יש לך מן הסתם לעשות בדיקות דם -אז את חוזרת אליו עם התוצאות.
בגדול אחת לחודש ניפגשים עד הטרמיסטר השלישי (במידה ואין הנחיות חריגות)
ובשליש האחרון בתדירות יותר גבוהה , כי יש הערכות משקל שזה הטכנאית עושה וגם מעקב אחות.
זה בגדול..
ועוד העמסת סוכר .
בגדול פשוט תופיעי אחרי כל בדיקה , לא צריכה להסביר את עצמך יותר מדי...
ככה זה אצלי לפחות , אני באה , מראה תוצאות ,
היא נותנת לי הנחיות להמשך
ועל הדרך גם בודקת כמות מי שפיר ודופק.
וכן זה היה יוצא לנו אחת לחודש להיפגש (בתקווה שיש תורים ) זה גם חשוב לקבוע מראש כי לפעמים אין.
מעקב אחות זה ללא אולטרסאונד , זה רק סטיק לבדוק שתן ולח"ד להישקל ואולי קצת לדבר על תזונה וכו..
בגדול עושים סקירה מוקדמת ואחרי זה באים עם התוצאות לרופא
אחרי זה מקבלים הנחיות להמשך.
פשוט אחרי כל בדיקה משמעותית באים לרופא עם התוצאות ,
בשלבים יותר מתקדמים ,
עושים הערכות משקל כל שבועיים אם אני לא טועה , ומעקב אחות.
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑
כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.
יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??
הספריי של אלופירסט,
הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.
בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..
בהצלחה!
אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.
אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.
למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...
כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.
בהצלחה ממש!!
אנסה את מה שאמרת
תודה❤️
בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.
יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?
ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.
מידה 2-2-
הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.
מה עוד יכול לעזור?
אציין שיש לה שיער מתולתל..
תודה
אז אולי אין כינים?
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.
אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.
מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?
במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..
לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..
ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים
חיבוק על התחושות ♥️
יש לי דודים חילונים שמאלניים.
הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)
בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.
מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..
