סבלתי ככה עם 2 הילדים הראשונים כשלקחתי סרזט, קיבלתי פרוגסטרון וגינלית לחיזור הרירית ולא באמת עזר עד שעברתי לגלולות משולבות.

עם 2 הילדים הבאים לעומת זאת, לקחתי מיקרולוט שלמרבה ההפתעה היה מעולה! טבלתי מייד בתום משכב לידה והנקתי את הילדים שנה וחדשיים!

אם תרגישי שמיצית את כל האופציות, אני בכל אופן חושבת שהבעל קודם .

להנקה יש תחליף, לצרכיו של הבעל - לא.

זה לא אומר שתצטרכי להפסיק את ההנקה לגמרי אלא תוכלי לשלב עם תחליף , אבל את ובעלך תהיו רגועים ושפויים יותר.

נכון שאם זה אוכל לבעלי או אוכל לתינוק- התינוק קודם .

אבל כן, מה לעשות- יחסי אישות זה צורך של הגבר- פיזיולוגית.

אני יודעת שזאת אמירה נוראית בדור הפמיניזם וזה ממש לא פוליקטלי קורקט. אבל לא להגיד את זה, לא ישנה את העובדה שזה הטבע! ככה הקב"ה ברא את העולם!

ולצערי הרבה נשים לא מתייחסות לזה באופן הראוי...

בניגוד לאוכל לתינוק- שבאין הנקה, ניתן להשתמש בתחליף חלב,

לצורך בפורקן היצר הגברי אין תחליף. ( לפחות לא כזה שעולה בקנה אחד עם ההלכה- ואני עדינה מפאת כבוד האתר וגולשותיו)

אם גבר רוצה אוכל ולא בא לך להכין לו- הוא יכול להסתדר לבד

אם הוא רוצה לקיים יחסי אישות ו "לא בא לך" - הוא לא יכול להסתדר לבד!

כנשים דתיות אנחנו חייבות להיות מודעות לזה ולקבל החלטות בהתאם לנקודת המוצא הזו.

כואב לי לשמוע על נשים מהציבור שלנו ש"מייבשות" את הגברים שלהן מסיבות שאינן מוצדקות- ואני מדגישה מסיבות שאינן מוצדקות.

"לא מתחשק לי" "לא חסר לי כרגע" "אין לי ראש לזה"- זה סיבות שאינן מוצדקות.

לשחק אותה ישנות כשהוא מגיע או להגיד כל יומיים "אני לא מרגישה טוב" - זה בדיוק זה.

ואני לא מדברת על מקרים לא רגילים- כמו בעיות בזוגיות, בעל שלא יודע להתחשב באשתו , או גברים עם צרכים "לא נורמליים"

ואני כמובן כמובן לא מדברת על מצבים רפואיים המצריכים להימנע.

בהנחה שאין בעיה רפואית, וההייחסות לצורך הזה של הגבר אינה נובעת מ"רוע"- מה שאני לא מאמינה שקיים באף אחת מהנשים פה- אני רוצה להאמין שנשים פשוט לא יודעות שזהו צורך ולכן לא מתייחסות בהתאם.

אם יש לכן בנים, תחשבו אם הייתן רוצות שהם לא יקבלו אם צרכם וייובשו ללא סיבה מוצדקת.

כל הנ"ל מתייחס בעיניי לכל אישה שאכפת לה מהזוגיות- בלי קשר לשאלה של פותחת האשכול.

נקודתית לפותחת- 14!!!!!! שבועות זה המון! זמן לגבר נשוי "להתאפק"- אני יודעת, הייתי שם...

בשורה התחתונה- זה כן צורך זוגי, כי גבר מסופק הוא גבר רגוע, וגבר רגוע משפיע על זוגיות טובה יותר ובית שפוי יותר.

כל זה בלי קשר כמובן לצורך הבסיסי של שני בני הזוג במגע, בחיבוק . שאמור להשפיע על קבלת ההחלטה.

אני לא אומרת משהו שהוא לא נכון.

מציאותית זה הטבע- ככה נבראו הגברים , וזה שזה מרגיז אותך או זה שלא תכירי בזה , לא יגרום לטבע או למציאות להשתנות...

ואם בא לה פעם בחודשיים והא צריך פעם בשבוע, מי צריך טיפול במקרה הזה?

זה המהות של זוגיות- צריך להבין את הצרכים אחד של השני ולמצוא את הדרך לספק את הצרכים האלה מתוך רצון משותף.

אם גבר צריך! פעם בשבוע אבל לאשה "לא מתחשק" לספק לו את זה - זה לא "צורך שלה"- זה חוסר התחשבות בצרכיו שלו...

וגם ציינתי שאני לא מדברת על גבר עם צרכים לא נורמליים

אני מדברת על זה שזה יבוא מרצון 2 בני הזוג, ואם אשה היתה יודעת איך גבר חווה את זה ( צורך פיזיולוגי) לעומת איך אשה חווה את זה ( הנאה וצורך רגשי)

היא היתה רוצה את זה יותר - בהנחה שיש לה רגש לבעלה והיא רוצה שיהיה לו טוב ולא יהיה מתוסכל וממורמר.

היא היתה רוצה את זה יותר- אם היא היתה מודעת לכמה זה יכול לשפר את אהבתו ויחסו של בעלה אליה.

היא היתה רוצה את זה יותר - אם היא היתה יודעת איך הזוגיות והאוירה בבית תשתנה לטובה בעקבות זה

אני לא מדברת כרגע על מה הגבר צריך לעשות וכמה הוא צריך להתחשב

אני מדברת עלינו כנשים- שלפני שנקבל החלטה בקלות דעת על האם להענות לחיזוריו או לא, נשקול את כל הנ"ל...

לא מתייחסת אליהם כבהמות אלא כצורך.

זה שאנחנו צריכים לאכול למשל - לא הופך אותנו לבהמיים- זה צורך בסיסי של הגוף

ציינתי כבר שאני לא מדברת על מצבים רפואיים, גם נפשיים, ואני מתייחסת למקרים של זוגיות תקינה בה הבעל מודע למצב אשתו, ליכולותיה ומשתדל להתחשב בה גם כן.

ואני לא מדברת על מקרים שמצריכים טיפול, הן מצד הבעל והן מצד האישה.

אני מבקשת להפנות את תשומת לב הנשים, בעיקר הדתיות, לכך שמדובר בצורך ועל כן אין להתייחס לנושא בקלות דעת ולבטל את צרכיו של הגבר

ומשם ההבנה שלי על כך שזהו צורך.

הוא מספר לי על כך שבשיחות בין גברים, גברים מספרים על ייבוש - וזה נורא בעיניי.

אני לא מבקשת שתשנו מהאמת הפנימית שלכם אלא תשנו את האמת שלכם- כלומר, לפני קבלת החלטה תנסו לברר באמת צורך מול צורך- רצון מול רצון.

אם ההחלטה והסירוב לא יתקבלו בקלות דעת, זה לא אומר שתמיד תאמרו כן אבל כנראה שיהיה פחות לא...

וכמו שציינה התגובה התחתונה באשכול- כל זוג שיקבל החלטה משותפת בנושא זה.

אני לא חוזרת בי ממה שאמרתי לאורך כל האשכול בעניין התפיסה השגויה של נשים את הנושא- ואם הצלחתי לגרום למישהי אחת אפילו לשקול שוב לפני שתסרב ללא סיבה מוצדקת-- עשיתי את שלי...

ציינתי שכל הנושא לא מתייחס לפותחת האשכול אלא לכל אישה- ממש לא מדברת עליה אלא על התגובה "שנחרדה מדבריי" שכתבה מיואשת- רציתי להעלות את הנושא למודעות

שכל אחת תעשה חשבון נפש עם עצמה ותבדוק למה התייחסות באופן חלקי לדברים שכתבתי "מדליקים אותה" כל כך...

אם יש לך אומץ- דברי על זה עם בעלך בפתיחות

מאחלת לך זוגיות טובה!

ערב טוב לך...

הזוגיות שלי מעולה ברוך ה'!

וגם האהבה!

וגם יחסי האישות!

לילה טוב!

תצליחי לקרוא והבין את מה שכתבתי- את לא חייבת להסכים אבל יש פער גדול בין לא להסכים לבין להגיב בצורה כל כך אמוציונלית.

אם את לא מכירה או לא שמעת על נשים שמשתמשות בקיום יחסים כדרך להפעלת סנקציות על הבעל זה לא אומר שזה לא קיים.

ואם בעלך לא חווה צורך בפורקן מיני, זה לא אומר שזה לא קיים

ולרגע אחד לאורך כל האשכול לא עודדתי מצב בו אישה באמת לא יכולה- אבל עליה לתת לגבר כדי לספק את צורכו.

אבל שוב, את לא באמת מנסה לרדת לעומקם של דברים...

אם את חושבת שאת יודעת טוב יותר וטוב לך ככה ולבעלך טוב ככה- מעולה! 

אם יש נשים שקראו את האשכול הזה, וזיהו את עצמן בחלק מהסיטואציות וחושבות שהן יכולות לעשות יותר למען שלום בית- גם מעולה!

הדיון הזה לא יסתיים בזה שאני אסכים איתך וגם את לא חייבת להסכים איתי. לי טוב ככה, לך טוב אחרת...

לילה טוב ושבת שלום!

אני עדיין עומדת מאחורי האמירה הזו.

אצל אישה הצורך בקיום יחסים נובע ממקום של סיפוק מיני, הבעת אהבה, - בעיקר רגשי וכולל הנאה גופנית

אצל גבר מדובר בצורך פ י ז י ו ל ו ג י קודם כל! - ומשכך ראוי לתת על כך את הדעת וראוי שנשים יהיו מודעות לנושא.

אצל כל אחד התדירות משתנה, אבל נשים וגברים נבראו באופן שונה.

מהרבה בחינות, והנושא הזה הוא רק עוד דבר אחד בו אנחנו שונים.

זה לא אומר שאישה צריכה לבטל את רצונה בנושא ומחובתו של הגבר לספק לה את צרכיה.

זה לא אומר שיחסי אישות צריכים להתקיים כאשר צד אחד נהנה והשני סובל

אם את לא מצליחה להבין את מה שאני מנסה לומר, כנראה שהכל בסדר אצלכם ומעולם לא נתקלת במצבים של בעיות בזוגיות על הרקע הזה, אשרייך!

יש גם את הענין של אישה מורדת

אשה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת", ואיש המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו - מורד.

המושג "מורדת" מתייחס גם לאשה המסרבת לעשות את מלאכות הבית שהיא חייבת בהן.

אשה המורדת מתשמיש בלא טענה הוגנת יוצאת בגט בעל כורחה בלא כתובה.
בעל מורד באשתו בלא טענה הוגנת מוסיפים על כתובתה בכל שבוע שבעה דינרים, ואם תרצה האשה, כופים אותו להוציאה מיד ולשלם כתובתה ותוספת כתובתה.

הטענות הבאות אינן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
טענת "מאוס עלי".
מרדה כדי לצער את בעלה.
הבעל משחק בקוביא ומאבד מעותיו.

הטענות הבאות הן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
הבעל רוצה להעבירה על דת לשמש באיסור.
הלכה מבית בעלה מחמת קטטה ואינה רוצה לשוב אל ביתו עד שיקרא לה בעלה.
ברחה מבית בעלה מחמת שהוא מכה אותה.
בורחת מבעלה בגלל בעלי חובות שיש לו הרודפים אותו תדיר.

דבר ראשון יש  הבדל בין אישה שמסרבת לבעלה לבין אישה שמגבילה את בעלה בתדירות ולכן הטענות שהבאת בסוף לא מדברות על הגבלה בתדירות

מדובר פה על אישה שרוצה לצער את בעלה

נידה (אפילו במצב שיש לאישה מה לעשות)

חוסר חשק

הרגשה לא טובה

מצב רפואי

כל אלו לא נכללים כאן 

אלא אם להפסיק להניק כי ההנקה גורמת לכתמים ומכאן שאין יחסים.

ורציתיי גם לדייק למיואשת שאמרה שאין שום חובה לאישה לספק את בעלה.

אני גם לא מבינה את דקדוקי ההלכה בדיוק כשמדובר ביחסי אישות,הלוואי ונשים תדקדקנה ככה בכל מצווה.

ואני מדגישה שאישה לא אמורה לקיים יחסים כשאין לה חשק,או לעשות בכח. אבל להבין את הצד השני, לבוא לקראת/לטפל. ובעיניי לשים את צרכיו גם לפני האוכל (כולה אוכל) של התינוק.בהנחה וניסתה לטפלבכל דרך בכתמים,ואין מוצא,רק הפסקת הנקה.

וחשוב לי להוסיף,שלא ישתמע שאני לא מבינה את הצורך של ההנקה (כמה נלחמתי על זה),אבל לא ללכת עם ראש בקיר. ועם הרגשה של אני צודקת ואני לא מחוייבת לבעלי. הוא חייב לי "עונה"

זה יותר מזעזע בעיניי.

והוויכוח פה היה על המושג סיפוק הצרכים של הגבר

יחסים אמורים להיות הדדיים ובהחלט יש מצבים בחיים שזה לאר מתאפשר כמו כתמים וכד' זה לא לנצח

ואם אישה רוצה להפסיק הנקה או גלולות בשביל יחסי אישות וזה הדדי זה בסדר גמור אבל אם לה טוב  והיא חוששת שמה לבעלה יש צרכים שהיא לא יכולה לספק כרגע זה מנוגד להלכה כמו שמיואשת כתבה

ומקרים כאלו לא נכללים באישה מורדת (לפחות ברוב הקהילות המוכרות) 

מעניין לשאול רב

בעניינים האלו אנחנו הולכים לפי הרבנים שלנו  

מעניין מה הרב שלך יענה

תהיה "לא טהורה " חודשים כי היא רוצה להניק? ושבעלה יסתדר.

תמוה בעיניי מאוד. ננסה לברר.

אלא כי היא אחרעי לידה מניקה והחליטה למנוע היא עושה השתדלות להטהר ולא אוסרת את עצמה סתם זו תקופה שחולפת והרבה פעמים יש לה פתרונות או לפחות משתדלים בזה

השאלות האלו רצות אצל רבנים כל הזמן ובחיים לא שמעתי שרב אמר שזה בעייתי מבחינה הלכתית 

ברור לי שאם זה משהו שחולף,אז צרך "לעבור " את זה,וזה יסתדר

14 שבועות זה המון!!! כשאני מחכה שבועיים זה ממש קשה לי

והיא כתבה שהיא צריכה לבחור בינה לבין בעלה. לי השתמע שהיא צריכה להפסיק להניק בכדי שהכתמים יפסקו.

אני אישית מכירה מישהי שהפסיקה הנקה בגלל זה

הבעל בזמנים שהאישה לא יכולה או לא רוצה זה מנוגד להלכה

לפי ההלכה הבעל הוא זה שחייב לאישה ולא להפיך

האישה מצדה כמובן עוזרת לבעל במצוות פרו ורוו ועונה ובלי שיתוף  הפעולה שלה תתבטל המצווה אבל לא מדובר על מקרים כאלה

וגם קצת מיואשת מזה שלא מבינים אותי...

אבל להתעלם לחלוטין מעניין "זרע לבטלה" ולהתייחס רק לעונה ולפרו ורבו זה לטמון את הראש בחול.

זה מנוגד להלכה,אפילו לאשתו

אבל אם זה כשאישה משתמשת בזה בכדי להעניש אותו,או כשהיא כלל לא מתחשבת בצרכיו, עוברת על "בין אדם לחברו", אפילו שלא מחויבת לו

מרגישה שממש גלשנו מהנושא שהפותחת כתבה, כולנו מסכימות שכל אחד צריך לבוא לקראת השני ולדבר על זה ולהתחשב.המחלוקת על הניסוח.

שמעתי על כמה נשים שמשתמשות ביחסים כדרך להעניש את הבעל/לפצות אותו/לסחוט ממנו דברים/או שסתם לא "שמות" עליו. ולדעתי לזה התכוונה "שוב באביב"

נסיים בברכת לילה טוב

נמאס לי

וכן, רק השבוע שמעתי על מקרה שאישה "סחטה" את בעלה ככה - זה זעזע אותי ברמות והבנתי שהרבה נשים פשוט לא מתייחסות לנושא בכובד הראש הראוי.

לילה טוב!

שאין עליהם ויכוח וגם אין להם קשר לא למקרה המדובר ולא על למושג המדובר

גם רגיש גם חשוב

גם לאישה בתוך ביתה וגם לנשים שלא מכירות את ההלכה היפה 

דבר ראשון חשוב באמת לדעת שדעת התורה מנוגדת למה שאמרה וכמו שרשמת החובה היא על הבל כלפי אישתו ולא להפיך

תחשבו שקוראות פה גם נשים לא דתיות וה' ישמור מה הן חושבון עלנו כשקוראות מילים כאלו

רק מתקנת אותך בקשר לגור אצלם הגישה היא פרישות (כמובן מדברת על אידיאל התקנות שלהם ) ובטח לא מספקים את עצמם אצל האישה האידיאולגיה שלהם היא כבייכול גם של הגבר וגם של האישה לכן אין פה בעייה הלכתית כביכול

זרמים אחרים יצאו נגדם מהסיבה שהגישה הזו לא מתאימה לדורנו ויכולים להגיע לאיסורים הלכתיים ושלא נדבר על המצב הנפשי של הזוג

יש פה בהחלט עניין הלכתי, וזה שנשים שאינן דתיות עלולות להסתכל על זה בצורה מעוותת- לא אמור לשנות את ההתייחסות שלנו להלכה.

כדתיות אנחנו עושות עוד דברים שלא תמיד "נחשבים" בעיני מי שלא דתיים.

במקרה הזה בעיניי פמיניזם מתנגש עם טובת הזוגיות ויש קשר מובהק בין עליית הפמיניזם לעלייה בגירושין-- ייתכן שזה אחד מהגורמים

שאם לגבר יש צורך חזק במין הוא הופך לבהמי.

ברור שהוא יכול להתאפק,הוא בן אדם ולא בהמה. אבל הוא גם לא מלאך

וכמו שאמרת יש את דרך האמצע. כל אחד בא לקראת השני

משתמשים בזה בד"כ בחישובים כלכליים.

מאמינה שגם בנושא האישות כל אחד ואחת ימקם את האישות בעמודה אחרת בטבלה.

חלק ב"רוצה" חלק ב"צריך" וחלק ב "מוכרח"

וברור שזה אינדיודואלי, וברור שיש זוגות שאצלם זה הפוך.

וברור שקיום יחסים לא אמור לכלול רק "פורקן יצר" אלא ביטוי לאהבה בין בני הזוג

וכל מי שבחרה לאורך השרשור להתעלם מכל הנאמר וכל ההסתייגויות ולהתייחס רק למילה או משפט בודדים- שתנסה להתעלות מעל הדברים שהיא לא מסכימה איתי לגביהם ולקחת לתשומת ליבה את הדברים שאולי כן רלוונטיים אליה.

עיקר ההצפה שלי את הנושא נובעת מכך שיש מידי הרבה נשים שבקלות מדי וללא סיבה אמיתית מתעלמות מחיזורי הגבר ונותנות לו "להתבשל" עם עצמו.

לצערי זה נפוץ יותר מאשר המקרה ההפוך של אשה שרוצה יותר מהגבר.

גם אם זה רק "רוצה" ולא "צריך" - אם הניסוח הזה הוא היחיד שמפריע לכן, עדיין יש עניין של התחשבות הדדית בין בני הזוג.

על זה שזה לא משנה איזה צד רוצה,אם זה הגבר או האישה,ובחרת להתעלם מזה.

בגדול מסכימה עם רוב מה שרשמת

למרות שלא הגבתלי

הוא גם בעבור זה

ברור שיש גם נשים שרוצות יותר,גם יש תקופות שהיא רוצה יותר ותקופות שהוא רוצה יותר.

ועל כל פער בזוגיות צריך לדבר, אך לא תמיד אחד הצדדים מבין לעומק את מה שהשני אומר לו.

גבר מקיים בגלל שרוצה, אבל הוא גם צריך פיזית-אולי לא כל שבוע,אבל כשאשתו עם כתמים בגלל הנקה,ואומרת לבעלה זה הצורך שלי ושל התינוק,וזה בא לפניך. זה בעייתי מאוד!

את אומרת את מה שאני מנסה להגיד רק בניסוח הרבה יותר טוב! אני צריכה ללמוד ממך...

אדם קרוב אצל עצמו... ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות

יכול להיות שהראייה שלי היא סובייקטיבית ומתייחסת לסוג הזוגיות שאני מכירה מקרוב ולכן לא ניסחתי נכון ולא הבאתי לידי ביטוי גם סוגים אחרים של זוגיות.

קבלי את התנצלותי!

מה כ"כ מפחיד במילה "צורך"? אצל גבר צורך ביחסים הוא לא רק גשמי. הוא גשמי ורגשי ביחד.

גם לנשים יש צורך באינטימיות, אצלה זה אולי מתבטא קצת אחרת,לפעמים  

הבנתי אותך

אבל תסכימי איתי שזה יותר מסתם רצון של "אני רוצה גלידה" וגם אם לא יתנו לי, הרצון הזה יעבור אחרי שעה.

הרצון ליחסים לא עובר,להיפך הוא מתגבר

השאלה לגבי השרשור פה

מה לדעת כל זוג רצון חזק יותר, הנקה או רצון לקירבה מצד הבעל וגם האישה

לחלק נראה יותר הגיוני לוותר על קירבה ולמיעוט לוותר על ההנקה

אני הסכמתי על ויתור ההנקה ,ואם הייתן יודעות כמה נלחמתי על הנקה-וזה ועוד איך פגע לי בזוגיות, וגם כשבעלי הסביר לי ,שמעתי ולא הפנמתי.

לכן אני לא מבינה את ההצטדקויות פה של הלכה וכו.

אכלתי הרבה קש על זה

אז לא הבנתי את זה,היום כן

אבל גם הגברים החזקים ביותר נתקלו ב "קרי לילה"

חבל לי שבמקום שנשים יקחו לתשומת ליבם וינסו ללמוד על מה שהן לא מבינות בעולמם של גברים, הן "נעלבות" ומתבצרות בעמדתן (לא מדברת עלייך אלא על תגובות אחרות באשכול) לפני הנזק שהן גורמות לגבר שלהן, הן גורמות נזק לעצמן...

משביעו רעב ומרעיבו שבע- מתפקידו של הגבר להתמודד עם זה ועם עצמו ו "להרעיב את עצמו" - לא תפקידה של האישה להרעיב אותו

שוב, לא מדברת על מצב רפואי, נפשי, הלכתי.

הנקה היא לא פיקוח נפש ויש לה תחליף- ואני אומרת את זה בתור חובבת הנקה מושבעת!

עיקר הדיון לא נסוב בהכרח על ההחלטה להפסיק את ההנקה אלא עקרונית על ההתייחסות הנפוצה של נשים לנושא.

באופן אישי, אני חסידת הנקה מושבעת ואת שני האחרונים שלי הצלחתי להניק שנה וחודשיים .

גם אצל שני הגדולים כשעברתי לגלולות משולבות לצורך הזוגיות וההנקה פחתה- עדיין הצלחתי למשוך עם הנקה חלקית.

ובכל זאת יש היום תחליפי הנקה מצוינים ( שלא יהיו נקיפות מצפון לאלה שלא מניקות מסיבות שונות)

מפחדת מהצל של עצמה.

יש מלא עיצות, כמו להחליף סוג כדור, לתת 2 ביום, להוסיף פרימולוט, לקחת 2 ביום בפערים של 12 שעות.

אולי תתיעצי עם מכון פועה על רופא/ה שהם ממליצים בנושא הזה.

בכלל בכלל לא קשור לפגיעה בפוריות!!

העניין עם הורמונים כאלה הוא השאלה אם יש סיכון בזמן שלוקחים אותם.

אחרי שמפסיקים יכול לקחת קצת זמן אבל הם נעלמים מהגוף יחד עם השפעותיהם הטובות או הרעות. לא שמעתי שגלולות מסוג כלשהוא יכולות לעשות נזק בלתי הפיך.

(דווקא דברים מכניים כמו התקן עלולים לעשות נזק למי שחשופה לזיהומים, למשל. נפוץ יותר אצל מי שמחליפה בני זוג בתדירות גבוהה. או נזק מניקוב הרחם, מה שהיה קורה לפעמים עם ההתקנים הישנים. או נזק לרירית).

אני לא יודעת מה בדיוק הבעיתיות בשתי גלולות ביום, רק יודעת שניסיתי לפני כמה שנים, כשהיה רלוונטי, ופשוט הרגשתי עם זה זוועה. לא הייתי מסוגלת יותר משבוע. אבל זה אישי ואת יכולה לנסות.

המון פרוגסטרון עלול לגרום לאגירת נוזלים ואצל חלק גם להשמנה (אצלי למשל..). ויש עוד כל מיני תופעות לוואי. אבל את יכולה לנסות לתקופה, אולי זה יעזור וירגיע את המערכת ואחכ תוכלי להוריד מינון בחזרה.

בכל אופן אין לך מה לפחד על הפוריות.

3 וחצי חודשים לקח לי להיטהר! 

כשהגענו למצב שמרוב ריחוק כבר התחלנו לחטוא קצת במגע.. שוחחתי עם מכון פועה והחלטנו על טבעת נוברינג,

נכון זה עלול לפגוע בהנקה, נכון זה משנה את טעם החלב..

אבל יותר חשוב הזוגיות שלי עם בעלי, ולהגביר את החלב יש עוד הרבה דרכים

ממליצה לך לקחת טבעת נוברינג ובמקביל לקחת כדורי חילבה של אלטמן- ללא ריח. מנסיון זה מאוווד מרבה את החלב (תקחי לפחות 3 ביום)

אני הנקתי עם טבעת עד גיל 9 חודשים! והיה לי המון חלב!

ניסית להשתמש בחומר סיכה?

גם אני נחשבת מאוד  יבשה למטה וכשאני מצפה את הטבעת בחומר היא ממש מחליקה פניה.

ובהוראת רב- לפני כל בדיקה אני מורחת הרבה חומר סיכה, ממתינה 5 דקות ואז רק בודקת.

בלי החומר כל הכנסה של עד בדיקה פוצעת אותי.

וכמובן גם כשאני מכניסה טבעת.

וברוך ה עם כל הרגישות אני ממש נהנית מהשימוש בטבעת!

ממליצה לך לנסות, זה הציל לי את הזוגיות בלידה הראשונה!

זה היה חלק מההדרכה שקיבלתי אצל מדריכת הכלות לפני החתונה , ואני מודה לה על כך בליבי כל יום ויום מחדש!

נכון שהמצפון שלנו עובד שעות נוספות כשמדובר בילדים, וטבעי לנו יותר לדאוג קודם להם.

אבל צריך להתייחס לכל מקרה לגופו ולקול בכובד ראש טובתו של מי קודמת.

בסופו של דבר, הילדים בחזקתנו עד גיל מסוים ואז "על כן יעזוב איש את אביו ואימו"

ועם הבעל אנחנו נזדקן

חשוב לשים את הזוגיות במקום הראשון  כי זה מה שיששאר לנו בסוף.

מכירה לצערי הרבה זוגות שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא הילדים- וכשהילדים גדלים נשאר רק הזוג- בלי כבוד הדדי, דאגה הדדית, יחס ואהבה.

מה עדיף? ילד שמקבל את האוכל הכי טוב,אבל יש לו תחליף סביר

או בעל ואישה מתוסכלים,. וכל פעם שהם רוצים עוד ילד, לבעל יש תסביך ענק עם זה.

יש נשים ששמות הנקה בראש סדר העדיפויות לפני הבעל,וזה לא נקרא לשים את התינוק לפני הבעל,אלא את ההנקה. כי תינוק מסתדר גם עם תחליף.

ואני מתכוונת רק במצבים שההנקה קשה לאמא,גורמת לה לתסכול ותסביכים,גורמת לדימומים ולחוסר חשק קיצוני.

וכל אחת תעשה כראות עיניה

בהצלחה

אחרי שהתחיל דימום כלום לא עזר

גם אני לא רציתי התקן,בסוף עשיתי ואני מרוצה עד הגג. 

שמתי גניפיקס, שידוע שיש לו הרבה פחות תופעות מהתקני נחושת אחרים,היו לי 3-4 ימי הסתגלות,וזהו!!!!!

3-4 מחזורים כבדים בהרבה מהרגיל,ומחודש לחודש זה התמעט,וכיום המחזור רגיל.

מאוד ממליצה עליו

למה שיסדר? אין לו השפעה הורמונלית

גם אני פוליציסטית,פעם היו לי מחזורים אחת להמון זמנים,מלידה ללידה הפער מתקטן.אבל זה עדיין לא שבועיים שבועיים

אם לא בא לך לענות,תתעלמי

את לא מרגישה השפעות מסרזט על מצב רוח וחשק?

עליי זה השפיע מאוד מאוד!! מעבר לדימומים שהסרזט עשה לי,שמתי התקן בעיקר בגלל ההשפעות ההורמונליות הנוראיות שלו

תשני טוב במידת האפשר

15-16 שבועות בלי כיוון לסוף... ואז החלטתי -בשיתוף עם בעלי, שבין השאר גם מאוד מתמצא (וזה אנדרסטיטמנט) ואני לא אפרט מחשש לאאוטינג. שאני מפסיקה גלולות לגמרי, למרות שהייתי אחרי קיסרי מורכב. ולא רציתי התקן (מכל הסיבות...) ומבחינת הבריאות שלי כאמא ועל מנת למנוע הריון השתמשנו במקלוני ביוץ ובדיקות א.ס כשהיה אפשר.

ולפני שתזרקו עלי עגבניות, תדעו שלקחנו בחשבון את זה שזה לא 100 % , אבל השארנו "קצת" מקום לתפילות ולהבנה שמה שהקב"ה יעשה לנו , הכל לטובה. ובכל מקרה הוא זה שיעשה לנו הריון בין אם נעשה X או Y.

לזוגיות שלום וגם להנקה. והוא כמעט בן שנה.

אני אוהבת את הגישה הטבעית

ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי

לא מפריע לי ללדת במקום נוצרי

אבל-

כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרה חירום

כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה

אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה

כל הנל היה נכון לפני 7 שנים...

אולי זה השתנה

נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם? 

זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...

גם אם זה כשר...

יש אפשרויות סבירות יותר

נישט שייך

ככה אומרים, לא? 

כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.

אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה 

בשני המבנים האלה יש נזירות

שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות

האווירה נוצרית, לא?

בשתיהן  אממממ 'עוזרים' לאנשים

מן הסתם.

אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.

באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.

אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.

פה בארץ ישראל

בעיניי, האוירה אחרת

וממילא

ללדת במקום יהודי זה טבעי לנו

עם אוירה אחרת , "שלנו"

אז לא מובן לי למה ללכת ל'שם'? 

אבל אסביר

יש סיבות שבשלן ייתכן שלאשה יהיה טוב יותר ללדת שם.

גם אותי מרתיע הסוג של הצוות

אגב, הבנתי שרוב הצוות שם מוסלמי. לא בטוח שזה יותר טוב, אבל בטח לא נזירות וכדו'.

אבל נשמע שיש שם ערך מוסף משמעותי על בתי החולים האחרים בסביבה. 

רק תהיתי לגבי שתי הנקודות

גם האוירה במקום

ואם לא היה מובן

אז גם מענה רפואי מתאים, במידה וצריך.

אין לי מושג מה הולך שם

אישית

רק לשמוע על נוצרים עושה לי רע

לא שמוסלמים יותר טובים...

אבל שוין.

בכל מקרה, גם מבחינתי זה לא נשמע כמו אופציה שהייתי שוקלת, למרות שאני כן בעד לידה טבעית ככל האפשר.

ואיך אפשר למשל, לסמוך על הכשרות של האוכל שמגישים שם? 

ומה עושים בשבת? 

שאנחנו לא צריכות להתמודד עם השאלות האלו בדרך כלל.

אבל בחו"ל אני מניחה שכל אישה שצריכה ללדת צריכה לדאוג לעניין כשרות האוכל בבי"ח. ופוגשת צלבים על אחיות נוצריות או בהזדמנויות אחרות.

ונכון שגם אני הייתי מנסה להתחמק מזה כל עוד אפשר. אבל עדיין צריך להיזהר מלטעון שזה אסור.

אני לא מספיק בקיאה בהלכות ע"ז, אז לא רוצה לכתוב דברים בלי ביסוס והיכרות עם ההלכות כמו שצריך, אבל לכנסייה יש איסור הלכתי להיכנס. ללדת בבי"ח שבו יש נזירות עם צלבים - אין איסור, גם אם זה לא משהו שהיינו בוחרות לעשות, כשיש אופציה אחרת.

דווקא לגבי שבת זה נשמע לי יותר פשוט - כי לא צריך לדאוג לחילול שבת של הצוות. ולא חסרות 'גויות של שבת' למקרה הצורך.... (כמובן זו לא סיבה ללכת ללדת שם, אבל רק מתייחסת לשאלה שלך...)

הם נותנים להזמין אוכל מבתי עסק בירושלים 

זה באמת מסובך וגם לא נעים

הלוואי היה בית חולים יהודי בגישה

פגשתי מישהי שדודה שלה שהייתה הדולה שלה יילדה אותה שם בעצמה

יש שם אופציות שאין בשום מקום אחר לטבעי, פרטיות, כבוד ליולדת ועוד

ממש באסה שהם נוצרים

גם לי יש קולגה שהולכת עם צלב, וזה לא אומר שאסור לי לעבוד איתה. זה שיש אנשים עם צלב לא הופך את זה למקום עבודה זרה, זה סה"כ בית יולדות. ובהרבה בתי חולים יש אחיות נוצריות.

כל השאלות אח''כ הם שאלות ספציפיות ופתירות למי שחשובה לה הגישה שם.

שוב, באופן אישי אני חושבת שעדיף לא ללכת למקום שמוגדר כנוצרי, במיוחד שאנחנו בארץ ישראל.

אבל עדיין, חשוב להדגיש שזה בית יולדות ולא כנסיה ואין איסור להכנס לשם.

ויש מקומות שזה דווקא מוכר, הם מפורסמים בגישה שלהם...

צוות שהוא לא יהודי כמו מקום שמנוהל ע"י נוצרים בהגדרה.

שהלך להוציא ילדים מהמנזר...

סליחה ממש מהפותחת @אחת כמונישככה אני לוקחת את השרשור

אבל זה מציאות שאני לא שומעת עליה הרבה (הבית חולים הזה, איפה הוא ממוקם ?)

ובגלל האסוציאציה שעלתה לי

זה ממש מעורר לי מחשבות שכנגד... 

דרך אגב, הוא ממוקם בשייח ג'ראח, שזה גם לא הכי סימפטי...

מעניין

לא מוכר. 

ולא נפגעת מזה. הכל בסדר.

ועל אף שברור לי שהלכתית זה לא בעייתי כמו כנסיה, זו באמת הרגשה לא טובה

ובעיקר מזדהה עם @עכבר בלוטוס שכתבה, שחבל שאין מקום עם גישה כזו בניהול יהודי

ממש לא קשור ולא מתאים.

נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)

לא יודעת..

אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.

אז שם נראה ההיפך לצד השני.

זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת

מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.

רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור

תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו

גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת

מי שרוצה שינקה בעצמו

ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל

הריון זה עבודה בפני עצמה 

אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂

הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.

ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית

של חרדה ואובססיה 

גם בלי להשתגע

אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה

אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום

ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג

וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום

אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.

ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח

ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)

אז לא תמיד זה קשור להפרעה

יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה

וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.

לחג

וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר

יש עכשיו קצת שמש

נראלי שאפשרי לכבס

ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..

יש עוד שבוע עד שם

אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.

זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.

יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה

כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.

אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.

וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ

כי מבחינתי לא לכבס בכלל זה לא ריאלי

מה גם שבגדים שהם לצורך מועד מותר לכבס לפי חלק מהדעות

לי זה מספיק. יש יותר מדי החג הזה ממה להילחץ כדי שגם הכביסה המלוכלכת בחג תשב לי על הראש

אני גם ככה

הכי גרוע נכבס או נקנה חדש בחול המועד 

ועושה להם טוב

אני פחות מתחברת לזה

וסתם אוהבת ארונות מסודרים גם במהלך השנה אז לא נכנסת ללופ הזה בערב פסח

אז הם מעדיפים לעבוד קשה עכשיו.

יש דברים שחשוב לעשות מידי פעם

וזה יושב בראש כזה שלא נורא נחכה כבר לערב פסח...

זה קרה לי השנה עם כל מיני דברים

אבל בעקבות המצב צמצמתי את הרשימה ממש ועושה רק 2-3 דברים שממש אי אפשר לדחות יותר השאר נעשה בנחת אחרי פסח

וברור שיש בזה משהו שיצא מפרופורציה

אבל ככה זה בהרבה חגים

בפורים והמשלוחי מנות

בשבועות והמאכלי חלב

וכן הלאה

כל אחד צריך לבחור לעשות מה שטוב ומתאים לו

זה בדכ לא בא מאיזה הפרעה או בעיה

פשוט נסחפים ומושפעים ממה שקורה בחוץ ולאט לאט נהפך לנורמה

אני ממש במאבק עם עצמי לא לעשות השנה דברים שהנה מהתוצאה ואסבול מהדרך

לפעמים מצליחה לפעמים מתבלבלת....😬

מרגיע אותם,עושה להם טוב

לק"י

אבל לא בכל מצב....

הלוואי והייתי אוהבת את זה יותר.

שינקה בעצמו

זה לא אמור להפריע לך

אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל

ואני על הארונות של הכלים

זהו

שכל אחד יעשה כשמסתדר לו

כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.

נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!

אז אל תוסיף דברים לרשימה!

תתמקד במה שחייבים וזהו!

ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!

דבר כזה לרשימה

וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!

וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)

ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...

שיש עוד זמן ושיהיה בנחת

אולי קשה לו עם זה שהכל עליו

אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו

אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק

תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים

במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות

והוא לא מתוסכל ממך אלא מהעומס האובייקטיבי שיש עליו בסיטואציה

תני לו את החופש לחשוב מה הוא עושה ואיך

ואת הכיף שבלהתלונן..

תחשבי איך היית מרגישה אם זה היה הפוך, נגיד אם בעלך היה חולה והכל עלייך- יכול להיות שהיית מתוסכלת, היית מעדיפה לקבוע בעצמך סדרי עדיפויות ומה נכון לעשות ומתי, והיתה לך זכות גם להתלונן על העומס.. לא?

ממנו..

ואת זה אין איך לפתור חוץ משיחה טובה...

אז ממש ממליצה לנסות בכל מאמץ.לפנות זמן ופניות ולדבר רגע איך את חווה ואיך הוא חווה את התקופה ומה אפשר לעשות אחד בשביל השני...

ונרגענו שנינו...

וב"ה התקדמנו מלא-

כאילו הוא בעיקר עבד אבל אני הייתי בשטח לדברים קטנים,
וראיתי שזה נתן לו מרץ.

תודה לכל המגיבות, המזדהות והמייעצות...

כשנמצאים בשטח ומנסים לעזור!

התחושה שאנחנו ביחד בזה נותנת המון כח

יש עוד זמן

הכי טוב בלי לחץ

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

מנהלים את השיח מול האח?

אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?

עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה

לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג

גם ככה הם עייפים 

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?

אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?

לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל

שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב

אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם

חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️

אי אפשר לצפות שיבינו לבד את הקשיים? ואולי גם להם יש קשיים אחרים שאם תדברו בפתיחות הם יוכלו לשתף אתכם?

מבינה אותך המצב שלכם ממש קשה, אבל אני תמיד מרגישה שיש מספיק קושי לכולםםםם

במיוחד במלחמה..

אולי גם לאחר מאוד מאוד קשה.. וכן להגיד למישהו שהוא צריך ללכת זה ממש לא פשוט, ולא בטוח שזה בדיוק עדיפות עליכם, אלא שבסיטואציה שנוצרה זה המצב..

שיתפנו בפתיחות כבר שיחה שלישית בתוך 2 יממות.

יורדים בהם לעוד רבדים. אבל בתכלס זה בעלי שמעביר את המסרים אז מה שנוגע אלי זה  יותר מתון בשפה שלו.

צודקת שזה לא פשוט להגיד להם ללכת. לא מאוד חשבתי על זה ביותר מאשר קצת אי נעימות. זה בוער לי ומשגע אותי שהם לא רואים גם את המצוקה שלנו ולא מפנימים מהעובדה שזה וכו על לראות אותם בכלל בחג אחרי שלא התארחנו שם כבר חודש ומשהו כי הם היו שם

כמה כפרת עוונות אנחנו עוברים בתקופה הזאת אמאלה

לקחת b12 או קומפלקס b שעוזר להתמודדות עם העלייה והירידה והטירוף בהורמונים.

מרחיבה את ההמלצה - תעשי בדיקות דם ותוודאי שהכל מאוזן, ברזל ויטמינים - כדי לעזור לגוף להתמודד עם המניעה ההורמונלית.

יש גם גישות אלטרנטיביות - דיקור סיני, פרחי באך, רפלקסולוגיה, יוגה מותאמת לנשים - שכולן יודעות לתת מענה או תמיכה למצב הורמונלי לא מאוזן. (אגב הם יכולים גם לתמוך בטיפול התקופתי ולחזק אותך רגשית).

תנסי ככה עוד חודש או כמה שבועות, לראות אם זה מקל עלייך. אם לא תחשבי הלאה

מוחזקת אותך שאת מתייעצת עם אנשי מקצוע ורב!

מטפלת בעצמך!

זה מסע קשה וכל הכבוד שאת יודעת לבקש עזרה

התקן הורמונלי יכול לגרום לאל ווסת וככה לא תהיו אסורים הרבה זמן,מצד שני עד שהוא גורם לאל ווסת הוא עלול לגרום לכתמים עד לחצי שנה,

שווה לך לנסות לשקול

את רוצה להימנע מווסת כל חודש בלי שההשפעה ההורמונלית תשפיע על המצב הנפשי.

זאת בהחלט שאלה לרופא. יש הרבה סוגי מניעה הורמונליים. יכול להיות שחלק יהיו לך טובים יותר מאחרים.

האם הפסיכיאטר יודע לתת חוות דעת איזה אמצעי מניעה כדאיים במצב כזה?

מניחה שאת לא המטופלת הראשונה ולא האחרונה עם השאלה הזאת.

אז למרות שזה משתנה בין אשה לאשה אולי יש לו ראייה כללית יותר מה כדאי.

בגדול להמנע מאמצעי מניעה הורמונליים.

הכי 'חמור' זה אמצעי מניעה לא משולבים כמו מירנה או גלולות בסגנון סרזט כי זה הכי משפיע לרעה.

בסוף הוא אומר שזו החלטה שלי (הוא גם נתן לי אישור להפלה הקודמת והמלצה לועדה להפסקת הריון...) איך והאם למנוע

בעניני כתמים/הרחקות הוא פחות מבים מן הסתם..

הרב כן נתן לנו הקלות משלל סוגים מבחינה הלכתית כשאסורים וגם חיזק אותנו לכיוון ההתקן הלא הורמונלי כדי למנוע כמה שנים בלי התעסקויות.

לא נותנות מענה לקבלת ווסת כל חודש.

את מחפשת פתרון לאי קבלת ווסת לכן ניסית את הגלולות המשולבות.

אם את רוצה למנוע וסת את צריכה להתייעץ עם הפסיכיאטר מה הכי פחות גרוע.

יש כל מיני סוגים.

תשאלי גם על נובה רינג אם כדאי לנסות או שזה גם מהפחות מומלצים.

השאלה עוברת לרופא או למי שמתמחה באמצעי מניעה.

ממליצה לחפש את שרון אורשלימי, היא כתבה דוקטורט על אמצעי מניעה וחלק מהעבודה שלה זה שיחות ייעוץ בנושא לזוגות.

אגב לא ביקשתי מהרב 'אישור' למנוע,

לא חושבת שהיה צריך.

הנקודה היא שאת הפסיכיאטר עניני הרחקות לא מטרידים-

את ההצעה שלו הוא נתן (נע בין קונדום להתקן נחושת) 

לרב הלכנו כי הבנו שלא מתאים לנו להאסר כל חודש..

הסיפור שלך מאוד דומה לשלי

הריון עם דיאפרגמה והתקן לאחריו. אני התקנתי הורמונלי כדי להימנע מהמחזור

אני לא יודעת כמה שקט זה יתן מכתמים ורק התחלתי אז נראה גם מה ההסתגלות צופנת לנו

אבל הרגיש לי שמהסיבה שאנחנו רוצים זמן ארוך אז יתכן שזה הפתרון של עכשיו

והלוואי שאנחנו לא טועים

ואם תרצי אני מוכנה דרך המנהלות לחשוף את עצמי כדי שנוכל לפרוק על זה אחת לשניה יחד. 

אומר משהו על סכרת?

התבלבלתי מזה.. 

שהרופאה אמרה שהרפואה ממש דואגת מהיפו יותר מסכרת

לסכרת יש פיתרון

להיפו לא

@שאלות חדשות. יש לך סחרחרות?

אבל תפקדתי כרגיל

יצא לי 27

בעקרון צריך לא לאכול מתוק כולל פירות לבד כי הפחד הוא מנפילת סוכר

אפשר לאכול בתוך הארוחה

לאכול ארוחות עם חלבונים ושומנים

ופחמימות גם לא לבד.

אני לא גורם רפואי

מקווה שזוכרת נכון, עברו כבר כמה וכמה שנים

קטע, לצערי אני ממש חיה על סוכר ולא מרגישה נפילות קיצוניות..

גם הפעם לא הרגשתי עד שקישרתי את החולשה היום לתוצאה של הבדיקה

אבל לא הייתי חושבת על זה בעצמי.

מעניין מה יגידו לי ואם אצליח בכלל להימנע.. 

לי היה פעם נמוך, הרופאה התקשרה לוודא שלא התעלפתי בדרך😅

אבל אחרי שהבינה שאני מרגישה טוב, לא עשו עם זה שום דבר

כבר לא רלוונטי כי זה היה מלא שעות אחרי ובשיא ההכנות לארוחת ערב😉

אבל תוהה לאיפה זה יתפתח מכאן.. 

תפוח חתוך

מיץ תפוחים

אולי מלפפון

מנטה (חליטה)

מרק ירקות (לבדל כמה ירקות במים,  חלק מהויטמינים יוצאים למים, אז הרווחת חיזוק לגוף) 
 

לא ממש אוכל אבל לפחות משהו.

זה מה שעולה לי בתור דברים עדינים יחסית

במצבי הקאות, זה מה שעובד אצלינו. 

קולה עם לימון כנ"ל (קיים רק במצבים כאלה של הקאות בלתי פוסקות ובחילות.)

את צריכה עירוי גם אם את לא מקפיאה, סביר להניח שאת מיובשת

בע"ה שיעבור בקלות ובבריאות

מתייגת את המנוסות

@אמא טובה---דיה!

@אמא לאוצר❤

ויש עוד רק שכרגע ברח מזיכרוני.. 

הרופא כשראה אותי באמת המליץ על זופרן..

זה לא חריף מידי להריון?

זה באמת מקל גם על הבחילות?

בהריון הראשון שלי הייתי עם זופרן, ועדיין היו מלא בחילות. 

אבל כן לרמה שאפשר לאכול ולשתות מעט ולשרוד את ההריון

ולא לקחתי רק זופרן אלא בשילוב עם בונגסטה. לבד הוא לא מספיק הועיל..

ואני אגיד משהו חריף-

אולי זו תרופה שהיא לא קו ראשון בהריון

אבל הסכנה לעובר בהתייבשות ובסכנה לאמא בהתייבשות

היא גדולה יותר ולכן עדיף לקחת זופרן.

שום כלום.
למה את ממשיכה עם הבונג'סטה אם גם ככה זה לא עוזר? נשמע שאת במצב הקשה של ההיפרמאזיס
כשלי התרופות לא עזרו, הפסקתי, וסבלתי, וישנתי כמה שיותר כי שינה זה הרגעים היחידים שלא מרגישים את הבחילות(וקבוע תמיד תמיד הייתי חולמת על אוכל, רק על אוכל, מרוב רעב)
עד שעבר בתחילת חודש רביעי

או לעזור לקום מהמיטה
באמת לצערנו...
ללעוס קרח, זה מרווה טיפה ואם זה איטי וכל כמה דקות, לעיסה- זה עזר לי להקיא אחרי שעה, ולא אחרי דקה, ואז משהו נספג בגוף...
אוכל- פיתה יבשה, ללעוס ביס כל חציי שעה לאט לאט לאט
גם אם תקיאי אחרי חצי שעה, זה נספג קצת... 

כמו שכתבו לך לנסות משהו מתוק וקר מים מקיאים על השניה.

אן את יכולה לאכול בכפית נקטר כלשהוא זה יכול גן קצת לתת לך 'אוכל'

אפשר לנסות חטיפים. הטעם החזק יכול לעזור.

אני פיצחתי גרעינים שחורים שבועות שלמים גם הפה עסוק וגם זה נותן קלוריות וקצת חלבונים.

באמת באמת- העצה הכי טובה היא שתנסי ותיראי מה עושה חך טוב. בכל מקרה אין מצב לאכול מנות גדולות או אוכל כבד. רק נישנושים וכד'.

חיבוק גדול. זו תקופה מבאסת ממש. 

בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.

אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?

וגם בגדים במצב טוב.

לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.

חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור 

שמה בארון למעלה.

פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)

ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)

מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק

קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות

בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת

האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.

באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.

תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל

אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!

אם זה בית שלכם, כדאי לקנות מחסן (זה יקר!), כי זה מאוד נוח ושימושי ומקל על החיים בלי קשר לבגדים.

אפשר לשמור את הבגדים בשקיות ואקום, זה יתפוס פחות מקום.

לדעתי כדאי לשמור, לא עכשיו דברים לעוד מלא שנים, אבל לשנה הבאה בטח שכן. מה שהכי חשוב לדעתי זה לשמור בצורה חכמה, דווקא עדיף לא במחסן בחוץ (תעבירי אחסון אחר למחסן ויתפנה לך מקום לבגדים), במקום שלא תיכנס לחות לבגדים, ושתדעי מה יש ומה אין.