ממליצה על הספר 'הזמנה לחתונה' של אוריאל וינברג.

הוא ממש מרחיב על העניין הזה.

מאיפה לך???

וזה יפה לראות איך אנשים לוקחים על עצמם עבודה נפשית כדי להיות ראויים לנישואין. בתור אישה , 

אני יכולה שאפשר לזרז את השידוך כאשר מבינים את הצרכים של האישה. אישה מוכנה להתפשר על הרבה דברים. 

אבל התחושה של גבר עם הקשבה לא שיפוטית וכבוד לצרכים , של רגישות לניואנסים דקים,

והתנצלות כאשר לא מדייקים, גורמת לי ולחברותי להתקשרות חזקה מאוד. גם אם דברים אחרים פחות. 

ולכן צריך לדעתי להתמקד בהתכוונות לשם. 

אי אפשר להגיע לנישואים מתוך תפיסה של האשמה כלפי הצד השני.

אני לא אוהבת שאנשים נורא לחוצים על זה, אבל אם רוצים להתחתן צריך לעשות עם זה משהו 

למה להניח שמועד החתונה המיועד שלך הוא לא השנה?

וברור שזה תלוי באדם עצמו בסוף. ברמה מסוימת. בדיוק כמו שאם תשב בבית ותחכה לפרנסה, לא תהיה לך פרנסה.

וגם לעשות הכל לא נכון ולהצליח.

אבל אם לא עושים *כלום*, הסיכוי להצליח הוא אפסי במקרה הטוב.

לחץ - אם הוא מועיל, אפשר להשתמש בו; אם הוא לא מועיל באמת עדיף להשתחרר ממנו.

אבל העובדה שיש דברים שלא תלויים בנו היא לא תירוץ למה לא לעשות מה שאנחנו יכולים. להיפך, כיון שיש דברים שלא תלויים בנו, כדאי להתאמץ יותר ממה שאנחנו חושבים שצריך

רוב ההשתדלות היא בתפילה

וגם אני לא פניתי לשדכנים בכלל , כמה שנים שאני בשידוכים

אבל ברגע שעליתי על איזה ישיבה שהבתי שכזה סגנון אני רוצה נרשמתי לשדכן של הישיבה, וזהו, שדכן אחד זה מספיק, בקגע שנרשמתי אליו קיבלתי הצעה אחרי כמה חודשים ואז פתאום אנשים אחרים הציעו לי הצעות

אבל עזוב, מי צריך הצעות?

צריך רק בן אדם אחד להתחתן איתו, ולא חייבים ערימות של הצעות בשביל זה

ויש כאלה שמכירים את עצמם ע'י תפילה

ןתפילה זה מעשה, וזה חלק מתהליך, ויש כאלה שזה התהליך שלהם

ויש כאלה שלא יודעים מה לעשות, כי העולם גדול עליהם והם רק יודעים להתפלל, וזה לא רק בכלל אז נא לא לזלזל

הוא צריך למצוא את אשתו, הוא צריך לחזר אחריה

זה המצווה שלו

בנות בכלל לא חייבות להתחתן אז בטח שלא לעשות את המקסימום 

זאת לא "מצוה" במובן הרגיל, אבל חז"ל ראו את זה כמקור שמטיל אחריות גם על נשים בענייני ישוב העולם על ידי פריה ורביה.

וחוץ מזה, גם גבר יוצא ידי חובה בבן ובת, ובכל זאת חז"ל הדריכו להרבות

וחוץ מכל זה, מאד מטריד אותי אם מישהו רוצה להתחתן רק בגלל שיש מצוה

ברור שכל דבר בעולם צריך שילוב של עשייה וברכת שמיים. אי אפשר בלי סיעתא דישמיא.

וכמו כל תחום, מציאת עבודה, ילדים, בריאות.. וכו'. יש אנשים שהשקיעו בבריאות ועדיין חולים ולהיפך.

אבל אדם מצווה על השתדלות שלו במיוחד כשמדובר במצווה חשובה כמו חתונה.

ה' ציווה את כולם להתחתן אז כמו כל מצווה שאתה מנסה ככל יכולתך לקיים

אז גם על מצוות החתונה צריך להתאמץ כדי לקיים.

זה לא אומר שזה קל, בכלל לא..

זה לא אומר שאסור לנוח ולהתמלא.. אבל יש המון מה לעשות.

להגיע להצעות טובות, להתנהל נכון בדייטים וכו'..

כמו שלא נחכה שתגיע לנו פרנסה.. אלא נחפש בעוד מקומות ודרכים.

וכמו שזוג שאין לו ילדים נעזר מאוד ברפואה ולרוב זוכה להביא ילדים.

ככה גם בחתונה. זו אמונה גדולה גדולה להמשיך ולחשוב על עוד דרך להתחתן ולא להתייאש !

זו אמונה גדולה לעשות עבודה אישית בשביל להתחתן!

כי זו אמונה גדולה בטוב ה', זו התמסרות לרצונו שנתחתן,

ככה נוכל לעבוד אותו ולגדל עוד דורות שיעבדו אותו. ובכלל נזרז את הגאולה!

בעז"ה הרבה כוחות ושמחה לתקופה הזו ושכולם יצמחו מתוך האתגר הזה!

פעם היה יותר פשוט להתחתן. ובאמת הרוב המוחלט התחתן.

היום זה דור גדול של גאולה ולכן הדור מחפש חיפוש יותר עמוק ושלם בקשר.

אז זה יותר מורכב מפעם..

אבל גם היום יש הרבה מה לעשות כדי להתחתן. 

למרות שזה מאתגר מאוד גם בדור שלנו יש מצווה להתחתן.

המזל הוא שכמו שה' יודע להיות, גם לזה הוא דאג..

והוא ברא בדור שלנו מודעות ורצון גדול לעבודה פנימית ועמוקה

וגם הרבה דרכים שעוזרות להגיע לזוגיות מיוחדת כזו

והשילוב הזה של המודעות, הרצון והכלים

יוביל בעז"ה לאט לאט ליותר חתונות 

ולזוגיות עם חיבור הרבה יותר חזק ושלם!

ובעז"ה מתפללת שכולם יזכו למצוא את בן הזוג ולבנות איתו קשר עמוק ואוהב!

כשאני רואה חברות וקרובות איכותיות שכ"כ רוצות אני כואבת איתן ממש.

אני מאמינה שה' נותן לכל אחד אתגרים ומתנות.

כמו בכל תחום..

כדי להתחתן לא צריך להיות שלם לגמרי.

עובדים ומתקדמים כל החיים..

אני כן מאמינה שאם ה' ציווה להתחתן אז אדם צריך לעשות השתדלות

כמובן שצריך אמונה שבלי ברכת שמיים אי אפשר.

אני חושבת שכמו שמי שלא מצא עבודה, ומי שחולה וכו'..

בד"כ לא ישב ויחכה שיסתדר..

ככה גם מי שלא מצא את זיווגו 

כדאי וטוב שיפעל בשביל להתחתן

ובעז"ה יראה ברכה בהשתדלות הגדולה.

ובעז"ה אני מאמינה ומתפללת שמי שישתדל בעז"ה יצליח למצוא.

בהצלחה לכולם!

אתה מוצא הסברים דתיים לתסכול שלך.

במקום לתרץ את התסכול ולנסות להסביר למה הוא הגיוני תנסה לצעוד בעבר למטרה כמה שיותר שאתה יכול.

לתרץ תירוצים "ככה נגזר עלי" לא יעזור לך בשום דבר.

קח אחריות. תהיה גבר.

חשבתי לפנות זמן כדי לכתוב את המסר הזה.

אני רואה שמישהו הספיק לכתוב אותו, אולי לא בסגנון שאני רציתי, אבל המסר חשוב.

אם מישהו לא מרוצה מהסגנון, שישב בבית עם עצמו ויחשוב על ניסוח שמתאים לו ושאומר אותו דבר.

בהצלחה

שני אפשרויות מוליד התסכול -

אפשרות אחת - יאוש. אפשרות זו מולידה בריחה מאחריות.

אפשרות שנייה - להרגע. להבין שהחיים הם לא 'תוכנית כבקשתך' (בשכל קל להבין את זה, ברגש קשה לקבל את זה). להמשיך בעוז ובגבורה.

אין אמצע בין השתיים זה או פה או פה.

יש הבדל בין להיות מחובר לעצמך ולכאוב לבין להיות מיואש ומתוסכל. זה הבדל של שמיים וארץ. ממש.

יש כנראה כאלה מאיתנו שנידונו להתחתן מאוחר, אבל אנחנו לא יודעים אם אלה אנחנו או לא.

מה שבטוח שכל אחד צריך לעשות את מקסימום המאמצים להתחתן.

בסדר לא בגיל 20, אבל בטח כבר בסביבות 24.

בתור אחת שהתחתנה מאוד מאוחר, ממליצה מאוד להשתדל מאוד מאוד בגיל צעיר

באמת. תודה ממש על זה.

אני לא יודעת בדיוק את התשובות לשאלה המרכזית ששאלת (אולי אפשר לדון בזה יותר מאשר תשובה ממש)

נשמע שהקושי הוא פשוט הלא נודע בעניין גורלי כל כך. לא יודע למה לצפות אם בכלל לצפות.

זה לסמוך על הקב"ה בתהליך הזה. שיא הקשה.

אני החלטתי בעניין שאני עושה בלי נדר מינימום השתדלות (גם לפי החשק והרצון) ויותר השתדלות רוחנית.

ולהשתדל להגיד כל יום תודה על זה שעדיין לא מצאתי... 

אבל אחד לא מבטיח לנו שהתיקון הטוב בשבילנו הוא דווקא מה שגורם לנו אושר. 

יש כאלה שכן ויש כאלה שלא.

עובדה שיש אנשים שנהיים חולה, שנולדים עם פגם כזה או אחר ועוד. שבוודאי הם לא היו רוצים בזה..

אני גם לא מאמינה במילה צרות... 

אבל להאשים את הקב"ה זה באמת לא הדרך. מה שכן זה נובע מתוך כאב וצער עמוק. אפשר להבין את זה.

יש מצבים בחיים שאתה כל כך לא מבין מה נפל עליך שאתה פשוט פונה לקב"ה ... גם אם מעט בתסכול...

בתור רווק יחסית מבוגר בעצמי...

במסכת פסחים נאמר "א"ר יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא".

זהו ניסיון קשה, אבל לחשוב איזה קידוש השם זה בדור פרוץ זה, בו החטאים נמצאים בהישג יד ממש, שרווק מבוגר נשאר נאמן לה' ולתורתו ולא חוטא.

הידיעה הזאת ממש ממתיקה לי את הקושי, היא נותנת משמעות לקושי.

אני אוהב לחשוב על עצמי בתור חייל ב"יחידת עילית" של השי"ת (כמובן, עם שאיפה לצאת מהיחידה הזאת מתישהו ).

ובוודאי ובוודאי שמצווה זו מחייבת מאמץ עילאי ותמידי לקיימה ולהחישה ככל הניתן (ומה שכלול ב"ככל הניתן" הזה הוא רב ועצום, וודאי שאין חייבים להינשא למי שאינו מתאים או אינה מתאימה רק כדי לקיימה, והדברים ידועים)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥