הייתי פה
בשעת לילה מאוחרת
נכנסת לכרטיס האישי שלי
בוהה בתגובות שהגבתי פה פעם
את המילים האלו שיצאו לי מהלב אל המקלדת
ושואלת את עצמי באמת?
זאת אני?
מי אני?
כמה זמן עבר
מציאות השתנתה
הכנרת ירדה עלתה
מאז ראיתי פה חיצים
מדם ליבי הפתוח
מה חשבתי אז
ואיך היום הכל שונה
קליפות התקלפו
אולי סתם התחלפו
אומרים שאף פעם יהודי לא הולך אחורה
תמיד,מתקדמים
אבל למה אצלי זה לא מרגיש ככה?
למה מרגיש לי שמשהו התקלקל בתמימות
ואם אפשר בכלל לחזור אליה?
מרגישה מוזר לי עם עצמי
שמשהו לא כואב לי אפילו
לא נסדק בבכי על הנשמה שלי
שנחרכה
כבר לא תמימה
עברתי הרבה
חוררתי את עצמי בעוד כמה חורים
התעטפתי בבגדים אחרים
קצת פחות ארוכים ומסתירים
טיילתי
התנסיתי, חוויתי,
פגשתי בכל מיני טיפוסים
ואולי אני עכשיו קצת פחות מבוהלת
מכל מה שהגדרתי כ'שם' ו'בחוץ'
יצאתי לשם.
יש לי דרך חזרה?
באיזו דרך אני הולכת?
ומה אני מחפשת?
האם טעיתי?
איך אפשר לחזור להתקרב אליך ואליי בחזרה
להרגיש שוב קדושה?
למרות הכל ובגלל..
צריכה קצת עזרה
מי יכול?




שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 