סבלתי ככה עם 2 הילדים הראשונים כשלקחתי סרזט, קיבלתי פרוגסטרון וגינלית לחיזור הרירית ולא באמת עזר עד שעברתי לגלולות משולבות.

עם 2 הילדים הבאים לעומת זאת, לקחתי מיקרולוט שלמרבה ההפתעה היה מעולה! טבלתי מייד בתום משכב לידה והנקתי את הילדים שנה וחדשיים!

אם תרגישי שמיצית את כל האופציות, אני בכל אופן חושבת שהבעל קודם .

להנקה יש תחליף, לצרכיו של הבעל - לא.

זה לא אומר שתצטרכי להפסיק את ההנקה לגמרי אלא תוכלי לשלב עם תחליף , אבל את ובעלך תהיו רגועים ושפויים יותר.

נכון שאם זה אוכל לבעלי או אוכל לתינוק- התינוק קודם .

אבל כן, מה לעשות- יחסי אישות זה צורך של הגבר- פיזיולוגית.

אני יודעת שזאת אמירה נוראית בדור הפמיניזם וזה ממש לא פוליקטלי קורקט. אבל לא להגיד את זה, לא ישנה את העובדה שזה הטבע! ככה הקב"ה ברא את העולם!

ולצערי הרבה נשים לא מתייחסות לזה באופן הראוי...

בניגוד לאוכל לתינוק- שבאין הנקה, ניתן להשתמש בתחליף חלב,

לצורך בפורקן היצר הגברי אין תחליף. ( לפחות לא כזה שעולה בקנה אחד עם ההלכה- ואני עדינה מפאת כבוד האתר וגולשותיו)

אם גבר רוצה אוכל ולא בא לך להכין לו- הוא יכול להסתדר לבד

אם הוא רוצה לקיים יחסי אישות ו "לא בא לך" - הוא לא יכול להסתדר לבד!

כנשים דתיות אנחנו חייבות להיות מודעות לזה ולקבל החלטות בהתאם לנקודת המוצא הזו.

כואב לי לשמוע על נשים מהציבור שלנו ש"מייבשות" את הגברים שלהן מסיבות שאינן מוצדקות- ואני מדגישה מסיבות שאינן מוצדקות.

"לא מתחשק לי" "לא חסר לי כרגע" "אין לי ראש לזה"- זה סיבות שאינן מוצדקות.

לשחק אותה ישנות כשהוא מגיע או להגיד כל יומיים "אני לא מרגישה טוב" - זה בדיוק זה.

ואני לא מדברת על מקרים לא רגילים- כמו בעיות בזוגיות, בעל שלא יודע להתחשב באשתו , או גברים עם צרכים "לא נורמליים"

ואני כמובן כמובן לא מדברת על מצבים רפואיים המצריכים להימנע.

בהנחה שאין בעיה רפואית, וההייחסות לצורך הזה של הגבר אינה נובעת מ"רוע"- מה שאני לא מאמינה שקיים באף אחת מהנשים פה- אני רוצה להאמין שנשים פשוט לא יודעות שזהו צורך ולכן לא מתייחסות בהתאם.

אם יש לכן בנים, תחשבו אם הייתן רוצות שהם לא יקבלו אם צרכם וייובשו ללא סיבה מוצדקת.

כל הנ"ל מתייחס בעיניי לכל אישה שאכפת לה מהזוגיות- בלי קשר לשאלה של פותחת האשכול.

נקודתית לפותחת- 14!!!!!! שבועות זה המון! זמן לגבר נשוי "להתאפק"- אני יודעת, הייתי שם...

בשורה התחתונה- זה כן צורך זוגי, כי גבר מסופק הוא גבר רגוע, וגבר רגוע משפיע על זוגיות טובה יותר ובית שפוי יותר.

כל זה בלי קשר כמובן לצורך הבסיסי של שני בני הזוג במגע, בחיבוק . שאמור להשפיע על קבלת ההחלטה.

אני לא אומרת משהו שהוא לא נכון.

מציאותית זה הטבע- ככה נבראו הגברים , וזה שזה מרגיז אותך או זה שלא תכירי בזה , לא יגרום לטבע או למציאות להשתנות...

ואם בא לה פעם בחודשיים והא צריך פעם בשבוע, מי צריך טיפול במקרה הזה?

זה המהות של זוגיות- צריך להבין את הצרכים אחד של השני ולמצוא את הדרך לספק את הצרכים האלה מתוך רצון משותף.

אם גבר צריך! פעם בשבוע אבל לאשה "לא מתחשק" לספק לו את זה - זה לא "צורך שלה"- זה חוסר התחשבות בצרכיו שלו...

וגם ציינתי שאני לא מדברת על גבר עם צרכים לא נורמליים

אני מדברת על זה שזה יבוא מרצון 2 בני הזוג, ואם אשה היתה יודעת איך גבר חווה את זה ( צורך פיזיולוגי) לעומת איך אשה חווה את זה ( הנאה וצורך רגשי)

היא היתה רוצה את זה יותר - בהנחה שיש לה רגש לבעלה והיא רוצה שיהיה לו טוב ולא יהיה מתוסכל וממורמר.

היא היתה רוצה את זה יותר- אם היא היתה מודעת לכמה זה יכול לשפר את אהבתו ויחסו של בעלה אליה.

היא היתה רוצה את זה יותר - אם היא היתה יודעת איך הזוגיות והאוירה בבית תשתנה לטובה בעקבות זה

אני לא מדברת כרגע על מה הגבר צריך לעשות וכמה הוא צריך להתחשב

אני מדברת עלינו כנשים- שלפני שנקבל החלטה בקלות דעת על האם להענות לחיזוריו או לא, נשקול את כל הנ"ל...

לא מתייחסת אליהם כבהמות אלא כצורך.

זה שאנחנו צריכים לאכול למשל - לא הופך אותנו לבהמיים- זה צורך בסיסי של הגוף

ציינתי כבר שאני לא מדברת על מצבים רפואיים, גם נפשיים, ואני מתייחסת למקרים של זוגיות תקינה בה הבעל מודע למצב אשתו, ליכולותיה ומשתדל להתחשב בה גם כן.

ואני לא מדברת על מקרים שמצריכים טיפול, הן מצד הבעל והן מצד האישה.

אני מבקשת להפנות את תשומת לב הנשים, בעיקר הדתיות, לכך שמדובר בצורך ועל כן אין להתייחס לנושא בקלות דעת ולבטל את צרכיו של הגבר

ומשם ההבנה שלי על כך שזהו צורך.

הוא מספר לי על כך שבשיחות בין גברים, גברים מספרים על ייבוש - וזה נורא בעיניי.

אני לא מבקשת שתשנו מהאמת הפנימית שלכם אלא תשנו את האמת שלכם- כלומר, לפני קבלת החלטה תנסו לברר באמת צורך מול צורך- רצון מול רצון.

אם ההחלטה והסירוב לא יתקבלו בקלות דעת, זה לא אומר שתמיד תאמרו כן אבל כנראה שיהיה פחות לא...

וכמו שציינה התגובה התחתונה באשכול- כל זוג שיקבל החלטה משותפת בנושא זה.

אני לא חוזרת בי ממה שאמרתי לאורך כל האשכול בעניין התפיסה השגויה של נשים את הנושא- ואם הצלחתי לגרום למישהי אחת אפילו לשקול שוב לפני שתסרב ללא סיבה מוצדקת-- עשיתי את שלי...

ציינתי שכל הנושא לא מתייחס לפותחת האשכול אלא לכל אישה- ממש לא מדברת עליה אלא על התגובה "שנחרדה מדבריי" שכתבה מיואשת- רציתי להעלות את הנושא למודעות

שכל אחת תעשה חשבון נפש עם עצמה ותבדוק למה התייחסות באופן חלקי לדברים שכתבתי "מדליקים אותה" כל כך...

אם יש לך אומץ- דברי על זה עם בעלך בפתיחות

מאחלת לך זוגיות טובה!

ערב טוב לך...

הזוגיות שלי מעולה ברוך ה'!

וגם האהבה!

וגם יחסי האישות!

לילה טוב!

תצליחי לקרוא והבין את מה שכתבתי- את לא חייבת להסכים אבל יש פער גדול בין לא להסכים לבין להגיב בצורה כל כך אמוציונלית.

אם את לא מכירה או לא שמעת על נשים שמשתמשות בקיום יחסים כדרך להפעלת סנקציות על הבעל זה לא אומר שזה לא קיים.

ואם בעלך לא חווה צורך בפורקן מיני, זה לא אומר שזה לא קיים

ולרגע אחד לאורך כל האשכול לא עודדתי מצב בו אישה באמת לא יכולה- אבל עליה לתת לגבר כדי לספק את צורכו.

אבל שוב, את לא באמת מנסה לרדת לעומקם של דברים...

אם את חושבת שאת יודעת טוב יותר וטוב לך ככה ולבעלך טוב ככה- מעולה! 

אם יש נשים שקראו את האשכול הזה, וזיהו את עצמן בחלק מהסיטואציות וחושבות שהן יכולות לעשות יותר למען שלום בית- גם מעולה!

הדיון הזה לא יסתיים בזה שאני אסכים איתך וגם את לא חייבת להסכים איתי. לי טוב ככה, לך טוב אחרת...

לילה טוב ושבת שלום!

אני עדיין עומדת מאחורי האמירה הזו.

אצל אישה הצורך בקיום יחסים נובע ממקום של סיפוק מיני, הבעת אהבה, - בעיקר רגשי וכולל הנאה גופנית

אצל גבר מדובר בצורך פ י ז י ו ל ו ג י קודם כל! - ומשכך ראוי לתת על כך את הדעת וראוי שנשים יהיו מודעות לנושא.

אצל כל אחד התדירות משתנה, אבל נשים וגברים נבראו באופן שונה.

מהרבה בחינות, והנושא הזה הוא רק עוד דבר אחד בו אנחנו שונים.

זה לא אומר שאישה צריכה לבטל את רצונה בנושא ומחובתו של הגבר לספק לה את צרכיה.

זה לא אומר שיחסי אישות צריכים להתקיים כאשר צד אחד נהנה והשני סובל

אם את לא מצליחה להבין את מה שאני מנסה לומר, כנראה שהכל בסדר אצלכם ומעולם לא נתקלת במצבים של בעיות בזוגיות על הרקע הזה, אשרייך!

יש גם את הענין של אישה מורדת

אשה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת", ואיש המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו - מורד.

המושג "מורדת" מתייחס גם לאשה המסרבת לעשות את מלאכות הבית שהיא חייבת בהן.

אשה המורדת מתשמיש בלא טענה הוגנת יוצאת בגט בעל כורחה בלא כתובה.
בעל מורד באשתו בלא טענה הוגנת מוסיפים על כתובתה בכל שבוע שבעה דינרים, ואם תרצה האשה, כופים אותו להוציאה מיד ולשלם כתובתה ותוספת כתובתה.

הטענות הבאות אינן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
טענת "מאוס עלי".
מרדה כדי לצער את בעלה.
הבעל משחק בקוביא ומאבד מעותיו.

הטענות הבאות הן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
הבעל רוצה להעבירה על דת לשמש באיסור.
הלכה מבית בעלה מחמת קטטה ואינה רוצה לשוב אל ביתו עד שיקרא לה בעלה.
ברחה מבית בעלה מחמת שהוא מכה אותה.
בורחת מבעלה בגלל בעלי חובות שיש לו הרודפים אותו תדיר.

דבר ראשון יש  הבדל בין אישה שמסרבת לבעלה לבין אישה שמגבילה את בעלה בתדירות ולכן הטענות שהבאת בסוף לא מדברות על הגבלה בתדירות

מדובר פה על אישה שרוצה לצער את בעלה

נידה (אפילו במצב שיש לאישה מה לעשות)

חוסר חשק

הרגשה לא טובה

מצב רפואי

כל אלו לא נכללים כאן 

אלא אם להפסיק להניק כי ההנקה גורמת לכתמים ומכאן שאין יחסים.

ורציתיי גם לדייק למיואשת שאמרה שאין שום חובה לאישה לספק את בעלה.

אני גם לא מבינה את דקדוקי ההלכה בדיוק כשמדובר ביחסי אישות,הלוואי ונשים תדקדקנה ככה בכל מצווה.

ואני מדגישה שאישה לא אמורה לקיים יחסים כשאין לה חשק,או לעשות בכח. אבל להבין את הצד השני, לבוא לקראת/לטפל. ובעיניי לשים את צרכיו גם לפני האוכל (כולה אוכל) של התינוק.בהנחה וניסתה לטפלבכל דרך בכתמים,ואין מוצא,רק הפסקת הנקה.

וחשוב לי להוסיף,שלא ישתמע שאני לא מבינה את הצורך של ההנקה (כמה נלחמתי על זה),אבל לא ללכת עם ראש בקיר. ועם הרגשה של אני צודקת ואני לא מחוייבת לבעלי. הוא חייב לי "עונה"

זה יותר מזעזע בעיניי.

והוויכוח פה היה על המושג סיפוק הצרכים של הגבר

יחסים אמורים להיות הדדיים ובהחלט יש מצבים בחיים שזה לאר מתאפשר כמו כתמים וכד' זה לא לנצח

ואם אישה רוצה להפסיק הנקה או גלולות בשביל יחסי אישות וזה הדדי זה בסדר גמור אבל אם לה טוב  והיא חוששת שמה לבעלה יש צרכים שהיא לא יכולה לספק כרגע זה מנוגד להלכה כמו שמיואשת כתבה

ומקרים כאלו לא נכללים באישה מורדת (לפחות ברוב הקהילות המוכרות) 

מעניין לשאול רב

בעניינים האלו אנחנו הולכים לפי הרבנים שלנו  

מעניין מה הרב שלך יענה

תהיה "לא טהורה " חודשים כי היא רוצה להניק? ושבעלה יסתדר.

תמוה בעיניי מאוד. ננסה לברר.

אלא כי היא אחרעי לידה מניקה והחליטה למנוע היא עושה השתדלות להטהר ולא אוסרת את עצמה סתם זו תקופה שחולפת והרבה פעמים יש לה פתרונות או לפחות משתדלים בזה

השאלות האלו רצות אצל רבנים כל הזמן ובחיים לא שמעתי שרב אמר שזה בעייתי מבחינה הלכתית 

ברור לי שאם זה משהו שחולף,אז צרך "לעבור " את זה,וזה יסתדר

14 שבועות זה המון!!! כשאני מחכה שבועיים זה ממש קשה לי

והיא כתבה שהיא צריכה לבחור בינה לבין בעלה. לי השתמע שהיא צריכה להפסיק להניק בכדי שהכתמים יפסקו.

אני אישית מכירה מישהי שהפסיקה הנקה בגלל זה

הבעל בזמנים שהאישה לא יכולה או לא רוצה זה מנוגד להלכה

לפי ההלכה הבעל הוא זה שחייב לאישה ולא להפיך

האישה מצדה כמובן עוזרת לבעל במצוות פרו ורוו ועונה ובלי שיתוף  הפעולה שלה תתבטל המצווה אבל לא מדובר על מקרים כאלה

וגם קצת מיואשת מזה שלא מבינים אותי...

אבל להתעלם לחלוטין מעניין "זרע לבטלה" ולהתייחס רק לעונה ולפרו ורבו זה לטמון את הראש בחול.

זה מנוגד להלכה,אפילו לאשתו

אבל אם זה כשאישה משתמשת בזה בכדי להעניש אותו,או כשהיא כלל לא מתחשבת בצרכיו, עוברת על "בין אדם לחברו", אפילו שלא מחויבת לו

מרגישה שממש גלשנו מהנושא שהפותחת כתבה, כולנו מסכימות שכל אחד צריך לבוא לקראת השני ולדבר על זה ולהתחשב.המחלוקת על הניסוח.

שמעתי על כמה נשים שמשתמשות ביחסים כדרך להעניש את הבעל/לפצות אותו/לסחוט ממנו דברים/או שסתם לא "שמות" עליו. ולדעתי לזה התכוונה "שוב באביב"

נסיים בברכת לילה טוב

נמאס לי

וכן, רק השבוע שמעתי על מקרה שאישה "סחטה" את בעלה ככה - זה זעזע אותי ברמות והבנתי שהרבה נשים פשוט לא מתייחסות לנושא בכובד הראש הראוי.

לילה טוב!

שאין עליהם ויכוח וגם אין להם קשר לא למקרה המדובר ולא על למושג המדובר

גם רגיש גם חשוב

גם לאישה בתוך ביתה וגם לנשים שלא מכירות את ההלכה היפה 

דבר ראשון חשוב באמת לדעת שדעת התורה מנוגדת למה שאמרה וכמו שרשמת החובה היא על הבל כלפי אישתו ולא להפיך

תחשבו שקוראות פה גם נשים לא דתיות וה' ישמור מה הן חושבון עלנו כשקוראות מילים כאלו

רק מתקנת אותך בקשר לגור אצלם הגישה היא פרישות (כמובן מדברת על אידיאל התקנות שלהם ) ובטח לא מספקים את עצמם אצל האישה האידיאולגיה שלהם היא כבייכול גם של הגבר וגם של האישה לכן אין פה בעייה הלכתית כביכול

זרמים אחרים יצאו נגדם מהסיבה שהגישה הזו לא מתאימה לדורנו ויכולים להגיע לאיסורים הלכתיים ושלא נדבר על המצב הנפשי של הזוג

יש פה בהחלט עניין הלכתי, וזה שנשים שאינן דתיות עלולות להסתכל על זה בצורה מעוותת- לא אמור לשנות את ההתייחסות שלנו להלכה.

כדתיות אנחנו עושות עוד דברים שלא תמיד "נחשבים" בעיני מי שלא דתיים.

במקרה הזה בעיניי פמיניזם מתנגש עם טובת הזוגיות ויש קשר מובהק בין עליית הפמיניזם לעלייה בגירושין-- ייתכן שזה אחד מהגורמים

שאם לגבר יש צורך חזק במין הוא הופך לבהמי.

ברור שהוא יכול להתאפק,הוא בן אדם ולא בהמה. אבל הוא גם לא מלאך

וכמו שאמרת יש את דרך האמצע. כל אחד בא לקראת השני

משתמשים בזה בד"כ בחישובים כלכליים.

מאמינה שגם בנושא האישות כל אחד ואחת ימקם את האישות בעמודה אחרת בטבלה.

חלק ב"רוצה" חלק ב"צריך" וחלק ב "מוכרח"

וברור שזה אינדיודואלי, וברור שיש זוגות שאצלם זה הפוך.

וברור שקיום יחסים לא אמור לכלול רק "פורקן יצר" אלא ביטוי לאהבה בין בני הזוג

וכל מי שבחרה לאורך השרשור להתעלם מכל הנאמר וכל ההסתייגויות ולהתייחס רק למילה או משפט בודדים- שתנסה להתעלות מעל הדברים שהיא לא מסכימה איתי לגביהם ולקחת לתשומת ליבה את הדברים שאולי כן רלוונטיים אליה.

עיקר ההצפה שלי את הנושא נובעת מכך שיש מידי הרבה נשים שבקלות מדי וללא סיבה אמיתית מתעלמות מחיזורי הגבר ונותנות לו "להתבשל" עם עצמו.

לצערי זה נפוץ יותר מאשר המקרה ההפוך של אשה שרוצה יותר מהגבר.

גם אם זה רק "רוצה" ולא "צריך" - אם הניסוח הזה הוא היחיד שמפריע לכן, עדיין יש עניין של התחשבות הדדית בין בני הזוג.

על זה שזה לא משנה איזה צד רוצה,אם זה הגבר או האישה,ובחרת להתעלם מזה.

בגדול מסכימה עם רוב מה שרשמת

למרות שלא הגבתלי

הוא גם בעבור זה

ברור שיש גם נשים שרוצות יותר,גם יש תקופות שהיא רוצה יותר ותקופות שהוא רוצה יותר.

ועל כל פער בזוגיות צריך לדבר, אך לא תמיד אחד הצדדים מבין לעומק את מה שהשני אומר לו.

גבר מקיים בגלל שרוצה, אבל הוא גם צריך פיזית-אולי לא כל שבוע,אבל כשאשתו עם כתמים בגלל הנקה,ואומרת לבעלה זה הצורך שלי ושל התינוק,וזה בא לפניך. זה בעייתי מאוד!

את אומרת את מה שאני מנסה להגיד רק בניסוח הרבה יותר טוב! אני צריכה ללמוד ממך...

אדם קרוב אצל עצמו... ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות

יכול להיות שהראייה שלי היא סובייקטיבית ומתייחסת לסוג הזוגיות שאני מכירה מקרוב ולכן לא ניסחתי נכון ולא הבאתי לידי ביטוי גם סוגים אחרים של זוגיות.

קבלי את התנצלותי!

מה כ"כ מפחיד במילה "צורך"? אצל גבר צורך ביחסים הוא לא רק גשמי. הוא גשמי ורגשי ביחד.

גם לנשים יש צורך באינטימיות, אצלה זה אולי מתבטא קצת אחרת,לפעמים  

הבנתי אותך

אבל תסכימי איתי שזה יותר מסתם רצון של "אני רוצה גלידה" וגם אם לא יתנו לי, הרצון הזה יעבור אחרי שעה.

הרצון ליחסים לא עובר,להיפך הוא מתגבר

השאלה לגבי השרשור פה

מה לדעת כל זוג רצון חזק יותר, הנקה או רצון לקירבה מצד הבעל וגם האישה

לחלק נראה יותר הגיוני לוותר על קירבה ולמיעוט לוותר על ההנקה

אני הסכמתי על ויתור ההנקה ,ואם הייתן יודעות כמה נלחמתי על הנקה-וזה ועוד איך פגע לי בזוגיות, וגם כשבעלי הסביר לי ,שמעתי ולא הפנמתי.

לכן אני לא מבינה את ההצטדקויות פה של הלכה וכו.

אכלתי הרבה קש על זה

אז לא הבנתי את זה,היום כן

אבל גם הגברים החזקים ביותר נתקלו ב "קרי לילה"

חבל לי שבמקום שנשים יקחו לתשומת ליבם וינסו ללמוד על מה שהן לא מבינות בעולמם של גברים, הן "נעלבות" ומתבצרות בעמדתן (לא מדברת עלייך אלא על תגובות אחרות באשכול) לפני הנזק שהן גורמות לגבר שלהן, הן גורמות נזק לעצמן...

משביעו רעב ומרעיבו שבע- מתפקידו של הגבר להתמודד עם זה ועם עצמו ו "להרעיב את עצמו" - לא תפקידה של האישה להרעיב אותו

שוב, לא מדברת על מצב רפואי, נפשי, הלכתי.

הנקה היא לא פיקוח נפש ויש לה תחליף- ואני אומרת את זה בתור חובבת הנקה מושבעת!

עיקר הדיון לא נסוב בהכרח על ההחלטה להפסיק את ההנקה אלא עקרונית על ההתייחסות הנפוצה של נשים לנושא.

באופן אישי, אני חסידת הנקה מושבעת ואת שני האחרונים שלי הצלחתי להניק שנה וחודשיים .

גם אצל שני הגדולים כשעברתי לגלולות משולבות לצורך הזוגיות וההנקה פחתה- עדיין הצלחתי למשוך עם הנקה חלקית.

ובכל זאת יש היום תחליפי הנקה מצוינים ( שלא יהיו נקיפות מצפון לאלה שלא מניקות מסיבות שונות)

מפחדת מהצל של עצמה.

יש מלא עיצות, כמו להחליף סוג כדור, לתת 2 ביום, להוסיף פרימולוט, לקחת 2 ביום בפערים של 12 שעות.

אולי תתיעצי עם מכון פועה על רופא/ה שהם ממליצים בנושא הזה.

בכלל בכלל לא קשור לפגיעה בפוריות!!

העניין עם הורמונים כאלה הוא השאלה אם יש סיכון בזמן שלוקחים אותם.

אחרי שמפסיקים יכול לקחת קצת זמן אבל הם נעלמים מהגוף יחד עם השפעותיהם הטובות או הרעות. לא שמעתי שגלולות מסוג כלשהוא יכולות לעשות נזק בלתי הפיך.

(דווקא דברים מכניים כמו התקן עלולים לעשות נזק למי שחשופה לזיהומים, למשל. נפוץ יותר אצל מי שמחליפה בני זוג בתדירות גבוהה. או נזק מניקוב הרחם, מה שהיה קורה לפעמים עם ההתקנים הישנים. או נזק לרירית).

אני לא יודעת מה בדיוק הבעיתיות בשתי גלולות ביום, רק יודעת שניסיתי לפני כמה שנים, כשהיה רלוונטי, ופשוט הרגשתי עם זה זוועה. לא הייתי מסוגלת יותר משבוע. אבל זה אישי ואת יכולה לנסות.

המון פרוגסטרון עלול לגרום לאגירת נוזלים ואצל חלק גם להשמנה (אצלי למשל..). ויש עוד כל מיני תופעות לוואי. אבל את יכולה לנסות לתקופה, אולי זה יעזור וירגיע את המערכת ואחכ תוכלי להוריד מינון בחזרה.

בכל אופן אין לך מה לפחד על הפוריות.

3 וחצי חודשים לקח לי להיטהר! 

כשהגענו למצב שמרוב ריחוק כבר התחלנו לחטוא קצת במגע.. שוחחתי עם מכון פועה והחלטנו על טבעת נוברינג,

נכון זה עלול לפגוע בהנקה, נכון זה משנה את טעם החלב..

אבל יותר חשוב הזוגיות שלי עם בעלי, ולהגביר את החלב יש עוד הרבה דרכים

ממליצה לך לקחת טבעת נוברינג ובמקביל לקחת כדורי חילבה של אלטמן- ללא ריח. מנסיון זה מאוווד מרבה את החלב (תקחי לפחות 3 ביום)

אני הנקתי עם טבעת עד גיל 9 חודשים! והיה לי המון חלב!

ניסית להשתמש בחומר סיכה?

גם אני נחשבת מאוד  יבשה למטה וכשאני מצפה את הטבעת בחומר היא ממש מחליקה פניה.

ובהוראת רב- לפני כל בדיקה אני מורחת הרבה חומר סיכה, ממתינה 5 דקות ואז רק בודקת.

בלי החומר כל הכנסה של עד בדיקה פוצעת אותי.

וכמובן גם כשאני מכניסה טבעת.

וברוך ה עם כל הרגישות אני ממש נהנית מהשימוש בטבעת!

ממליצה לך לנסות, זה הציל לי את הזוגיות בלידה הראשונה!

זה היה חלק מההדרכה שקיבלתי אצל מדריכת הכלות לפני החתונה , ואני מודה לה על כך בליבי כל יום ויום מחדש!

נכון שהמצפון שלנו עובד שעות נוספות כשמדובר בילדים, וטבעי לנו יותר לדאוג קודם להם.

אבל צריך להתייחס לכל מקרה לגופו ולקול בכובד ראש טובתו של מי קודמת.

בסופו של דבר, הילדים בחזקתנו עד גיל מסוים ואז "על כן יעזוב איש את אביו ואימו"

ועם הבעל אנחנו נזדקן

חשוב לשים את הזוגיות במקום הראשון  כי זה מה שיששאר לנו בסוף.

מכירה לצערי הרבה זוגות שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא הילדים- וכשהילדים גדלים נשאר רק הזוג- בלי כבוד הדדי, דאגה הדדית, יחס ואהבה.

מה עדיף? ילד שמקבל את האוכל הכי טוב,אבל יש לו תחליף סביר

או בעל ואישה מתוסכלים,. וכל פעם שהם רוצים עוד ילד, לבעל יש תסביך ענק עם זה.

יש נשים ששמות הנקה בראש סדר העדיפויות לפני הבעל,וזה לא נקרא לשים את התינוק לפני הבעל,אלא את ההנקה. כי תינוק מסתדר גם עם תחליף.

ואני מתכוונת רק במצבים שההנקה קשה לאמא,גורמת לה לתסכול ותסביכים,גורמת לדימומים ולחוסר חשק קיצוני.

וכל אחת תעשה כראות עיניה

בהצלחה

אחרי שהתחיל דימום כלום לא עזר

גם אני לא רציתי התקן,בסוף עשיתי ואני מרוצה עד הגג. 

שמתי גניפיקס, שידוע שיש לו הרבה פחות תופעות מהתקני נחושת אחרים,היו לי 3-4 ימי הסתגלות,וזהו!!!!!

3-4 מחזורים כבדים בהרבה מהרגיל,ומחודש לחודש זה התמעט,וכיום המחזור רגיל.

מאוד ממליצה עליו

למה שיסדר? אין לו השפעה הורמונלית

גם אני פוליציסטית,פעם היו לי מחזורים אחת להמון זמנים,מלידה ללידה הפער מתקטן.אבל זה עדיין לא שבועיים שבועיים

אם לא בא לך לענות,תתעלמי

את לא מרגישה השפעות מסרזט על מצב רוח וחשק?

עליי זה השפיע מאוד מאוד!! מעבר לדימומים שהסרזט עשה לי,שמתי התקן בעיקר בגלל ההשפעות ההורמונליות הנוראיות שלו

תשני טוב במידת האפשר

15-16 שבועות בלי כיוון לסוף... ואז החלטתי -בשיתוף עם בעלי, שבין השאר גם מאוד מתמצא (וזה אנדרסטיטמנט) ואני לא אפרט מחשש לאאוטינג. שאני מפסיקה גלולות לגמרי, למרות שהייתי אחרי קיסרי מורכב. ולא רציתי התקן (מכל הסיבות...) ומבחינת הבריאות שלי כאמא ועל מנת למנוע הריון השתמשנו במקלוני ביוץ ובדיקות א.ס כשהיה אפשר.

ולפני שתזרקו עלי עגבניות, תדעו שלקחנו בחשבון את זה שזה לא 100 % , אבל השארנו "קצת" מקום לתפילות ולהבנה שמה שהקב"ה יעשה לנו , הכל לטובה. ובכל מקרה הוא זה שיעשה לנו הריון בין אם נעשה X או Y.

לזוגיות שלום וגם להנקה. והוא כמעט בן שנה.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.

וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

לק"י

אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).

זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.

לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו). 

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם