מרגישה שאני צריכה לבחור בין בעלי לתינוק שליאנונימית 50
אז אתמול הייתי צריכה לטבול. בודקת, שוב דם.
נמאס לי, באמת.
אני 14 שבועות אחרי לידה.
מתוכם 6 משכב לידה.
ועוד 8 שבועות שבהם אני מדממת שבוע כן שבוע לא.
מקווה קודם היינו מותרים לכמה שעות. עכשיו אפילו לטבול לא הצלחתי.
וזה לא כתמים, זה דימום מסיבי כמו מחזור. ככה שבוע כן שבוע לא.
היינו מותרים שבוע וחצי במשך ה14 שבועות האלה. זה לא אנושי.

התייעצתי עם הרופאה- אמרה שאין לה פיתרון בשבילי.
התייעצתי עם מכון פועה- אמר לי או גלולות משולבות או מדבקות ושזה לא אמור להפחית חלב אחרי 3 חודשים מהלידה. שאלתי את הרופאה אמרה שברור שמפחית.

התקן לא בא בחשבון כרגע, לא מעוניינת בקמצוץ קטן של הסתגלות יותר.

עד שנלחמתי על ההנקה. עד שהוא יונק בלי פטמת סיליקון אלא ישר ממני. עד שהגענו לשלב שהוא מחייך תוך כדי ההנקה, כאילו יוצא מריכוז. עכשיו להפסיק?

באמת שאין פיתרון?

עייפתי אוף.
רופאה אמרה שאין פתרון?בת 30
משונה!!
אז בשביל מה היא רופאה?
הרי הדימום הזה לא תקין, היא אמורה לפחות לשלוח אותך לאיזו בדיקה.
תלכי לרופאה אחרת!
ואם זה בגלל גלולות אז תבדקי אופציה של דיאפרגמה.
כי אמרתי לה שגם פומיניק עשה לי אחרי הלידה הקודמתאנונימית 50
את אותו סיפור.
ואני רוצה להמשיך להניק. בטח לא בגלל זה להפסיק.
שאלתי אותה בוואטצאפ.
שבוע הבא יש לי תור.
מה האחוזים של דיאפרגמה?

זה לא בגלל גלולות. זה בגלל גלולות הנקה. עם גלולות רגילות אני מחברת את החבילות ויש לי שקט לחודשיים כל פעם. פשוט גלולות הנקה חלשות מדי בשבילי אז הן לא מחזיקות את הרירית והיא נושרת כל הזמן
מוכר עד כאב...שוב באביב

סבלתי ככה עם 2 הילדים הראשונים כשלקחתי סרזט, קיבלתי פרוגסטרון וגינלית לחיזור הרירית ולא באמת עזר עד שעברתי לגלולות משולבות.

 

עם 2 הילדים הבאים לעומת זאת, לקחתי מיקרולוט שלמרבה ההפתעה היה מעולה! טבלתי מייד בתום משכב לידה והנקתי את הילדים שנה וחדשיים!

אני עם מיקרולט😑אנונימית 50
באמת באסה!!!שוב באביב

אם תרגישי שמיצית את כל האופציות, אני בכל אופן חושבת שהבעל קודם .

להנקה יש תחליף, לצרכיו של הבעל - לא.

זה לא אומר שתצטרכי להפסיק את ההנקה לגמרי אלא תוכלי לשלב עם תחליף , אבל את ובעלך תהיו רגועים ושפויים יותר.

לא חשבתי על זה ככה. תודה.אנונימית 50
האמת אני מסכימה רק עם הסיכום, לא עם הטיעון.מיואשת******
בין צרכיו של בעל לבין צרכיו של תינוק ברור לי (וגם לבעלי) שהתינוק תמיד קודם. כנ״ל אם בעלי יצטרך להחליט ביני לבינם.
אבל בצרכים אני מתכוונת למשל לבשל אוכל או לעשות קניות או ללכת איתי לביקור רופא וכו.

הענין של להיות מותרים הוא ממש לא ״צרכיו של הבעל״ ההגדרה צורמת לי מאד מאד מאד!!! לא אכתוב אפילו איזה דימויים עולים לי כשמגדירים יחסי אישות כ״צרכיו של הבעל״. ה ישמור.

להיות מותרים ולקיים יחסים אלו צרכים זוגיים. חשובים לשפיות לזוגיות למערכת יחסים. זה לא האשה צריכה לספק את צרכי הבעל על חשבון התינוק. זה שצריך זוגיות תקינה ושפויה בשביל להיות הורים טובים.
ולכן אני מסכימה עם התוצאה ולא עם ההגדרה
בדיוק!!! עמדתי לכתוב בעצמי וראיתי שהקדמת אותינועה נועה


אני חושבת שהיא פשוט ענתה בניסוח של השואלתיפעת 177


כנראה.אנונימית 50
התכוונתי במובן של להיות מותרים ואז אוכל לחבק אותו. או להיות אסורים ואז להניק.
נראלי שזה גם מה שהיא התכוונה.
זה צורך של כל זוג.
וזה חשוב כדי לחיות חיים נורמלים ולא של שותפים לדירה.
בכל זאת. ב"ה הזוגיות ביננו תקינה.
צר לי שההגדרה צורמת לךשוב באביב

נכון שאם זה אוכל לבעלי או אוכל לתינוק- התינוק קודם .

אבל כן, מה לעשות- יחסי אישות זה צורך של הגבר- פיזיולוגית.

אני יודעת שזאת אמירה נוראית בדור הפמיניזם וזה ממש לא פוליקטלי קורקט. אבל לא להגיד את זה, לא ישנה את העובדה שזה הטבע! ככה הקב"ה ברא את העולם!

 

ולצערי הרבה נשים לא מתייחסות לזה באופן הראוי...

בניגוד לאוכל לתינוק- שבאין הנקה, ניתן להשתמש בתחליף חלב,

לצורך בפורקן היצר הגברי אין תחליף. ( לפחות לא כזה שעולה בקנה אחד עם ההלכה- ואני עדינה מפאת כבוד האתר וגולשותיו)

 

אם גבר רוצה אוכל ולא בא לך להכין לו- הוא יכול להסתדר לבד

אם הוא רוצה לקיים יחסי אישות ו "לא בא לך" - הוא לא יכול להסתדר לבד!

כנשים דתיות אנחנו חייבות להיות מודעות לזה ולקבל החלטות בהתאם לנקודת המוצא הזו.

 

כואב לי לשמוע על נשים מהציבור שלנו ש"מייבשות" את הגברים שלהן מסיבות שאינן מוצדקות- ואני מדגישה מסיבות שאינן מוצדקות.

 

"לא מתחשק לי" "לא חסר לי כרגע" "אין לי ראש לזה"- זה סיבות שאינן מוצדקות.

לשחק אותה ישנות כשהוא מגיע או להגיד כל יומיים "אני לא מרגישה טוב" - זה בדיוק זה.

 

 

ואני לא מדברת על מקרים לא רגילים- כמו בעיות בזוגיות, בעל שלא יודע להתחשב באשתו , או גברים עם צרכים "לא נורמליים"

 

ואני כמובן כמובן לא מדברת על מצבים רפואיים המצריכים להימנע.

 

 

בהנחה שאין בעיה רפואית, וההייחסות לצורך הזה של הגבר אינה נובעת מ"רוע"- מה שאני לא מאמינה שקיים באף אחת מהנשים פה- אני רוצה להאמין שנשים פשוט לא יודעות שזהו צורך ולכן לא מתייחסות בהתאם.

 

 

אם יש לכן בנים, תחשבו אם הייתן רוצות שהם לא יקבלו אם צרכם וייובשו ללא סיבה מוצדקת.

 

כל הנ"ל מתייחס בעיניי לכל אישה שאכפת לה מהזוגיות- בלי קשר לשאלה של פותחת האשכול.

 

נקודתית לפותחת- 14!!!!!! שבועות זה המון! זמן לגבר נשוי "להתאפק"- אני יודעת, הייתי שם...

 

בשורה התחתונה- זה כן צורך זוגי, כי גבר מסופק הוא גבר רגוע, וגבר רגוע משפיע על זוגיות טובה יותר ובית שפוי יותר.

כל זה בלי קשר כמובן לצורך הבסיסי של שני בני הזוג במגע, בחיבוק . שאמור להשפיע על קבלת ההחלטה.

ואם הוא רוצה כל לילה ?!הריונית ותיקה
סתם מקצינה, כן ... ועדיין .
התייחסת לגבר כמי שצריך לבוא על פורקנו ואם לא אז האשה אשמה כי אוי ואבוי אם כל צרכיו של האדון לא נענים ...
סורי אבל יחסיים מקיימים ברצון מלא בלבד של שני בני הזוג .
"נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח."
ואם היא לא רוצה אף פעם ??רעותוש10
זה גם לא ברצון של שני בני הזוג...

אני לא מדברת על מצב שהאישה סובלת ונגעלת זה יותר מורכב אלא על מצב שהחשק פשוט "לא מגיע" "לא בא לה" והיא רוצה רק לישון

לכן אישה במצבים הורמונלים שמדכאים חשק (טבעיים או שאינם טבעיים) צריכה להתאמץ להביא את החשק או לעדות עם קצת פחות חשק כדי להיות בתחום הנורמה שלה ושל בעלה בזמנים רגילים

אפשר גם לבקש מהבעל להסביר לו שזה לא בא לה לבד, הוא יכול להתאמץ יותר...
הן להגיע מוקדם ולעזור בערב מסוים כמיטב יכולתו שהאישה לא תהיה סמרטוט בלילה והן לעשות בצורה שיותר נעימה לה
אם לא בא לה אף פעם אז צריך טיפול!!!הריונית ותיקה
לא שהיא תעשה בכוח , זה נוראי!
אנשים נורמטיביים רוצים לאהוב אחד את השניה ואם יש פער בצרכים צריך לגשר את הפער הזה לא באימרות כמו "בעל מסופק הוא בעל רגוע" , מה זה ?!
שוב, חבל שאת מתעצבנתשוב באביב

אני לא אומרת משהו שהוא לא נכון.

מציאותית זה הטבע- ככה נבראו הגברים , וזה שזה מרגיז אותך או זה שלא תכירי בזה , לא יגרום לטבע או למציאות להשתנות...

 

ואם בא לה פעם בחודשיים והא צריך פעם בשבוע, מי צריך טיפול במקרה הזה?

 

זה המהות של זוגיות- צריך להבין את הצרכים אחד של השני ולמצוא את הדרך לספק את הצרכים האלה מתוך רצון משותף.

 

אם גבר צריך! פעם בשבוע אבל לאשה "לא מתחשק" לספק לו את זה - זה לא "צורך שלה"- זה חוסר התחשבות בצרכיו שלו...

 

 

בהריון / הנקה לפעמים לא בא בכלל למרות שבדרך כלל זה בסדררעותוש10
זה לא מצריך טיפול אבל כן מודעות
בבקשה אל תיקחי מקרי קיצוןשוב באביב

וגם ציינתי שאני לא מדברת על גבר עם צרכים לא נורמליים

 

אני מדברת על זה שזה יבוא מרצון 2 בני הזוג, ואם אשה היתה יודעת איך גבר חווה את זה ( צורך פיזיולוגי) לעומת איך אשה חווה את זה ( הנאה וצורך רגשי)

 

היא היתה רוצה את זה יותר - בהנחה שיש לה רגש לבעלה והיא רוצה שיהיה לו טוב ולא יהיה מתוסכל וממורמר.

היא היתה רוצה את זה יותר- אם היא היתה מודעת לכמה זה יכול לשפר את אהבתו ויחסו של בעלה אליה.

היא היתה רוצה את זה יותר - אם היא היתה יודעת איך הזוגיות והאוירה בבית תשתנה לטובה בעקבות זה

 

 

אני לא מדברת כרגע על מה הגבר צריך לעשות וכמה הוא צריך להתחשב

אני מדברת עלינו כנשים- שלפני שנקבל החלטה בקלות דעת על האם להענות לחיזוריו או לא, נשקול את כל הנ"ל...

 

 

 

יקרה אני לא מדברת על מקרי קיצון.הריונית ותיקה
ואני לא חושבת שצריך להתייחס לגברים כמו בהמות כי הם לא....
יש זמנים שזה לא פשוט, גבר אוהב יבין ויקבל את הפערים את הקושי .
בסוף זה משהו שאמור לקרב , להיות הדבר הכי אינטימי וטוב ומדהים בין בני זוג .
וכשיש בעיה נקודתית מטפלים בה , מדברים עליה , לא צריך לבטל את הרגשות ואת התחושות של האישה .
אני חושבת שעניתי על זה בחלק מהתגובות שלי באשכול זהשוב באביב

לא מתייחסת אליהם כבהמות אלא כצורך.

 

זה שאנחנו צריכים לאכול למשל - לא הופך אותנו לבהמיים- זה צורך בסיסי של הגוף

 

ציינתי כבר שאני לא מדברת על מצבים רפואיים, גם נפשיים, ואני מתייחסת למקרים של זוגיות תקינה בה הבעל מודע למצב אשתו, ליכולותיה ומשתדל להתחשב בה גם כן.

 

ואני לא מדברת על מקרים שמצריכים טיפול, הן מצד הבעל והן מצד האישה.

 

אני מבקשת להפנות את תשומת לב הנשים, בעיקר הדתיות, לכך שמדובר בצורך ועל כן אין להתייחס לנושא בקלות דעת ולבטל את צרכיו של הגבר

על אותה משקולת אין לוותר על צרכיהריונית ותיקה
האשה או התינוק.
ואגב אני אוהבת את בעלי הכי הכי בעולם ( כמו את הילדים ) ולעולם לא הייתי מעלה על דעתי לוותר על הנקה זה נשמע פשוט הזוי.
סתם שאלה.. יצא לך לדבר עם בעלךבתי 123
על הנושא הזה?
כי גם גברים בעצמם נעלבים מהגישה הזו ומעדיפים שהאישה תומר להם את האמת
בהחלט!שוב באביב

ומשם ההבנה שלי על כך שזהו צורך.

 

הוא מספר לי על כך שבשיחות בין גברים, גברים מספרים על ייבוש - וזה נורא בעיניי.

 

אני לא מבקשת שתשנו מהאמת הפנימית שלכם אלא תשנו את האמת שלכם- כלומר, לפני קבלת החלטה תנסו לברר באמת צורך מול צורך- רצון מול רצון.

 

אם ההחלטה והסירוב לא יתקבלו בקלות דעת, זה לא אומר שתמיד תאמרו כן אבל כנראה שיהיה פחות לא...

אבל מדובר פה על משהו שלא תלויבתי 123
ברצון האישה אלא בשביל להיות טהורה היא צריכה לעשות ויתור גדול שמשפיע על הבריאות שלה ושל התינוק
סליחה אבל לדעתי זו הגדרה לא נכונההמקורית
אף אישה לא נהיית חולה מהפסקת הנקה
ואף תינוק לא נהיה חולה מיד מזה שהוא לא יונק
נכון שלהנקה יתרונות רבים לאין שיעור אבל פה אני חולקת עלייך.
את חושבת שסיפוק הבעלבתי 123
עולה על הנקה שבגללה או בעקיפין יש פחות ימי טהרה זו זכותך
מבחינתי זה קיצוני מאוד
בסדר יש מקום לכל הדעותהמקורית
ואמרתי גם שזה חלק מהשיקולים אצלי ולא עיקר
ומי שזה עיקר אצלה אני מכבדת את זה
וכמו שכתבתי למטה לדעתי עדיף פשוט לשאול אותו
ולקחת בחשבון את תשובתו כי זה עניין של זוג
אל תוציאי דברים מהקשרם
אחרת היו צריכים לסגור את הפורום😅בתי 123
זה כנראה אינדוודואלישוב באביב

וכמו שציינה התגובה התחתונה באשכול- כל זוג שיקבל החלטה משותפת בנושא זה.

 

אני לא חוזרת בי ממה שאמרתי לאורך כל האשכול בעניין התפיסה השגויה של נשים את הנושא- ואם הצלחתי לגרום למישהי אחת אפילו לשקול שוב לפני שתסרב ללא סיבה מוצדקת-- עשיתי את שלי...

אבל היא לא סירבה היא היתה נידהבתי 123
בגלל הגלולות
אז אם זה לא מתאים לה וקשה לה זה משהו אחר אבל לסיפוק הבעל זו גישה שונה
אם תחזרי לתחילת השרשורשוב באביב

ציינתי שכל הנושא לא מתייחס לפותחת האשכול אלא לכל אישה- ממש לא מדברת עליה אלא על התגובה "שנחרדה מדבריי" שכתבה מיואשת- רציתי להעלות את הנושא למודעות

דברייך באמת מחרידיםמיואשת******
ב״ה ענו פה מספיק
שקלתי לכתוב תגובה ארוכה למען הנשים שיקראו, אבל גם עני לך וגם אני אסתפק בזה שב״ה רב הנשים יודעות או יכולות להגיע למידע שיש כזה דבר זוגיות. ויחסים זה חלק מזוגיות. כמובן גישת התורה על מי חייב למי בכלל מנוגדת לדעתך לחלוטין.
אין אך מדריכת כלות ורב שיסכימו עם גישתך.
טוב לראות שרוב הנשים יודעות מה אמת.
ולתורה יש הגדרה לנשים שמספקות צורך מיני של גבר.
בחסידות גור גורסים כמוך. ומי שרוצה יכולה למצוא מידע על כמה הם הוקעו על ידי כל הזרמים המאד מאד חרדיים האחרים.
תנחומי לכל מי שחיה בדעה כזו.
תודהשוב באביב

 

 

שכל אחת תעשה חשבון נפש עם עצמה ותבדוק למה התייחסות באופן חלקי לדברים שכתבתי "מדליקים אותה" כל כך...

 

אם יש לך אומץ- דברי על זה עם בעלך בפתיחות

 

מאחלת לך זוגיות טובה!

ערב טוב לך...

רחמי על כל מי שמגדירה יחסי אישות כ״צרכי בעלה״מיואשת******
לשה התייחסתי מלכתחילה
והמשך דברייך רק היה גרוע יותר
בעלי מסכים איתי לגמרי ונחרד לחלוטין לשמוע שיש נשים שחושבות כך ומרחם גם כן עליהן ועל זוגיותם.
ערב טוב לכולן
אין לי צורך ברחמייךשוב באביב

הזוגיות שלי מעולה ברוך ה'!

וגם האהבה!

וגם יחסי האישות!

 

לילה טוב!

לא, כי את ממש לא שיפוטית ...מיואשת******
״חבל לי שנשים לא מבינות בלה בלה״
וואלה. נשים כן מבינות.
שלא יהיה לך חבל שיש נשים עם זוגיות בהדחת ובריאה. שרואות את יחסי האישות כצורך הדדי לגמרי של בני הזוג ולא חושבות שצרכי הבעל גדולים משלהן
אולי אם תשתי כוס מים, תשני על לילה ותקראי מחר שוב הכלשוב באביב

תצליחי לקרוא והבין את מה שכתבתי- את לא חייבת להסכים אבל יש פער גדול בין לא להסכים לבין להגיב בצורה כל כך אמוציונלית.

 

אם את לא מכירה או לא שמעת על נשים שמשתמשות בקיום יחסים כדרך להפעלת סנקציות על הבעל זה לא אומר שזה לא קיים.

ואם בעלך לא חווה צורך בפורקן מיני, זה לא אומר שזה לא קיים

 

ולרגע אחד לאורך כל האשכול לא עודדתי מצב בו אישה באמת לא יכולה- אבל עליה לתת לגבר כדי לספק את צורכו.

 

אבל שוב, את לא באמת מנסה לרדת לעומקם של דברים...

 

אם את חושבת שאת יודעת טוב יותר וטוב לך ככה ולבעלך טוב ככה- מעולה! 

אם יש נשים שקראו את האשכול הזה, וזיהו את עצמן בחלק מהסיטואציות וחושבות שהן יכולות לעשות יותר למען שלום בית- גם מעולה!

 

הדיון הזה לא יסתיים בזה שאני אסכים איתך וגם את לא חייבת להסכים איתי. לי טוב ככה, לך טוב אחרת...

 

לילה טוב ושבת שלום!

אני הגבתי לענין יחסים = צרכי הבעלמיואשת******
ואת לקחת את זה למקומות אחרים במקום להתמודד עם העובדה שאמרת אמירה מחרידה.
לא הגבתי ולא אגיב לכל שאר השימוש ביחסים שאת מדברת עליו מכיון שזה פשוט לא שייך לדיון הזה. ואת בכלל לא מגיבה עניינית לעובדה שיחסים הם לא צרכי הבעל אלא תורך זוגי . כנראה שזה זר לך .בעלי לא משתמש בי ככלי לסיפוק הפורקן המיני שלו. תודה לקל.. אנחנו מקיימים יחסים יחד. אני לא מקיימת יחסים כדי למלא אחר צרכיו. אלו צרכינו כזוג
והקונספט הזה הוא מחריד, ולכן אמשיך להגיב לך בצורה מאד תקיפה כדי שאי מי שקוראת תדע שזה מחריד. לא נכון. נוראי.
יחסי אישות הם צורך זוגי. ומי שלא מסוגלת להבין את זה ולחיות את זה רחמי לה. גם אם היא לא צריכה אותם. זה בסדר.
מה לעשות?שוב באביב

אני עדיין עומדת מאחורי האמירה הזו.

 

אצל אישה הצורך בקיום יחסים נובע ממקום של סיפוק מיני, הבעת אהבה, - בעיקר רגשי וכולל הנאה גופנית

אצל גבר מדובר בצורך פ י ז י ו ל ו ג י קודם כל! - ומשכך ראוי לתת על כך את הדעת וראוי שנשים יהיו מודעות לנושא.

 

 

אצל כל אחד התדירות משתנה, אבל נשים וגברים נבראו באופן שונה.

מהרבה בחינות, והנושא הזה הוא רק עוד דבר אחד בו אנחנו שונים.

 

 

זה לא אומר שאישה צריכה לבטל את רצונה בנושא ומחובתו של הגבר לספק לה את צרכיה.

זה לא אומר שיחסי אישות צריכים להתקיים כאשר צד אחד נהנה והשני סובל

 

אם את לא מצליחה להבין את מה שאני מנסה לומר, כנראה שהכל בסדר אצלכם ומעולם לא נתקלת במצבים של בעיות בזוגיות על הרקע הזה, אשרייך!

 

 

 

 

 

לגבי ההלכה את לא לגמרי צודקתלמה לא123

יש גם את הענין של אישה מורדת

 

מוסיפהלמה לא123
אישה המונעת בעלה יחסי אישות


אשה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת", ואיש המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו - מורד.

המושג "מורדת" מתייחס גם לאשה המסרבת לעשות את מלאכות הבית שהיא חייבת בהן.

אשה המורדת מתשמיש בלא טענה הוגנת יוצאת בגט בעל כורחה בלא כתובה.
בעל מורד באשתו בלא טענה הוגנת מוסיפים על כתובתה בכל שבוע שבעה דינרים, ואם תרצה האשה, כופים אותו להוציאה מיד ולשלם כתובתה ותוספת כתובתה.

הטענות הבאות אינן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
טענת "מאוס עלי".
מרדה כדי לצער את בעלה.
הבעל משחק בקוביא ומאבד מעותיו.

הטענות הבאות הן נימוק לאשה למרוד מיחסי אישות:
הבעל רוצה להעבירה על דת לשמש באיסור.
הלכה מבית בעלה מחמת קטטה ואינה רוצה לשוב אל ביתו עד שיקרא לה בעלה.
ברחה מבית בעלה מחמת שהוא מכה אותה.
בורחת מבעלה בגלל בעלי חובות שיש לו הרודפים אותו תדיר.

הבאת מקור חלקי וחסר בו הממוצע. אסביר..בתי 123

דבר ראשון יש  הבדל בין אישה שמסרבת לבעלה לבין אישה שמגבילה את בעלה בתדירות ולכן הטענות שהבאת בסוף לא מדברות על הגבלה בתדירות

מדובר פה על אישה שרוצה לצער את בעלה

 

נידה (אפילו במצב שיש לאישה מה לעשות)

חוסר חשק

הרגשה לא טובה

מצב רפואי

כל אלו לא נכללים כאן 

 

אבל הוויכוח פה הוא לא על הגבלה בתדירותלמה לא123

אלא אם להפסיק להניק כי ההנקה גורמת לכתמים ומכאן שאין יחסים.

ורציתיי גם לדייק למיואשת שאמרה שאין שום חובה לאישה לספק את בעלה.

אני גם לא מבינה את דקדוקי ההלכה בדיוק כשמדובר ביחסי אישות,הלוואי ונשים תדקדקנה ככה בכל מצווה.

ואני מדגישה שאישה לא אמורה לקיים יחסים כשאין לה חשק,או לעשות בכח. אבל להבין את הצד השני, לבוא לקראת/לטפל. ובעיניי לשים את צרכיו גם לפני האוכל (כולה אוכל) של התינוק.בהנחה וניסתה לטפלבכל דרך בכתמים,ואין מוצא,רק הפסקת הנקה.

וחשוב לי להוסיף,שלא ישתמע שאני לא מבינה את הצורך של ההנקה (כמה נלחמתי על זה),אבל לא ללכת עם ראש בקיר. ועם הרגשה של אני צודקת ואני לא מחוייבת לבעלי. הוא חייב לי "עונה"

זה יותר מזעזע בעיניי.

 

איתך בכל מילההמקורית
בדיוק עניתי לך על העניין ההלכתי מיואשת צודקתבתי 123

והוויכוח פה היה על המושג סיפוק הצרכים של הגבר

יחסים אמורים להיות הדדיים ובהחלט יש מצבים בחיים שזה לאר מתאפשר כמו כתמים וכד' זה לא לנצח

ואם אישה רוצה להפסיק הנקה או גלולות בשביל יחסי אישות וזה הדדי זה בסדר גמור אבל אם לה טוב  והיא חוששת שמה לבעלה יש צרכים שהיא לא יכולה לספק כרגע זה מנוגד להלכה כמו שמיואשת כתבה

ומקרים כאלו לא נכללים באישה מורדת (לפחות ברוב הקהילות המוכרות) 

 

לגבי הפיסקה השניה,מאיפה את לוקחת שזו ההלכה?למה לא123

מעניין לשאול רב

מציעה לך לשאול ואשמח שתעדכני מה ענהבתי 123

בעניינים האלו אנחנו הולכים לפי הרבנים שלנו  

מעניין מה הרב שלך יענה

 

מנוגד להלכה שאישהלמה לא123

תהיה "לא טהורה " חודשים כי היא רוצה להניק? ושבעלה יסתדר.

תמוה בעיניי מאוד. ננסה לברר.

דבר ראשון זה לא כי היא רוצה להניקבתי 123

אלא כי היא אחרעי לידה מניקה והחליטה למנוע היא עושה השתדלות להטהר ולא אוסרת את עצמה סתם זו תקופה שחולפת והרבה פעמים יש לה פתרונות או לפחות משתדלים בזה

 

השאלות האלו רצות אצל רבנים כל הזמן ובחיים לא שמעתי שרב אמר שזה בעייתי מבחינה הלכתית 

לא הבנתי,את אמרת שזה מנוגד להלכה ולא אנילמה לא123

ברור לי שאם זה משהו שחולף,אז צרך "לעבור " את זה,וזה יסתדר

14 שבועות זה המון!!! כשאני מחכה שבועיים זה ממש קשה לי

והיא כתבה שהיא צריכה לבחור בינה לבין בעלה. לי השתמע שהיא צריכה להפסיק להניק בכדי שהכתמים יפסקו.

אני אישית מכירה מישהי שהפסיקה הנקה בגלל זה

אמרתי שעניין סיפק הצרכים שלבתי 123

הבעל בזמנים שהאישה לא יכולה או לא רוצה זה מנוגד להלכה

לפי ההלכה הבעל הוא זה שחייב לאישה ולא להפיך

האישה מצדה כמובן עוזרת לבעל במצוות פרו ורוו ועונה ובלי שיתוף  הפעולה שלה תתבטל המצווה אבל לא מדובר על מקרים כאלה

אני לא בטוחה לענות לך ברמה הלכתיתשוב באביב

וגם קצת מיואשת מזה שלא מבינים אותי...

אבל להתעלם לחלוטין מעניין "זרע לבטלה" ולהתייחס רק לעונה ולפרו ורבו זה לטמון את הראש בחול.

 

 

ברור שכשאישה לא רוצהלמה לא123

זה מנוגד להלכה,אפילו לאשתו

אבל אם זה כשאישה משתמשת בזה בכדי להעניש אותו,או כשהיא כלל לא מתחשבת בצרכיו, עוברת על "בין אדם לחברו", אפילו שלא מחויבת לו

מרגישה שממש גלשנו מהנושא שהפותחת כתבה, כולנו מסכימות שכל אחד צריך לבוא לקראת השני ולדבר על זה ולהתחשב.המחלוקת על הניסוח.

שמעתי על כמה נשים שמשתמשות ביחסים כדרך להעניש את הבעל/לפצות אותו/לסחוט ממנו דברים/או שסתם לא "שמות" עליו. ולדעתי לזה התכוונה "שוב באביב"

נסיים בברכת לילה טוב

נמאס לי

מחזקת שוב את דברייךשוב באביב

וכן, רק השבוע שמעתי על מקרה שאישה "סחטה" את בעלה ככה - זה זעזע אותי ברמות והבנתי שהרבה נשים פשוט לא מתייחסות לנושא בכובד הראש הראוי.

 

לילה טוב!

את חוזרת שוב ושוב על אותם דבריםבתי 123

שאין עליהם ויכוח וגם אין להם קשר לא למקרה המדובר ולא על למושג המדובר

ברור,כל השרשור הזה גלש מהנושאלמה לא123


לצערי כבר מזמן חרגנו מהנושא המדוברשוב באביב


צודקת בהחלט פשוט נושאבתי 123

גם רגיש גם חשוב

גם לאישה בתוך ביתה וגם לנשים שלא מכירות את ההלכה היפה 

מסכימה לגמרי ומתקנת בדבר קטןבתי 123

דבר ראשון חשוב באמת לדעת שדעת התורה מנוגדת למה שאמרה וכמו שרשמת החובה היא על הבל כלפי אישתו ולא להפיך

תחשבו שקוראות פה גם נשים לא דתיות וה' ישמור מה הן חושבון עלנו כשקוראות מילים כאלו

רק מתקנת אותך בקשר לגור אצלם הגישה היא פרישות (כמובן מדברת על אידיאל התקנות שלהם ) ובטח לא מספקים את עצמם אצל האישה האידיאולגיה שלהם היא כבייכול גם של הגבר וגם של האישה לכן אין פה בעייה הלכתית כביכול

זרמים אחרים יצאו נגדם מהסיבה שהגישה הזו לא מתאימה לדורנו ויכולים להגיע לאיסורים הלכתיים ושלא נדבר על המצב הנפשי של הזוג

כפי שהוסיפה למה לא123שוב באביב

יש פה בהחלט עניין הלכתי, וזה שנשים שאינן דתיות עלולות להסתכל על זה בצורה מעוותת- לא אמור לשנות את ההתייחסות שלנו להלכה.

 

כדתיות אנחנו עושות עוד דברים שלא תמיד "נחשבים" בעיני מי שלא דתיים.

 

 

במקרה הזה בעיניי פמיניזם מתנגש עם טובת הזוגיות ויש קשר מובהק בין עליית הפמיניזם לעלייה בגירושין-- ייתכן שזה אחד מהגורמים

מיואשת היקרה חייבת להגיב לךהמקורית
אני חושבת שמה שאמרת על חסידות גור איננו נכון
אני לא יודעת איפה קראת על זה ואני לא חסידת גור בעצמי ב"ה אבל תקנות ל"ט שלהם וכל הנהגות האישות לא נוסעות מהמקום הזה. פעמיים בחודש להיות ביחד זה לא תואם את התיאוריה של 'שוב האביב' וחבל סתם להשחיר את פניהם.
אני יכולה לומר לך על עצמי שנועצתי בגדול הלכה לגבי דחיית טבילה עקב כך ששכחתי גלולה ולא יכלתי להתמודד אפילו עם המחשבה של הריון בתיאוריה והוא אמר לי כהערת אגב וכעצה שאשים לב לגלולות בזמן כדי לא לדחות מאחר ובעלי מחכה לי ומתאכזב
לא אומר לך שלא היה לי קשה לקבל את התשובה ועם זאת אני חושבת שכמו שלנשים יש צורך רגשי שגבר ידבר איתן ויבין אותן ויכיל אותן כך גם לגבר יש צרכים גשמיים שלא צריך להתעלם מהם. וזה נאמר לי גם בהדרכת כלות אגב ולא כאיזו הוראה של -את חייבת. אלא שימי לב זה משמח אותו ותורם לשלום בית.
אז ודאי שהיחסים הם רק חלק מהזוגיות ולא הכל אבל לדעתי הגישה היא דרך האמצע שמדובר במחויבות של שני בני הזוג אחד לשנייה ולא רק הוא חייב
אני גם לא אוהבת את הגישהלמה לא123

שאם לגבר יש צורך חזק במין הוא הופך לבהמי.

ברור שהוא יכול להתאפק,הוא בן אדם ולא בהמה. אבל הוא גם לא מלאך

וכמו שאמרת יש את דרך האמצע. כל אחד בא לקראת השני

 

אבל1234אנונימי
הגישה הזאת בעצם אומרת שקיים יחסים הוא בשביל סיפוק צרכים.

וזה שגוי בעיניי. הקשר האינטימי בין גבר לאישה הוא חלק מהקשר הכולל שלהם. חלק מהקשר המיוחד שיש בין בני זוג שבא לידי ביטוי גם בקיום יחסים. האמירה שגבר מקיים יחסים עם אשתו כי הוא צריך (וזה בעצם מה שאתם אומרות כאן) היא מקטינה את הגברים.

כתבתי גם בהמשך, ואני אכתוב גם פה.

יש זוגות שבהם הגבר רוצה יותר, ויש זוגות שבהם האישה רוצה יותר.

ואלו ואלו בסדר.

העיקר שזה יבוא מתוך רצון, מתוך אהבה.

ואם יש לזוג ספציפי פער כלשהו בין התדירות הרצויה, או כמה צריך להשקיע בזה- הם צריכים לדבר על זה. וזה מבאס מאוד אם צד אחד רוצה יותר מהשני לא מבין אותו. אבל אתן מציגות את זה כמשהו גברי, ואני אומרת- זה פשוט פערים בין בני זוג. זה שאצל אישה, אם הרצון שלה לא מתממש זה לא מתבטא במשהו פיזי, לא אומר שזה לא קיים אצל נשים.

ובטמת, המחשבה שגבר מקיים יחסים עם אשתו בגלל שהוא צריך ולא בגלל שהוא רוצה, היא לא נעימה לי
מכירה את הטבלאות של "רוצה, צריך, מוכרח"?שוב באביב

משתמשים בזה בד"כ בחישובים כלכליים.

 

מאמינה שגם בנושא האישות כל אחד ואחת ימקם את האישות בעמודה אחרת בטבלה.

חלק ב"רוצה" חלק ב"צריך" וחלק ב "מוכרח"

 

וברור שזה אינדיודואלי, וברור שיש זוגות שאצלם זה הפוך.

וברור שקיום יחסים לא אמור לכלול רק "פורקן יצר" אלא ביטוי לאהבה בין בני הזוג

וכל מי שבחרה לאורך השרשור להתעלם מכל הנאמר וכל ההסתייגויות ולהתייחס רק למילה או משפט בודדים- שתנסה להתעלות מעל הדברים שהיא לא מסכימה איתי לגביהם ולקחת לתשומת ליבה את הדברים שאולי כן רלוונטיים אליה.

 

עיקר ההצפה שלי את הנושא נובעת מכך שיש מידי הרבה נשים שבקלות מדי וללא סיבה אמיתית מתעלמות מחיזורי הגבר ונותנות לו "להתבשל" עם עצמו.

 

לצערי זה נפוץ יותר מאשר המקרה ההפוך של אשה שרוצה יותר מהגבר.

גם אם זה רק "רוצה" ולא "צריך" - אם הניסוח הזה הוא היחיד שמפריע לכן, עדיין יש עניין של התחשבות הדדית בין בני הזוג.

 

 

בסדר1234אנונימי
אני לא יודעת מאיפה את מביאה את הקביעה שברוב המקרים זה הגבר שיותר רוצה מהאישה.

אבל בכל אופן, ברור שיש עניין של התחשבות. זה הכי בסיסי בזוגיות.
את פשוט אמרת את זה כקביעה, "יש נשים שמתעלמות מהצורך של בן הזוג שלהן"
ולא דיברת על עניין של התחשבות הדדית, אלא תיארת את זה רק כחד צדדי. ורק בהקשר הזה, של קיום יחסים.
זה כמו שאני אגיד "יש גברים שמתעלמים מהצורך של האישה שלהם לדבר ולשתף"

אבל אם זה מה שבאת להגיד, אז מסכימה.
יש נשים שמתעלמות מהצורך של בן הזוג שלהן. ויש גברים שמתעלמים מהצורך של בת הזוג שלהן. וזה נכון לא רק לגבי קיום יחסים, אלא בכל מיני דברים. ואם יש זוג שבו בני הזוג (או אחד מהם) מתעלמים מהצורך של בן הזוג השני, זה עצוב. וצריך לדבר על זה.

אבל זה לא הופך את זה לבעיה של נשים מול גברים או להיפך. זו בעיה ספציפית שלהם, שייתכן שעומדת על ההבדלים בין גברים לנשים וייתכן שעומדת על ההבדלים ביניהם כבני אדם שונים. וכמו כל בעיה בזוגיות צריך לדעת לפתור, זה הכל.
היא כתבה לך תגובה שלימהלמה לא123

על זה שזה לא משנה איזה צד רוצה,אם זה הגבר או האישה,ובחרת להתעלם מזה.

בגדול מסכימה עם רוב מה שרשמת

למרות שלא הגבתלי

לא מבינה1234אנונימי
איפה התעלמתי מזה. התכוונתי להגיד שמההודעות הקודמות שלה זה היה נשמע חד צדדי.עכשיו היא הבהירה את עצמה ואני מבינה שזה הדדי.
וזו הבהרה חשובה

אז כתבתי שאם חזה היא התכוונה, אנחנו מסכימות
קיום יחסים הוא לא רק בעבור סיפוק צרכיםלמה לא123

הוא גם בעבור זה

ברור שיש גם נשים שרוצות יותר,גם יש תקופות שהיא רוצה יותר ותקופות שהוא רוצה יותר.

ועל כל פער בזוגיות צריך לדבר, אך לא תמיד אחד הצדדים מבין לעומק את מה שהשני אומר לו.

גבר מקיים בגלל שרוצה, אבל הוא גם צריך פיזית-אולי לא כל שבוע,אבל כשאשתו עם כתמים בגלל הנקה,ואומרת לבעלה זה הצורך שלי ושל התינוק,וזה בא לפניך. זה בעייתי מאוד!

 

תודה לךשוב באביב

את אומרת את מה שאני מנסה להגיד רק בניסוח הרבה יותר טוב! אני צריכה ללמוד ממך...

לא חולקת לגבי זה1234אנונימי
ואם זו הסיטואציה, בני הזוג צריכים לחשוב ביחד ולקבל החלטה ביחד מה עושים.

בהקשר הזה אני מסכימה לגמרי.

רק לא מסכימה לגבי זה שהשיקול הוא "צורך" של הבעל. יש כאן זוגיות, והאינטימיות בין בני הזוג משפיעה עליה בצורה מאוד משמעותית. ולכן צריך לחשוב איך דואגים לכך שהיא נשמרת

רק לא הסכמתי עם החלוקה שנעשתה כאן במהלך השרשור בין גברים לנשים בעניין הזה.
סבבה, מקבלת...שוב באביב

אדם קרוב אצל עצמו... ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות

יכול להיות שהראייה שלי היא סובייקטיבית ומתייחסת לסוג הזוגיות שאני מכירה מקרוב ולכן לא ניסחתי נכון ולא הבאתי לידי ביטוי גם סוגים אחרים של זוגיות.

 

קבלי את התנצלותי!

תודה!1234אנונימי
ואני מצטערת אם תקפתי, פשוט זה נושא כל כך רגיש. וגם ככה אישה שרוצה יותר לפעמים מרגישה שמשהו לא בסדר אצלה, אז היה לי חשוב להדגיש.
צודקת לגבי החלוקה בין גברים לנשים-בהחלטלמה לא123

מה כ"כ מפחיד במילה "צורך"? אצל גבר צורך ביחסים הוא לא רק גשמי. הוא גשמי ורגשי ביחד.

גם לנשים יש צורך באינטימיות, אצלה זה אולי מתבטא קצת אחרת,לפעמים  

 

אממ1234אנונימי
כי כשאומרים צורך, זה מרגיש לי מן קלף מיקוח שאי אפשר לעמוד בפניו.

כי בן אדם צריך לאכול, ובן אדם צריך לישון. וברור שאלו דברים חיוניים שאדם לא יכול בלעדיהם.

ולכן אם מציגים קיום יחסים כצורך, זה בעצם חוסם אופציה לדיבור. כי זה "צורך", חיוני, חשוב, מיידי.
מה, תמנעי ממנו את הצורך הזה?

אבל אן מדברים בשפה של רצון, כבר יותר קל לי. כי כבר אפשר לדבר על זה. יש כאן שני רצונות שמתנגשים, עכשיו אפשר לחשוב איך כל אחד מגיע לקראת השני.

הצלחתי להסביר?
אוקיילמה לא123

הבנתי אותך

אבל תסכימי איתי שזה יותר מסתם רצון של "אני רוצה גלידה" וגם אם לא יתנו לי, הרצון הזה יעבור אחרי שעה.

הרצון ליחסים לא עובר,להיפך הוא מתגבר

ברור1234אנונימי
אני לא מזלזלת ברצון. להיפך

זה רצון אמיתי, לקשר, לקרבה וזה גם רצון פיזי. וזה רצון חזק מאוד ומבורך מאוד

אבל הוא עדיין "רק" רצון. ולכן יש כאן מקום לשניים, ויש כאן מקום לדיבור ולשיח.
ובגלל שזה רצון, אני יכולה לבקש, אני יכולה להסביר. אבל אני לא יכולה לדרוש ולא להציב תנאים.

וזה גם כל היופי, שהוא מאפשר שיח
מסכימה לגמרילמה לא123

השאלה לגבי השרשור פה

מה לדעת כל זוג רצון חזק יותר, הנקה או רצון לקירבה מצד הבעל וגם האישה

לחלק נראה יותר הגיוני לוותר על קירבה ולמיעוט לוותר על ההנקה

אני הסכמתי על ויתור ההנקה ,ואם הייתן יודעות כמה נלחמתי על הנקה-וזה ועוד איך פגע לי בזוגיות, וגם כשבעלי הסביר לי ,שמעתי ולא הפנמתי.

לכן אני לא מבינה את ההצטדקויות פה של הלכה וכו.

אכלתי הרבה קש על זה

אז לא הבנתי את זה,היום כן

אז אנחנו מסכימות 1234אנונימי
וגם אם מסתכלים על טובת הילד, הנקה זה חשוב, אבל אני חושבת שיותר חשוב לילד הורים מאושרים בזוגיות יציבה ובריאה.
אבל אמרתי במפורש שיחסים הם זוגיות. זה העניןמיואשת******
בדיוק לזה התייחסתי. שיחסים הם זוגיות וביחד. ולא חובה של אחד לשני

ואפילו אמרתי שאני מסכימה עם הרעיון שבשביל זוגיות טובה ותקינה יש מקום לחשוב על פגיעה בהנקה. אבל מתוך מחשבה על זוגיות, וביחד. ולא מתוך מחשבה שזה ״צרכי הבעל״. זה פשוט ניסוח מחריד וכל ההסבר לניסוח הזה אחר כך היה מחריד עוד יותר
כן אנחנו מסכימות בהחלטהמקורית
בנושא הזה.

רק על הגורניקים חלקתי
צודקת. טעות שלימיואשת******
אני לא יכולה לומר שאני מכירה אותם עד כדי כך טוב. פשוט סיפרו לי דברים מזעזעים על נושא יחסי אישות שם.
אבל זה לא מידיעה ברורה. חוזרת בי.
יחסי אישות זו קודם כל המצווה של הבעלבתי 123
לאישתו התחייבות שלו כלפיה התחייבות שלו למצוות פרו ורוו
אני מסכימה שאישה לא צריכה להתעלל בבעל ולייבש סתם כמו שרשמת אבל במקרה שזה לא בכוונה תחילה הגבר צריך להתגבר האישה היא לא חפץ לסיפוק שלו.. והרי מה הוא עשה ואיך התגבר כשהיה רווק? העזרה הגדולה שאפשר לעשות בשביל הבעל היא לשמור על הרחקות בזמן נידה ואם לא נידה אז לשמור על מרחק כלשהו אם הוא צריך ומבקש
" משביעו רעב מרעיבו שבע" אין אפשרות לקיים את המצווה בגלל מצב רפואי נפשי הלכתי... זה לא תמיד תלוי באישה ואני לא חושבת שאף רב יגיד לוותר על הנקה בשביל זה
איך הגבר התגבר כשהיה רווק- תשאלי את הגבר שלךשוב באביב

אבל גם הגברים החזקים ביותר נתקלו ב "קרי לילה"

 

חבל לי שבמקום שנשים יקחו לתשומת ליבם וינסו ללמוד על מה שהן לא מבינות בעולמם של גברים, הן "נעלבות" ומתבצרות בעמדתן (לא מדברת עלייך אלא על תגובות אחרות באשכול) לפני הנזק שהן גורמות לגבר שלהן, הן גורמות נזק לעצמן...

 

משביעו רעב ומרעיבו שבע- מתפקידו של הגבר להתמודד עם זה ועם עצמו ו "להרעיב את עצמו" - לא תפקידה של האישה להרעיב אותו

 

שוב, לא מדברת על מצב רפואי, נפשי, הלכתי.

 

הנקה היא לא פיקוח נפש ויש לה תחליף- ואני אומרת את זה בתור חובבת הנקה מושבעת!

אז כנראה שההגדרה שלך למקרה קיצון היאבתי 123
פשוט שונה
כמו שאמרתי אם תקופה ארוכה סתם לא בא לה או שהיא עושה בכוונה אני באמת חושבת שיש מקום למה שרשמת ואם לא אז אולי מצריך יעוץ זוגי
אבל להפסיק הנקה בשביל שלגבר יהיה סיפוק מבחינתי זה קיצוני
הנקה היא מצב רפואי גרידאהריונית ותיקה
גבר ששם את צרכיו לפני צרכיי התינוק שלו הוא לא גבר.
אז בהנקה יש פחות יחסים , גבר שפוי יכול להתמודד אני לא קונה את ההנחות שאת עושה להם.
אני נשואה הרבה שנים באהבה גדולה ומדברת מנסיון , את חייבת להבדיל בין יחסים לא תקינים בין בני זוג לבין העובדה שיש מצבים בחיים שיש פחות יחסים (הריון , הנקה וכו')
אני לא מסכימה איתך1234אנונימי
וסליחה על הנחרצות.

גבר לא "צריך" לקיים יחסי אישות.
אולי יש גברים שרוצים, אולי יש גברים שהרצון הזה הוא צורך. אבל אין כאן צורך קיומי

ולהגיד שגבר צריך יותר מאישה זה פשוט לא נכון.

יש זוגות שבהם הגבר רוצה יותר מהאישה, ויש זוגות שבהם האישנ רוצה יותר. כן, זה קיים!
ובגלל תפיסות כאלו, נשים שרוצות יותר מהם הזוג שלהן מרגישות שיש להן בעיה ואולי גם לבן הזוג בעיה.

"כי למה הוא לא רוצה? הרי הוא גבר. הוא צריך לרצות! זה הטבע שלהם, לא?" או שהיא חושבת שהיא לא מושכת, שהיא מינית מידי ולמה היא חושבת על זה כל הזמן. "כי לנשים אין יצר, ואם אני רוצה יותר מידי אולי משהו לא תקין אצלי".

אז להכליל ככה זה פשוט לא נכון. וסליחה, אבל זו גישה הרסנית. הרסנית לחיי זוגיות.

אם דיברת אם בעלך, והוא הסביר לך ככה. מעולה, זה מה שמתאים לכם.

מכאן ועד להשליך את זה על כללי הגברים שבעולם ועל כללל הנשים שבעולם, זה פשוט לא נכון.

ממני, שלפעמים חווה את הצד ההפוך. ולקח לי הרבה זמן להבין שאין כאן בעיה בכלל, אלא פשוט פער בין רצונות שצריך לגשר עליהם.
ודווקא בהקשר1234אנונימי
הזה, הפמיניזם מבורך בעיני.
כתבת יפה. ישר כחמיואשת******
זה לא נכוןשוקולד פרה.
אצל גבר זה צורך קיומי מאוד.
מקרים שבהם הגבר רוצה פחות מהאישה עדיין לא רווחים כמו המקרים הקלאסיים שגברים יותר רוצים.

הצורך הזה ליחסי אישות אצל הגבר הוא קיומי כל כך, ולכן הוא מחויב בהרבה מצוות כדי להתרחק מעבירה.

כל כך קיומי שחזל מפליגים באמרות שמוכיחות עד כמה זה קשה לו להתגבר.

רק בשבוע שעבר כל עמ"י התעסק בבעל קרי- בדף היומי.
יעקב אבינו היה היחיד שעליו נאמר שהיתה מיטתו שלמה= שלא ראה קרי.

אז זה לא קיומי?

ה ישמור על הגישה שלך. לא בא לי לענות. ה יעזורמיואשת******
מסכימה איתך עקרוניתחולת שוקולד
מצד שני, בעיני ההנקה היא נכס לכל החיים, בניגוד לאי קיום יחסים שזה זמני
תודה לך!שוב באביב

עיקר הדיון לא נסוב בהכרח על ההחלטה להפסיק את ההנקה אלא עקרונית על ההתייחסות הנפוצה של נשים לנושא.

 

באופן אישי, אני חסידת הנקה מושבעת ואת שני האחרונים שלי הצלחתי להניק שנה וחודשיים .

 

גם אצל שני הגדולים כשעברתי לגלולות משולבות לצורך הזוגיות וההנקה פחתה- עדיין הצלחתי למשוך עם הנקה חלקית.

 

ובכל זאת יש היום תחליפי הנקה מצוינים ( שלא יהיו נקיפות מצפון לאלה שלא מניקות מסיבות שונות)

כל מילה!Eu
ונוסף על כך - להגיד למישהי שנלחמה על ההנקה כדי לתת את הטוב ביותר לתינוק שלה שלהנקה יש תחליף זה קצת צורם לי
מסכימה איתךהמקורית
אולי נורדייאורוש3
דברי עם בית מרקחת ברודר בבית שמש:
‏‪+972 2-999-3990‬‏
צריך אישור רופאה ואישור משרד הבריאות אז תעשי את זה לפני הרופאה כדי שישלחו לך טפסים. לחלופין יש חרדים שמוכרים בשחור אם את רוצה לברר בסביבתך.
זה גם כדורי הנקה. לי עבדו אחרי דימומים סיוטיים עם סרזט. לקחתי אחרי הנוכחי גם בהתחלה אבל מאז עברתי למיקרולוט ובסדר.
תודה. אבדוק על זה יותראנונימית 50
אני עם דיאמילהאנייי12
כבר 8 חודשי שקט בלי דימום הסתגלןת
לפי מה שאני יודעתבת 30
אם משתמשים כמו שצריך זה דומה לאחוזים של גלולות.
כמו שצריך- דיאפרגמה בגודל מתאים, עם נוזל קוטל זרע, שמוכנסת בזמן ולא נשארת במגירה.
הבנץע שיש רבנים שפחות מתירים?אנונימית 50
השאלה היא מה הרב שלכם אומראמא חדשהה
וכשהולכים לבקש היתר לעניין הזה צריך להעלות את כל העניין הזה- הנקה, דימומים וכו'.
אני יודעת שהרב שלנו מתיר במקרים מסויימים
לנו רב גדול מאוד התירבת 30
לא בדיוק התיר, אלא המליץ. זה רב שממש יוצא נגד שימוש בגלולות.
נכון, זה לא מכון פוע''ה, אבל זה רב גדול ממש.
אני יודעת שגם בציבור החרדי הרבה משתמשות.
שווה לברר.
מדייקתאפונה
דיאפרגמה הרבה פחות יעילה מגלולות אבל היעילות שלה מתקרבת ליעילות של התקן נחושת (כמובן בהקפאה על שימוש נכון ועם ג'ל קוטל זרע) - סביב 94-96%.
אני ממש ממליצה.

(בכל מקרה את יכולה לזרוק את הגלולות. גם ככה אתם לא מקיימים יחסים לפחות תוכלו לוותר על ההרחקות)
אז עדיף לך לעבור לאמצעי מניעה אחרעלה למעלה
התקן/דיאפגרמה
לא הייתי מסתמכת על תשובה בווטסאפאביול
היא צריכה לראות אותך ולבדוק אותך. ואם עדיין אין פיתרון אז אולי רופאה אחרת.
הייתי סומכת על מכון פועה יותר מאשר על רופאה אחתמיואשת******
במקביל את יכולה לקחת מגבירי חלב כמו מורינגה.
מה עם לקחת שתי גלולות כל יום מהגלולות הנקה?

חיבוק גדול זה נשמע סיוט של החיים
מאיפה אני קונה מורינגה?ומה זה בדיוק?אנונימית 50
אני אשאל היום אץ הרופאת ילדים אם ההורמון השני שבגלולות עלול לפגוע בתינוק .
יש לי את הוואטצאפים של כולן
מורינגה זה תוסף תזונה שמגביר חלב. בבתי מרקחתמיואשת******
גם חילבה מגביר. אפשר גם לשלב את
שתיהם. הם מאד יעילים. לא זולים אבל מצוינים ממש
מבית מרקחת?אנונימית 50
מורינגה רוכשים בבתי טבעמיכה


אוקי, אולי אני מתבלבלת, כבר לא זוכרת בדיוק 🙂מיואשת******
אני קניתי בבית מרקחת של הקופהטל..
היה איפה שנמצאים כל התוספים הצמחיים למיניהם...
אבל אולי באמת שווה להתקשר לפני שבאים לשאול אם יש, כדי לא ללכת סתם
אמור להיות גם בסופר פארם ובbe.hosh
בדיוק השבוע קניתי..
וזה עוזר?למה לא123


קשה לי להגיד עדיין..hosh
אני מנסה כמה דברים ילדי גם שינוי דפוסי הנקה וגם תוסף תזונה. אהיה יותר חכמה בשבוע הבא..
ולגבי 2 גלולות יש בי פחדאנונימית 50
שזה יפגע בפוריות שלי בהמשך.
הרופאה אומרת שהיא לא ממליצה.
מצד שני יש רופאים שסבבה עם זה.
אתמול התחלתי לקחת 2 עד שיגיע התור אליה.
אני רוצה עוד ילדים בע"ה ולא רוצה לפגוע במערכת
וואו אף פעם לא שמעתי את זה בכלל שזה יכול לפגוע 😮מיואשת******
יצא לי לקחת אחד וחצי איזה חצי שנה פעם קודמת
גם אני לא שמעתיאנונימית 50
חחח זה פחד שלי. לא אומרת שהוא מבוסס מציאות
אההה. חשבתי שהרופאה אמרה.מיואשת******
אל תפחדי מדברים שהמצאת
חחחח אני ממש כזו.אנונימית 50
פחדנית מכל דבר. מסכן בעלי. שיגעתי אותו עם הפרונויות שלי
הילד קצת משתעל אני על הקו עם רופא משפחה באחת וחצי בלילה!
🙄
תמצאי לך רופא אחר...יותר יודע. נראה לי שהיא11אמא

מפחדת מהצל של עצמה.

יש מלא עיצות, כמו להחליף סוג כדור, לתת 2 ביום, להוסיף פרימולוט, לקחת 2 ביום בפערים של 12 שעות.

אולי תתיעצי עם מכון פועה על רופא/ה שהם ממליצים בנושא הזה.

אני ממש אוהבת אותהאנונימית 50
זה הקטע הפחות טוב שבה. אבל היא מלווה אותי בהיריונות בצורה מדהימה. מתקשרת אלי. מבקשת שאבוא מוקדם נניח בימי שישי כדי לקבל אותי אם יש משהו דחוף.
ומבהירנ לי לא לקרוא לה ד"ר אלא בשמה הפרטי.
חבל לי להפסיד יחס כזה בגלל משהו שהוא זמני בסה"כ
וואו, באמת יחס לא רגיל...! במיוחד אצל רופאי נשים.כי לעולם חסדו
זה לא סותראביול
מותר לך לשמוע עוד חוות דעת ועדיין היא הרופאה שלך
חבל שבגלל פחד לא מבוסס את משתגעת. תנסי 2 גלולותמיקי מאוס
כמובן בהנחיה מדויקת כמה ומתי, תשאלי במכון פועה..
הרבה עשו ככה ועלתה בידן ;)

ואם לא- תעברי לגלולות משולבות או אולי באמת נובהרינג שזה פחות בעייתי מבחינת ההורמונים ופשוט תשימי לב אם יורד החלב- להוסיף בקבוק או 2 ביום. זה לא אומר לוותר לגמרי על ההנקה. רק תקפידי על האכלה תומכת הנקה כשאת מאכילה בבקבוק



ולגבי רופאה- את יכולה להתייעץ עם מישהו אחר רק לעניין הגלולות. לרופא אין בלעדיות ;)

בהצלחה!!
במכון פועה רב אחר ששאלתיאנונימית 50
אמר לי לקחת עם פרימולוט נור.
לא 2 גלולות
אפשר 2 גלולות ביום אבל זה לא מומלץ רפואיתירושלמית טרייה

בכלל בכלל לא קשור לפגיעה בפוריות!!

העניין עם הורמונים כאלה הוא השאלה אם יש סיכון בזמן שלוקחים אותם.

אחרי שמפסיקים יכול לקחת קצת זמן אבל הם נעלמים מהגוף יחד עם השפעותיהם הטובות או הרעות. לא שמעתי שגלולות מסוג כלשהוא יכולות לעשות נזק בלתי הפיך.

(דווקא דברים מכניים כמו התקן עלולים לעשות נזק למי שחשופה לזיהומים, למשל. נפוץ יותר אצל מי שמחליפה בני זוג בתדירות גבוהה. או נזק מניקוב הרחם, מה שהיה קורה לפעמים עם ההתקנים הישנים. או נזק לרירית).

 

אני לא יודעת מה בדיוק הבעיתיות בשתי גלולות ביום, רק יודעת שניסיתי לפני כמה שנים, כשהיה רלוונטי, ופשוט הרגשתי עם זה זוועה. לא הייתי מסוגלת יותר משבוע. אבל זה אישי ואת יכולה לנסות.

 

המון פרוגסטרון עלול לגרום לאגירת נוזלים ואצל חלק גם להשמנה (אצלי למשל..). ויש עוד כל מיני תופעות לוואי. אבל את יכולה לנסות לתקופה, אולי זה יעזור וירגיע את המערכת ואחכ תוכלי להוריד מינון בחזרה.

 

בכל אופן אין לך מה לפחד על הפוריות.

אני חוויתי את אותו הסיפור בלידה הראשונהחסוי בהחלט

3 וחצי חודשים לקח לי להיטהר! 

כשהגענו למצב שמרוב ריחוק כבר התחלנו לחטוא קצת במגע.. שוחחתי עם מכון פועה והחלטנו על טבעת נוברינג,

נכון זה עלול לפגוע בהנקה, נכון זה משנה את טעם החלב..

אבל יותר חשוב הזוגיות שלי עם בעלי, ולהגביר את החלב יש עוד הרבה דרכים

ממליצה לך לקחת טבעת נוברינג ובמקביל לקחת כדורי חילבה של אלטמן- ללא ריח. מנסיון זה מאוווד מרבה את החלב (תקחי לפחות 3 ביום)

אני הנקתי עם טבעת עד גיל 9 חודשים! והיה לי המון חלב!

ניסיתי. לא עבד טובאנונימית 50
אני רגישה למטה.
וכאב לח להכניס ולהוציא
ניסיתחסוי בהחלט

ניסית להשתמש בחומר סיכה?

גם אני נחשבת מאוד  יבשה למטה וכשאני מצפה את הטבעת בחומר היא ממש מחליקה פניה.

 

האמת שלא.אנונימית 50
ניסיתי את זה אחרי הלידה של הגדול.
ואני זוכרת שבאחת הבדיקות טהרה ירד קצת דם. הלכתי לבודקת והיא אמרה שיש פצע.
ובדכ אני לא סובלת מפצעים רק קצת רגישה .
אני ממש רגישה.חסוי בהחלט

ובהוראת רב- לפני כל בדיקה אני מורחת הרבה חומר סיכה, ממתינה 5 דקות ואז רק בודקת.

בלי החומר כל הכנסה של עד בדיקה פוצעת אותי.

וכמובן גם כשאני מכניסה טבעת.

וברוך ה עם כל הרגישות אני ממש נהנית מהשימוש בטבעת!

ממליצה לך לנסות, זה הציל לי את הזוגיות בלידה הראשונה!

 

יש איזה קטע עם גלולות הנקהעלה למעלה
שלוקחים ממש בשעה קבועה,או 2 גלולות או משהו ען פירומלט נור
בדקת שזה לא פצע?מוריה
כן!אנונימית 50
זה לא. זה מהרחם
בהצלחה!!מוריה
למה לא דיאפרגמה?באורות
נובה רינג- ממליצהנביעה
בדקת שאין לך שאריות ברחם?תותית ואגסית
בטח. אחרי 6 שבועות עשו לי א.ס הכל נקי.אנונימית 50
ממליצה לך מאוד על דיאפרגמהיוםטוב
אולי בדעת מיעוטאוהבת טבע
אבל לדעתי, הזוגיות קודמת להכל!!!! גם לילדים! קודם אנחנו זוג ורק אח"כ הורים!
אני יודעת שיש כאלה שסוברות אחרת, וגם יש נטיה בחברה כיום לקדש את הילד ולשים אותו במרכז כשההורים סובבים סביבו...
אני אישית מפסיקה הנקה לפני גיל שנה, אפילו שמאוד אוהבת להניק, כי זה פוגע לנו בזוגיות, ואין(!!!!) משו יותר חשוב לי בעולם יותר מהזוגיות שלנו!
מסכימה!שוב באביב

זה היה חלק מההדרכה שקיבלתי אצל מדריכת הכלות לפני החתונה , ואני מודה לה על כך בליבי כל יום ויום מחדש!

 

נכון שהמצפון שלנו עובד שעות נוספות כשמדובר בילדים, וטבעי לנו יותר לדאוג קודם להם.

אבל צריך להתייחס לכל מקרה לגופו ולקול בכובד ראש טובתו של מי קודמת.

 

בסופו של דבר, הילדים בחזקתנו עד גיל מסוים ואז "על כן יעזוב איש את אביו ואימו"

ועם הבעל אנחנו נזדקן

 

חשוב לשים את הזוגיות במקום הראשון  כי זה מה שיששאר לנו בסוף.

 

מכירה לצערי הרבה זוגות שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא הילדים- וכשהילדים גדלים נשאר רק הזוג- בלי כבוד הדדי, דאגה הדדית, יחס ואהבה.

מסכימהלמה לא123

מה עדיף? ילד שמקבל את האוכל הכי טוב,אבל יש לו תחליף סביר

או בעל ואישה מתוסכלים,. וכל פעם שהם רוצים עוד ילד, לבעל יש תסביך ענק עם זה.

יש נשים ששמות הנקה בראש סדר העדיפויות לפני הבעל,וזה לא נקרא לשים את התינוק לפני הבעל,אלא את ההנקה. כי תינוק מסתדר גם עם תחליף.

ואני מתכוונת רק במצבים שההנקה קשה לאמא,גורמת לה לתסכול ותסביכים,גורמת לדימומים ולחוסר חשק קיצוני.

וכל אחת תעשה כראות עיניה

בהצלחה

אני חושבת שנקודת המוצא פה צריכה להיותהמקורית
עד כמה חשובה לך ההנקה או כמה את חושבת שזה קריטי אם ההנקה תיפגע אל מול הצורך הזוגי הקיים
אני למשל לא חובבת הנקה גדולה למרות שהנקתי כי אני מבינה שאני לא מוכנה לוותר על הרבה דברים שמגיעים עם כל היתרונות שבדבר. ואחדמהדברים הללו זה גם העניין של לחסוך את כל הבלאגן הזה בטהרה כי יש נשים שהגלולות של ההנקה עושות להן כתמים וכו וכו כמו שאת כבר יודעת
אני לא חושבת שזה אומר שהגבר הוא בהמה שצריך לספק את צרכיה כי מצוות עונה היא באמת חובת הגבר לאשתו מצדו ומצדך את עוזרת לו עם היצר הרע שלו אבל אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהגיד שזה לא פוגע באינטימיות או בתדירות וכו
לדעתי את צריכה לשאול אותו פשוט
זה באמת בעיניי החלטה משותפת כי הצורך הזוגי הוא משותף. ואם המחיר כבד לו מדי אז הייתי שוקלת שינוי.
מאחר וגמככה הריון לידה הנקה וכו מזיזים קצת את הבעל הצידה. ובעיניי זוגיות טובה ובריאה היא כזו שבה נשמעות 2 הדעות ומחפשים פתרון שיהיה טוב לשניכם.

אני לא כזו.אנונימית 50
פשוט עם התינוק החדש שלי ההנקה יחסית זרמה.
והוא סירב לפטמת סיליקון כשהצעתי שנפצעתי. אז התרגשתי מזה שאני הולכת להניק עד גיל גדול מאשר 4 חודשים שבהם הנקתי את הגדול שלי .

פשוט לא רציתי להפסיק להניק בגלל זה.
מצד שני, באמת כמו שאמרו פה, הזוגיות עם הבעל גם חשובה לי.
אז העניין פה הוא באמת הויתור על ההצלחה האישית שלךהמקורית
וההישג בהנקה אל מול כל השאר
בחיים עושים הרבה ויתורים ורק את יודעת על מה נכון לכם לוותר כדי שיהיה לכם טוב
מסכימה.אנונימית 50
חיבוק גדול♡כי לעולם חסדו
מה עם דיאפרגמה? יכול לבוא בחשבון?
אולי ההנקה מונעת לך מחזור?אמאשוני
עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך ד' בשבט תש"פ 22:17
אם את מסתבכת עם הגלולות תנסי אמצעי לא הורמונלי, אולי ההנקה מונעת לך??
אחרי הלידה הראשונה לקחתי סרזט וגם גרם לי לדימומים ושאר תופעות.
עברתי להתקן ובגלל שלא קיבלתי מחזור אז לא היו תופעות לוואי,
רק כשחזר המחזור הורגש הדימום המאסיבי יותר.
אבל אחרי כמה חודשים של שקט אפשר להכיל את התארכות המחזור...

דבר נוסף, תדעי שלא לכל הדעות דימום מגלולות אוסר.
גם אם במצב הרגיל הרב שלכם אוסר, כשיש מצב חריג (ומתארים לרב בדיוק את המצב) אז לעיתים ניתן לסמוך על הדעות המקלות בעניין.
ואם הרב שלכם לא בכיר מספיק בשביל לפסוק במצב המורכב שלכם אז שואלים רב גדול יותר.
לא נשארים עם זה לבד.
התורה היא תורת חיים ויודעת למצוא איזון בין הדברים.

חיבוק והרבה הצלחה!!

(נזהרת לא להשוות בין מקרים שונים, אבל אם יעודד אותך אז אני ממש ממש מבינה מה זה להיות אסורים לפני/אחרי טבילה. הייתה לנו תקופה שהיינו אסורים רפואית כמה חודשים רצוף. לחזור מהמקווה ולדעת שבעצם אין שום משמעות לשינוי סטטוס. אז תדעי שבסוף הכל עובר. ואין כמו בתחושת סיפוק של עמדנו בניסיון.. אז תהיו חזקים!! בסוף תרגישו שהנסיון הזה הצמיח בכם כוחות נפש שלא ידעתם שקיימים..)
תודה רבהאנונימית 50
אני פחות בעניין של התקן. קשה לי שזה לט משהו בשליטה שלי.
גלולות אני יכולה להפסיק כל רגע.

לגבי הדימום, הוא אוסר. בוודאות. מכל הבחינות. זה דם ברמת מחזור. זה פדים כל היום. זה לא כתמים בלבד.

ותודה על העידוד. יודעים שזו תקןפה. הגלולות המשולבות היו לי מעולות והייתי מחברת תמיד 2 חבילות. כיף
תודה רבה לכולכן.אנונימית 50
כל אחת נתנה לי כיווני מחשבה אחרים.
התרגשתי מאד מהרצון לעזור והעידוד שאני לא לבד.
הלכתי לרופאת ילדים של התינוק לשאול אם גלולות משולבות עלולות לפגוע בו. היא הביאה לי מספר של מכון רעלים שהיא מתייעצת איתו.
אמרה לי שאפשר לשאול שם גם על 2 גלולות יחד.
נחכה לשבוע הבא.

בינתיים לוקחת 2 יחד ומתפללת שהדימום יפסק.
ובכל מקרה יש לי רופאת נשים בשבוע הבא.

תודה רבה ושבת של נחת ושמחה לכולנו😘😘😘
עכשיו ישבתי לקרוא הכל והבנתי שאולי לא ניסחתי טוב את השאלהאנונימית 50
אני ובעלי אוהבים אחד את השניה מאד.
בשאלה שלי התכוונתי לכך שהאם באמת אני צריכה לבחור בין הנקה לבין חיי זוגיות תקינים. כתבתי לבין בעלי, כי הוא בן הזוג שלי. הוא מי שאני חיה איתו.

אין שום כפיה מצידו, שום לחץ להפסיק להניק בשום צורה! יש בו וגם בי רצון לחזור לחיות חיי זוגיות נורמלים. שהם לאו דווקא אישות. אל תשכחו את ההרחקות בימי נידה. חיבוק. וכד.

אני זו שחושבת על להפסיק כי לי כבר קשה.
קשה לי עם החוסר נורמליות הזה. קשה לי עם זה שהמיטות נפרדות כל כך הרבה זמן.
קשה לי להעביר דברים לא מיד ליד וקשה לי שאחרי יום מאתגר עם הקטן אני לא מקבלת חיבוק חזק ומעודד.

לכן פתחתי את השרשור. כדי לדעת אם יש אופציות אחרות.
כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, אתקשר למכון רעלים לבדוק את ההשפעה שיש לגלולות משולבות, אם בכלל, על הנקה אחרי 3 חודשים.

אצל הגדול שלי הפסקתי בגלל זה והצטערתי שלא בדקתי יותר.
כן בגישה שהזוגיות קודמת לתינוק. ואם לא יהיה מוצא אני אפסיק. כי קודם כל אנחנו בני זוג ואח"כ אנחנו הורים. ומי שמכירה אותי מהיומיום שלי תעיד עלי שאני אמא מדהימה. בין אם מניקה ובין אם לא. אני בטוחה באימהות שלי (למרות המצפון שגדל עם כל ילד וילד).
גם אם לא תעיד עלי, בעלי מעיד עלי

שוב, טעיתי בניסוח השאלה, זו לא בחירה בין הבעל לתינוק. זו בחירה בין חיי זוגיות תקינים לבין הנקה.
אל תריבו בגללזה. כל אחת ומה שטוב לזוגיות שלה.

לילה טוב ושבת שלום❤

נראה לי שהשאלה בהתחלה הייתה מאוד מובנתבתי 123
שאלה האם קיבלת הנחיות צמודות מרב? לי במקרה כזה עם סרזט הוא אמר דימום שמלא כתם בגודל של כרטיס אשראי ועד אז זה לא מטמא
ולא הבנתי למה זה או בעל או הנקה כשיש כמה פתרונות אחרים
התקן נחושת זה מצויין את יכולה ללכת על ג'ניפיקס הרבה רבנים אומרים שלרוב הנשים אין דימומי הסתגלות או בעיות טהרה באמצע החודש
כי מבחינתי התקן לא בא בחשבוןאנונימית 50
כתבתי למעלה, אני לא מוכנה שיהיה לי משהו בגוף שלא בשליטה שלי . התורים פה לרופאי נשים הם מינימום חודש! מינימום.
בנוסף, גם התקן עושה דימומים הסתגלות. בין 3 חודשים לחצי שנה. ואני רוצה פיתרון מידי. לא משהו שאולי אני אדמם איתו ואולי לא.
גלולות משולבות בוודאות אני לא מדממת איתן. יש לי ניסיון ארוך.

ודבר נוסף, הדימום שלי הוא כמו וסת. לא כרטיס אשראי. ממש כמו מחזור.

כמובן שאנחנו מתייעצים עם רב על כל דבר אבל את זה כבר אי אפשר להתיר.
ושכתבתי זה או בעל או הנקה זה בגלל שגלולות ההנקה עושות לי בעיות מוגזמות. ופתרון עם פחות אחוזי מניעה קצת מפחיד אותי. אני לא במצב נפשי כרגע לעוד היריון, הם לא קלים לי.
והתקן אני לא רוצה מהסיבות שכתבתי למעלה
כל הטיעונים שלך הכי מוצדקים בעולם!אמא חדשהה
גיבורה שהגעת בכלל עד לשלב זה ככה!
ובטוחה שאת אמא מדהימה. אף אחד לא צריך להעיד עלייך
זו התמודדות סופר סופר לא פשוטה, הייתי שם גם.
נשמע פחד קצת פסיכולוגי מהתקן לפי איך שאתבתי 123
כותבת
בפועל זה הרבה פחות התערבותי מהורמונים ולא מרגישים את זה בכלל
רק כשעברתי מגלולות להתקן הבנתי מה הפסדתי כל הזמן הזה שהייתי תחת השפעת הגלולות
אני חושבת שזה לא שחור ולבן כמו שאת מדמיינת את זה וזה לא או בעל או הנקה אלא יש פתרונות אחרים
ולגבי גלולות משולבות בכלל לא בטוח שייבשו את החלב לי הרופא אמר שזה אפילו די נדיר אבל זה באמת סיכון ואם ההנקה מאוד חשובה זה שיקול משמעותי
זה לא פסיכולוגי.אנונימית 50
לא מפחיד אותי הכאב שבהחדרה. מפחיד אותי עוד דימומי הסתגלות. נפשית, לא מסוגלת יותר.
אף אחד לא אומר שיהיו לי דימומים אבל גם אף אחד לא אומר שלא.
ואני לא מוכנה לקחת את זה בחשבון.
ובטח שיש עוד אופציות. אבל שוב, אני רוצה מניעה ברמת גלולות. אני מתחת לגיל 30. מפחדת ממשהו שלא מתקרב ל100%.
הנקה חשובה לי, אבל הזוגיות שלי יותר.
ניסית לקחת שתי גלולות יחד ולהקפיד על שעה מדוייקת?בתי 123
וחוץ מזה כמובן שזו החלטה שלך ואם ככה את מרגישה אז תעברי לגלולות משולבות בלי מצפון ותתפללי שלא ייבש את החלב ואם זה יקרה תדעי שעשית את זה למען הזוגיות שלכם שבטוח הכי חשובה
התחלתי לקחת שלשום 2אנונימית 50
מקווה שיעזור.
ומקפידה על אותה שעה
ממליצה לך בחום לנסות דיאפרגמהאפונה
ובכל אופן דבר ראשון להפסיק עם הגלולות.
מבחינה הלכתית, יש רבנים שמעדיפים דיאפרגמה (הרב דב ליאור) ובטח אם את לא מוכנה התקן וגלולות לא מאפשרות לכם חיי אישות - לא רואה איך מצב כזה עדיף הלכתית.
היעילות די גבוהה ובכל מקרה אם את רוצה לבטח את עצמך עוד אז תעקבי אחרי סימני ביוץ עם שמ"פ ואפילו תימנעו עד הביוץ ותלכי פעם בחודש לאולטרסאונד לוודא שהביוץ כבר היה. ככה ישאר לכם לפחות שבוע וחצי במחזור סדיר.

יכול להיות שתגלי שאת בכלל לא מבייצת ופשוט חבל על כל המאמץ המיותר..

לגבי התקנים את קצת מגזימה, התקנים הורמונליים עלולים לעשות דימומי הסתגלות של עד חצי שנה אבל התקני נחושת גם אם יש להם הסתגלות זה וסת ארוכה יותר ביום-יומיים, או כתמים שמקיימים את הוסת אבל בטח לא מה שיש לך עכשיו.

הדילמה שלך באמת קשה מנשוא. קצת מפריע לי שהנקה נתפסת כאיזו פריבילגיה ש"אם זה לא בא על חשבון מישהו אחר" ואם לא אז יש תחליפים (בעיקר מתגובות אחרות בדיון).
הנקה היא שלב מובנה בגידול הילד, היא באה בהמשך להיריון, וכמו שאשה עם המטומה או התכווצויות שצריכה להמנע מיחסים במשך כמה חודשים לא מפילה את ההיריון ש"בא על חשבון הזוגיות" אלא מבינה שזה המצב כרגע, ומנסה למצוא פתרונות רפואיים והלכתי ים, כך לדעתי צריכה להיות ההתייחסות להנקה. ובטח כשהבעיה כאן היא בכלל לא ההנקה אלא אמצעי המניעה, אז השלב הבא הוא לעבור למניעה ללא הורמונים.
זה לא מישהו אחר. זה בעלי. זו הזוגיות שלנואנונימית 50
אני אברר אם הרב שלנו מתיר דיאפרגמה.
וזה לא נכון בעיני להשוות הנקה להיריון. לילד לא יקרה שום דבר אם הוא יקבל תחליף.
יש אימהות שלא רוצות להיניק, כל אחת מסיבותיה היא וזה לגיטימי בעיני. יכולה שלא להסכים.
אני כן רוצה להניק ולכן מחפשת פיתרון.
וכמו שכתבתי מעדיפה גלולות כרגע או משהו אחר אבל לא התקן.
מה גם שאני לא מתכננת למנוע לכמה שנים. אלא לשנה וחצי גג שנתיים.

בכל מקרה, אתקשר למכון רעלים לשאול על הגלולות המשולבות . רופאת הילדים שלנו אמרה לי שהיא בעצמה מתייעצת איתם ויכול להיות שהם יפתיעו אותי.
אז הדילמה היא לא הזוגיותאפונה
אלא "הנקה מול שימוש באמצעים הורמונליים"
זה לא נכוןאנונימית 50
כתבתי במפורש גלולות או משהו אחר.
אבל אני רוצה אחוזי יעילות גבוהים. ואני לא רוצה התקן.
2 גלולות סרזט-לי לא עזר אף פעםלמה לא123

אחרי שהתחיל דימום כלום לא עזר

גם אני לא רציתי התקן,בסוף עשיתי ואני מרוצה עד הגג. 

שמתי גניפיקס, שידוע שיש לו הרבה פחות תופעות מהתקני נחושת אחרים,היו לי 3-4 ימי הסתגלות,וזהו!!!!!

3-4 מחזורים כבדים בהרבה מהרגיל,ומחודש לחודש זה התמעט,וכיום המחזור רגיל.

מאוד ממליצה עליו

אצלי בפומיניק זה עזר(;אנונימית 50
מחזור רגיל או שסידר לך את המחזור לשבועיים שבועיים?. אני פוליציסטית. מחזור פעם ב40 יום פלוס.
מחזור רגיל מבחינת הזמניםלמה לא123

למה שיסדר? אין לו השפעה הורמונלית

גם אני פוליציסטית,פעם היו לי מחזורים אחת להמון זמנים,מלידה ללידה הפער מתקטן.אבל זה עדיין לא שבועיים שבועיים

 

חברה שלי העידה שסידר לה. ג'נפיקסאנונימית 50
בכל זאת הוא עושה שם משהו. גם אם הוא בלי הורמונים. עובדה שמונע בהיריון
בגדול מסכימה איתך מאדמיואשת******
הויכוח שהתפתח אחר כך לא היה איתך בכלל
באמת שבמצב שהזוגיות נפגעת ממש (ובהחלט שלושה חודשים בלי סימן לשיפור באופק זה בעיני זוגיות שנפגעת) אז אתם קודמים.
מבינה את הפחד שלך מזה שהתקן יעשה דימומי הסתגלות ושאין לך כח יותר. זה מאד מאד מתיש. מה אפשר לומר.
שולחת לך חיבוק גדול ומלא כוחות ושתמצאי פיתרון מתאים.
קצת מפריע לי שלא מתייחסים כאן לשילוב. גלולות משולבות הסיכון שלהם להמעיט חלב , לא לגמור אותו. ואפשר להניק משולב עם תמל. זה לא הכל או כלום. ויש תוספים שמגבירים חלב.
אני מרגישה שאת יותר מדי מתנצלת פה על רצונותיך ואני לא רואה שום סיבה לזה.
רצון לגדל ילד בריא מתוך זוגיות בריאה הוא הכי לגיטימי בעולם. ויש פתרונות. מותר לך לרצות מה שטוב לך. אל תתנצלי.
❤️❤️❤️
פעם ראשונה באשכול הזה שאני מסכימה איתךשוב באביב
ואם תחזרי לתגובה השניה שלי באשכול תראי שזה בדיוק מה שכתבתי!!! (אם תתעלמי לחלוטין מהמשפט שהרגיז אותך)
גם בתגובה הראשונה שלי כתבתי שאני מסכימה עם המסקנה שלךמיואשת******
אבל לא עם המשפט הזה. שהוא בעיני משקף גישה מאד בעייתית. יש לי מה לכתוב בנחת להסביר יותר על המשפט ולמה הגישה הזו בעיני בעייתית ומקור לצרות בזוגיות. מקווה שאמצא את הזמן לפני שבת... אולי תסכימי איתי שוב
תודה❤אנונימית 50
חוששת שההורמון הנוסף עלול לפגוע בתינוק. אתקשר למכון רעלים בראשון על הבוקר ובינתיים לוקחת 2.
תודה!
אפשר לשאול משהולמה לא123

אם לא בא לך לענות,תתעלמי

את לא מרגישה השפעות מסרזט על מצב רוח וחשק?

עליי זה השפיע מאוד מאוד!! מעבר לדימומים שהסרזט עשה לי,שמתי התקן בעיקר בגלל ההשפעות ההורמונליות הנוראיות שלו

בטח שאפשר לשאולאנונימית 50
לא.
מה גם שהנקה עלולה לגרום לחוסר חשק ומצבי רוח אז עם גלולות הנקה קשה לשים אצבע אם לא ניסיתי משהו אחר.
אבל לא. אין השפעה. מה גם שאנחנו אסורים כל כך הרבה זמן חחח ככה שחשק יש. אני מרגישה כאילו אנחנו מאורסים שגרים בבית אחד.

ומצבי רוח שלי תלויים בכמה ישנתי הלילה
אוקיי,שמחה בשבילךלמה לא123

תשני טוב במידת האפשר

משתפת, גם אני הייתי במצב כזה של מידי הרבה זמן אסורים-11אמא

15-16 שבועות בלי כיוון לסוף... ואז החלטתי -בשיתוף עם בעלי, שבין השאר גם מאוד מתמצא (וזה אנדרסטיטמנט) ואני לא אפרט מחשש לאאוטינג. שאני מפסיקה גלולות לגמרי, למרות שהייתי אחרי קיסרי מורכב. ולא רציתי התקן (מכל הסיבות...) ומבחינת הבריאות שלי כאמא ועל מנת למנוע הריון השתמשנו במקלוני ביוץ ובדיקות א.ס כשהיה אפשר.

ולפני שתזרקו עלי עגבניות, תדעו שלקחנו בחשבון את זה שזה לא 100 % , אבל השארנו "קצת" מקום לתפילות ולהבנה שמה שהקב"ה יעשה לנו , הכל לטובה. ובכל מקרה הוא זה שיעשה לנו הריון בין אם נעשה X או Y.

לזוגיות שלום וגם להנקה. והוא כמעט בן שנה.

מכון רעלים אמורים לחזור אלי בזמן הקרוסאנונימית 50
לקחתי 2 גלולות במשך 3 ימים והדימום רק התחזק. הפסקתי אתמול, הדימום הפסיק. אשכרה.
מעדכנתאנונימית 50אחרונה
הפסקתי אתמול את הגלולות והדם הפסיק. לחלוטין. הכנתי את בעלי שיש מצב שהוא יחזור שהגוף מתנקה
מתכננת יום רביעי לבקש מהרופא שרשום יסמין.
דיברתי עם מכון רעלים אמרו לי שלא עלול לפגוע בתינוק אבל כן יש חשש של הפחתה בחלב. לא ודאי, רק חשש.
תודה לכולן❤
מניעה אחרי לידהאני988

היי אני חודש וקצת אחרי לידה, יש לי תור לרופאת נשים בימים הקרובים (אחרי הטבילה)

מתוסכלת מהאמצעי מניעה שיש...

אני מניקה אז צריכה גלולות פרוגסטרון אבל יודעת שהן עושות דימומים הרבה פעמים ולא מרגישה שאני יכולה שנאסר שוב עכשיו לתקופה ארוכה

וגם אם כן זה יעשה רק דימום חלש שלא אוסר, זה אומר שאי אפשר להיות ביחד בכלל כמה חודשים? כי היה עכשיו את הדימום של הלידה, ובשבוע עד שהגלולות ישפיעו לא נהיה ביחד כי הריון לא רלוונטי כרגע, ואז דימומים...

באופן כללי לא מתחברת לגלולות אבל אין פיתרון טוב יותר למנוע לזמן לא מאוד ארוך וזה מתסכל

נשים שהיו בסיטואציה, מה עשיתם?

גם אצליהשם שלי

הנקה לא מלאה המשיכה למנוע.

והיתה השפעה משמעותית של ההנקה בלילה.

אצל אחת המחזור חזר הכי מהר, כשהיא בעיקר ינקה ואכלה שאוב אבל ישנה לילות שלמים.

אצל שניים המחזור חזר רק אחרי שגמלתי מהנקה בלילה, הרבה אחרי שהם אכלו בעיקר מוצקים.

ילד שלא אוהב ללמוד- מה לעשותטיפקס לבן

יש לי ילד שלא אוהב ללמוד

הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה

 כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא

לפני שנה וקצת  וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין

מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת

זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר

מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל

ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)

והיה מאוד מאוכזב

אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים 

לשתינו חשוב לימודים, מאוד

אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ  גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו

בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת  הרבה יותר

לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,

אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...

באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון?  אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?

אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..

איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??

וואו כתבת ממש מהלב, זה מורגש שאתם דואגים לו ממשממתקית

כתבת רק על תחום הלימוד

מה עם שאר התחומים הבית ספריים?

יש לילד חברים בכיתה?

מה הוא עושה בהפסקות?

יש אינראקציה טובה עם בני גילו?

הוא יודע לבקש? לשתף?

מקשיב בשיעורים או מפריע??

הולך לתנועת נוער? חוגים? פעילות אחר צהריים?

יוצא לטיולים? פעילויות חברתיות?

הוא ילד שמח?

איך הוא בבית? מזמין חברים? וכו וכו...

אוכל טוב?

ישן טוב?

אם כל שאר התחומים סבבה אצלו והוא מסתדר וטוב לו בחיים

הייתי שמה בצד את הלימודים כרגע, שמחה שטוב לילד שלי, אז לא אוהב ללמוד

או שישתנה או שלא. הייתי מבקשת ממנו בקשה לימודית אחת ממוקדת שיעמוד בה (ש"ב במקצוע אחד בלבד בכל יום וכדומה...)

אם המצב הכללי לט טוב בנוסף לתחום הלימודי- פה כבר הייתי פונה לעזרה, ליווי, הדרכה, יועצת בית ספר, דואגת לסל לשנה הבאה, כל מה שאפשר.

אבל שוב, אם זה רק הלימודים, להתמקד בדבר אחד ספציפי שתחליטו ביחד (ואפשר כל הזמן להוסיף עוד אתגר לימודי קטן)

ומשם לסמוך עליו ולא לחפור לו.

אגב, לא ציינת באיזו כיתה הוא? מנחשת ש ז'? ח'? לפי הציפיה?

נשמע שהוא בוגר ומבין שלא רוצה רטלין, לא לכולם זה עושה טוב, אם הכל טוב לו והוא בסדר בבית ספר, ומקשיב וחברים וכו וכו... אז אני כאמא שלו הייתי רגועה יותר.

היי תודה על התגובהטיפקס לבן

האמת שהוא ילד חברותי פלוס פלוס

מעדיף תמיד חברים וטיולים ע"פ לימודים...

אני לא ככ רגילה לזה

וגם לא האופי שלו

לכן קשה ליח עם זה...

איך ילד יעדיף לבלות מאשר להצליח במבחן??

הצלחות לא מדרבנות לימוד?

ולא כדאי לנסות תרופה אחרת?

הרי עכשיו הכל נהיה יותר קשה אבל אחכ זה כבר יהיה מתסכל ואולי יהיה מאוחר מדי?

איזה כיתה הוא?ממתקית

הוא הבכור שלך נכון?

יש ילדים שאוהבים הצלחות, וההצלחה מדרבנת

ויש ילדים שלא- זה לא מעניין אותם

ויש ילדים שמשלבים, לא מתאבדים על מבחן ו 70 זה סבבה להם.

מבינה שאת ובעלך מצפים לילד מחונן ולמדן, ובפועל זה לא ככה, וזה ממש מלחיץ אתכם.

הוא סה"כ יושב בכיתה ולומד? ילד נעים לזולת? מידות טובות? רגוע? טוב לו בחיים? מתפלל?

אז הייתי נפגשת עם המחנך ומנסה ליצור לו רצף מטרות לימודיות ספציפיות, משהו בקטנה, אבל שירגיש למידה ולאט לאט מחליטים יחד על עוד ועוד מטרה לכבוש בלימודים, הכל בהתאם לקצב שלו ולמה שהוא מצפה מעצמו, כי בסוף צריך ללמוד ולהתקדם גם אם זה לא מעניין אותו, אבל כנראה שהוא צריך קצב אחר, ושאצלו הצלחה זה דווקא במשחק בגול במשחק כדורגל ולא במבחן)

אם הכל זורם איתו טוב, וזה ממש רק עניין הלימודים, לא הייתי כריחה אותו לקחת כדור. (כמובן אם הוא מסוג הילדים שמפריעים בכיתה, לא לומדים, מתפרעים, עושים שטויות מתוך חוסר עניין לימודי- זה כבר משהו אחר).

מה הכוונה שזה לא האופי שלו?ממתקית

בעבר הוא אהב ללמוד? פחות אהב חברים וטיולים?

ועכשיו השתנה?

סליחה התכוונתי לא האופי שליטיפקס לבן

האמת שהוא לא הבכור

הבעיה שלפניו 2 שלומדים

אחד גם לא כשרוני כמוהו... ובכא מתאמץ מאוד

ורוב המורים מפרגנים לו מעבר גם בגלל שרואים את ההשקעה

כן ילד רגוע... אבל יושב לי שבנא שיש לו בעית קשה צריך להיות מטופל לא?

ומה זה רצף מטרות לימודיות? כמו מה?

קודם כל לא הייתי מתייחסת אליו כילד שיש לו בעיות.ממתקית

ובטח שלא משדרות לו את זה.

ולא משדרת לו שאני כועסת כי קיבל 50 במבחן

והייתי משוחחת גם עם המחנך שקראתי בכמה הודעות פה שכתבת שהוא מאוכזב שלא למד ומהציון.

הייתי מציעה לשים פחות דגש על הלימודים, יותר על החברתי וןההתנהגותי

מבינה שהוא ילד מוכשר- תעצימי את זה

ילד נבון וחברותי- להעצים, גם בכיתה וגם בשיח עם המחנך והצוות.

לתת לו תפקידים

לפרגן לשים רגע את הלימודים בצד.

ואז לאט לאט-

רצף מטרות לימודיות- להציב יחד עם המחנך (בהתחלה בלי הילד), מטרה אחת ממוקדת וקטנה בפן הלימודי ולצד זה פירגונים, העצמה ורק משפטים חיוביים במה שהוא טוב.

לאט לאט להוסיף עוד מטרה לימודית, יחד איתו, ולא להפסיק לפרגן ולהעצים ולהגדיל ולתת תפקידים חשובים ושהמחנך יפסיק מהר לומר לכם על התפקוד הלימודי הלקוי ואתם תפסיקו "לכעוס" על התפקוד שלו.

מאמינה שזה יגיע מתוך שלא לשמה...

טיפין טיפין

בהדרגה בטוחה ויציבה

אי אפשר לצפות ממנו עכשיו לבצע מטלות לימודיות וכדומה.

עם הזמן לעקוב, לראות , עין מקצועית- האם באמת הכרחי להביא לו רטלין?

לא נראה שזה המצב כרגע

כרגע הוא צריך כדור העצמה במה שהוא טוב בו- תתחילו בזה

לא כתבת פה בן כמה הוא, שזה מאוד משמעותיאיזמרגד1

אבל כל מה שאת כותבת נשמע הגיוני לגמרי ולא קשור בכלל לקשב וריכוז או לריטלין. האמת שאני לא מכירה הרבה ילדים שיעדיפו ללמוד במבחן מאשר לבלות ולעשות משהו שהם נהנים ממנו.

כמה תכלס הילד מקבל במבחנים וכזה? כי אם הוא מקבל ציונים סבירים (נניח סביבות 80) זה הגיוני לגמרי שהוא יעדיף לקבל ציון סביר ולא להשקיע הרבה ולקבל ציון טוב יותר.

מה שתכלס לדעתי כדאי לעשות זה לשחרר לגמרי. אין לכם איך ללמוד במקומו, וממה שאת כותבת נשמע שהנסיונות לעודד אותו ללמוד רק יצרו לו התנגדות ללמידה. תנו לו לקחת אחריות על הלמידה של עצמו, וזאת בחירה שלו עד כמה להשקיע ואם להתאכזב מהציונים שהוא מקבל או לשמוח איתם.

בכיתה וטיפקס לבן

רגילה מה2 לפניו שמבחן זה מבחן

ואם צריך ללמוד אז לומדים, כל אחד כמה שצריך

אז מה זא ילדים תמיד יעדיפו לעשות משהו שהם נהנים?

לכולם יותר נחמד אבל אם יש מבחן אז לומדים ואחכ נהנים לא?

ולא להפך...

פה זה פשוט עובר לידו...

לא מענין אותו כהוא זה

ולגורור אותו ללמוד זה משימה מאוד קשה

וגם בסוף נגמר לרוב בלא כלום

לא יודעתאיזמרגד1

אני לא חושבת שרוב הילדים ישבו ללמוד כמה שצריך למבחן ורק אחרי זה ילכו לעשות משהו כיף, בטח אם זה ילד עם יכולות שיכול לקבל ציון סביר גם אם לא ילמד.

יכולה להגיד לך מהניסיון שלי בתור מישהי עם יכולות והפרעת קשב- אף פעם לא למדתי למבחנים, לא ראיתי שום עניין ללמוד שעה מבחינתי מיותרת בשביל עוד 10-15 נקודות במבחן. גם לבגרויות למדתי די את המינימום האפשרי. וכשאמא שלי ניסתה לשכנע אותי ללמוד יותר זה רק גרם לי להפסיק לשתף אותה במתי יש לי מבחנים כדי שלא תחפור לי על זה. והאמת שגם בדיעבד לא הייתי משנה משהו, אני חושבת שיכולות למידה הציונים זה חשוב אבל רק עד גבול מאוד מסוים ולהעכיר את הקשר עם הילד שלכם הוא בעיני הרבה מעבר לגבול הזה...

לא ככ מבינה , ברור שהכל יותר כיף מללמודטיפקס לבן

אז למה כן יש ילדים שלומדים וילדים שלא?...

סתם מענין...

ואם היית לוקחת תרופה שתעזור לך ללמוד את חושבת שזה כן היה עוזר לך ללמוד עוד?

או שזו החלטה שהחלטת שמספיק לך?

הבעיה שאם הוא לא מצליח והמורה אומר לנו כמה מאוכזב זה גם מעכיר לנו את היחסים איתו...

ולכן אני מאוד מבולבלת עד כמה לשכנע אותו ללמוד/ לקחת תרוםה שתעזור לו אם צריך...

אני קודם כל הייתי משתפת את המורה באבחנהשושנושי

שרגע יהיה עם קצת יותר חמלה.. מגיע למורה לדעת וגם לילד שקצת יותר יבינו אותו, את המקום שלו., לדעתי.

לגבי כדור, אני לקחתי ריטלין - התחושה באמת לא נעימה.

אטנט היה לי מעולה, לא ממש מתמידה, לוקחת רק בתקופות עמוסות שחייבת קשב מלא. אצלי אין תופעות לוואי.

ויש תחושה מגניבה שאני פשוט רוצה לשבת ולעבוד עוד ועוד ועוד.

אבל - זה חייב להגיע עם תחום עניין שרוצה ללמוד אותו.. קצת לא פר לתת כדור ולהכריח אותו לעשות איתו רק דברים ששונא לעשות.

הכדור יכול לעזור לו לאהוב את הלמידה.

קחי דוגמה - את רוצה לשבת לאכול פלאפל, וכל ביס משהו מחרפן אותך, מושך לך את הפיתה ואת ממש רוצה למשוך אותו חזרה אלייך וסופסוף לאכול. תרצי להמשיך לאכול אחרי כל זה?

זו התחושה שלי - אני רוצה לעבוד, אבל קשה לי. כל רגע המחשבות שלי במקום אחר.

כשאני בלי כדור אני מגדירה לעצמי זמן למשימה, עד שעה מסויממת או עד סיום מטלה אני לא XXXX, רק בסיום סעיף כלשהו אני קמה לאכול וכו

זה יכול לעזור לו אולי בלמידה למבחן, לומדים דף אחד והולכים לשחק, דף נוסף ויוצאים לרכב וכו

נ.ב. דיעה אישית, לא תורה מסיני. לא לוקחת אחריות.

הרבה סיבותאיזמרגד1

אופי, חינוך, כמה השקעה נדרשת מול כמה התוצאה שווה. בכללי אני חושבת שכשמפעילים לחץ בכיוון מסוים הצד השני הרבה פעמים מפעיל התנגדות. ולהגיד אכזבה מילד זה אף פעם לא הדרך הנכונה לחנך לדעתי.

היה תקופה שניסיתי ריטלין, עזר ליכולות ההקשבה אבל לא למוטיבציה כי באמת לא ראיתי עניין להשקיע. וכמו שכתבתי אני עד היום לא חושבת שהיה לי עניין להשקיע יותר, למרות שהן יכולתי לקבל ציונים הרבה יותר טובים.

אני גם חושבת שלנסות לשכנע זה מה שניסיתם עד היום ולא דווקא עבד, אולי כדאי לשנות גישה. להחליט ולהגיד גם למורה וגם לילד שהלימודים הם באחריותו של הילד, אם הוא רוצה עזרה אז בשמחה ואם לא אז לא. ולא להתאכזב אם התוצאות לא דווקא מתאימות למה שציפיתם.

אבל כמובן שאני כותבת מתוך החוויה האישית שלי ולא דווקא שזה המקרה פה, אז אני מציעה גישה ותחליטי אם מתאים לכם או לא🙂

כלכך קשה וכואבשושנושי

אין לי ניסיון בכלל עם ילדים בגי כזה, או קושי כזה.

יכולה להגיד לך על עצמי - כשהייתי ביסודי גם לא היה לי שום עניין וחשק ללמוד.

אהבתי רק מקצועות מסויימים ובכל השאר נכשלתי.

אני זוכרת את היום הזה שבו אמא שלי ישבה איתי לשיחה, והסבירה לי שאלה הם חיי. אם אחליט להשקיע, אצליח. אם לא, אעבוד בתור ___.

התחלנו עם מבצעים. המבצע הראשון היה להביא 80 במספר מבחנים, התמורה - סידור לבת מצווה עם כריכה בהתאמה אישית במקום כריכה קרם שהיה לכולן (משהו שהיה מאוד יקר ומגניב באותם שנים חח).

לאחר מכן מבצע על עוד איזה מתנה, כל תקופת מבחנים מחדש.

אני לא יודעת מה הגישה החינוכית בעניין מבצעים, לי זה העלה את המוטיבציה.

אני ממש מעריכה היום את אמא שלי על הצעד הזה, הייתי חייבת את האיפוס כדי להבין שיש פה בעיה ואני חייבת לקחת אחריות עליה.

לא אשקר, עד היום - אני שונאת לשבת להקשיב וללמוד. קשה לי ברמות. אני עם קשיי קשב מאבדת עניין ברגע.

האם יש תחום כלשהו שהילד כן אוהב? אני נגיד ממש אהבתי מקצוע מסוים, הוצאתי בו תמיד 100 והמשכתי לימודים בכיוון.

הלוואי וכבר בילדות היתי יכולה לתקתק חוגים בתחום.

אמא שלך נשמעת מקסימה ממש. וסתם שאלה-ממתקית

בנוסף למבצעים וההצלחה שלך שהגיעה ב"ה, לקחת גם כדורי קשב?

או בלי הכדורים הצלחת בסוף?

מעניין...

בלי כדורים.שושנושיאחרונה

אני עם תרופות קשב רק לאחרונה, בשביל העבודה

אני חושבת שהילד המתוק שלכם מזמין אתכם להתבוננותמתואמת

התבוננות עצמית ואישית, שלכם מול עצמכם.

הכי טבעי להורה לרצות שהילד שלו יהיה דומה לו (ולאחים שלו, לפעמים). הכי קל לגדל ילד שדומה לך ושדרכו בחיים דומה לשלך.

הכי קל - אבל לא מגדל.

והילדים שלנו, שאמנם אנחנו מגדלים אותם, מעניקים לנו הזדמנות מיוחדת לגדול בעצמנו. להבין שלא הכול בחיים הולך בדרך שאנחנו רוצים. להבין שיש סוגים שונים של אנשים בחיים, וצריך להסתדר איתם ולאהוב אותם. במיוחד אם הם הילדים שלנו.

אז כן, הוא אולי לא אוהב ללמוד, ואולי באמת יש לו קושי שמונע ממנו להצליח ללמוד למרות שהוא מוכשר.

אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הילד שלכם, האהוב והמתוק, שצריך תמיכה בדרך החיים שהוא בוחר לעצמו.

ובעיקר - צריך להסתכל על נקודות החוזק שלו בחיים (ונשמע שיש לו כאלה) ולהעצים אותן.

זה לא קל בכלל ועלול להזמין חיכוכים... אבל זו עבודת חיים...

(כותבת את זה ממקום לגמרי-לגמרי מזדהה❤️ גם אני בעבודת החיים הזו עכשיו...)

אני חושבת כמוךטיפקס לבן

מקוה מאוד מאוד שהוא לא מרגיש שלא אוהבים אותו

למרות שאנחנו מבקשים ממנו ללמוד

כהורים אני מודה שאני הרבה חותר משחררת ובעלי פחות...

וזה החשש שלי גם

הבעיה ישיש לי עוד חשש

ולא יודעת מה מוצדק יותר

ואיך לאזן בין שתי החששות

שבעצם לא לתת לו את "הטיפול" שהוא צריך

זה להזניח את הבעיה ששאולי יש לו והיא צריכה מענה

חוששת שכשיהיה גדול יגיד לי אבל למה בעצם לא טיפלתם...

מבינה מאוד את הדילמה...מתואמת

יש לכם איש מקצוע אמין וקשוב להתייעץ איתו?

נשמע שגם הדרכת הורים תוכל לעזור לכם. (גם לנו היא עוזרת מאוד)

השאלה אם לפנות לפרופסור שהיינו לפני שנה?טיפקס לבן

ואיזה הדרכת הורים מומלצת?

איפה מוצאים?

איך התרשמתם ממנו? הוא קשוב? מכיל?מתואמת

הוא ידע לתת לכם הדרכה רגישה ומבינה, לכם בתור הורים?

קראתי אותך, גם בתגובות לאורך השרשוראפונה

ונשמע שיש לכם הרבה סימני שאלה לגביו

התנהגויות שלא ברור ממה הן נובעות,

ומצד שני כל מיני אקסיומות שאתם מתייחסים אליהן כאמת מוחלטת ובעיני מזמינות בירור נוסף.

וביניהם יש נושאים שאתם לא רואים עין בעין.

הייתי הולכת להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית-התפתחותית כדי לעשות סדר ולהבין קודם כל מה אתם רואים מול העיניים ואחר כך איך אפשר לעזור לו.

נקודה לאופטימיות מתוך מבט רחב על החייםשיפור

יש ילדים שלא מעניין אותם לימודים וכשגדלים, בוחרים מקצוע ולוקחים את עצמם בידיים- עושים מכינה כדי להשלים את מה שצריך כדי להתקבל, ולוקחים כדורים אם זה מה שצריך כדי להצליח. אני מכירה כמה כאלו.

והיום, עם התפתחות הבינה המלאכותית, שמעתי שמשערים שכישורים חברתיים- רגשיים יהיו יותר משמעותיים בעולם העבודה מאשר ידע או כישורים אקדמאים.

ועדיין ממש מבינה את הקושי כרגע כשהוא במסגרת בית ספר עם ציפיות מסוימות מהילד והוא לא מעוניין לעמוד בהם. זה באמת מורכב מאוד. חיבוק!!❤️

רוצה להתפטר מההורותאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 13:34

רק שנתיים וחצי נשואים וכבר שני ילדים. אין לי סבלנות אליהם. נמאס לי להניק. הם מתוקים אבל אני שונאת להיות אמא שלהם. אני שונאת שזה לא נגמר.

אחרי הראשונה חשבתי שזה בגלל המעבר להורות. אחרי השני הייתי בהיי מטורף שפתאום עכשיו מתרסק לי.

ואין איך לצאת מהסיטואציה הזאת.

אני משוגעת על בעלי. הוא מפנק וכיפי ומאוד משתדל אבל בתכלס לא מספיק נוכח.

וכל ה"תשקיעי בעצמך" זה נחמד אבל לא באמת ממלא. יש לי הרבה תחביבים שאני עושה (כשיש טיפה זמן), לא מספק אותי. חברות אין לי. משעמם אותי לצאת לבד. וגם כשכן מנסים לעשות משהו זה מאוד מסורבל עם ילדים ומוציא כבר את כל הטעם.

אני מרגישה זעם עצום בתוכי שאין לו לאן להתנקז והכל יוצא בחוסר סבלנות שלי על הילדים.

אני לא בטוחה שטוב לגדולה במשפחתון שהיא בו. כל הילדים שם יותר גדולים ממנה. והיא בוכה מכל. דבר. קטן.

אולי בכלל לא טוב לי להיות אמא. באלי לברוח רחוק רחוק לשקט שאף אחד לא ידבר איתי.

אני מרחמת על בעלי שיש לו ככ הרבה אנרגיות ונפל על אישה כל כך כבדה.

וכמה פעמים כתבתי פה אני. איכס.

אה ואל תציעו טיפול. אנחנו מסיימים את החודש במינוס.

ואי אני קוראת אותך ומרגישה אותך בלב שליטארקו

2 ילדים בשנתיים וחצי זה קשה קשה קשה

מותר לך שיהיה קשה!

ומותר וצריך לפנות לעזרה.

אני מאוד נזהרת מלאבחן, אבל זה נשמע קצת שיש שם דיכאון אחרי לידה, שהוא הורמונלי והעומס משפיע עליו גם

ויש איך לעזור ואיך להקל.

מנסיון. זה בור שחור שהכל נראה לא טוב ולא מתאים ואני ממש גרועה. ואפשר לצאת מהבור הזה.

יש לך רופאת משפחה נעימה? אם כן היא כתובת טובה להתחיל ממנה🧡

וואו יקרה, הכאב שך ממש נקרא.ממתקית

יש לך עם מי לדבר? לשתף?

חברה? אמא? אחות? מכרה בעבודה?

יש לך אפשרות לבקש עזרה?

בגדול זה לא פשוט לאף אחת עם שני קטנטנים, ועומס ואת מתארת שאתם לא יוצאים (כי עם שני קטנים), ואת די בודדה

חושבת שהתחושות שלך מתבקשות ממש וזה הזמן לצאת משם, לשתף ולטפל בעצמך.

לא אשת מקצוע מתחום הנפש, אבל בטוחה שיש מה שיכול לעזור ךלך.

וואו קשה ממש🫂איזמרגד1

שני ילדים קטנים וצפופים זה באמת לא קל בכלל בכלל

אני יכולה להגיד שהייתי במצב ממש דומה, את כותבת פה ממש את המחשבות שהיו לי. בערך חודשיים אחרי הלידה השנייה הבנתי שאני בדיכאון אחרי לידה, ופניתי לעזרה דרך הקופה (אני הלכתי לעו''ס של המרפאת נשים, אפשר גם דרך רופאת משפחה) והיום כל החיים שלי וההורות שלי השתנו ואני ב''ה במקום הרבה יותר טוב. אם מה שאת מתארת פה זה לא מחשבה חולפת אלא משהו שאת מרגישה לאורך זמן, בבקשה תפני לעזרה🩷 יכול להיות הרבה יותר טוב.

וטכנית- תנסי כמה שיותר להקל על עצמך. כמה שיותר להוריד סטנדרטים, למצוא דברים שיקלו עם הילדים, אם יש אפשרות לעזרה ממשפחה וכזה לקבל אותה. אם יש אפשרות שבעלך יהיה יותר נוכח. לנסות למצוא כמה שיותר זמנים שקטים לעצמך במהלך היום.

בהצלחה🩷

אמoo

למרות שעברו 20 שנה מאז שחוויתי את הסיטואציה הזו

אני יכולה להזדהות עם כל מילה

הורות זה קשוח

ול2 תינוקות זה על גבול הבלתי אפשרי

זה בסדר שאת מרגישה אבודה

זה יותר הגיוני להרגיש ככה מאשר לשלוט במצב

מה שיכול לעזור קצת

זה שמישהו ישגיח עליהם ואת תצאי

אפילו ליום שלם

או אם זה אפשרי לכמה ימים

למלא מצברים

זה לטווח קצר

למצוא זמנים למנוחה אמיתית

לטווח הארוך לתכנן ילודה

או במילים אחרות למנוע עד שתרגישי אחרת

כמה זמן את אחרי לידה?דיאן ד.

תקשיבי כשהם קטנים ותלויים בך על כל דבר זה קשהההההה

אני כל פעם שהילדים שלי מתלבשים לבד/ שמים נעליים לבד/ לוקחים אוכל לבד

אני בהלם

אשכרה סוף סוף הם יכולים לעשות משהו בלי שאני אעשה כל דבר כל דבר כל דבר.

הגיל שהם פצפונים והכל מגיע אלייך, את צריכה להלביש/ לחתך/ לקלח/ להרגיע/ לחבק

זה מתיש ושוחק מאוד מאוד.

אבל בסוף הם גדלים (ושלי עדיין קטנטנים, בני 5 ו-3)

והכל נהיה יותר קל.

בינתיים, מצטרפת למה שאמרו פה. לבדוק דיכאון אחרי לידה.

כי נראה לי כשהכל תקין חוץ מזה שמאוד מאוד מאוד מאוד קשה, יש גם דברים טובים ומהנים בהורות

ונשמע שאת ממש לא שם.

תחשבי שאם תקבלי חותמת רשמית מרופא יהיה לך קל יותר והסביבה שלך כנראה תבין אותך יותר ותתמוך בך יותר.

יקירה כולן מרגישות ככה לפעמיםהרמה

את ממש נורמאלית

יש זמנים ותקופות שהכל נראה קשה קשה קשה

אם המשאבים הפנימיים שלך מרוקנים אז בכלללל

זה עובר

ילדים גדלים

דברים נהיים קלים יותר עם הזמן

והופ אפילו תגלי שבא לי עוד אחד

לראות אמהות אחרות ולהניח שהכל סבבה להן זה פייק, אשליה.

בלי קשר- תבדקי חוסר בויטמין b12 תתפלאי לשמוע כמה זה משפיע בטירוף על מצב ועייפות רגשית נפשית

זה גיל נורא קשוח הינקותשימושית

יכול להיות שכדאי לך גם להיעזר באיש מקצוע וכו' יש דרך הקופה, אבל בלי קשר לזה-

  1. בדקת ברזל וB12 לאחרונה?

  2. יש לך אפשרות לצאת להליכה יומית? הליכה בעיקר ופעילות גופנית מאוד משפיעים על הנפש

  3. הגדולה (גם כן גדולה... היא בטח עוד לא בת שנתיים) בוכה עכשיו חריג או שתמיד היתה בוכה הרבה?

  4. יש לך אפשרות שמישהו יקח את הילדים ליום שלם ואת תברחי לצימר ליד הים?

  5. יש לכם ארגון התנדבות לעזרה אחרי לידה?

  6. יש לכם באזור תכנית אימהות? מפגשים שבועיים במתנ"ס/אמא מלווה אמא/ וכו'?

נזכרת גם שאצל הילד הראשון והשני אמרתי שכל ילדשימושית

צריך לבוא לעולם עם אח/ות גדולים 😍

והילדים שלי עוד עם ספייס יפה בינהם... זה גיל נורא נורא קשוח אבל חייבים לעבור בו בשביל לגדול 🙃

יקרה.פצלשהריון

אין לי זמן לענות ארוך.

ומצטרפת לכל הדברים שהקודמות היו מעלי.

אבל רק יכולה לעודד שגם לי היה ממש ככה. ופתאום עכשיו הם קצת גדלו (עכשיו שנתיים וחצי ושנה וחודשיים), והתחילו לישון לילות. ואני מרגישה שהתחלתי לנשום ומבינה כמה היה קשוח לפני זה.

אני רוצה להתייחס לנושא הטיפולמצפה88

שיש גם דרך קופ"ח וגם מרפאות לנשים אחרי לידה שאפשר לקבל ללא תשלום טיפול פסיכולוגי מעולה.

הבדידות קשה מאוד. יש מעגלים של אימהות בסביבה שלך?

^^מסכימהיערת דבש

הרגשתי כמוך כשהייתי עם 2 קטניםפרח חדש

וזה לא היה דיכאון אחרי לידה

זה פשוט היה הרגשה שאין אותי וזהו.

מבטיחה לך שזה משתפר

אבל עכשיו תנסי לראות מה בכל זאת יכול לעזור לך

אולי יום בשבוע שאת יוצאת לבד עם חברות/משפחה/חוג/מסעדה וכן הלאה

זה באמת גיל נורא אינטנסיבי וקשהנעמי28

במיוחד עם צמודים.

זה לופ שלא נגמר❤️

יש לך אפשרות להתאווררות קבועה פעם בשבוע? חצי שעה ביום? משהו שהוא שלך ולא רק של האמהות?

את עובדת? סביבה תומכת? את מונעת הריון כרגע?

התחושות שלך סופר לגיטימיות ואי אפשר פשוט לסבול אותם עד שהם יגדלו.

איפה את יכולה ביום יום שלך להקל על עצמך ולנשום אוויר? אי אפשר לחיות ולהחיות ילדים בלי דלק.

חיבוק יקרה♥️ תגובה מאוד פרקטית בפניםהמקורית

קודם כל את יכולה גם לא להניק. מבטיחה לך. אל תעשי מה שאת לא רוצה.

דבר שני, את יכולה לשלוח למסגרות (אם אני מבינה נכון הם לא במסגרות כרגע) ולצאת לעבודה ותהיה לך חברה והפוגה מהאמהות

גם בלי קשר לכסף שאולי זה לא משתלם. זה משתלם לנפש שלך. ובסוף זה ישתלם גם בכיס.

ואפשר גם בייביסיטר ולצאת עם בעלך

ולדעתי בשלב הזה - למנוע עד שתמצאי את עצמך מחדש, אם יורשה לי.

נשמע שהלבד והתלותיות של הילדים בך גומרת אותך אבל זה לא חייב להיות ככה

ולדעתי אין צורך בטיפול אם את יודעת מה חסר לך. את "רק" צריכה למלא אותו

חיבוק ענק אישה יקרה♥️

מסכימה מאודשואלת12

עם לצאת לעבודה. זה יתן לך אויר ולפעמים בעבודה אפשר למצוא גם חברות

מצטרפת, לי יש חברה שיש לה שלושה צפופיםסטודנטית אלופה

והיא צוחקת שכל המשכורת שלה הולכת על תשלום למסגרות והיא יוצאת לכמה שעות חופש מהאמהות…

ולך אישה יקרה חיבוק ענק והרבה כוחות🫂❤️

דבר ראשון תפסיקי להניקרינת 24

ולמנוע להרבה זמן…

2 ילדים ונשואים שנתיים וחצי זה באמת קשוחמקרמה

זה אומר שהם קטנים וצפופים

זה הרבה מאוד שינויים בתווך קצר

תני לעצמך זמן

(לשקול ממש גם מניעה)

זה באמת משתפר

הם גדלים

וזה נעשה יותר קל

ואת גם תפתחי מיומנות חדשות

ובעיקר- בלי ביקורת עצמית

(ואם את חושדת בדיכאון אז טיפול! אפילו לקחת הלוואה בשביל זה

זו השקעה לתווך ארוך ושווה כל שקל)

חברה חברה חברהרק טוב=)

זה קריטי בשלבים האינטנסיבים האלה..

אוי🥺 קשה כל כך!!!! אבל רק שתדעי, שזה משתפר!שיפוראחרונה

לא כל החיים ייראו ככה!!!

ובינתיים- אולי תנסי בימים שנעים בחוץ לצאת לטייל עם העגלה, ההליכה והשמש ממש טובים לנפש. ❤️‍🩹

מישהי התנסה בטיפול קוגפאן לילד?רחללי

ילד מתוק ורחפן על בן 9.

המורה המליצה לברר על טיפולי קוגפאן, אשמח לשמוע כל מידע.

מה התהליך? האם יש החזרים מהקופה? מביטוח פרטי?

באיזור המרכז.

עוקבת...המליצו גם לנו.ממתקית

הבנתי שזו שיטה נפלאה לבעיות קשב

זו גישת טיפול בריפוי בעיסוקאחת כמוני

שמלמדת את הילד על תפקודים ניהוליים, ועוזרת להתנסות בהם במסגרת כיפית, עם העברה של היישום למטרות תפקודיות יומיומיות.

יש דרך הקופה, גל קופה עד גיל מסוים (לא בקיאה). וביטוחים פרטיים אם יש החזר על ריפוי בעיסוק אז לכאורה כן

ממה שבררתי פעםמתיכון ועד מעון

צריך אבחון רפואי שיש הפרעת קשב כדי להתחיל לטפל, לא יודעת אם כולם מתעקשים על זה.

לנו המליצו גם בלי אבחוןהשם שלי

קבוצת טיפול דרך הקופה, או הדרכת הורים.

על קבוצה לא מתעקשיםמדברה כעדן.

על אחד על אחד כן

יכול להיותהשם שלי

אם הבן של הפותחת לא מאובחן, אולי הוא יכול לקבל מענה דרך קבוצה.

בכל מכון התפתחות הילד112233445566

יש מרפאות בעיסוק מוסמכות קוגפאן.

להתחיל עם הפניה להתפתחות הילד

אמור להיות החזרים מהקופה

אגב גם מרפאות בעיסוק שלא מוסמכות קוגפאן112233445566

מטפלות בנושא של תפקודים ניהוליים ועוזרות לילד לפתח אסטרטגיות בכל התחום הזה.

אבל קוגפאן זה מעולה אם יש

במכבי אין...מדברה כעדן.

אז עשינו פרטי

כנראה שבמכון הספציפי שהייתם112233445566

שאחרות לא יטעו ויחשבו שבכללי במכבי. המון מטפלות מוסמכות קוגפאן זה קורס מאד נפוץ אצל מרפאות בעיסוק שעובדות עם ילדים.

אני לא מדברת על מכון ספציפימדברה כעדן.

כשמתקשרים למוקד במכבי ומבקשים לקבוע, עונים שאין מטפלות קוג פאן במכבי.

וגם אתמול הייתי באבחון אצל ילד אחר שלי וחזרו על זה שוב ושוב. היא אמרה שאין במכבי ושהיא ממליצה בכל זאת...

ברור שיש את זה אצל לא מעט מטפלות (מי שעברה עוד הכשרה נוספת) אבל לא במרפאות של מכבי.

לפחות זה מה שנאמר לי במרכז גדול במרכז.

כנראה שהם לא מנגישים את זה112233445566

קשה לי להאמין שבכל המכונים של מכבי אין מטפלות מוסמכות קוגפאן. ויש הרבה מכונים שעובדים בהסדרים עם כל הקופות ובוודאות יש שם.

אני ממליצה למי שאומרים לה ככה להתקשר למכון ספציפי ולשאול אם יש שם.

כנראה שאין את זה ברשימה של הנציג הארצי אבל בפועל יש במכונים

יכול להיותהשם שלי

שאין משהו שמוגדר כטיפול בשיטת קוגפאן, אבל יש מרפאות בעיסוק רגילות שיש להן הכשרה גם לזה.

זה מה שאני אומרת112233445566

זה אחד הקורסים הכי נפוצים שמרפאות בעיסוק עוברות.

לא סביר בכלל שבכל מכוני מכבי אין. כנראה אין להם באופן רשמי כזה, ולכן אני ממליצה לברר ישירות מול המכון שם הם יודעים האם יש להן מטפלות מוסמכות לכך.

אני מבינה מה שאת אומרתמדברה כעדן.

אני מתכוונת שהרכזת של התפתחות הילד התקשרה לנוירולוגית ילדים שכתבה לנו בהמלצות על קוגפאן ואמרה לה לא לכתוב את זה כי אין להם במכבי מטפלות לזה. נכון שבפועל קיימות מטפלות כאלו, אבל לא ברמה שמכבי מוכנים שייכתב בהפניה כי יש ממש מעט כנראה ולא משהו שהם מגדירים ברשמי שיש. ולכן אין דרך להגיע לזה דרך מכבי

כמובן שזה קיים. ולא, ממש לא כל מרפאה בעיסוק עושה את ההכשרה הזאת, היא יקרה וארוכה... צריך ממש לרצות להתעמק במענים לקש"ר...

כןמדברה כעדן.

עשה פלאים

תודה לכולן!רחללי

הוא לא מאובחן. היינו לפני כמה שנים אצל רופאת ההתפתחות, ואמרה שזה נראה ממש הכיוון אבל בגלל שהוא בגן והמצב לא דורש טיפול תרופתי היא לא נתנה אבחון.

ב''ה המצב היום לא מצדיק טיפול תרופתי (לדברי המורים, ולאור ההישגים שלו וההתנהגות שלא מפריעה ב''ה).

אנסה לברר על טיפולי קבוצתי ואיך זה בקופה שלנו

לנו זה לא עזראמאשוניאחרונה

מצטערת לאכזב..

אולי אני צריכה לנסות עם מטפלת אחרת,

אבל כמו בכל טיפול, יש מי שעוזר לו יותר, יש מי שפחות.

אבחון אצל מרפאה בעיסוקרוני_רון

לילד מתוק בן 3 וחצי.

הייתי איתו במשחקיה במנהל הקהילתי, בשעה מיוחדת עם מרפאה בעיסוק. והיא התסכלה עליו קצת.. ואמרה שזה לא ילד שהיא אומרת דחוף אתמול אבחון, אבל היא כן חושבת שזה יהיה לו טוב.

היא אמרה שיכול להיות שהמרפאה בעיסוק תמליץ על ספורט טיפולי קבוצתי ולא על סדרת טיפולים אצלה.. אבל היא חושבת שזה יתן לו ערך מוסף.

יש לו מעט סרבול במוטוריקה גסה, היסוס וחשש באתגרים פיזיים כמו טיפוס, ירידה ממתקנים, תכנון תנועה, ויש לו נטייה להימנע ולפצות על זה דרך דיבור ודמיון ששם הוא הרבה מעבר לגילו. כמו גם במוטוריקה עדינה, שכבר יודע לכתוב מאוד יפה...

אשמח קצת לשמוע על התהליך.

כמה זה מורכב ופרוצדורה מול הקופח (לאומית)

והאם שווה לשלם פרטי (יש לי ביטוח בריאות פרטי, אבל לא בטוחה שיש החזרים על זה...)

מבקשים מהרופא הפניה, מהמזכירה שאלוניםשיפור

שאלון 1 את ממלאת, שאלון שני הגננת. את מביאה הכל למזכירה- הפניה ו2 שאלונים. היא סורקת ושןלחת לקופ"ח. את מקבלת אישור לאבחון אחרי שבוע- שבועיים. ואז את יכולה להתחיל לשלוח למכונים להתפתחות הילד את ההפניה ו2 השאלונים כדי להיכנס לרשימת המתנה לאבחון.

ספורט טיפולי קבוצתי הרבה יותר פשוט, אם זה בהסדר עם הקופה את רק מבקשת הפניה מהרופאה. תלוי במדריכה של הספורט אם את משלמת לה ומגישה קבלות כדי לקבל החזרים מהקופה או שאת מורידה התחייבויות ונותנת למדריכה.

אולי תבדקי אם יש החזרים מהביטוח, אם יש ,אז למה לא לעשות פרטי?

בהצלחה!!

סרבול במוטוריקה גסהאיזמרגד1

יכול להיות שזה פיזיותרפיה ולא ריפוי בעיסוק. בכל מקרה כדאי לפנות להתפתחות הילד (פשוט תתקשרי להתפתחות הילד באיזור שלך ותשאלי מה התהליך ומה זמני ההמתנה.) כדאי לך לברר גם על הביטוח הפרטי, אבל ממה שאני יודעת ביטוחים פרטיים שמכסים טיפולי ריפוי בעיסוק מבקשים אבחון מהקופה כדי לתת החזרים. ואם זה לא משהו דחוף או שמשפיע על החיים אישית אין מצב שהייתי משלמת על פרטי, זה 300-400 לטיפול...

וואי ממש מזכיר לי את הבן 3 שליSheela

את ברשותך נדחפת לשאלה

איך יודעים איזה טיפול מתאים לו?

לקחתי כבר את השאלונים מהמרפאה, הם ידעו להתאים לו את הטיפול הנכון? או שאני צריכה לבקש משהו מסויים?

קצת נמנעתי מלהתקדם בינתייל כי אין לו קושי מובהק אלא משהו כללי מסורבל כזה כמו שתיארת.. והוא מאד מאד חכם ותקשורתי שזה מפצה על זה.

את מביאה שאלוניםשושנושי

ניגשת לאבחון ראשון, משם זה מתגלגל.

אם המרפאה חושבת שיש צורך באבחון נוסף, היא תפנה.

לגבי לבקש - את מגיעה עם כיוןון על קושי בתחום מסוים? כמו קושי בדיבור? קושי בריפוי בעיבוק?

כי אם אני לא טועה אלה שאלונים שונים..

יש לו איזשהו קושי במוטוריקה גסהSheela

נמנע מטיפוסים, רק לאחרונה התחיל לקפוץ וזה עדיין מאד קשה לו, יש לו ריצה מצחיקה כזאת..

לפי מה שאני יודעתעלמא22

מוטוריקה גסה זה פיזיותרפיה, אבל בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופא ילדים שלו, שיתן הפניה

הרופא ילדים לא נלחץ מכלוםSheela

הוא אמר לי למלא טפסים אם אני רוצה

ושבכל מקרה רוב הדברים שציינתי אפשר לחכות לפחות עד גיל 4 שיסתדרו לבד.

לי זה כן מרגיש שצריך חיזוק אבל הוא בלבל אותי..

לגמרי גם ריפוי112233445566אחרונה

חיבוק על זהשושנושי

זוכרת את ההמלצה הראשונה, הייתי בטוחה שעולמי חרב עליי חחח

בביטוח הפרטי שלנו אין כיסוי להתפתחות הילד..

תתחילי את התהליך בלאומית עם הטפסים. מרגע הגשת הטפסים קיבלנו תור דיי מהר, תוך איזה שבוע שבועיים.

משם התגלגלנו.

אם המרפאה בעיסוק תחשוב שזה לא אצלה, היא תפנה לאבחון פיזיו.

לגבי ספורט טיפולי, שיתפתי פה בעבר.

התחלתי קבוצה חדשה במקום מוכר יטעם הקופה, הילד הלך פעמיים וכל יום מתחנן ללכת.

הוא ממש נהנה. יש שם עוד 4 ילדים בגילו, כל אחד עם קשיים אחרים וכולם מסתדרים שם מצוין. ממליצה.

ממליצה לך ללכת לרופא התפתחות ולבקש ממנושימושית

המלצה לאן לפנות (זה גם עוזר להקדים את התור אח"כ למה שצריך)

במקביל תתחילי ספורט טיפולי, זה בכל מקרה יעזור (במידה והמדריכ/ה טובים)

אני בלאומית, חיכיתי שנה לרופא התפתחותישושנושי

לא בטוחה שבמכון יסכימו להכניס לרופא לפני כל האבחונים (ככה בכל מקרה היה בסניף שלנו, הלוואי שאצלהם זה שונה)

וואו, במאוחדת היה לי תור לרופא התפתחות תוך שבועייםשימושית

שלוש, משהו כזה, והוא המליץ לי איך להתקדם הלאה.

וואו אני בהלם!!!!!שושנושי

בלאומית עשו את המוות כדי לזכות להיפגש איתה, מי שישמע המזכירה משלמת לה מהכיס הפרטי שלה.

כל קופה והקלפים שהיא שומרת אצלה בכספת כאילו זהשימושית

יהלום נדיר שהשמישמור אם יגעו בו יותר מידי 😈

איך קובעים תור לרופא התפתחות?השם שלי

צריך הפניה מרופא ילדים, או שאפשר פשוט לקבוע?

מקבלים ילדים עד גיל מסוים?

הבן שלי כבר עבר כמה סבבים בהתפתחות הילד, של פיזיותרפיה לריפוי בעיסוק. אבל אצל רופא התפתחות לא היינו.

יש לו תור נוסף לאבחון של ריפוי בעיסוק, אבל אני רוצה משהו יותר כולל.

אין לי מספיק נסיוןשימושית

כשהבן שלי היה בן שנה ו9 הרופאת משפחה אמרה לי לפנות לרופא התפתחות, פניתי לסניף של התפתחות הילד אצלינו וקבעתי תור לרופא התפתחות.

זה היה הדבר הכי פשוט בכל הסרט הזה של קלינאית תקשורת-פיזיותרפיה-וריפוי בעיסוק.

@רוני_רון במקביל תקבעי כבר תורים לבדיקת שמיעה וראיה כי תצטרכי את זה.

ותלכי לאף אוזן גרון מומחה כי לפעמים נוזלים או דברים באוזניים ובמערכת אא"ג גורמים לסרבול.

לא יודעת איזו קופה אתעלמא22

אבל בכללית צריך הפניה של רופא ילדים, ואז לםנות למכון להתפתחות הילד הרלוונטי ולבקש תור, צריך למלא איזה טופס ארוך (שלחו לנו 5 דפים, לא יודעת אם הכל שלנו או חלק בשביל המסגרת), ואז אפשר לקבוע את התור. כל זה ואנחנו כבר היינו פעמיים עם הילדה אצל רופא התפתחות והם אומרים לנו לחזור (ומדובר על ילדה עם תסמונת דאון שמטופלת בכל מה שצריך).

בכנות, אצלנו זה מרגיש מיותר, כי יש לה גרף התפתחות משלה וכאמור, היא כבר מטופלת במעון בכל המקצועות הפרא-רפואים, אבל אולי הוא יכול לשפוך קצת אור על ילד 'רגיל'

אנחנו במאוחדתהשם שלי

מבקשים ספציפית תור לרופא התפתחות?

כי מילאנו שאלונים להתפתחות הילד, וקבעו לנו כל פעם תור לאבחון, אבל רק של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

השאלה אם אני צריכה לבקש משהו נוסף, או שהם קובעים אבחון לפי מה שעולה מהשאלונים.

הייתי מתקשרתעלמא22

ישירות למכון הרלוונטי ושואלת, הכי טוב.

להתקשר ישירות ולהגיד שאת רוצה תור לרופא התפתחות ושאת רוצה לדעת מה הפרוצדורה

הבעיה שאני לא יודעת בדיוק מה אני רוצההשם שלי

לא יודעת אם דווקא רופא התפתחות זה מה שאני צריכה, או שיש עוד אפשרויות. בגדול אני רוצה אבחון יותר כללי, ולא רק ספציפי של ריפוי בעיסוק.

עד איזה גיל רופא התפתחות מקבל?

אני יודעת שיש דברים בהתפתחות הילד שהם עד גיל 6, ויש דברים עד גיל 9. הוא עכשיו בן 7.

אני אמורה להיות שם עוד שבועיים באבחון של הריפוי בעיסוק. תוהה אם לנסות להתקשר ולברר לפני, או לשאול כשאני כבר אהיה שם.

גם במכבי זה שנה קדימה...shiran30005

אני הייתי חכמה ישר שזיהיתי בעיה מילאנו שאלונים ושלחנו, לא חיכיתי יותר מידי

טוב שהיית חכמהשושנושי

אני הייתי חכמה עכשיו בנושא אחר, קבעתי תור שנה קדימה לפסיכיאטר ילדים (אחרי שרשור הכדור, שיהיה תור נראה אם יהיה צורך).

לרופא התפתחות או לקלינאית/מרפאה בעיסוק?שימושית

רופא התפחות - שנה קדימהshiran30005

קלינאית/ריפוי בעיסוק - שנה וחצי קדימה, לפחות באזור שלנו...

לקלינאית/ריפוי בעיסוק ממתינים במקביל להמתנהשימושית

לרופא התפתחות או שזה יוצא שנתיים וחצי המתנה עד שמתחילים לטפל??

במקבילשיפור

זה ממש תלויshiran30005

אנחנו עשינו אבחון קלינאית כבר לפני חצי שנה, ורק עוד חודש יש לנו רופא התפתחות, אז בעצם התחלנו רשימת המתנה מאז

ריפוי בעיסוק שהיא גם צריכה - אמרו לנו שרופא התפתחות יחליט אם יש צורך ואז יפנה אותנו...אז בעצם שם נחכה לתור לאבחון ורק אז נתחיל רשימת המתנה

דולה או מיילדת פרטית? + בקשה להמלצהזוית חדשה

אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.

אפרט מה חשוב לי:

אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.

לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.

מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.

אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.

ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.

(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)

אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?

אשמח להמלצות.

באזור המרכז.

אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.

תודה!

חשבתי שכבר לפי חוק אסור לקחת מילדת פטית. זה השתנה?רק לרגע 1

למה לא?זוית חדשה

עונהרק לרגע 1

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

יש דולות דתיות שלא "רוחניות"מנגואית

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

יש לך המלצה?זוית חדשה

יפעת חובב. מהממת ופרקטיתדפני11

לא יודעת אם מלווה במרכז

תודה יש לך טל'?זוית חדשה

בשמחהדפני11אחרונה

0523115963

נשמע שדולה זה מה שאת מחפשתרקאני

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

נשמע שאת מחפשת דולהאמא לאוצר❤

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

מה זה אומר ביומכנית?זוית חדשה

לימודים אינטנסיביים ומשמעותיים לדולתאמא לאוצר❤
עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 8:53

קוראים לזה ביומכניקה של הלידה

וממה שאת מחפשת נשמע שזה יכול מאד לענות על הצורך

תודה יש לך המלצה?זוית חדשה

תכתבי לי בפרטיאמא לאוצר❤

מוריה אלישעמקקה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

תודה יש לך טל'?זוית חדשה

תחפשי אותה בגוגלמקקה

אני מצאתי אותה שם בזמנו

ממליצה על טל זהבה חלפון מיצהרמוריה 7

מדהימה

למדה ביומכניקה של הלידה.

הכי אלופה שיש

‏‪+972 58-580-2617‬‏

ממש מדהימה, מצטרפתאמא לאוצר❤

מה עושים אם אין תורים לאוטלרסאונד?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני עם התקן.

הרופאה שהכניסה לי אמרה שאני צריכה אולטרסאונד חודש אחרי ההכנסה כדי לוודא שהוא במקום.

היה לי מלא עומס ותורים אחרים וחשובים יותר של הילדים וזה נדחה ונדחה.

ועכשיו סוף סוף אני מנסה לטפל בזה. השגתי הפניה מהרופאת משפחה (את ההתקן עשיתי אצל רופאה פרטית אז היא לא הוציאה הפניה), וכשניסיתי לקבוע תור ב*2700 היא אמרה שאין תורים בכלל.

נשמע לי ממש מוזר שאין שום תורים לאולטרסאונד בשום מקום... לא?

מי שענתה לי היתה ערביה שלא ממש הבינה עניין, אז אולי היה שם איזה חוסר הבנה? או שהרופא לא הוציאה לי הפניה מתאימה? אני מנסה להבין איך זה הגיוני שאין בכלל תורים, ומה אני אמורה לעשות...

וזה כל כך מתסכל לקבוע תוריםאנונימית בהו"ל

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

אין לך אפשרות לקבוע מהאפליקציה או מהאתר אינטרנט?לפניו ברננה!

זה ממש מקל על החיים.

בנוסף, אפשר להגיע למרכז הרפואי שאת משוייכת אליו ולבקש מהמזכירה שתעזור לך בזה. לרוב הן נחמדות וממש עוזרות..

זה אולטרסאונד רגיל אצל טכנאית?~מרמלדה

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

אני לא יודעת בעצמי מה בדיוק לבקשאנונימית בהו"ל

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

זה באמת הפניה שונה..אחות אחת

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

ההפניה הזאת לא תקינה לדעתי- לכן אין תוריםshiran30005

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

תתקשרי ישירות למזכירות של מרפאת נשיםעדיין טרייה

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז בריאות האישהאמהלה

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

להתקשר למזכירות של המרפאות נשים הקרובהאיזמרגד1

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

אני לא בכלליתהשם שלי

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

ציפיתי שלא יהיה תור קרובאנונימית בהו"ל

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

תנסי באפליציה אושואלת12

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

במאוחדתהשם שלי

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

תתקשרי ישירות למראפה כמו שכתבו לךSheela

אני בדקתי בלי תור בכלל במרכז בריאות האישההריון ולידה

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

או שפשוט תגיעי, או שתקבעי תור רגיל לרופא נשיםמרגול

אני בזמנו קבעתי שוב תור לאותה רופאה שהתקינה לי בקופה. אבל כל רופאה או רופא נשים בקופה יכולים כל עוד יש להם מכשיר בחדר, או זמין יחסית במרפאה (אני הולכת למרכז בריאות אישה שיש בו איזה 2 חדרי אולטרסאונד)

זה עניין של 5 דק גג גג גג, אולטרסאונד פשוט מאוד.

תקבעי מה שזמין באפליקציה ותתקשרי לוודא שיש מכשיר במרפאה. לא צריך משהו מיוחד

תכלס זו העצה הכי הגיוניתאנונימית בהו"ל

אני רק מתלבטת איך זה עובד במרפאות קטנות.

יש רופאת נשים שמקבלת כל כמה זמן בישוב סמוך אלינו (10 דקות נסיעה).

הלכתי אליה פעם אחת לביקורת אחרי לידה. את המעקב הריון עשיתי במרכז בריאות האישה בירושלים כי אני עם הריונות בסיכון.

בקיצור - יש שם גם אולטרסאונד בחדר, אבל אני לא בטוחה אם היא משתמשת בו או שאת התורים של האולטרסאונד קובעים בנפרד ליום אחר שיש שם טכנאית.

אבל אולי באמת אני אקבע אליה, ומקסימום היא תוציא לי הפניה לעשות שם אולטרסאונד ביום אחר. זה עדיין יחסוך לי הרבה...

אני גם צריכה מתישהו לעשות בדיקת פאפ אז זו הזדמנות...

לא סביר שגניקולוגית לא תדע להשתמש באולטרסאונדמרגולאחרונה

מקסימום תתקשרי למזכירה לוודא איתה שזה סבבה

לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

תודה ,זה בול אני מה שתיארתאנונימית בהו"ל

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

הם כל הזמן על הפלאפוןאנונימית בהו"ל

פשוט לא בראש מעייניהם

לגיטימי להתעצבןנעמי28

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

השאלה למה התקשרו אחרי 3 ימים.?ממתקית

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

לא יודעת למה , אלפי סיבות יכולותאנונימית בהו"ל

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

זה ממש מובן שקשה לך לענות לה עכשיו כשאת טעונה עליהבארץ אהבתי

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

שהתקשרו מוקדם מדי או מאוחר מדי?אמאשוני

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

כןעלמא22

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

יעזור לך לדעת שלמשל אצלי הדבר האחרון שאני מצפה לוחילזון 123

כשאני חולה זה לקבל הודעה מחמותי 😬

לגמרי מעדיפה שהיא תפטור אותי מהצורך להיות נחמדה או להתייחס להודעות שלה...

(גם כשהתאשפזתי בהריון היחס שלה רק הביא לי עצבים ...)

אני מכבדת אותה והכל והיא סבתא חביבה וטובה, אבל אני ממש לא אוהבת את הרעיון שהיא תדאג לי

אז אולי גם חמותך כזאת ומעדיפה לתת ספייס...

תראי,עלמא22

אמא שלי ממש בקיצון השני, יכולה כל יום לשאול מה נשמע ואיך אני מרגישה (וזה בערך מה שקרה..) וזה באמת יכול להעיק, אבל היה יכול להיות נחמד אם חמותי הייתה שולחת הודעה ביום של הבחירות לשאול איך אני ושחבל שלא יכולתי לבוא (הזמינו לעל האש, בעלי והבנות שלי הלכו), או לפחות אם אנחנו צריכים עזרה (עם אמא שלי זה קצת מורכב).

אבל מבינה מה שאת אומרת

ועוד משהועלמא22אחרונה

אני בן אדם של הודעות ולא של טלפונים. הרבה יותר נוח לי.

ככה אני יכולה להחליט מתי מתאים לי להיכנס, לקרוא ולענות, ולחשוב מה לענות

קשה לדעת בלי להכיר את הסגנון שלהםרוצה לשאול שאלה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

בסדר אבל אחרי לידה זה משהו אחר לגמרי...אנונימית בהו"ל

האמתבאתי מפעם

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

כל רגש הוא לגיטימישיפור

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

יואוו אני עברתי פרוצדורה כנ''לגפן36

והערצתי את חמותי שלא התקשרו עד שהתקשרתי אני כדי שיהיה לי זמן להתאושש.

זה כנראה מאוד תלוי פרשנות