למההה אני צ ר י כ ה לריב עם בעלי בגלל המשפחה שלוווווווווווווו? (הם לא באמת יודעים , וזה לא באמת אשמתם)
לא אוהבת פשוט לא אוהבת ללכת אליהםםםם !!!!
לא בגלל חמותי , אין לי חמות לצערי 
(( .
פשוט בגלל המשפחה שלו . אנחנו מגיעים , 99אחוז מהזמן אנחנו לבד. עם עצמנו .
אבל זה לא לבד שנוח לי , כי אני צריכה להיות עם מטפחת,גרביונים,צנועה, וכו' וכו' ... הבת שלי ישנה איתנו בחדר שם , שזה משהו שממש לא נח ליייי !!!!!!!!!!! כי היא קמה מכל תנועה שלי בערך . מתי הם מתייחסים אלינו ? בארוחות..... רוצים להיות איתה (אנחנו לא ככ מעניינים) וזהו . וכאילו דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי , אני פורקת פה במקום לצרוח על בעלי.
די מה לעשות אני עם דמעות !! לא נח לי פשוט לא נח לי שםםםם
גם לא אוכלת שםם כלום כי הם מכניסים את הסכו"ם לסלטים זה דוחה אותי, וגם לא תמיד שמים במקרר את הדברים
אחרי הבית כנסת מחכים שעתיים עד שאוכלים !! (באמת)
הם עושים לפעמים דברים הזויים ולא זזים בלי אישור של אבא שלהם
אני מביאה את כל האוכל שלי ,ונמאס לי פשוט נמאס לי . הם גם ככ שונים מהאופי שלי - הם אדישים כאלהההההההההההה
יודעת שאני אולי מגזימה אבל אני פורקתתת ומותר נכון ? תכילו אותי
אוףףף דיייייייייייייייייייייייייייי אין לי כח לזה...רוצה לעשות בבית שלנווווו ! כמעט כל יום רביעי חמישי אותו דבר , מתפללת שבעלי לא יגיד שהוא רוצה ליסוע לשם ..
התדירות היא בערך פעם בחודש ושבוע...
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אהההההההההההההההההההההה נמאס לי !!ה' אלוקינו
...............................ה' אלוקינו
דיברת איתו על זה?אנונימית לרגע1
ברוררררה' אלוקינו
ומה הוא אמר? לא תוכלו להגיע פחות?אנונימית לרגע1
כמה זה פחות לדעתך ?ה' אלוקינו
אמרתי לו שיש כאלה שהולכים פעם בחודשיים ואז הוא ענה "ויש אנשים שכך וכך" ,
מה אפשר לענות על זה? ממש לא באלי לריב איתו, אני בתקופת מבחנים ב"ה גם ככה לא ביחד הרבה , אז עוד לריב על זה
דיברת איתו *עלייך*? על הרצון והקושי שלך?אנונימית לרגע1
כן... הוא נפגע מזה ומחזיר לי על המשפחה שליה' אלוקינו
הוא ממש לא כזה בדכ ב"ה, ברור לי שהוא נפגע שאני לא אוהבת ללכת לשם
ממ...אנונימית לרגע1
מה עם לבוא ולומר לו:
שאת מבינה שהוא רוצה ללכת למשפחה שלו
אבל לך- קצת קשה.
את יודעת שהם אנשים טובים ומשתדלים
אבל קשה לך באותה תדירות.
ומה הוא מציע?
נסי לשמוע אותו... אולי יציע דברים שיתאימו 
אנסה. פסימית כי אמרתי שקשה לי כברה' אלוקינו
אנסה לבוא בגישה יותר חיובית בע"ה והלוואי שלא ייעלב ויכיל אותי בנושא הזה .
תנסי לבוא בגישה שאת לגמרי מבינה אותו ואת חושבת שהמשפחה שלואנונימית לרגע1
באמת משתדלת,
אלא שאת...
זה נשמע אחרת מאשר להגיד: תראה, אני רוצה לבוא פחות להורים לך. ממש לא טוב לי שם! מבינה?
(ממה שהבנתי ממך- אלו לא האנשים שבעייתים, אלא בכלליות, נכון?)
ברור שבסוף זה בגלל האנשיםה' אלוקינו
באלי להגיד להם "למה אתם מכניסים את הסכום לסלטטטטטטטטטטטטטטטטטט ? " או "תכניסו את האוכל למקרר ישרררררר אחרי שקניתם " אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
וגם האדישות ובקיצור אני מתעצבנת שם חצי שבת פשוט לא באלי
עונה לגבי הסלטיםאורוש3
ולגבי המקרר- בעיני לגיטימי לבקש נעים ואני עשיתי את זה בדברים דומים היום חמותי הנשמה מודיעה לי נגיד אם אחד המאכלים שכב שבוע במקרר ואני לא אוכלת. לומר נעים תראו אני רגישה. יש מצב שתנסו לשמור יותר על הדברים בקירור. כאלה...
לגבי לאכול מאוחר. גם מכירה. תעשי לך קידוש ותאכלי משהו.
תחשבי יצירתי איך יהיה לך יותר נעים
זה מה שאני עושהה' אלוקינו
אבל אן סלטים קנויים הם יכולים לשים אותם כשהם כבר פתוחיםםם ( זה אומר שהם אכלו מהם כבר)
בעיני לא לגיטימי לבקש דבר כזהמקווה מאוד
ברור אבל זה לא שהם בעייתיים כלפייךאנונימית לרגע1
אבל הם לא חושבים על זהחולת שוקולד
אני למשל בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שיכול להפריע למישהו אוכל שלא היה במקרר אבל לא קרה לו כלום
באמת לא מבינה למה זה כ"ע מפריע לך, מקס׳ אל תאכלי מהסלטים
מה יש לא להבין ?ה' אלוקינו
אוכל שעומד כל הלילה בחוץ לא עושה לי טוב לבטן ........ לא ביקשתי בקשה מוגזמת..
הם לא מדענים שהם יודעים אם משהו קרה או לא קרהה' אלוקינו
כנל את
את יכולה להכניס בעצמך....מלכה
את לא פותחת שם לבד את המקרר? לקחת מים או משהו
בס"ה יכול להיות שזה מחוסר שימת לב כי אין שם אישה שתנהל את הבית.
זה בכוונה. אם אין מקום במקרר או משהו..ה' אלוקינו
אבל מאיפה הם אמורים לנחשחולת שוקולד
אם ביקשת והם לא הסכימו זה משהו אחר (וגם אז כנראה שיש להם סיבה טובה וזה לא סתם כי לא אכפת להם ממך)
אבל לדעתך זה לא מעליב להגיד להםה' אלוקינו
"אפשר לא להכניס את המזלגות לסלטים"?
אני מתביישת!ה' אלוקינו
זה באמת די מעליבחולת שוקולד
מה שאת מתארת זה תקלים כ"כ נפוצים וסטנדרטים, כמעט לכולם יש בעיות ברמה כזאת
אצל ההורים של בעלי למשל מדליקים מזגן בשיא הקיץ רק ב11 בבוקר והם גרים במקום חם, ועד שמדליקים סוף סוף מדליקים אותו על טמפ׳ מקפיאה, אף פעם לא חשבתי שמשהו בהם לא בסדר או שכדאי לבוא פחות
יש להם קרש יחיתוך משהו כמו 10 שניםה' אלוקינו
כולו חרצים כאלההה וזה מגעיל !!!!! אוףףף
10 שנים? ואוו זה באמת הרבהחולת שוקולד
בעלי אמר לי שזה שניםה' אלוקינו
מה יש לכן? גם לי יש.מיואשת******
של אמא שלי עת והיא מרתיחה
ואין פדנטית ממנה בכל היקום כולו.
די
קצת מוגזם
תירגעו
זה מפלסטיקקקקקקקקקקקקקקקקה' אלוקינו
את לא רוצה לדעת איך זה נראה ובאיזה צבע זהה' אלוקינו
אויייmiki052
נשמע זוועה.
הוא צובר ים של לכלוך 
מה הבעיה כשעורכים שולחןאור לציון
ברור ששמה!ה' אלוקינו
וואו איזה מוזראור לציון
זה עניין של מנטליותיעל מהדרום
יש משפחות שלא רגילים לשים כפות בסלטים (נראה לי שהיום זה יותר מקובל לשים).
גם בחלק מהאולמות לא שמים כפות בסלטים (וזה באמת מוזר לי).
אבל מבינה שזה מגעיל...גם אני נגעלת.
ויש דברים שאני באמת לא אוכלת מהם.
^^^חיים של
לגמרי מותר לפרוק..מעין אהבה
מצטרפת למי שכתבה שלדבר עם הבעל ,למצוא תדירותשנוחה לך ,לראות איך אפשר להקל
ויחד עם זה
להיות קצת יותר פתוחה להקשיב...
נשמע שמאוד עמוס לך בלב בגלל שלא טוב לך שם..ושאת באה עם העומס הזה והוא קצת מתלבש ונתפסלכל דבר קטן שלא נעשה לפי רצונך
ולכן מצטבר אוסף של דברים כשבעצם הם כנראה יושבים על משהו אחד מהותי יותר שמפריע לך
וכדאי לנסות לזהות אותו
כי כשתתני לבקשה הפנימית מענה
אז לא כל דבר קטן יפריע לך ככה
כשאת מדברת עם בעלך הוא שומע רשימת תלונות
אבל לאמבין למה זה כ''כ נורא ואיום
גם כי לזה הוא רגיל
וגם כי בכנות..חצי ממה שציינת לא נורא ואיום
וחלק אפילו נורמטיבי. וסליחה על הכנות.
לישון באותו חדר עם התינוקת זה בעיני הדבר הכי סטנדרטי ומובן מאליו כשמתארחים. ואם מפריע לך ויש חדר אחר פנוי אז תבקשי.
הצורך להתלבש בצניעות- כן נכון זה אולי מבאס אבל עניין של לא לצפות מהמקום להיות זהה לבית שלך.כמו שכשאת מתארחת אצל חברים או אנשים אחרים את לא מצפה ללכת במכנס וחולצה קצרה..לא צריך לעשות מזה כזה עניין
מצד היחס- כנראה זה מה שהם רגילים..אופי דל משפחה. ניסית לשבת קצת אחרי הארוחה עם טחת האחיות ? לדבר ? אפילו לשחק יחד משחק חשיבה. אולי דרך התינוקת אפשר ליצור קשר.
ואם יצירת קשר לא עוזרת- אז מבינה שמבאס להרגיש לבד .. אז פשוט לא היתי מצפה..כנראה לא מפותח אצלהם הצד הזה ולא יודעים שיש לך ציפיה כשאת
גם היגיינה נגמד ברערות סלטים- זה הרגל..ואני מבינה אותך ממש. אבל זה לא סיבה לכעס. רק ללמצוא פתרון נגיד להתנדב לסדר את הסלטים לפני הארוחה ולהביא אפילו מהבית כפיות חד פעמיות ולשים בכל קערה
מסכימה עם כל מילהדפני11
אני כל כך מבינה אותך!!YNZS
האמת שגם לי היה מאוד מאוד קשה עם המשפחה של בעלי ולא רק זה אלא שהציפייה היא שנבוא אליהם כל שבת שלישית לפחות!
(חופשי חמותי יכולה להזמין אותי בראשון לשבת הקרובה אחרי ששבת היינו אצלם...).
בסופו של דבר הלכנו- בעלי ואני לייעוץ.
האמת שזה מאוד מאוד עזר לי.
בגדול מה שאמרו לנו זה קודם כל לנקות את כל החלק הטכני- מגעיל ומלוכלך? להביא סדינים מהבית.. כולם משחקים משחקי חשיבה אחרי הארוחה ואני לא בקטע בכללל- להביא ספר טוב ולקרוא בזמן הזה וכו.
ולגבי הקטע הרגשי, להתייחס לזה כאילו הם פשוט מתרבות אחרת.
נגיד והיית הולכת להתארח אצל משפחה הודית והיו כל מיני טקסים והתנהגויות שלא באמת היית מבינה, נגיד להסתובב יחפים, להתנשק באף או לא יודעת מה- היית עושה את זה גם כי את יודעת כי את רק אורחת ואין לך שום שאיפה להרגיש שם בבית וגם כי מבחינתך זאת התרבות שלהם, אולי מוזרה ושונה אבל את לא הולכת לשנות אותם.
אותו דבר בדיוק כלפי התנהגויות שלהם. הם אדישים? זאת התרבות שלהם וזה בסדר גמור!! לא אומר עלייך כלום, את לא פחות שווה או משהו כזה. זאת פשוט תרבות אחרת וצורת התנהגות שונה!
ודבר נוסף, ציפיות לא ממומשות (גם בזוגיות) זה דבר נורא!
יש לך ציפייה לחדר מסוים, להתנהלות מסוימת בשלחן שבת וברגע שזה לא מתממש זה מתנפץ ומאכזב ולא נעים בכלל!
אז עם כמה שזה קשה להוריד ציפיות, עוד יותר קשה כשהן קיימות ולא קורות...
לי אישית זה עזר מאוד מאוד!!
מקווה שגם לך...
תודה יקירה!!!ה' אלוקינו
כן אבל אם יש תרבות של הודים לנשק אף לאף אני לא אתנהג כמותם , אני אסתכל עליהם ואחשוב לעצמי נו טוב אבל מממש לא אהיה כמותם.
מאחלת לשתינו בהצלחה...
מאוד מובן העניין של חוסר הנוחותהמקורית
מה שאת מתארת לא כזה נורא בעיניי ואם תנסי לשנות את ההסתכלות לטובה זה אולי יעזור
לדוגמה -אתם עם עצמכם והם רוצים להיות עם הילדה. זה אחלה!
את גם אומרת שאת מביאה אוכל שלך.. לא בכל מקום זה נח להביא אוכל
ולגבי לישון עם הילדה אין הרבה מה לעשות ככה זה שמתארחים.
כשאת נוסעת להורייך באמת יש אופציה לחדר נפרד לילדה? נשמע לי די נדיר
את מרוויחה עזרה עם הילדה וזמן עם בעלך
ואפילו שזה לא בתנאים האידיאליים לך - עדיין בעלך הוא בן לאביו וצריך לבקרו ולכבדו. זה לגיטימי שהוא לא רוצה לרווח יותר. ואני חושבת שראוי לעשות מאמץ ולהראות לו פנים שמחות כשהוא רוצה לנסוע בעיקר בגלל שאכפת לו מהנושא ולבלוע את הצפרדע מה שנקרא. תפרקי פה אבל תני לו את הנחת הזו.
או שמצד שני מפריע לך שאת שקופה שם. והתנהלות שלהם שונה משלך ומהדינמיקה המשפחתית שלך אז זה לא נח לך לחוות את זה. וכל הצד הטכני פחות חשוב אבל מתווסף לכל הסלט הזה (שנגעו בו במזלג
)אני לא מרוויחה עזרה עם הילדה זה הקטעה' אלוקינו
אין שום עזרה!!!
אנחנו לבד חוץ מהארוחות....
אפשר שתזמינו אותם אליכם וככה תתראו אבל בבית שלךוואוו
בהחלט כן. לא שהם ישנו אצלנו בביתה' אלוקינו
אבל ליד הבית כן...
אבל זה לא פתרון שיכול כל פעם לקרות... את מבינה?
תודה שענית 3>
ממש מבינה. איזה מעצבן זה הקושימיואשת******
וקשה
ולא נוח.
מצד שני, מה אני אגיד לך, פעם בחמישה שבועות זה לא כזה המון.
וזה המשפחה שלו והוא אוהב אותה וקשה לו שלא כיף לך שמה.
אני מציעה חך שני כיוונים,
1. לנסות לעשות פעם בשישה שבועות.. ככה תרוויחי עוד טיפה מרווח. וזה לא בקשה גדולה מדי מבעלך. אל תלכי על פעם בחודשיים. תבקשי רווח של עוד שבת אחת.
2. תחפשי משהו טוב לומר לו. תגידי לו כל פעם משהו אחד טוב על המשפחה שלו. גם לחזק את הקשר בינכם. גם לעשות לו טוב על הלב, להוריד לו את האנטי, וגם לעצמך לנסות לראות משהו אחד טוב אצלם, בשבתות האלו.
חיבוק גדול מאד מובן הקושי והמרחק אבל תדעי לך שאין דבר שגורם למריבות יותר מאשר קיטורים על המשפחה שלך. לדעתי זה משהו שמאד מאד צריך להיזהר בו בשלום בית.
שיהיה בהצלחה רבה!
את צודקת. מה יש לי להוסיף ?ה' אלוקינו
שונאת את הקטע של ההיגיינה.
אחרי שפרקת אפשר להגיב להגיון?אמאשוני
אבל אם אפשר ברשותך להאיר זווית הסתכלות אחרת...
נכון, הם שונים ממך, זה לא עושה אותם פחות טובים.
להגיע פחות להורים זה לגיטימי אבל לא בגלל שהמשפחה שלו לא בסדר. הם בסדר גמור.
ולא מתים מלקחת אוכל עם המזלג האישי.. זה שאת לא גדלת ככה לא הופך את הנושא ללא לגיטימי.
אני חושבת שאם תשני את נקודת המבט ותנסי לראות בהם את הטוב, גם לך יהיה יותר טוב שם.
פרקטית אפשר למצוא פתרונות לבעיות (להביא 2-3 סלטים בקערות מעוצבות עם כפות הגשה)
אני חושבת שהבעיה היא בעיקר תפיסתית. ולכן גם מאוד מובן למה בעלך לא מקבל את התחושות שלך ומחזיר לך על המשפחה שלך (ששונה מאיך שהוא גדל..)
משפחה זה לכל החיים. תנסי לראות איך את מצליחה להיפתח לתרבות שלהם יותר...
אני *לא* מסוגלת לאכול מהמזלג שהם אכלוה' אלוקינו
זה מגעיל אותייייייייייייי. זה חיידקים בואי , אם את מכניסה מזלג מלוכלך לסלט חומוס ואז הוא יושב שבוע במקרר הוא צובר חיידקים . ואז לשים את זה על השולחן..
הם נחמדים ונותים לי חופש פעולה מלא , אבל יש כמה דברים שפשוט משניא עליי לנסוע לשם...
לא רוצה להביא סדינים ואוכל והכל , כי אז למה אני באה? אמרתי לבעלי שלא אכפת לי באמצע שבוע שיסע אליהם
גם אצל חמי וחמותי זה ככה.אנונימית 50
לפחות לוקחים במזלגmiki052
אצלנו הרבה יותר גרוע.
ועדיף שלא אפרט כדי שלא יגעלו פה.
היה לי מאוד קשה. מאוד.
אבל אין לי מה לעשות . זה ההורים של בעלי. וסבא וסבתא של הילדים שלי.
ב"ה שבעלי יצא אדם נקי למרות כל ההנהגות שם.
מגיעים פעם בחודש וחצי חודשיים . וזהו.
להתרגל אי אפשר, אבל להתעלות אפשר.
ואהההה גיבורה !ה' אלוקינו
מזלג או עם הידיים זה אותו דבר...שניהם חיידקים . זה לא באמת יותר מתורבת עם מזלג...
סליחה שאני שואלתמחי
את באה לשם בשביל לנוח?
מה הכוונה שאם צריך להביא סדינים ואוכל אז בשביל מה את באה?
אם זה מה שיעשה את השבת שלך שם נעימה יותר, אז למה לא? את באה בשביל לכבד אותם, זה הכל, ואת יכולה להחליט אם לבוא ולסבול, או לבוא ולעשות את השהות שלך שם הכי נסבלת שאפשר
זה לא הגיוני להביא סדינים ואוכל!!!ה' אלוקינו
זה צריך להיות טריוויאלייי שהם מביאים סדינים ואוכל לא ? לא ביקשתי עוגת קצפת
מבינה את הקושי שלך, אבל לא מסכימה איתך..לפניו ברננה!
לגבי אוכלי אמא שלי הרבה פעמים שמחה שאנחנו עוזרות לה ומקלות עליה את הכנת השבת, או מכינות פינוקים...
כל משפחה והאמות מידה שלה..
ויש פה הרבה בחירה שלך איך להסתכל על העניין.
אם הבנתי נכון, בהבאת האוכל את בחרת. נכון, את מרגישה חייבת לעשות את הזה בגלל שההתנהגות שלהם וההיגיינה שלהם לא מוצאות חן בעינייך, אבל זו בחירה שלך. קחי את האחריות עליה ואל תאשימי אותם בה. את יכולה לבחור אחרת ולהכניס את האוכל למקרר (למרות שהם משאירים בחוץ בכוונה, אני בטוחה שלא יתנגדו אם תארגני מקום במקרר ותכניסי. אני מאמינה שבדרך כלל חוסר מקום במקרר הוא לא מעומס של אוכל אלא מחוסר סדר)
לגבי הסדינים, לא ראיתי שכתבת סיבה למה, אבל גם אצלי הייתה התמודדות בעניין, והמסקנה שלי הייתה שזו חמותי, וזו הדרך שמתאים לה לנהל את הבית. ואין לי דרך לשנות אותה, ואין לי גם זכות לשנות אותה, כמו שאין לי זכות לשנות אף אחד אחר. גם לבוא בביקורת לא יתן לי כלום. רק אותי ואת הגישה שלי לדברים אני יכולה לשנות ולחשוב על פתרונות שיתאימו לי. (כמו להשאיר שם סט מצעים באחד הארונות...)
יש איזה משפט אחד שהוא קצת קלישאה אבל אני חושבת שהוא באמת נכון. אני לא תמיד מצליחה לחיות לאורו אבל כשאני עושה את זה איכות החיים שלי פשוט משתפרת. "תהיי את השינוי שאת רוצה לראות במציאות" להשפיע אני יכולה רק על עצמי. אפילו על בעלי אני לא יכולה להשפיע בכל דבר. אני יכולה לספר לו על דברים שקשים לי, אני יכולה לבקש ממנו התחשבות, עזרה, אבל בסופו של דבר 'אם אין אני לי מי לי'. ואני ממליצה לנסות לחשוב איך את יכולה לשנות גם את הגישה וגם את המציאות בבית שם (בקטנה, בדרך שלא תרגיש שאת משתלטת..) כדי שתתאים לך. ❤️
סדינים (וגם כריות ושמיכות) דוקא ממש מקובל להביאיעל מהדרום
בעיקר אם מגיעים ברכב.
וחוץ מזה, שאם זה לנוחות שלך- זה שווה.
אם הייתי צריכה להביא את כל זה הייתי נשארת בבית miki052
אצל חמותי אנחנו מקבלים את אותו סדין בכל פעם שמגיעים.
ברור לי שלאחר כביסה.
או בעצם אני מקווה שזה אחרי כביסה 
יש לזה את אותו ריח כל הזמן 
ריח של מה שהיו פעם שמים בארונות למנוע פשפשים (ברחה לי המילה )
דווקא אני אומרת לאמא שלי שלא תכבסמיואשת******
למה שתעבוד קשה סתם אחרי כל ביקור שלנו לכבס ליבש לתלות לקפל... ממש מיותר
תלוי כמה נפשות אתם ואם אתם ברכב או בת.צ.יעל מהדרום
ברכב זה לא כזה סיפור.
וזה גם תלוי כמה ההורים מארחים. נגיד אצל ההורים של בעלי בעיקר אנחנו מגיעים לשבת פעם בכמה שבועות, אז זה לא הרבה כביסות.
(ברור שהכי נוח לבוא ולקבל הכל מוכן ומאורגן).
תודה שאת מבינה אותייי!!ה' אלוקינו
זה לא טריוויאלי שהם יביאו לכם מצעיםדפני11
גם ככה להכין שבת זה המון עבודה
לנקות לפני
לנקות אחרי
לנקות תוך כדי
להגיש לשים הכל ולא לשכוח כלום על הפלטה
לפנות הכל
לטרוח להכין את כל האוכל.
מינימום ביני זה שהאורחים יביאו מצעים.
מצעים זה מוסיף המון עבודה... לשים לכבס לייבש ולקפל לארון...
אני מבקשת מהאורחים שלי להביא מצעים בדכ (חוץ מההורים כמובן). זה סופר הגיוני. וגם להורים שלי אני מביאה מצעים.
בקשר ללהביא אוכל, לא יודעת אם מבקשים ממך או שאת מציעה מעצמך אבל אני אוהבת להביא איתי משהו להורים שלי או של בעלי - עוגיות עוגה או חלות.. כמו שאמרתי, זאת עהודה ככ קשה לארח, לפחות להקל על האישה במשהו אחד קטן...
החדר שמתארחים שם הוא ריק...רק שאנחנו באים הוא נצרךה' אלוקינו
אז הם משאירים פשוט את הסדינים על המיטה, ואין כריות ופוכים
אז לא הבנתי. למה שתביאו סדינים?יעל מהדרום
לא סדינים. כריות ופוך!!!!ה' אלוקינו
תקנו פעם אחת ותשאירו אצלםיעל מהדרום
לא רוצה.זה יקר.זה לא תפקידנוה' אלוקינו
הקטע שפעם אבא שלו הוציא פוך מהמחסן לא מבינה למה לא תמיד
אין להם כריות ופוכים בשבילכם?יעל מהדרום
לא הצלחתי להבין את הסיטואציה.
כן. אין כריות. הזוי. אין פוך.ה' אלוקינו
סוחבת איתי הכל. יאלהה אין לי כהח לזה ולאדישות שלהם
הם אחלה של אנשים !! יקרים ועושים הכל כדי שארגיש בנח , מביאים לי מים מינרליים במיוחד בשבילי.
נותנים לי חופש פעולה מלא , ועדיין ...הטקע הזה שקשה לי להגיד להם עליו
זה באמת נשמע מוזריעל מהדרום
בעלך ניסה פעם לדבר איתם?
אני עדיין לא חושבת שזה סוף העולם להביא, אבל אולי אין להם בעיה לקנות ולשמור אצלם בשבילכם.
וסתם הם התרגלו שאתם מביאים.
אז תבקשו שיוציא תמידחולת שוקולד
אבל אין כריותה' אלוקינו
אז תביאו, זה כזה נורא?חולת שוקולד
תקשיבי, מבינה אותך.miki052
את צודקת, כל ההתנהלות שם קצת מוזרה והזויה.
אבל בשבילך...תנסי לחסוך מעצמך את העוגמות נפש והתסכול.
בשביל לא לבכות ולהתמרמר בשנים הבאות
תקני כריות ממקסטוק או משהו -זול מאוד, תביאי סדינים- לא יקרים, פשוטים, אולי להביא שמיכות מאנשהו (לקנות נשמע לי מוגזם)
נכון שאת לא צריכה לעשות את כל זה,
אבל זה המצב שם. ובשביל להמשיך לבוא בצורה נורמלית אולי צריך להקריב מעט.
כי זה שהם לא בסדר זה נתון שכנראה לא ישתנה....
לדעתי וממה שאני קוראת בתגובות שלךהמקורית
את לא הולכת לשבת אצל המשפחה של בעלך בשביל להרגיש בבית מלון. העניין הוא לבקר אותם ולשהות במחיצתם. גם אם לא בשבילך אז בשביל בעלך. ויש כלכך הרבה עצות טובות שקיבלת אבל את כמו בוחרת להישאר נעולה על זה שלא נח. וגם לא רוצה לשפר את השהות שלכם שם תמורת אולי מאה או מאתיים שקליים השקעה שזו בערך העלות של פוך חדש ואפילו שניים וזוג כריות.(לא של ורדינון כן?) ונכון שזו הוצאה ולא לכולם יש כסף אבל אם ככ לא נח שם אולי שווה לותר על משהו אחר כי זו השקעה לטווח הארוך
כשאת אומרת 'זה לא תפקידנו' את זורקת אחריות על הצד השני ואז מתלוננת שאת לא מקבלת מה שאת רוצה בסטנדרטים שלך במקום להגדיל ראש.
קשה לי להבין למה את לא מקלה לעצמך על החיים. הקושי מהתנהלות בבית לא שלך מובן לגמרי וגם חוסר הנוחות. אבל לדעתי גם הגישה שלך משחקת תפקיד גדול ואת יכולה בהחלט להקל את חוסר הנעימות.
יש מצב שפשוט לא באליה' אלוקינו
לא אוהבת ת'אופי..
אבל בסדר זכותך לחשוב ככה, רק בשבילך - אל תשפטי אותי מה אני כן ומה לא
תודה על הנכונות לעזור.
ולא- אני לא צריכה לקנות פוך ולא כרית.
זה לא קשור לצריכה או לאחולת שוקולד
ואני הכי לא שופטת אותך, לגמרי מבינה את התחושה אבל מסכימה עם המקורית שכדאי להתמקד באיך את עוזרת לעצמך ולא במי צודק
מסכימה עם כל מילה שלך. וגם עם ״המקורית״מיואשת******
זה בעלך והמשפחה שלו. ואפשר (וצריך לדעתי) לבוא לקראתו גם כשלא נוח, ולשפר את מה שכן אפשר שיהיה לך נוח.
זה לא תפקידך, נכון. אבל זה יעשה לכם זוגיות מאושרת, וזה כן תפקידך.
כבר ענו לך במקומי אז לא אכביר במיליםהמקורית
הם לא ייעלמו בקרוב. הם מצב קיים שאת צריכה להתמודד איתו. וזה או ב-איזה באסה לא באלי ככה לא צריך להיות זה לא צודק וכו
או ב-אוקיי זה המצב. אראה מה אני יכולה לעשות מצדי כדי לשפר את הרגשתי
מצטערת אם זו התחושה שקיבלת זה ממש לא מקום כזה.
עד עכשיו לא שמעתי שהאורחים מביאים סדינים!ה' אלוקינו
אז שתדעי שזה מקובל מאוד דוקאיעל מהדרום
אולי אצלכם, אצלנו לא. ממש לא.זה מעליב אפילו.ה' אלוקינו
לא רק אצלינו...אבל אם מעליב- אז לא. חסכו לכם
יעל מהדרום
זה מאד מקובל. גם אצלינו ואצל חברות שלימיואשת******
אני מביאה מצעים לבית של ההורים שליחלושי
אבל מבחינתם הם באמת עושים את זהחולת שוקולד
אני ממש אבל ממש מבינה אותךאנונימית 50
רק בערב שבת הם איתנו. בבוקר כל אחד בעיסוקיו.
אבא שלו הרבה פעמים נוסע לדודה בשבת בבוקר.
חמותי מדברת איתי אבל בקטנה בשאר הזמן אני לא מעניינת אותה.
יש לי גיס אחד בלבד, בן 14.
ככה שחברה אין שם.
באופן אישי אני אמרתי לבעלי שגם ככה רק בארוחת ערב שבת הם מתייחסים אלינו אז פשוט ניסע אליהם אמצע שבוע.
והגענו לארוחת ערב כשהייתי בחודש 5 בערך. ואני כבר עם ילד בן 3 חודשים. זה קשה לו. אבל אין מה לעשות.
שבת לא היינו שם שנה לדעתי.
לא מרגישה רע עם עצמי. אם הם היו עושים חשק להיות אצלם הייתי באה בשמחה. אבל אני לא מרגישה רצויה. גם אמרו לי פעם במפורש שאני לא רצויה,אז למה שאתאמץ? הוא מתגעגע? שיסע לבד לאיזה חצי יום.
ואווווווווווו שנה לא הייתם שם ? איך בעלך מקבל את זה!!!!ה' אלוקינו
בעלי אמר שידבר עם אבא שלו בע"ה על ההיגיינה וכו'
כל הכבוד לך ולו!!!לפניו ברננה!
ולו, שקיבל אותך ואת רגשותייך ומסכים לעמוד מול המשפחה שלו בשבילך!
הרבה ברכה והצלחה בכל!
כן אבל זה עדיין לא אומר שהכל יסתדרה' אלוקינו
פשוט לא אוהבת להיות איפה שלא נח לי... :/
שיבואו לפה מצידי ...
נכון, זו עבודת מידות תמידית להסתדר עם דברים שקשים לנו...לפניו ברננה!
בסדר מותק, לא הכל יהיה כמו שרוציםמיואשת******
הוא ידבר עם אבא שלו. זה בטח ממש קשה ולא נעים לוץעכשיו את צריכה לבוא לקראתו גם ולהחליט לבלוע כמה מהדברים ולא לקטר לו , הוא לא יכול לשנות את זה. והזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר
קשה אבל...
תחשבי על כל שבת שאת נוסעת כמתנה שאת ניתנת
לבעלך באהבה ומכל הלב
💕💕💕
קשה לו. אבל הוא מבין אותי לגמריאנונימית 50
הוא עצמאי מגיל מאד צעיר. מימן לעצמו את המכינה נניח
באמת נשמע קשה ומתסכל!!בארץ אהבתי
אבל בכל זאת, היה לי קושי מולם, שנבע משוני בתרבות ובאופן התנהלות. ההורים של בעלי, כמו ספרדים טובים, תמיד דואגים שכולנו אוכלים טוב, שואלים כל הזמן אם אני רוצה תוספת, או אפילו דוחקים בי לקחת עוד (וקרה גם שהייתי לוקחת כי לא היה לי נעים למרות שלא רציתי). מצידם הכל מכוונה טובה ומהרצון שיהיה לי נעים, אבל אני כל פעם הייתי מרגישה שאני צריכה לעצור את עצמי כדי שלא יראו כמה זה מעצבן אותי ש'נכנסים לי לתוך הצלחת'...
בתהליך שעשיתי עם עצמי הבנתי שאני לא רוצה להמשיך ככה. הפריע לי שמשהו שבא מתוך אהבה מתפרש אצלי בצורה שמפריעה לי. מה שעזר לי היה לדמיין איך אני רוצה שזה יראה- גם מה שאני יכולה לשנות במציאות כדי שיהיה לי יותר נעים וגם מבחינת ההרגשה הפנימית. עבדתי על להבין את הצד שלהם, לזכור שזה בא באמת מאכפתיות, ניסיתי לראות את אותה סיטואציה מהעיניים של בעלי שגדל אצלם ובאמת חווה את זה כאהבה. הבנתי שגם אין סיבה לקחת משהו שאני לא רוצה כי לא נעים לי לסרב, כי זה וודאי לא הכוונה שלהם והם רק רוצים שאני ארגיש בנוח לקחת, ולמדתי לסרב בחיוך ולהודות על כל מה שכבר אכלתי שהיה מצויין. ואחרי העבודה שעשיתי בנושא גם ההרגשה הפנימית שהרגשתי הצליחה באמת להשתנות ועכשיו אני באמת מצליחה להרגיש נעים ולשמוח כשזה קורה. (ועוד כמה דברים שאכפתיות היתר מתבטאת בהם, והיום אני מצליחה באמת לשמוח בהם).
אז כמו שכתבתי, הסיפורים ממש שונים ואני לא יודעת אם זה יעזור לך. אבל אני כן חושבת ששווה לנסות לעבוד גם על ההרגשה הפנימית ולא רק על ההתנהלות החיצונית. קשה לשלוט על רגשות, אבל המחשבות שלנו מולידות את הרגשות ועל המחשבות כן אפשר לשלוט.
קודם כל את גיבורהאני זה א
בשביל זה אנחנו כאן😜
זה ממש לא פשוט להתארח במקום שונה. ואני אפילו לא יכולה להבין קצת ממה שאת עוברת כי אצלי אין להתארח אצל חמתי (אנחנו גרים אצלם אז הניסיונות שונים) ולקח לי שנים להתרגל לדברים והנקודות הרגישות אצלי זה החגים וקבוע היינו רבים בעלי ואני והרגשתי רע שמה אני רוצה ממנו מצד אחד ומצד שני למה לא מכבדים אותי. ועם הרבה תפילות והרבה ניסיונות הצלחנו להגיע לעמק השווה בנושאים הבעייתים.
אולי תנסו לדבר בנחת וכן לנסות לפתור לפחות את נושא ההגינה..
בהצלחה
❤️❤️❤️
תודה יקירה!ה' אלוקינו
מעריצה אותך שאת גרה שם
רק מציעה כיוון..באר מרים
ואז פחות מקפידים על כללי היגיינה..
והגיוני שכבר פחות שם לב לצרכים כגון מצעים?
אולי הם דוקא ישמחו לעזרה מצידך, בעדינות, לתת בבית מגע של אשה: סדר במקרר, מזיגת סלטים לקערות יפות עם כפיות בכל סלט(אולי באחד החגים תביאו כמתנה סט יפה של קעריות ואז כשאת שם תשתמשי בהן..), סדר במצעים ואולי באמת לקנות..
ושואלת בעדינות: אולי גם ההתנהגות של האחים קשורה לכך.. אולי חסרה דמות נשית שתזיז עניינים?
וגם את תהפכי מאורחת לבת בית ויהיה לך נעים יותר..
ממש הגיוני...מסכימה איתךיעל מהדרוםאחרונה
תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
תודה. אני בכלליתבית שלי
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
חיבוק♥️המקורית
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה
שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑
כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.
יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??
לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח
הספריי של אלופירסט,
הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.
בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..
בהצלחה!
אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...
אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.
אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.
למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...
כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.
בהצלחה ממש!!
האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה
אנסה את מה שאמרת
תודה❤️
מנוחה מוחלטתאפונה
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני
בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.
יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?
ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.
המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה
מידה 2-2-
וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח
הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.
מה עוד יכול לעזור?
אציין שיש לה שיער מתולתל..
תודה
אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה
אז אולי אין כינים?
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
תודה!גלויה
כן... חשבתי אולי השתנה.
נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
תודה. אוףגלויה
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
^^ מסכימהכבתחילה
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
תודה על ההסבררוני 1234
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
מישהי למדה בבר אילן?גלויה
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
מבחר לא מקבליםDevora
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
זה לא הפרמטרDoughnut
זה אמור להיות קשורDevora
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
לאDoughnut
אבל אםDevora
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
אני התקבלתי בלי בעיותרקאני
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
תודה!גלויה
זה לא הבגרויותרקאני
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה
החכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
עצוב ליאובדת חצות
היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.
אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.
מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?
אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית
במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..
לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..
ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים
חיבוק על התחושות ♥️
צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה
יש לי דודים חילונים שמאלניים.
הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)
בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.
מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.
חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..