על תקווה ואמונה שנסדקת.האושר באמונה
האמונה מתחילה לעלם, כבר לא חושבת שזה יקרה.
לא מדמיינת את עצמי חובקת תינוק מתוק.
ושמחה, מאושרת ביחד עם הבעל שלי.
קשה לי להאמין בך ולסמוך עליך אבא, אני יודעת שאסור להגיד את זה.
וגם החזות הדוסית שלי, לא מאפשרת לי.
אבל הלב כבר שבור, לא מכיל.
מתכווצת מכאבים כשחושבת על הבדיקות, מתפללת כשהמסע יהיה קצר. ולא כואב, רגשית, פיזית.
אבל אין לדעת איתך, אבא.
התחלתי כבר להבין שאנשים לא בנויים לשמוע סיפורים כמו שלנו, זוג צעיר שכבר שנה וחצי מצפה.
ברגע שמדברים על זה, ישר נוטים להעביר נושא.
אז בחרנו לשמור את זה לעצמנו.. נראה כמה זמן נחזיק.

הסידור כבר הרבה זמן לא נפתח, אין רצון.
יש על מה להודות, ברור.
אבל ברגעים כאלה זה מרגיש שקר.
אני מקווה שאתה לא כועס עליי אבא, אל תשפוט אותי.
אני מנסה כמה שיכולה.
המקווה כבר לא כ"כ אהוב, עושה הכול בצורה הטכנית ביותר.
אולי כי הבנתי שלא הכול פשוט בחיים.

ניסינו כ"כ הרבה סגולות. השתטחויות על קברות צדיקים.
בתקווה שמשהו יגרום לתינוקי שלנו להגיע הכי מהר,
אלינו.
כי אנחנו שבורים, והזוגיות כבר נסדקת.
והאמונה גם היא.

מנסים לאחוז בפיסת אושר ותקווה, אבל הרוח מעיפה אותה.
אנחנו אוחזים ולא מרפים.


לפני שאני כותבת תגובה ארוכהמיואשת******

אני רק רוצה להבין, מה זה "שנה וחצי מצפים"? שנה וחצי מאז שהתחתנתם? או שנה וחצי שאתם בטיפולים\בדיקות וכו?

כדי שהתגובה שלי תתאים למציאות

ובינתיים חיבוק

שנה וחצי מאז החתונההאושר באמונה
אוקימיואשת******

טוב, כמה דברים

קודם כל אני כותבת לך כבוגרת טיפולים 3 שנים ובעיות פוריות (אמנם בגיל מבוגר, ואחרי שכבר היו לי ילדים)

אני אתחיל מהסוף למה שכתבת על המשבר באמונה, וחוסר הרצון ללכת למקווה. לגמרי לגמרי מוכר. מאד מאד. ומובן.

היה לי , ואני יודעת שלא רק לי , מאד מאד קשה כואב, תסכול, כעס על אלוקים, חוסר רצון להתפלל.

אני חושבת שזה מאד נורמלי, וקורה, ולפעמים צריך לקבל את זה שכועסים ומתקשים.

הכעס הוא בעצמו אמונה, שהרי אם לא נאמין, למה אנחנו כועסים?

מה שנשבר הוא האמונה שהתינוק יגיע מהר, לא האמונה באלוקים עצמו

וצריך לעבוד, ולהתחזק, ולחשוב, ולהאמין שזה יבוא וזה שלנו.

וזה קשה , ומתיש, וכואב. 

לפעמים צריך מישהו לדבר איתו, זה יכול להיות פה, ויכול להיות בחיים האמיתיים שלך. נשמע שאת מרגישה לא בסדר לומר שקשה לך אמונית , ושאת כועסת, אבל (אני מניחה שאת צעירה) תתפלאי שזה קורה לרב האנשים בכל מיני מקומות בחיים. כן, גם לאמא שלך. ולאבא שלך. לא כולם אולי מדברים על זה, אבל זה קורה לכולם. לכולם יש מקומות של קושי בחיים בנקודות שונות, וקושי לקבל את המציאות והנקודה הכואבת האישית שלהם, וכעס על ה' למה עשה להם ככה. 

זה קורה לכולם, וזאת נקודת צמיחה. אבל אל תחשבי שמשהו לא בסדר איתך בגלל שזה קורה לך.

 

עד כאן אמונה

 

עכשיו למציאות שלך עצמה, באמת מכל הלב, ומשתדלת בעדינות, אבל יקרה, שנה וחצי מהחתונה זה לא הרבה. ממש לא הרבה. ממש לא תואם את רמת השבר שאת מתארת שעובר עלייך, את כל הסגולות והדברים שאת מתארת שעשיתם בלב נשבר.

אולי את חיה בסביבה שבה נכנסו המון סביבך להריון מהר. גם לי יש סביבה כזו. זה מאד מקשה על הראיה הברורה של המציאות וזה נורא כואב.

אבל צריך לדעת ולזכור שזה שיש לך סביבה כזו, לא משקף את המציאות. והמציאות היא שעד שנה בכלל לא בודקים, וגם אחר כך, יש הרבה רופאים שיגידו עד שנתיים, וגם אם בודקים אז לאט, בלי לחץ. ולא ישר עוברים לתותחים כבדים. 

קשה לי לקרוא שרק שנה וחצי עברו מהחתונה ואתם בכזה משבר זוגי, ממש כואב לי הלב

כי עד כמה שזה קשה ספציפית לכם, מבחינה רפואית זה באמת לא כזה הרבה זמן, ולא כזה נורא. וחבל, ועצוב, וקשה שזה יחבל לכם בזוגיות ככה.

את מוזמנת לכתוב עוד אם בא לך על מה בדקתם ומה עשיתם, יש פה המון נשים עם ידע וכתף ואהבה לתת וליעץ. יש פה המון סיפורים על נשים שלקח להן הרבה זמן. המון.

ולחץ הוא אויב ההריון.

ולפי מה שאת מתארת אתם שניכם בלחץ אטומי (מותר לשאול מתי התחלתם להילחץ? מתי פניתם לרופאים?) וזה רק מחבל במטרה. 

 

אז מצד אחד רוצה לומר לך שאת נורמלית, בתחושות ובמשבר

מצד שני, נשמע לי שהמשבר הגיע מהר מדי באופן יחסי למה שקורה בדרך כלל

וכדאי לקחת נשימה עמוקה

אולי לקרוא קצת?

אולי לשאול פה

לקבל פרופורציות

ואהבה

וחיזוק

 

בע"ה שיבוא לכם תינוק בריא בקרוב

חיבוק גדול

מקווה שדברי עזרו קצת

מוזמנת לומר כל מה שעולה לך בראש בלי לסנן

חיבוק

תודה לך על החיזוקהאושר באמונה
קודם כל פנינו לרופא 5 חודשים מאז החתונה.
כי לא לקחתי כדורים, ואני כ"כ אוהבת ילדים וחיכיתי לרגע שיהיה לנו ילד.
אז פניתי לרופא, כי לא ידעתי מה לעשות ולמי פונים.
ואני ממש בלחץ, לא יודעת למה.. אולי כי אני שומעת על נשים שלקח להם שנים.
ואומרת לעצמי, למה שלי יקח פחות?
התחלנו את התהליך של הטיפולים, עשיתי בדיקת שד, בדיקות דם של הורמונים,
עכשיו מחכים לבדיקה הגנטית.
אמורה לעשות גם אולטרסאונד גניקולוגי.
ואז משם הרופא מתחיל..

כמובן שהוא הביא לנו את הקלסר שכתוב בו הכול על הטיפולים.
והיה לי קשה, כי כ"כ באלי שזה יבוא טבעי.

לחצי מהחברות שלי יש כבר ילד, כאלה שהתחתנו אחריי גם.

וקשה לי. כי אני אוהבת ילדים בצורה קיצונית
וגם עוסקת במקצוע הזה.

ורק מדמיינת את בעלי מרים את התינוק שלנו

סליחה על השאלהשם שם
עשית מעקב ביוץ עם מקלונים ועם שיטת מודעות לפוריות?
לי הרופא אמר שלא אוכל להכנס באופן טבעי להריון וכך הסיק ממעקב הורמונלי.
אחרי כמעט שנה של ניסיונות ובאסה למדתי על שיטת מודעות לפוריות ולזהות ביוץ בעזרתה ובעזרת מקלון ביוץ ותזמון יחסים בהתאם ואז נכנסתי להריון ברוך השם.
5 חודשים?? וואו. מצב בעייתי למדימיואשת******

5 חודשים??? את מעל גיל 35? אפילו בגיל הזה לא הולכים אחרי 5 חודשים

יקרה

את צריכה להירגע. ודחוווווווווף

הלחץ המטורף שהכנסת את עצמך אליו, הוא הוא מונע הריון. ממש. 

אם אחרי 5 חודשים כבר הלכת אז היית בלחץ הריון מהיום שהתחתנת

או לפניו

ואני רק יכולה לדמיין מה מפלס הלחץ שלך עכשיו

הכנסת את עצמך למקום מאד מאד מאד לא טוב. 

כן, יש נשים שלקח להם שנים. אבל לרוב לא. למה שיקח לך אחרת? יותר הגיוני שילך בקלות ובנחת. פחות הגיוני לדמיין תרחישי אימה.

בינתיים נשמע שעוד לא התחלתם ורק עשיתם בדיקות רגילות, שזה סבבה

מניחה שההורמונים תקינים?

האם את יודעת בוודאות שאתם ביחד סביב הביוץ? את יודעת מתי הביוץ שלך?

 

ממליצה לך מעומק הלב (המלצה חוזרת שלי פה בעקבות נסיון אישי) ללכת לדבר עם מישהי. פסיכולוגית נחמדה מהקופה.

קודם כל זה ידוע מחקרית ששילוב של שיחות יחד עם טיפולי הפוריות מעלה את הסיכוי להריון מאד. 

דבר שני, הכנסת את עצמך לדעתי לכזה לחץ מיותר ולא בריא, ברמה שזה הורס לכם את הזוגיות , ברמה שאת במחשבות מטורפות כל היום סביב זה, שזה פשוט לא בריא לך. כדאי לך להשתחרר מזה באופן כללי בחיים. וזה גם יוריד לך מאד את הלחץ וזה בפני עצמו מעלה מאד את הסיכוי להיכנס להריון.

 

לאיזה רופא הלכת? מומלץ רופא פוריות ולא רופא נשים. אם זה לא רופא פוריות אז תחליפי.

ותירגעי מכל מה שקראת. בשלב ראשון רק בודקים מעקב זקיקים שזה א.ס. ובדיקות דם. לא כואב ולא מלחיץ סתם מעצבן

אחר כך לפעמים נותנים הורמונים

בדיקות זרע

הזרעה

יש המון המון המון שלבים שעושים לאט ובזהירות, כל הדברים שכתבתי הם לא כואבים. מעצבנים, מתישים נפשית ופיזית כל הללכת לבוא לנסות לחכות וכו, אבל לא כואבים.

בע"ה תהיי בהריון עוד הרבה לפני שתעברי אפילו חצי מזה

 

אבל באמת לדעתי דבר ראשון להוריד את מפלס הלחץ, פשוט חובה

חיבוק

וואי מסכימה לגמריאורוש3
הלחץ מובן כי מאוד רצית. אבל לא נשמע שיש סיבה להילחץ מעבר לבדיקות לא פולשניות ואחריהן להרגע כמה חודשים, לחזק את הזוגיות, לצאת למלון ולמסעדות, לשמוח. אם זה לא יבוא אחר כך דברי פה עם המומחיות... ועם רופא
היי, מה הכוונה אנשים לא בנויים לשמוע סיפורים כמו שלכם?אין ייאוש בעולם
את מי שיתפת? משפחה, חברות?
איך זה בא לידי ביטוי?

יכול להיות שאת קצת בלחץ גם מהסביבה וזה משפיע עלייך? במיוחד בסביבה הדוסית יש לחץ חברתי גדול סביב ילודה.

כתבת שלאנשים קשה לעכל סיפור שלכם "זוג צעיר שכבר שנה וחצי מצפה", ככה את מרגישה שהחברה מסתכלת על זה?
כי זה נורא אם זה מה שאנשים משדרים לך.
שנה וחצי זה לא המון.
לא שבאה להמעיט מהכאב והציפיה, אבל אתם זוג צעיר ומי שמסתכל על זה ככה בסביבתך מגזים.
אני נשואה הרבה יותר זמן ממך.
וכן, זה קשוח בסביבה של דוסים.
שכולם כולם כולם סביבי עם ילדים.
אבל אל תתני ללחץ החברתי להשפיע.
יודעת שזה קשה.

לפעמים אני אפילו נהנית לראות שיש אנשים שממש מאותגרים מלהבין למה אין לי ילדים עדיין, זה לא מסוג האנשים שאשתף בסיבה,
זה סוג מרובע של אנשים שבטוחים שאם אין ילדים = אני בטיפולים, לא מתוקים, אולי אני מונעת כי באלי לבנות את הזוגיות קודם? אולי יש קשיים בזוגיות חלילה? אולי מישי בטראומה מלידה קודמת לכן טרם הביאה את הילד השני? אולי יש קושי כלכלי?
אבל יש אנשים שלא מסוגלים להסתכל רחב.
שלום לך יקרהיעל מחכה לשבת

גם אני חיכיתי  הרבה (קצת יותר משנה וחצי...)

אל תתני לתקופה הזאת להרוס לכם את הזוגיות.

ההיפך- תמנפו אותה כהזדמנות לחזק ולשפר את הזוגיות,

נצלו את התקופה, דברו, תהנו, תצאו, אל תהפכו את נושא הילד ל-issue 

פשוט תהיו טבעיים

בדרך כלל לא פונים לרופאים לפני שנתיים של נישואין של עד גיל 32-3

לוקח לגוף להתרגל לכל החיים של אחרי החתונה 

והרבה פעמים פשוט הזמן עושה את שלו...

יכולה לומר מנסיוני האישי 

שברגע שהרפתי, והפסקתי לחשוב על הנושא 24/7

ופשוט חייתי את החיים

אז הכל נפתח ונקלטתי

כי הסטרס הזה לא עושה טוב בכלל לכניסה להריון

הרוגע, השלווה, האמונה והביטחון יקדמו אתכם הרבה יותר

(ממלצה ללמוד ספר של אמונה קליל שאת מתחברת אליו- קטע קצר כל יום יחד עם בעלך)

מה גם- זוגיות טובה מכילה ואוהבת ללא תנאי.

קחי את המקווה למרות הקושי (ואני יודעת על מה את מדברת) ותהפכי אותו

להשתדלות- תבקשי מה' ותגידי לו - אני הולכת למרות שקשה לי, ולא נעים לי,

ומחכה כבר לא להצטרך ללכת תקופה ארוכה מסיבות טובות, קח את הקושי שלי

ותצרף אותו לזכויות שלי כדי שאקלט מהר יותר, ותעשי הכל באהבה,

תחשבי שזו יכולה להיות הטבילה שלפני הכניסה להריון...

ושוב- הכי הכי חשוב להרפות!!!

תלמדו להנות מהאושר שבדרך- לאל תחפשו תמיד את הדרך אל האושר

למרות שזה נשמע קלישאה , זו אמת לאמיתה כי האושר מצוי בדיוק איפה שאנחנו

עם מי ומה שסביבנו...

שבעז"ה כשיוולד לכם ממש בקרוב תינוק-

תוכלו להסתכל על התקופה שעברה עליכם ולומר- ניצלנו אותה כמו שצריך!!!!

ולא תרגישו החמצה על הימים היפים שיכלו להיות לכם ביחד, ובחרתם 

לנצל אותם כדי לשקוע בעצבות/תסכול אלא כדי להתקרב אחד לשני ולהיות זו לצד זה

דווקא כשהכי הכי צריך....

מאחלת לך הכי טוב שבעולם

ובקרוב בקרוב תבשרי לנו פה בשורות טובות בעזרת ה' יתברך

 

אין לי הרבה מה להוסיף.. אבלרייסית
הבנות לפני כתבו יפה, על הלחץ שלכם שמגיע מוקדם וכו..
אני נכנסתי להריון אחרי יותר משנה וחצי, ספונטאני לגמרי.
ממליצה, בין היתר, לבדוק שאתם יודעים לעשות הכל נכון...
וגם אנחנו השתדלנו ממש להשקיע בזוגיות בזמן הזהרייסית
ועכשיו, במבט לאחור, אנחנו ממש שמחים שניצלנו את הזמן הזה, כי בגידול ילדים יש אתגרים גדולים לזוגיות...
לגמרי מסכימה..חדשה111111
חיכינו המון שנים ובנתיים בנינו את עצמו זוגית
שב"ה זכינו הבנו כמה הקב"ה עשה לנו רק טוב
לחץ נפשי....תנשמימירה-ק

תנוחי, תנשמי בלי לחץ.

אומרים שללחץ נפשי יש השפעה.

זה יבוא, בעזרת השם.

 

גם לי לקח יותר משנה וחצי להיכנס להריון הראשובאר מריםאחרונה
והיום ב"ה יש לי משפחה גדולה ממש ובצורה טבעית..
אז שתדעי שיש גם מקרים כאלה..

מבינה אותך לגמרי וזוכרת את הלחץ והתסכול שפתאום חברות שהתחתנו אחרי כבר עם תינוק ורק אני בלי..

ממרחק השנים יכולה לומר שבדיעבד הזוגיות שלנו כל כך נבנתה והעמיקה גם מהתקופה שהיתה לנו רק שנינו כזוג וגם מההתמודדות המשותפת שלנו עם הקושי..

אז חיבוק ענק.. והרבה תפילה שיגמר מהר..

וגם אם תצטרכי בסוף טיפולים כמעט בכל המקרים בסוף זה מצליח והאושר הגדול מגיע..

מציעה בכל מקרה לפנות למכון פועה לליווי בתהליך גם ממהיבט ההלכתי וגם בצד הנפשי..

בהצלחה ובשורות טובות!
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1

אז אולי אין כינים?

היא מגרדת הרבה את השיערחולמת להצליח
לכן חשבתי
באיזה מסרק סמיך את משתמשת?מישהי מאיפשהו
אסי 2000 הכי טוב
כן משתמשת בוחולמת להצליח
לבדוק אם זה זיעה/קשקשים/יובש.מוריה
לא בהיכרח שיש כינים.
המלצהעם ישראל חי🇮🇱

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

תודה, אנחנו משתמשים במסרק הזהחולמת להצליח

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

אז אולי תנסי דוקא מסרק רגיל...יעל מהדרוםאחרונה

לק"י


את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

יש לי להמליץ לךעם ישראל חי🇮🇱

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

מוזר,לא מכירהעם ישראל חי🇮🇱

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

הצלחתי לקבוע תור טלפוני לרופאה להיוםבית שליאחרונה

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
^^^^^הריון ולידהאחרונה
להתייעץ עם רבהשקט הזה
לא כל כתם הוא צבע אסור, אחרי לידה יש מקום להקלות מסויימות בכמות הבדיקות, באופן ביצוע הבדיקה
מיטה מתחברתשירה28

יש למישהי המלצה?

לא עריסה, מיטה שתתאים עד לפחות גיל שנתיים

ראיתי ממש יקרות ב2000 לפחות , אשמח אם יש למישהי רעיון אפילו מאולתר כמו נגיד מיטת איקאה כמובן בצורה שיהיה בטיחותי 

יש מיטה מודולרית של איקאההתברזל!

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

יש ביד2/מרקטפלייס מלא מוצרים במחירים טוביםכבתחילה
אנחנו השכרנו ממיטחברתזוית חדשה
מיטת יחיד פשוטהדריאל

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לנו יש עריסת מטר מעץמוריהאחרונה
שאפשר להוריד לה דופן. ואז לשים אותה צמוד למיטה.

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופה
👍אחת כמוניאחרונה
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.


ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית

הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח

הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)

ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי. 
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין

חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
לגבי הדרך הכביש די חוצה את איזור הגליל ממערב למזרח. תוהה אם שייך בתקופה הזו. יודעות לומר לי? פשוט בחדשות אומרים ירי לאיזור הגליל ואין לי מושג מה בדיוק הכוונה.
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
אם את רוצה חופשה שקטה אז כרגע הצפון לא הכי הולך להיות שקט- צה''ל חוזר לתקוף בלבנון..מה שאומר שכנראה יחזור להיות מופגז

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
גם בשיא ההסלמה מאיראן וחיזבאללה, היה סוער יותר צפונה(גליל עליון) ויותר דרומה(חיפה) וטבריה כמעט ולא..
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה

אולי יעניין אותך