****Grass
זה יכול לבוא בכל רגע נתון, אתה יודע. כשאתה במקלחת, אפוף באדים וחסר נשימה; מול נוף אלוהי בטיול בהרים, כשתעצור לנוח קצת לפני השקיעה; בבוקר סתמי כשתציץ מחלון חדרך בבניין בעיר הבירה, שוטף את המוח בהמולה שאינה נוגעת לך, שואף פיח מכוניות ועשן סיגריה מהשכן בחלון לידך; בערב שבת כשתפתח ספר ששלפת באקראיות מאחד המדפים בספריה, נינוח מכבדות טובה בבטן של אחרי ארוחה, כשאכלת קצת יותר משנדרש בשביל לשבוע, קצת פחות מכדי שתרוץ לשירותים להקיא, שרוע על הספה עם שקט של לילה ורחש נשימות אדם מוכר לצידך, אתה והספר שהלוואי ותמצא כשווה קריאה. ריצוד עם העיניים על השורות הראשונות, ניתור קטן בלב, ושוב העיניים על אותן המילים, אתה חוזר וקורא בהן וחוזר וקורא, מוצא בהן מלאות חיים כזאת שמערבלת אותך לחלוטין, מושכת אותך אליהן וכמה שתקרא לא יספיק, תמיד תרצה עוד, תנסה לאחוז, להחזיק בכל הכוח במילים שמזכירות לך את אנושיותך, ברת החלוף, מלאת הקיום. ותמשיך לקרוא ותתקל בעוד פסקה, עוד עמוד, עוד חצי משפט שמתחשק לך לכתוב על המצח, שיראו כולם. ותמשיך לקרוא את הספר באותו לילה, לכל אורכו, ותסיים כשרעשים של בוקר ימלאו את החלל ויגרמו לך לרצות לשקוע ברגע הנוכחי, להפוך לחלק ממנו, להיות הוא ממש. תנסה להחזיק בזמן המרחף, החולף, להכניס ממשות בעולם, שיפסיק לחמוק ככה מבין הציפורנים, שלך, שלו. וכמובן לא תצליח, כי לעזאזל, ממשות היא מושג בלבד, ובינתיים כמה שניסית, עוד לא מצאת דבר לאחוז בו. ותלך להכין קפה שחור חזק או כוס תה עם שלוש כפיות סוכר, שיתעורר המוח ויתן ולו מעט אחיזה במציאות, לפני שתתפורר הימצאותך, קיומך, ספק-ממשותך, ותהפך לרוח מרחפת, קרן אור מרצדת, נמוגה ומתקיימת ונמוגה ומתקיימת ושוב. קיום. הוויה. התהוות. אתה צובט את עצמך, כמו כל מסויטי החלומות בספרים הרבים שקראת, לבדוק אם אתה ער או חולם, נמצא או איננו. מלאות. כשתיכנס למיטה באור של לפנות בוקר, ערני מכדי להרדם, תוהה מכדי לשקוע בחלום, תעביר בדמיון פכים קטנים של מציאות, רגעים יומיומיים שצרובים בבשרך החי וכששקט מסביב שטים אל קדמת התודעה. ותגיד, הנה, הנה קיום. ככה זה להימצא. הנה עצב, ימים של תיעוב עצמי ובהייה משמימה בתקרה. הנה מגע יד על הלחי, ליטוף אגודל מרחף-מתמשך, שניות של בטן מכווצת כנגד עור שנוגע בעורך, בגופך שכמה למגע. קיום. עיניים של אבא חסומות מדמעות, שקועות, כשאחיך צועק לעברו שהוא שונא ומייחל שימות, ואבא לעומתו רק מחזיק בשתיקה של כוח עצור בפרקי ידיו של הבן שהביא לעולם, וכעבור פרק זמן נפלטת מפיו יבבה. אתה תשכב במיטה ותתהה איך אדם ממשיך לתפקד כשחלום ישן על בית מתגשם בדמות קרעי משפחה, ותשאל איך אפשר לעבור את כל זה ולהרגיש שאינך קיים, איך זה מצאת חוסר ממשות גדול כל כך כשהנה. הנה אהבה, הנה שנאה. לב שלם, לב שבור. חיבוק, ניתוק, ריחוק. ותנדוד במחשבה, ותמרוד בה, ירא. מהי המחשבה ומהי התודעה, מיהו הזיכרון ומתי הוכחה אמינותו. ותאמר, בקול שנשמע לאוזן אך תוהה על עצם קיומו; היום תחיה את הרגע, תיצוק לתוכו משמעות. מחר הינך מיותר עוד בטרם נולדת, קל וחומר כעת בעודך. בשנה הבאה תינשא כתינוק על כפות האנרציה, בעוד כשנתיים- תמות. בין אלה לאלה תנסה ביגיע כפך לאחוז, במשלח ידך לברוא מציאות. ותישן ותקום ותישן, ויעברו הימים, ויחלפו הלילות, ותמצא שעודך נודד במרחב, בודד לעיתים, מרקד עם הזמן. יש ותרגיש בר חלוף, יש ותצהיר 'הינני'. יש ותחשוב שמילים הן חלל, דיבור כאיוושה וכרוח. ותלך מחפש, סהרורי בלילות, אחר אלה אותם שאומרים, שזהו סידרו של עולם, שככה נברא האדם.
זה מדהים ממשאהבה.
שווה קריאה לחלוטין. מצב נהדר להגיע אליו בחיים, בהתחשב בעובדה שרב בני האדם לא מגיעים אליו.. כתיבה מהפנטת.
גאד זה מטורףפעם הייתי ניקית

כתיבה ממכרת ומדהימה ברמות

וואו.עשב לימון

יש כאן תוכן אמיתי.

הייתי עורכת את הקטע, מחלקת לפסקאות שיהיה יותר קל לקרוא.

 

שתמיד נמצא את המשמעות.

כתיבה מעולה!פאטה מורגנה
תודה לכולםGrass
וואו זה מדהים!דאגני
כתיבה מטורפת
עומק מיוחד
את כותבת טוב.רצה לאשאחרונה
...רחל יהודייה בדם

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל נֶעֱלָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַשָּׁלֵם שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ.

עַל עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל אֲמִתִּי. אֲבָל לְכוּ תֵּדְעוּ.

וְהַיְּדִיעָה תִּגְרֹם לָכֶם לִכְאֵב.

אָמְרוּ כְּבָר שֶׁמּוֹסִיף דַּעַת מוֹסִיף מַכְאוֹב

אֲבָל מָה קוֹרֶה עִם חֹסֶר יֶדַע.

שֶׁאָדָם חַי בְּלִי לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ תְּרוּפָה.

שֶׁהוּא רוֹאֶה נֶעֱלָמִים וּשְׁלֵמִים בָּרְחוֹב וְהוּא לֹא מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם.

שֶׁהוּא מַעֲבִיר יוֹם וְעוֹד יוֹם וְהַיָּמִים נֶעֱלָמִים

וְהַשְּׁלֵמִים נִרְאִים לוֹ מְלָאכוּתִיִּים.

אָז הוּא בּוֹחֵר אֶת 1+1 וְלֹא מֵבִין לָמָּה הוּא לֹא שָׁלֵם.


זֶה הַמִּסְפָּרִים.

הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת לְאִבּוּד.


לִפְעָמִים בָּא לִי לִהְיוֹת נֶעְלָם

כִּי כְּשֶׁאַתָּה נֶעְלָם

אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהֵעָלֵם.

יד אחותזכרושיצאנולרקוד

לוּאַי הָיְתָה יָד אָחוֹת

הַמְלַטֶּפֶת כְּתֵפִי לְעֵת עֶרֶב

לוּאַי הָיָה חָבֵר

עָלָיו הָיִיתִי נִשְׁעָן בְּנופְלִי

לוּאַי בֵּין בְּדִידוּת מְשַׁתֶּקֶת

עוֹד אֶמְצָא שׁוּב אֶת עַצְמִי


לוּאַי בְּלֵילוֹת הַכְּפוֹר

תַּכְרִיכֵי הַמִּטָּה יִסְפְּגוּנִי לְתוֹכָם

אֶל עוֹלָם נְטוּל אוֹר

אֶל רַכּוּת הַחֲשֵׁכָה הַמְלַטֶּפֶת

לְלֹא צְלָלִים, לְלֹא כְּאֵב

לְעוֹלָם שֶׁל שִׁכְחָה זוֹהֶרֶת


לוּאַי לֹא אֶסְתּוֹבֵב חֲרִישִׁי

חַי בֵּינֵיכֶם כְּמוֹ פּוֹסֵעַ עֲלֵי קֶבֶר

לֹא אַפְגִּין מוּעֲקוֹתַי

צַלְּקוֹתַי הַמְּדַמְּמוֹת

הַהוֹלְמוֹת שׁוּב וָשׁוּב

כְּמוֹ אֵפֶר


לוּאַי חֶשְׁכַת הַשֶּׁלֶג הָאַחֲרוֹן

תִּמְחֶה אַף אֶת דִּמְעָתִי הָאַחֲרוֹנָה

לוּאַי בְּפוֹסְעִי חֶרֶשׁ אֵלֶיהָ

אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנִי מִלִּבָּהּ


בְּמַגַּע יָד חִוֶּרֶת

הַמְלַטֶּפֶת צְרָחוֹתַי

אֶפְסַע חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

עַל עומֶק שְׁאוֹל

דִּמְיוֹנוֹתַי


אָשִׁיר רַק הֵד

שֶׁל זִכָּרוֹן יָשָׁן נוֹשָׁן

מַחְבֶּרֶת מַצְהִיבָה

הָאוֹגֶרֶת אֶת שִׁירַי

אֶת לִבִּי הַמְּרַטֵּט

הָרָוּוּי נָהָר וָדָם

שֶׁל אֵשׁ וְשֶׁל קֶרַח

וְאֵינְסְוֹף שֵׁדִים מַכִּים

הַנּוֹשֵׂא מַרְאֵה פָּנֶיהָ

כְּמוֹ לִגְיוֹן שֶׁל מַלְאָכִים.


יפה כל כך (למרות שלא מבינה הכל)נחלתאחרונה
שיר בוייקרנתשינקה

קמת בבוקר

אבל אתה ממש

חושב שמיותר

בשביל מה?


לא רוצה יותר

כמו עץ שיבש

החלום נגמר

קבור עמוק באדמה


פתאום קול מתעורר

משהו מתחיל מחדש

אתה לא מיותר

בריאה חשובה בעצמה


תחיש תמהר

לבית מקודש

איך שאתה

המלך רוצה בתפילתך

יופי!נחלתאחרונה
פגישהxmasterx

שוב אני מאחר

את רגילה לחכות לי

תמיד פה

הרוח מתחילה קצת קר

את לא זזה

זה מציק רק לי כנראה


 

הבאתי פרחים

לא בשביל להיות מנומס או שלא תכעסי

כי אני רוצה

אחליף את הישנים שכבר יבשו


 

מחכה שתדברי

שתשברי את השקט

אבל את לא מדברת

את מחכה

אז אני שובר את השתיקה המעיקה

מספר לך על החיים וכל מה שעבר עלי

מהפעם האחרונה שדיברנו


 

תמיד היית ככה שקטה אבל עם הזמן זה כבר מרגיש מוגזם

עכשיו אפילו יותר

זה כבר מרגיש כמעט לבד

ואני אומר לך את זה


 

שעות כבר כאן

הרגל נרדמת

השמש שוקעת

אני קם מארגן קצת מסביב

מנקה

מדליק נר

חושב קצת ומדליק עוד כמה

מתכופף לחיבוק ונשיקה

יוצא בצעידה לאחור

גונב עוד מבט בשם שלך

מעלףShandy

איך שהגשת את זה ככה יפה וברכות

ונשבר לי הלב בסוף

יהי זכרה ברוך..

🙏xmasterxאחרונה

תודה

אמן

9 שנים בלעדיך💔זכרושיצאנולרקוד

סגן דוד גולובנציץ ז"ל


בְּעֵת כְּחֹל שָׁמַיִם הוֹרִיק,

נָשָׂא אֶת מַבָּטוֹ לַמֶּרְחָק,

חָגוּר אֵפוֹד, מַבָּטוֹ דָּרוּךְ,

סוֹחֵב עַל שִׁכְמוֹ מַשָּׂא קְרָב.


כְּנוֹשֵׂא שֵׁם מֶלֶךְ חֲדוּר תְּהִלָּה,

יְפֵה תֹּאַר וְזִיו תִּפְאָרָה,

יָדַע לְשַׁלֵּב יַחְדָּו בְּחֶדְוָה

יַד מַלְכוּת וְיַד תּוֹרָה.


כְּגִבּוֹר אֲרִי מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף,

כְּנֶשֶׁר יַגְבִּיהַּ מָעוֹף,

לוֹחֵם נוֹעָז, מִתְאַמֵּן לְלֹא הֶרֶף,

רִאשׁוֹן הוּא תָּמִיד לִתְקֹף.


וּבְעֵת חַמָּה הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ,

נָדַם אַף צְחוֹקוֹ לָעַד,

וְאִלְּמִים נוֹתַרְנוּ, אֲחוּזֵי גַּעְגּוּעִים,

עַל מַלְאָךְ-אָדָם שֶׁאָבַד.


מְפַקְּדִים וּקְצִינִים סָפְדוּ וּבָכוּ

על אוֹתוֹ עֶלֶם חֵן מְיֻחָד,

מְפַקֵּד וְקָצִין מִצְטַיֵּן – הֵם אָמְרוּ –

שֶׁהִוָּה לְחַיָּלָיו דְּמוּת אָב.


וְהָעוֹלָם כְּמוֹ נָמוֹג,

נֶעֱצַר סִבּוּבוֹ

עֵת הָלַךְ דָּוִד וְלֹא שָׁב.


אֲבוּדִים וּבוֹכִים,

נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ,

כּוֹאֲבִים לֶכְתּוֹ לַשָּׁוְא.


חבל על דאבדיןזיויק
איזו אבידה
🙏זכרושיצאנולרקוד
בהחלט אבידה לכולנו😔
הלואי תחיית המתים בקרוב!!נחלת
אמן! תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
ככה החיים.Shandy

ככה החיים

אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם

נולדים 2 תינוקות בעולם

על כל זוג שמתגרש

יש 4 שזוכים להתקדש

מרקבון

צומחת פריחה

ורק אחרי שיודעים עלבון

יודעים גם מהי שמחה

אחרי  כל שקיעה ארוכה

יש זריחה מאירה


יש שזוכים לקבל

מזה או מזה בנפרד

ויש כאלה

שזה בא להם מעורבב


אחיין חדש

אבל סבוש נפטר

היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים

אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.


ובמצב כזה

לאיזה רגש נותנים את הבמה

הרי שניהם באו באותה שניה


זה נקרא להקדים תרופה למכה?

לערבב עצב עם שמחה....



וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.

כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.

תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?

את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...

"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!

מהמם

תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדם

נוגע

באמת מורכב.

יפה מאוד.נחלת
היופיxmasterx

בחיים הרבה פעמים נובע דווקא מחוסר סימטריה

הרגישות הנכונה לא מתעלמת (גם לא יכולה) מזה הטוב והרע המכוער והיפה הכל חי ביחד באותו מקום ובאותם אנשים

להקדים תרופה למכה או מכה לתרופה כתבת יפה

אהבתי שאת מביאה מקום ומבליטה את הערבובים האלה ולא מסתירה

פספסתי את זה קודם 

כן. יפה.נחלתאחרונה
מה דעתכם על עלון השבת 'הדור'?סופר צעיר
אחלה בבאאריק מהדרום
יש חלקים שמעניין לקרואארץ השוקולד

יש פחות,

כמו כל עלון.

התפיסה הדתית והפוליטית שונה מרוב העלונים, אבל דווקא קריאה של מגוון יכול להחכים הרבה פעמים

מה הופך אותו לעלון "שבת"?פתית שלג
הוא מופץ בואכה שבתסופר צעיראחרונה

ונאסף בדרך כלל לאחר תפילת ערבית

מכתב שלא נשלחאברהם א

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני כל כך בודד בתוך הראש שלי.

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני מפחד מהחשכה.

אני יודע שזאת לא אהבה.

אני יודע שזה בדידות.

ואני יודע שיש לי מספיק כוחות בשביל לחכות עוד.

אבל מתי אוכל להביט בעיניים

ולהגיד שאת הדבר הכי יפה בעולם?

האם יש לזה סוף?

האם אהבה זה יותר מהתפשרות לטובת הבדידות?

כשזה זה - זה זה.

וכשזה משפט נדוש - זה משפט נדוש.

לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה כדי לראות כמה גירושים פיזיים ורגשיים יש.

לא צריך להיות מומחה בלוגיקה בכדי להבין שאף אחד בעולם לעולם לא יוכל יבין אותך באמת.

אבל אולי להיות מתמחה באמונה.

בלהיות רומנטיקן פתי.

אולי זה בעצם התקווה.

לזנוח את השכל

לשים בצד את הביקורת

ופשוט להיות פשוט.

אבל לא בא לי להיות פשוט.

לא בא לי פשוט לחיות.

לא בא לי להיות פתי.

אבל גם לא בא לי להיות חכם

לא רוצה להיות ציניקן שלא נהנה מהעולם ותמיד עסוק במחשבות של חי בסרט


לכן אני לא יודע כלום.

כי לא משנה מה אחשוב.

גם זה הבל.

...רחל יהודייה בדם

זה עמוק ,מעורר מחשבה

וקצת מלנכולי


נהניתי לקרוא. 

פשוטxmasterx

במילים יש משהו כנה

הרבה פחד ותקווה וזה משתק המעגל הזה בין המוח החכם והרציונלי שלא נכנע לרומנטיקה של פתי ללב שמסרב להפוך לציני

טובים השניים מן האחד

על הבדידות בתוך הראש עשו קריירות, מבדידות כזאת נולדת חמלה אמיתית

אף אחד לא יפצח את החיים האלה שמת פה חתיכה מהנשמה שלך

יפה.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך