אגדה ישנה ורווחת, שלא ידועים מקורותיה.
חלומה של כל נערה, גם אלו שלא גדלו על אגדות וסיפורי פנטזיה.
כל אחת מגיעה לרגע בו היא מתחילה לצפות אל עבר האופק בציפייה דרוכה,
מכיוון שעל פי מיטב המסורת, הבחור הוא זה האמור להגיע בסערה. ועל סוס,-לבן!
את האביר השאירו ליד הדמיון של הבחורות, המכניסות תחת הגדרה זו כל בחור פוטנציאלי.
המילה העתיקה מעלה מיד אסוציאציות בעלות שריון, קסדה, מגן וחרב.
ושימו לב: אביר הוא מונח המתייחס ללוחם או אציל בימי הביניים, או, כיום,
לאדם שהוענקה לו הכרה מלכותית בממלכה המאוחדת. האביר הוא אציל ללא תואר.
הקידומת "סֵר" באה לציין את השתייכותו למעמד האצולה. (- ויקיפדיה)
ובכן, רוב הבנות לא יודעות בהכרח למה הן מצפות, ואינן מתעמקות בתואר בו יגיע,
אבל כולן יודעות איך בדיוק יזהו אותו: לפי הסוס הלבן!
(הי, כמה סוסים לבנים אתן כבר מכירות? וכמה סוסים בכלל ראיתן לאחרונה?)
ומשום מה אף אחד כנראה לא טרח לספר זאת גם לבחורים,
(ולמען האמת- על איזו אגדה הם גדלים? - יום אחד יגיע הסוס הלבן
ואז תדעו שהגיע הזמן לצאת ולקטוף את בחירת לבכם?)
הם מחכים למשיח ומסתפקים בחמור, הלבן שלו.
ובינתיים הסוסים יצאו מהאופנה, אפילו הוותיקות יותר שבינינו מצפות למינימום -סוסיתא.
האגדות הופכות לנחלת העבר, וכבר לא נהוג בקרב הבנות להיכלא ע"י דרקון
במעלה מגדל ולשבת ולצפות לרוכב האמיץ מכולם.
הן צריכות לוודא קודם שיש לו תעודת בגרות, רשיון נהיגה, יראת שמיים נאותה,
ועוד אי אלו תכונות ומידות מצויות, יותר או פחות. וכל המרבה, הרי זה מסובך.
וכמו שאומרים: פעם היה הכל פשוט יותר...
