זה אפס עצמאות ואפס שליטה על עצמך

חרדה ודיכאון זה להיות בהשגחה צמודה כל הזמן

חרדה ודיכאון זה לבקש אקמול כשכואב הראש או הבטן או כל דבר כי הכדורים מוחבאים. ממך

חרדה ודיכאון זה לדבר עם פסיכיאטרים שונים כל כמה זמן ולפתוח את כל הפצעים

חרדה ודיכאון זה ליפול יותר עמוק מכל נפילה שיש

חרדה ודיכאון זה לתכנן דברים ולא לדעת איפה יתפוס אותך החרדה. או הדיכאון

חרדה ודיכאון זה חוסר יכולת לישון עם עוד אנשים בלילה

חרדה ודיכאון זה פחד תהומי להיות לבד בלילה

חרדה ודיכאון זה בלי שינה בלילה

חרדה ודיכאון זה להשפיע על כל הסביבה שלך

חרדה ודיכאון זה להיות שקוף 

חרדה ודיכאון זה לפחד מעצמך 

חרדה ודיכאון זה לא לעשות כלום ממה שרצית

חרדה ודיכאון זה לא לרצות

חרדה ודיכאון זה ציפרלקס וקלונקס ובהתקף קשה גם מירו

חרדה ודיכאון זה כשאף אחד לא מבין

חרדה ודיכאון זה ששופטים

חרדה ודיכאון זה שחושבים שמבינים

חרדה ודיכאון זה פרצוף של הסביבה שאתה לא מספיק מתאמץ

חרדה ודיכאון זה חוסר נוירולוגי! 

חרדה ודיכאון שיש לך כל הזמן טריגרים סביבך

חרדה ודיכאון זה שאתה נופל מכל מילה/מגע/סיפור 

חרדה ודיכאון זה לא לוותר לעצמך כשאתה עם שלושים כדורים ביד אחרי שלקחת כבר שבע ואז להיזכר בטיפת החיים שעוד נשארה בך

חרדה ודיכאון זה סתירה פנימית בין הרצון האמיתי למות לבין הידיעה שהדבר הכי נורא זה להתאבד

חרדה ודיכאון זה לשמוע סביבך כל הזמן שמי שמתאבד הוא אגואיסט ומזעזע

חרדה ודיכאון זה להילחם בזה יום יום

חרדה ודיכאון זה כשלא מבינים גם כשחושבים שמבינים

חרדה ודיכאון זה לאבד את השפיות שלך

חרדה ודיכאון זה להיות מטופל חצי שנה ושנה ושנתיים ועדיין לא לראות את הסוף

חרדה ודיכאון זה להתייאש כל פעם מחדש

חרדה ודיכאון זה להילחם בלפתוח ולפתוח ולפתוח וכלום לא קורה

חרדה ודיכאון זה לשמוח שאתה מרגיש שאתה בעלייה משמעותית

חרדה ודיכאון זה ליפול ככ עמוק אחרי כמה ימים

 

חרדה ודיכאון זה לדעת שזה לא קורה ביום וגם לא ביומיים

חרדה ודיכאון זה לדעת שאתה לא יודע איך ואיפה תגמור את הדרך הזאת. לא משנה כמה אתה נלחם, ורוצה, באמת באמת רוצה לצאת מזה ולחיות.

חרדה ודיכאון זה לרצות למות.למות.למות.

 

ואנחנו חושבים שאנחנו מבינים

ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיד מה מזעזע ומה לא

ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיד שלא משנה מה זה לא סיבה

ואנחנו חושבים שאנחנו רואים תמונה כוללת

ואנחנו חושבים שאפשר להתגבר על זה

 

אנחנו לא. 

אנחנו לא יודעים כלום. 

 

אנחנו צריכים לזכור שמלחמה היא מלחמה.

ובמלחמה יש מנצחים. 

ובמלחמה יש מפסידים.

במלחמה גם יש נופלים.

מה אנחנו יודעים על המלחמה של כל אחד מאיתנו?

זה יכול לתפוס אותנו בכל מקום בכל רגע ובכל שלב.

אז אחד מנצח את הרצון הזה בפנים, 

ואחד נופל.

כי אלה החיים.

יש מלחמה כזו ויש מלחמה כזו.

ומי אנחנו שנשפוט. ונביע דעה על מעשה כזה או אחר.

כשאין לנו מושג וחצי מושג על מה שעבר או יעבור 

על המלחמה שנלחם (יום יום ולילה לילה!)

 

נגלה לכם משהו?

כדי להתאבד צריך להיות בחוסר שפיות מאד מאד מאד עמוק.

כי יצר החיים עולה על המוות.

וכשאתה בקצה-קצה, ואתה בתוך זה, בתוך הטירוף כבר, ואתה מנסה ולוקח ולוקח- ואז יצר החיים עולה. 

ואי אפשר להמשיך. אי אפשר.

זה עיניין של רגע. בשניה נופלים לחוסר שפיות ושליטה בזה.

ואם אתה לא עוצר, זהו, אתה שם. כמעט ואין דרך חזרה.

וכדי להיות שם לגמרי, 

צריך להיות במקום מאד מאד מאד נמוך. מאד מאד לא בשליטה.

כי  יצר החיים חזק מכל דבר.

וכשיצר המוות עולה על החיים, אין מה לומר. 

המלחמה נגמרה. 

אתה לא בשליטה ולא בשפיות. 

אדם 

בשפיות 

לא 

יכול

לפגוע

בעצמו

ברמה 

כזאת.

של 

לאבד

את 

החיים

 

(לאיודעתלמהכותבתאתזה. יוצא מדם ליבי.

מי שקרא אשמח לדעת)

קראתי.בוז
קראתייחידי
קשה. אם אפשר היה לשלוח כוחות אז

קראתי. וואו.משה


קראתי.הר ומדבר
תודה כולםרסיס.


קראתיאהבה.
זה קורע
קראתי-אנונימי-

את כתבת את כל זה?!

זה ארוך רצח בהתחלה חשבתי בכלל אם יש לי כח לקרוא....

אבל יפה ממש!!!

קראתידעתן מתחיל
לא ינחם, אבל.
האכפתיות, היא זו הגורמת לנו. אנחנו לא מבינים, וככול הנראה גם טועים ומכאיבים, אבל מתוך אכפתיות.
ברור לי שזה לא מרוע. ברור שזה ממקום טוב ואמיתי.רסיס.

זה רק למודעות. לזווית אחרת של הדבר הזה..

היי. קראתי. המון כוח.פסידונית
וואו.קראתי.עולם מקופל
...
(אין לי מילים על זה.)
...אילת השחר
קראתי אותך.
יש דברים שכמה שנחפש כל מה שיש בידינו זה להגיד שראינו אותך.

(הלוואי והייתי מרגישה שאני מסוגלת למצוא מילים להגיד לך...)

תודה ששיתפת אותך מהכי בפנים שלך, זה אמיץ בעיניי.
תודה לך.רסיס.אחרונה


ראש השנה עברxmasterx

להתארח ולארח

לחייך

אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל

כמה אנרגיות

השופר מנענע את המחשבות

מתי תגיע התשובה

אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום

אכפר על כל החטאים

איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים

יש במה לקנא

NAZAxmasterxאחרונה

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

..דף תלוש

It's fucking embarrassing

God dammit

Giniאחרונה

מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לב

את זה כולם כבר מכיריםxmasterxאחרונה

כאילו שניםזיויק

הראש כואבהמפוזר מהכפר

הלב דופק

אני כאן אבל לא באמת כאן

לכל יום ההתמודדויות שלו

למה היצר הרע כל כך רע

למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר

זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים

ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע

רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו

..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.

לבבות וחיות אחרותxmasterx

הכניסו אותי בכפיה אחרי מחאה לכמה קבוצות של הורים בגן ובכיתה

מסתנוור שם בא לי לעקור את העיניים

כמה לבבות כמה ליקוקים

בכל צורה

בכל פינה

בכל צבע

מתחת להודעה

בתוך ההודעה

אחרי ההודעה

כהודעה בפני עצמה

בחילה קשה

מראות קשים

כמה רפיסות כמה רוך כמה חולשה

מילא האמהות אני מבין אבל אבא של אלוני שמבקש שיחבקו אותו אחרי שהוא עוזב אותו שם בבוקר כי הוא עכשיו בתקופה מאתגרת אחרי שהאוגר שלו נקע את האצבע.

הצלתי את נפשי ועשיתי מעשה וברחתי משם

כואב הלב על המלחמה הבאה ודור הגברים הבא במזרח התיכון

מובלעת מסורסת הקמנו כאן

אסור לשכוח שמוחמד מעזה או קרוב יותר מכניס מחסניות לנשק כבר מגיל 4

יורה בחתונות מרכב נוסע מגיל 9

ושוחט בהמות בידיים כשבא לו

זהוxmasterx

כל אחד וכל דבר חוזר למקום

או שלא

החיים ממשיכים בשלהם כמו זרם

לוקחים אותך איתם

זה יכול להפתיע, להיות טוב להיות רע העיקר שקורה מה שקורה.

הזנחתי את הקריאה בזמן האחרון

צריך לחזור לזה

משמעת מתרופפת זה לא סימן טוב

קפה שני להיום

מירי המזכירה מספרת איך היה היום הראשון

אני מחייך משאיר קהל אחר שיאזין והולך להסתגר ולשמוע תכנים שונים

תוהה על שובניזם ושמרנות וכמה רע בן אדם יכול לצאת כי הוא מאחל לאמא שתגדל את הילדים שלה בעצמה ולא מטפלת אדישה עם טלפון בשביל שהיא תצא לעבוד.

כנראה שזה מורכב יותר או שלא

המהפכה התעשייתית מודל 2026

להפשיר במיקרו ולשלוח לגן

יש כל מיני דרכים לספרxmasterx

סיפור

לתקשר

בכתב, בעל פה, בתמונה, בסרט, בספר

כמו אלה שמצלמים את עצמם או את אותו דבר ואותו מקום כל יום באותו זמן במשך חודשים או שנים. אם תסתכל על אחת מהתמונות לא תבין כלום, גם אם תדפדף מהר.

אם לא תאט לא תבין

זה המשפט

יש סיפורים שהם לא עם דרמות גדולות הכל בפרטים הקטנים, כל מיני שינויים קטנים מזעריים ששמים אליהם לב לאט, מקרוב, לאורך זמן.

בסיפור בעל פה כבר אפשר להפליג רחוק, לערב דמויות, לפרט, להמציא, להגזים, לשנות. הכל תלוי במטרה להגיע לפנטזיה המוחלטת של המציאות האמיתית.

החיים הם רצף של מקריות, של תאונות, של היתקלויות שמרכיבות קשרים ומצבים עם אינסוף הסתעפויות אפשריות ואפשרויות. דלתות מסתובבות שנעקרות מהצירים באגרסיביות הגורלית של החיים. זה סיפור

החגים מגיעיםxmasterx

החגים מגיעים וכמה סיפורים הם מביאים איתם

כמה סיפורים הם יביאו

כמה התניות כמה אהבה, שנאה, כעס, השפלה, בדידות, שמחה, געגוע הם מביאים איתם.

מישהו אומר לי שהחג האהוב עליו הוא סוכות כי כשהיה ילד בנה מחנה עם אבא שלו. כמה פעמים שמעתי משפט כזה שאין לו קשר לחג ועדיין הכי קשור אליו ומביא את כל המטען של החג עד שנמות.

יש סיפור על געגוע

איך שוקלים געגוע

היה לי פרופסור אחד זקן שהתאהב באישה אחת והם היו יחד אבל היא חזרה אל הארץ שלה, מעבר לים. הם לא נפגשו יותר אחרי שנפרדו וכל אחד המשיך בחייו. כששאלתי אותו איך הוא מעריך את הגעגוע אליה הוא ענה 7 קילו ו-600 גרם בערך.

לא הבנתי והפרופסור לקח אותי לעלית הגג.

הראה לי את כל המכתבים שנשארו בפינה קרועים ואמר לי

לאורך השנים כתבתי לה המון אבל לא שלחתי מכל מיני סיבות.

כל ערימת הדפים הזאת שאתה רואה כאן, אם תרים אותה ותשקול אותה תגיע ל-7 קילו ו-600 גרם ככה זה היה הבוקר.

זה משקל הגעגוע שלי אליה והוא גדל מדי יום ורגע.

החגים יכולים להיות כבדים אבל יש בהם מטען שמספר משהו גם אם הוא רע וגם אם טוב זה אנחנו וחלק מהחיים. זה לא דת ולא הלכה ולא תורה גם זה חלק מזה. זה נמצא בכל דבר וכל רגע.

עכשיו לקרר בירות לעבור בחנות ולהביא וויסקי בדרך לבית ולצלול לערב עם ספר או סרט ולצאת מהפיוטיות הזאת

וואושבורת,לבאחרונה

אולי יעניין אותך