שבוע טוב. חום גבוה לתינוק התייעצותחשוב לחייך
לבן שלי בן 4 חודשים יש 39.1 חום .ב"ה הוא יחסית נינוח ורגוע. (לא אפטי חלילה) האם לתת נובימול להורדת חום? (גיליתי שיש לו חום כי המצח שלו היה חם. כשמדדתי במדחום אכן ראיתי שיש חום גבוה)
מממ..מוריה
אם הילד לא סובל, הייתי מנסה לחכות ללקראת השינה.

בהנחה שהוא לא מפרכס בחום.
לדעתי בגיל הזה כדאי לתת אין ממ אנדיקצייה עד כמה הם סובליםבתי 123


בחום כזה לא הייתי נותנת.בת 30
אבל עוקבת כל הזמן, גם בלילה - מודדת כל פעם שמתעורר. לפעמים בסביבות 2-3 בלילה החום מתחיל מעצמו לרדת.
לפעמים הם לא מתעוררים באמצע הלילה.כי לעולם חסדו
לדעתי כדאי להעיר כל כמה שעות ולמדוד חום ואם לא רוצים לעשות את זה אז לתת נובימול לפני שהולכים לישון.
שבוע טוב.לא כרגע
בגיל הזה, אני חושבת שהייתי נותנת.
ומה שבטוח - לא משכיבה לישון בלי.

אגב, אצלי כשהיו קטנים, באופן קבוע גיליתי שיש חום גבוה, דווקא כשהיו רגועים, שקטים ונינוחים. כשהייתי רואה אותם ככה, מיד הייתי מודדת חום ...
הייתי נותנת והולכת לרופא מחר. הוא קטןאורוש3
תודה בנות ושרק נהיה בריאים !חשוב לחייך
^^^רפואה שלמה בעז"ה!כי לעולם חסדו
נותנת, מהפחד שיעלה יותר ופרכוסי חום.באורות
אייבו/נובימול/נרות אקמולי . מה הכי מומלץ?חשוב לחייך
נובימול. לפי מה שידוע לי איבו/נורופן לא נותנים מתחת לגיל חציבתי 123

שנה בלי אישור רופא

 

נובימול או אקמול מותראורוש3
מה זה אייבו? נשמע מהקבוצה של אדביל ונורופן. אם כן זה מגיל חצי שנה
זה כמו נורופןבתי 123


נובימול. מינון מדוייק לפי משקל.מוריה
אבל פרכוסים הם לאו דוקא בגלל חום גבוהאפונה
אלא בגלל עליה מהירה, לא רואה כאן את החשש..
ההמלצה תינוק עד שלושה חודשים מיד למיוןהריונית ותיקה
מכיוון שהוא בן ארבעה חודשים הייתי נותנת נובימול ועוקבת.
מיון או רופא?אנונימית לרגע1
מיון (עד 3 חודשים)הריונית ותיקה
מכיוון שזו סכנה ממשית ומוחשית בגיל הרך (עד 3 חודשים) והרבה אנשים לא מכירים את ההנחיה הזו וחשוב שידעו.
זיהומים וחידקיים מתפשטים במהירות בגיל הזה ויכולים לגרום למחלות ולנזק בלתי הפיך
לפי מה שאני יודעת הסיבה היא בגלל שבגיל הזה לא ניתן לזהותבתי 123

סימנים לדלקת קרום המוח שלא נדע ולכן כל חום צריך בדיקה

אבל גם בגיל הזה נדבקים בוירוסים וזה לא אומר שזה מסוכן

זה לא אומר כלום אבל זו ההנחייההריונית ותיקה
לצערי הנחיות כאלה לא הגיעו משום מקום......ובגיל הרך והשביר הזה עדיף להיזהר מאשר להצטער
רק הוספתי למה שרשמתבתי 123


זה תלוי כמובן בגובה החום ובגיל התינוק.מוריה
לא הייתי נותנתאפונה
למה כן?
עכשיו התחיל לבכות ולהיות לא רגוע. נתנו נובימול. עצות נוספותחשוב לחייך
יש לו עוד סימנים נוספים מלבד חום?אנונימית לרגע1
נזלת?
שיעול?
קצת נזלת.חשוב לחייך
איך הוא נושם?אנונימית לרגע1
כשיש חום הנשימה יכולה להשתנות.מוריה
צריך לראות איך הנשימה כשהחום יורד.
נכון.. אבל צריך לשים לב שאין מצוקה נשימתיתאנונימית לרגע1
שזה שונה מנשימה מהירה
מצוקה נשימתית בודקים על ידי זה שמשכיבים על הגב
ואם רואים את הצלעות בזמן נשימה - זה דורש מיד התייחסות ומיון.
אם זו רק נשימה מהירה, זה ייתכן גם בגלל החום וגם בגלל הנזלת
זה קורה לפעמים גם כשיש חום.מוריה
לא. מצוקה נשימתית זה שהתינוק לא מצליח לנשום בכוחות עצמואנונימית לרגע1
וזקוק לעזרה חיצונית. וזה רואים על ידי זה שהנשימה כמו אקורדיון- כזו שחושפת את הצלעות והילד מתאמץ מאוד. נותנים התערבות של חמצן

במצב של חום שאינו מסכן חיים, זה לא אותה סיטואציה
אני יודעת מה זה.מוריה
ולא תמיד הפיתרון הוא תוספת חמצן.
זה תלוי בסיטורציה. ובעוד דברים.
(נקטע לי באמצע) להחלמה מהירה אצל תינוקות יתקבלו בברכה.חשוב לחייך
הרבה הנקהאפונה
להלביש חם (אצלנו זה בא עם להעלות חום, את הורדת אז לא יודעת אם יעבוד)
ויטמין C אם יש לך באבקה או בנוזל
אפשר לתת ויטמין c בגיל הזה?חשוב לחייך
את תקחי וזה יגיע אליובת 30
ובינתיים- להניק אותו הרבה
לעקוב ולהבדק אצל רופאאנונימית לרגע1
תינוק קטנטן? חום מעל 39?,שגרה ברוכה
למה להשאיר אותו עם החום הזה?
הוא קטן🤔
למה לא?אפונה
כנראה דרך חיינו שונה,שגרה ברוכה
שלא נזדקק..
חום זה לא דבר רע. להפך.. הוא נותן לגוף כליםעכשיו טוב
ונוגדנים להתמודדות עם מחלות.
אני הייתי משאירה את המשכך כאבים כמפלט אחרון.
כמובן שאם ילד סובל- הייתי נותנת.
לתינוק עד גיל חצי שנה אני,שגרה ברוכה
בחום של מ39 ישר נותנת.. כמו שאמרתי.. דרך חיינו שונה
לתינוקות זה שונהאביול
הייתי נותנת נובימול ועוקבת לגבי המצב הכלליהמקורית
םאם חלילה ממשיך עד הבוקר לוקחת לרופא שיבדוק.
קרה לנו לפעמים שמעלים חום ללא סיבה נראית לעין ועבר.
זה קשור לשיניים או לאו דווקא?כי לעולם חסדו
גם יכול להיות. אצלי אחד מהם התחיל שיניים בגיל הזההמקורית
אבל לא מחייב ולכן אמרתי לעקוב עד הבוקר ואם לא עובר לקחת לרופא
ייתכן שיניים ..אבל יש עוד ילדה חולה בבית אז אולי הוא נדבק.חשוב לחייך
אה נו ברור שייתכן. היית מתחילה מזה המקורית
זה נקרא חום גבוה לתינוקאמ פי 5

היתי נותנת נובימול בלי לחשוב פעמים (הלו זה 39 לא מגרד 38)

נונתים גם בברית נובימול או אקמול- נובימול יותר מרוכז

נרות מגיל 3 חודשים

בסרופ אין בעיה

 

ובגיל כזה נותנת תרופה וקובעת תור בהקדם לרופא 

ברור שלתת. חוסר אחריות ממי שכותבת לך לא. אם תירדמי ויעלההיכונו
לו ח"ו כשאת ישנה השם ירחם. חייב לתת להוריד את החום ושירגיש יותר טוב. ההוראה היא לתת במיוחד לתינוקות מ38.5. כל פעם יוצא טרנד חדש. לא לשחק עם חום זה דיני נפשות.
אז לקטנצ'יק יש דלקת גרון ויראלית...אין לזה תרופה. עובר מאליוחשוב לחייך
מה אפשר לתת לו/לעשות בכדי להקל?
(חוץ ממשככי כאבים דוגמת נובימול)
אני מבינה שהיית אצל רופאאביול
מה הוא אמר שאפשר לתת לו?
נובימול וכל יתר המשככים..חשוב לחייך
מחילהבת 30
אין פה שום טרנד. לא חדש ולא ישן
חום זה לא סכנת נפשות.
ומי אמר שחייבים להוריד חום?
בבקשה תזהרי בדברייך כשאת מחליטה שיש כאן נשים חסרות אחריות.
ב''ה אני אמא לחמישה ואני לוקחת את מלוא האחריות עליהם. עם זאת, אני לא מורידה חום אא''כ הילד סובל או לא מצליח לישון או שהחום מעל 40.
אחת הבנות שלי, בגיל חצי שנה היתה עם חום 40 פלוס, שבדיעבד התברר כאדמדמת. הרופא שאל אם אני לחוצה מהחום וכשאמרתי שלא, הוא אמר שאני לא חייבת להוריד לה את החום.
בטמפרטורה מסוימת כבר יש נזק מוחי.ירושלמית טרייה

אולי מעל 41.5 או משהו כזה.

גם פרכוסים הם סכנה ויכול להגרם עילפון.

אחי כשהיה קטן הגיע למיון עם חום ופרכוסים וישר הוכנס לאמבטיה לקירור.. אפילו שלא היה גבוה במיוחד, כנראה סביב 40 ולא יותר.

 

את יכולה לומר ש 39 זה לגמרי לא מסוכן, אבל הבעיה היא מה קורה אם החום עולה בשינה - של התינוק או של ההורים. ויש ילדים שמפרכסים גם ב 39. 

עליה חדהשירוש16
בחום גוף גורמת לעיתים לפרכוסים. זה לא מצב מסוכן.
חום מעל 42 הוא מסכן חיים.
בסדרבת 30
מה הסיכוי שהחום יגיע ל41.5????
חום לא עולה ועולה בלי סוף.
הכי גבוה שאי פעם היה אצלנו זה 40.6, וזה היה במצב לא רגיל- בדרך למיון וברור שהורדנו חום.
ופרכוסים- מניסיון ומכל המידע הרפואי שקראתי אחרי שהבת שלי פרכסה פעמיים, מתרחשים רק אצל אחוז מסוים מהילדים, ולא בגלל יום גבוה אלא בגלל עליה מהירה בחום ולכן יופיעו לרוב בתחילת המחלה.
אגב, לילדה המפרכסת שלי אני כן מורידה חום בלי חשבון. למרות- שפרכוס לא גורם לנזק. יותר לבהלה מאשר לנזק.
אומרת שחום גבוה חייב להוריד וזה חוסר אחריות להציע לא לתת אקמהיכונו
למה?בת 30
בהגדרה שלך חום גבוה זה 39.
אצלי 39 זה חום מצוין. ככה הגוף פועל במיטבו נגד המחלה, אז למה להרוס לו?
רוב הרופאים יגידו לך דברים דומים.
האינדיקציה להאם הילד סובל בגיל כזה היא קשה לאבחנהבאורות
אישית אני יודעת על עצמי שברגע שיש לי חום אני מרגישה פשוט רע, אבל לא תמיד יראו את זה עלי מבחוץ. למה לתת לילד שלי לסבול כשאני יודעת כמה אני סובלת באותו מצב?
אני לא אומרת לתת מורידי חום על חום 38, אבל מבחינתי ברגע שזה מעל זה אני נותנת, אלא אם יש מחלה של כמה ימים וזה אומר לתת בלי הפסקה, אז אני מחכה קצת בין מנה למנה. אבל ככה בדיוק אני עם עצמי גם.
יש הבדל מאוד גדול בין ילדים למבוגריםבת 30
גם כשלי יש חום 38 אני מרגישה זוועה. אבל אצל ילדים החום באופן טבעי מטפס גבוה יותר.
אני לא אומרת להתעלל בילד.
אבל אם ילד ישן, יונק, שותה, רגוע, כנראה שהוא לא סובל
יש כאן אימהות צעירות ולא מנוסות. לא להגיד לא לתת אקמולהיכונו
אף אחת כאן לא תיקח אחריות. ההוראה היא לתת לתינוק מ38.5
אני חושבת שצריך להבדיל בין הממלצה לתתבתי 123
שגם לדעתי בגיל כזה קטן זה ממש חובה כי קשה להבין אין הילד מרגיש והמדד לתפקוד הילד הוא כשיורד החום וככה אפשר לדעת מה מצבו.
לבין העובדה שהחום בפני עצמו הוא לא מסוכן
לא מבינה אותך.בת 30
אז אמא צעירה ולא מנוסה תיתן אקמול וגם כשהיא תהיה אמא בוגרת ומנוסה היא תמשיך לתת אקמול.
אין לי בעיה עם זה, באמת שכל אחת תעשה כרצונה.
אבל אמא צעירה ולא מנוסה יכולה גם לשמוע דעה רפואית (כן, זו דעה רפואית, לא משהו אלטרנטיבי הזוי) אחרת, ולבחור מה לעשות עם התינוק שלה.
אני חושבת שמי שכתבו שלא לתת אקמול,מוריה
אלה אימהות לא צעירות שיש להן קצת יותר ידע וניסיון.
תודה על המחמאהאפונה
אולי תפרטי מה הגיל והניסיון שלך שנוכל להשוות?

או לפחות מאיפה המידע שלך. את כותבת "ההוראה היא לתת" - הוראה ממי? באיזו סיטואציה?
אז למיטב הבנתי משככי כאבים ומורידי חום מטרתם הקלה. החום הוא לא מסוכן מתחת ל42° - ואם מתקרבים לשם כדאי מאד להתפנות למיון ואקמול זה לא הכיוון.
מעל 38.5° *אפשר* לתת אקמול כדי להרגיע את הילד (ואת האמא). מכאן ועד חוסר אחריות לא לתת?! נסחפת אחותי.
את לא רופאה אני מבינה. מה שכתבתי אמרה לי רופאההיכונו
ידועה מאוד בעלת ניסיון של שנים. ומה שאת כותבת זה חוסר אחריות. שלא נדע על אף אחד מישראל את מצפה שלא יעשו כלום עד 42 מעלות ואז רק יפנו למיון השם ירחם. אל תיקחי אחריות על עצמך. וכן ההוראה דאני מכירה וכל חברותיי והקהילה זה להוריד חום מ38.5 למען הילד וכן גם למען ההורים שירגיש טוב ויהיה חיוני. ועוד משהו אני בת 47 מספיק מבוגרת בשבילך?
אבל יש גם גישות אחרות של רופאים מוסמכים ומנוסיםבארץ אהבתיאחרונה
שמתי למטה קישור להרצאה על חום בילדים מפי רופא ילדים שנותנת הרבה מידע חשוב.
והנה עוד קישור מוסמך של כללית - חום גבוה אויב או ידיד | שירותי בריאות כללית
כתוב פה בפירוש (וגם בהרצאה שקישרתי אליה הרופא אומר אותו דבר) שחום מסוכן באמת ('חום ממאיר') הוא מ42 מעלות, ובמצבים רגילים של וירוס זה פשוט לא יקרה כי לגוף יש גם מנגנונים שמווסתים את עליית החום (זה כן יכול לקרות במצבים של פגיעת ראש או בזיהומים של רקמת המוח, או כשיש פגיעה מוחית מלכתחילה, ל"ע).
וגם פרכוסים בעקבות חום קורים בעיקר בגלל עליה מהירה של החום ולא בגלל גובה החום, וכשהילד בריא בלי מחלות רקע זה לא מסוכן בפני עצמו אלא רק מפחיד ולא נעים.
מה שכן חשוב להיזהר זה לא להפריז בשימוש במכשירים להורדת חום, כי זו סכנה הרבה יותר שכיחה.
אולי זה מקור יותר מוסמך ויותר משכנע..בארץ אהבתי

וזה לא איזה מרפא אלטרנטיבי, אלא רופא מוסמך לרפואת ילדים..
תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקהאחרונה
התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
שאחד מהם ילך לקחת?
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

וואי ממש!!!אין כמו טאטע!
כשהייתי מאושפזת בשבת זה היה חסר לי ממש. ולא היה מאיפה לקחת.זה ממש הצלה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

 

 

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

ומה שלומך?? איך עבר?אחת כמוניאחרונה
מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
איזה כיף! כמה מרגשהבוקר יעלהאחרונה

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחולים
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
לדעתיאורוש3

לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.

אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.

כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת. 

ברור שלא בלי מציאת חןסטודנטיתאמאאחרונה

אבל מציאת חן לא בהכרח אומרת פרפרים לדעתי.

אבל ברור לגמרי שלא בלי משיכה, מציאת חן, רגשות וכו'

בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקהאחרונה
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור

אולי יעניין אותך