אולי היה עדיף לכתוב את זה פהחופשיה לנפשי


לא משנה
פורום פתוח
בעיה שלי
לא חרותחופשיה לנפשי
מעבר לזה שזה כנראה לא נכון זה גם לא ישנה כלום עכשיו כי זה קרה לפני למעלה מעשרים שנה
אוף עם מחשבות כאלה שלא משנות כלום ושום דבר אוףףףףף
זה קטע כזהחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ז' בשבט תש"פ 10:26
שאני מעלה נושא ומדבר על עצמי ואז כבר לא נעים לי אף מצב, לא לקטוע את השיחה בהחלטיות ובטח שלא להתחיל לנתח את המצב שלי מול אנשים שלא מצליחים להבין.
.....חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ט' בשבט תש"פ 15:34
לפעמים אני מתחננת לעצמי, רק בגלל שאין מי שיעשה את זה.
זה לא עוזר.

זה לא מטופש שאני מתאפקת לא לכתוב דברים, זה בסדר גמור, אני לא רוצה להלחיץ אף אחד ואין לי כוח לאף אחד.
אז אני מוצאת דרכים אחרות להוציא את זה.
בת 23חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ט' בשבט תש"פ 10:50
ועדיין אוספת מקלות
זה מה שיש

בת 23 ומתנהגת כמו ילדה בת 11, ההבדל העיקרי הוא שהפעם אף אחד לא ישים לב גם אם יקרה לי משהו כי נורא קשה לשים לב למישהו שנמצא מתחת לשמיכה כל היום.
.....חופשיה לנפשי
אני לא בטוחה שאני מסוגלת לצאת מהבית ליותר משעה, נכון לתקופה הזאת.
חיבוק גדול חרות.בוז
ואני רוצהחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ז' בשבט תש"פ 21:02
אלוקים יודע כמה שאני רוצה

אולי מחר אני אנסה
נראה כבר כמה כוח יהיה לי
💓בוז
אבל עכשיו אני לא יודעת אם בא לי שיהיה לי כוחחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 20:47
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 18:14
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 16:40
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 15:45
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 15:42
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 14:54
אני מפחדת שהוא יגמר פתאום ואני לא אהיה קרובה מספיק למקום שלי

בסוף יצאתי ואנחנו הולכים לבדוק מה קורה לי כשאני מחוץ לבית יותר משעתיים ולא קרובה לבית.

בפעם האחרונה שהייתי פה הייתי אחרי טראומה של יומיים והייתי חייבת לבד, הפעם אני הייתי חייבת לצאת.
אבל אני עדיין מקווה שיהיה לי יותר לבד מהפעם הקודמת.

וכשאמרתי לבד אני התכוונתי בעיקר לזה שאני לא רוצה שיפנו אליי בכלל אנשים.

אז ככה: אני יותר משעה בחוץ ועד עכשיו לא בכיתי יוהו!

עדכון-לא רק שיצאתי מהבית ונסעתי לים שהוא במרחק של חצי שעה נסיעה+3 דקות שירותים+חצי שעה הליכה ולא רק שלא בכיתי, אפילו לא חשתי צורך לזה.
השלב הבא-ירושלים בלילה, אבל נראה לי שאני אצטרך מצוקה רצינית בשביל להיות מסוגלת לזה.

ואז חזרתי ואז קרה משהו והתחלתי לדמוע שוב.
למה למה למה ככה ריגשי? למה זה קשור עכשיו? למה אי אפשר לדבר עם אנשים כמו בנאדם נורמלי בלי אובססיות משונות ומעצבנות?
וואיחופשיה לנפשי
כשאני ארגיש שאני יכולה להיות מספיק עצמאית אני לא אתחיל לצאת.
אני אצא, פיזית, לבית אחר וריק.
לכל מקום יש את התמונה הקבועהחופשיה לנפשי
לי-ם יש את זה ולים יש את שלו
הקנאה.Reminder
וואי, איך שאני מתגעגעת לחברי הותיק והטוב
איזה חוף זה?
נראה מהמם😍
אצ'קלוןחופשיה לנפשי
הכי קרוב לבית
(והבית לא באשקלון)
עכשיו ברור למה אין אצלך גשם אף פעם...Reminder
מה היה המזג אויר שם עכשיו?
נחמדחופשיה לנפשי
עכשיו התקרר ונעים לי
והים לא סוער בכלל בניגוד לחנוכה
אפשר לבוא איתך לים יומאחד?משיח נאו בפומ!
אם אי פעם אני אהיה במצב רוח של אנשים חדשיםחופשיה לנפשי
אני לא כזאת חדשה, עוד רגע אזרח וותיקמשיח נאו בפומ!
ואז נפל לי האסימוןחופשיה לנפשי
אני לא טובה בלהתחיל שיחות.
בגלל זה אני מצליחה לתחזק קשרים.
ובגלל זה אף אחד ממי שהיו פעם חברים שלי לא שרדו.
נראה כבר מי יצליח לשרוד הלאה.
אם בכלל

זה פשוט הרגיש לי גרוע נורא ובא לי למחוק את זה מהחיים עכשיו
אוף אוף אוף
יואו את בדיוק ההפך ממני!Reminder
בואי תלמדי אותי לתחזק קשרים ואני אלמד אותך להתחיל שיחות, מה אומרת?
אני לא יודעת לתחזק קשריםחופשיה לנפשי
זאת בדיוק הסיבה שאין לי חברים יותר מחודש מרגע שאני לא פוגשת אותם יום יום.
ככה כתוב בשורה השניה פשוטReminder
או שלא הבנתי
אבל אויש😔
גם אני לא..
יש לי חברות שאני לא רואה חודשים, איתן אני טובה בלשמור על קשר
אבל כאלו שאני רואה יום יום יותר קשה לי לפתח את הקשר, אני צריכה ספייס כזה
לא מספיק שאני אתכם יום יום גם תכללו בין החברים שלי?
נפל לי לא אחד בלי לשים לב(זה קורה לי הרבה)חופשיה לנפשי
יש לי כמה חברים, אבל זה בגלל שהם שולחים לי הודעות בדרך כלל ואז אנחנו מדברים
מדברים וירטואלית או פייס טו פייס?Reminder
וירטואליתחופשיה לנפשי
אני כמעט לא פוגשת אנשים וגם אם כן זה אף פעם לא מיוזמתי
אני גם מעדיפה קשרים וירטואליםReminder
ומוזמנת לבוא לירושלים ולפגוש אותי ביוזמתי
אני תמיד הזאת שיוזמת
אני ממש מבואסת שלא באתי לפסיפס. אוף.
גם הייתי באיזור, איך לא פספסתי אאוטינג כזה רציני?
והיה מענין אותי לראות אותך ואת פטל יושבים ומתקשרים באמצעות הפורום
אוף למה אני תמיד מפסידה הכל
.....חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י"א בשבט תש"פ 14:51
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י' בשבט תש"פ 23:56
אולי בכל זאת עדיף בלי חברים.
זה יותר מידי רגשות ממה שאני מסוגלת להכיל.

אז אחרי היום אני חושבת קצת אחרת, למרות שריק לי עכשיו.
תמיד אחרי שטוב לי וכיף ריק לי פשוט מרוקן וחלול.

מקודם כתבתי משהו ויצאתי לפני שנשלחחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ט' בשבט תש"פ 11:31
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ח' בשבט תש"פ 22:47
אז לא משנה

עוד פעם חם
רותח מתחת לשמיכה.
אוף על היום הזה אוף

ואנשים לא מבינים כמה שאני מתאפקת ולא רק בגלל הפחד.
אולי לישון יהיה הפיתרון שליחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך ט' בשבט תש"פ 10:42
כמה גרועים חלומות יכולים להיות?

ובסופו של יום יש יותר דברים גרועים בעולם שלי מכאלה שאינם.
וזהו.
......חופשיה לנפשי
זה כאילו שבשלב מסוים התחלתי להגיב כל כך גרוע לניסיונות של אנשים לעזור שפשוט הרגתי להם את המוטיבציה לזה.
לא אשמתי שהם לא יודעים לעזור לי
מצד שני זו גם לא אשמתם שאני מגיבה גרוע
.....חופשיה לנפשי
כשמפסיקים זה לא כואב יותר.
רק משאיר סימן
מחר יהיה בסדר נכון?חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י' בשבט תש"פ 21:58
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י' בשבט תש"פ 17:41
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י' בשבט תש"פ 13:50
אני חייבת שיהיה בסדר

יהיה בסדר, אנשים יעזרו לי ויהיה בסדר.
אני צריכה להכנס לפה פחות.

קטן קטן ואחרון (אני מקווה, לפחות להיום)-כשאני מחליטה שיהיה טוב אני חייבת את הטוב עכשיו! אחרת חרדות, למה? לא יודעת.

היה בסדר!
בחיי שהיה בסדר זה אמנם נורא מוזר אבל ככה היה!
וכיף לי עם זה כיף לי כיף לי כיף לי!
.....חופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י"א בשבט תש"פ 11:18
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך י"א בשבט תש"פ 11:01
לומר שאובייקטיבית החיים שלי בסדר זה אולי נכון.
אוף.

אבל טוב הוא לא אובייקטיבי נקודה.

ושוב אנחנו נחזור לזה שבלי ציפיות אין אכזבות.
פעם הייתי עונה מובטלתחופשיה לנפשי
היום אני לא עונה בכלל כדי לא להלחיץ אנשים
נראה לי שאני מקפיאה זמנית את האופציה לחברויות חדשותחופשיה לנפשי
כי כרגע מספיק לי מה שיש וגם זה יותר מידי רגשות ממה שאני מסוגלת להכיל.
הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטאחופשיה לנפשי
והעבודה הביאה אותי לחטאים שבין אדם לחברו, אז אני מעדיפה בלי זה כרגע.
שבת שלוםחופשיה לנפשיאחרונה
מישהי לשלוח לה שירים של יונה וולךxmasterx

באמצע סתם יום מקרי

עצם הלוז היאxmasterx

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

מי שבורח היוםxmasterx

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.

תפיליןשבורת,לבאחרונה

כאילו שניםזיויק

הראש כואבהמפוזר מהכפר

הלב דופק

אני כאן אבל לא באמת כאן

לכל יום ההתמודדויות שלו

למה היצר הרע כל כך רע

למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר

זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים

ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע

רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו

..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.

לבבות וחיות אחרותxmasterx

הכניסו אותי בכפיה אחרי מחאה לכמה קבוצות של הורים בגן ובכיתה

מסתנוור שם בא לי לעקור את העיניים

כמה לבבות כמה ליקוקים

בכל צורה

בכל פינה

בכל צבע

מתחת להודעה

בתוך ההודעה

אחרי ההודעה

כהודעה בפני עצמה

בחילה קשה

מראות קשים

כמה רפיסות כמה רוך כמה חולשה

מילא האמהות אני מבין אבל אבא של אלוני שמבקש שיחבקו אותו אחרי שהוא עוזב אותו שם בבוקר כי הוא עכשיו בתקופה מאתגרת אחרי שהאוגר שלו נקע את האצבע.

הצלתי את נפשי ועשיתי מעשה וברחתי משם

כואב הלב על המלחמה הבאה ודור הגברים הבא במזרח התיכון

מובלעת מסורסת הקמנו כאן

אסור לשכוח שמוחמד מעזה או קרוב יותר מכניס מחסניות לנשק כבר מגיל 4

יורה בחתונות מרכב נוסע מגיל 9

ושוחט בהמות בידיים כשבא לו

זהוxmasterx

כל אחד וכל דבר חוזר למקום

או שלא

החיים ממשיכים בשלהם כמו זרם

לוקחים אותך איתם

זה יכול להפתיע, להיות טוב להיות רע העיקר שקורה מה שקורה.

הזנחתי את הקריאה בזמן האחרון

צריך לחזור לזה

משמעת מתרופפת זה לא סימן טוב

קפה שני להיום

מירי המזכירה מספרת איך היה היום הראשון

אני מחייך משאיר קהל אחר שיאזין והולך להסתגר ולשמוע תכנים שונים

תוהה על שובניזם ושמרנות וכמה רע בן אדם יכול לצאת כי הוא מאחל לאמא שתגדל את הילדים שלה בעצמה ולא מטפלת אדישה עם טלפון בשביל שהיא תצא לעבוד.

כנראה שזה מורכב יותר או שלא

המהפכה התעשייתית מודל 2026

להפשיר במיקרו ולשלוח לגן

יש כל מיני דרכים לספרxmasterx

סיפור

לתקשר

בכתב, בעל פה, בתמונה, בסרט, בספר

כמו אלה שמצלמים את עצמם או את אותו דבר ואותו מקום כל יום באותו זמן במשך חודשים או שנים. אם תסתכל על אחת מהתמונות לא תבין כלום, גם אם תדפדף מהר.

אם לא תאט לא תבין

זה המשפט

יש סיפורים שהם לא עם דרמות גדולות הכל בפרטים הקטנים, כל מיני שינויים קטנים מזעריים ששמים אליהם לב לאט, מקרוב, לאורך זמן.

בסיפור בעל פה כבר אפשר להפליג רחוק, לערב דמויות, לפרט, להמציא, להגזים, לשנות. הכל תלוי במטרה להגיע לפנטזיה המוחלטת של המציאות האמיתית.

החיים הם רצף של מקריות, של תאונות, של היתקלויות שמרכיבות קשרים ומצבים עם אינסוף הסתעפויות אפשריות ואפשרויות. דלתות מסתובבות שנעקרות מהצירים באגרסיביות הגורלית של החיים. זה סיפור

החגים מגיעיםxmasterx

החגים מגיעים וכמה סיפורים הם מביאים איתם

כמה סיפורים הם יביאו

כמה התניות כמה אהבה, שנאה, כעס, השפלה, בדידות, שמחה, געגוע הם מביאים איתם.

מישהו אומר לי שהחג האהוב עליו הוא סוכות כי כשהיה ילד בנה מחנה עם אבא שלו. כמה פעמים שמעתי משפט כזה שאין לו קשר לחג ועדיין הכי קשור אליו ומביא את כל המטען של החג עד שנמות.

יש סיפור על געגוע

איך שוקלים געגוע

היה לי פרופסור אחד זקן שהתאהב באישה אחת והם היו יחד אבל היא חזרה אל הארץ שלה, מעבר לים. הם לא נפגשו יותר אחרי שנפרדו וכל אחד המשיך בחייו. כששאלתי אותו איך הוא מעריך את הגעגוע אליה הוא ענה 7 קילו ו-600 גרם בערך.

לא הבנתי והפרופסור לקח אותי לעלית הגג.

הראה לי את כל המכתבים שנשארו בפינה קרועים ואמר לי

לאורך השנים כתבתי לה המון אבל לא שלחתי מכל מיני סיבות.

כל ערימת הדפים הזאת שאתה רואה כאן, אם תרים אותה ותשקול אותה תגיע ל-7 קילו ו-600 גרם ככה זה היה הבוקר.

זה משקל הגעגוע שלי אליה והוא גדל מדי יום ורגע.

החגים יכולים להיות כבדים אבל יש בהם מטען שמספר משהו גם אם הוא רע וגם אם טוב זה אנחנו וחלק מהחיים. זה לא דת ולא הלכה ולא תורה גם זה חלק מזה. זה נמצא בכל דבר וכל רגע.

עכשיו לקרר בירות לעבור בחנות ולהביא וויסקי בדרך לבית ולצלול לערב עם ספר או סרט ולצאת מהפיוטיות הזאת

וואושבורת,לבאחרונה

זהוxmasterx

ימים אחרונים של חופש לילדים

אני נכנס לסלון כמו לזירת אסון

עומד במרכז החדר עם ספר של פוקו ביד שאיכשהו בפרץ אופטימיות חשבתי שאצליח לקרוא בו קצת.

ביד השניה חבילת מגבונים ואני מתווך בין הילדים בסכסוך טריטוריאלי שלא היה מבייש את המעצמות הגדולות.

זמן איכות חינוכי סך הכל היא קראה לזה לפני שנעלמה לי.

זה לא התחום שלי כמי שעובד עד מאוחר ועוד מעט השעון יתחלף ובכלל.

אשתי במקלחת מנסה לגנוב קצת שקט לעצמה חכמה

ואני מרגיע אותה שהכל תחת שליטה בטון סמכותי ומפרגן

מכין כוס קפה שלפחות ננחת נורמלי לתוך הערב ואומר תודה מכל הלב

כל העולם הזה הוא נסיוןxmasterx

שרק הולך ומקצין את עצמו באיזו מערבולת שמכניסה אותך עמוק יותר ויותר במעגלים רחבים.

כמו אפקט הפרפר טעות קטנה בגיל צעיר הופכת להיות אסון בקנה מידה היסטורי כמה שנים אחר כך.

עצימת עיניים קטנה וזהו

תוסיפו לזה את עייפות החומר והזקנה שקופצת עליך מגיל 37 והלאה כמו איזה חיידק טורף שמתעלק עליך ויש מתכון מושלם.

מבט אחד במראה בבוקר כבר לא סלחני

בטח אחרי ערב של בירה וחצי ליטר של משהו חזק יותר הכל מרגיש הרבה יותר כבד לתפעול

זה לא מה שהיה

אז המלחמה נמשכת בכל הכוח כמו שבוקובסקי אמר

כל עוד אפשר תרביץ

מחפשים את האהבה עצמה לא אחרת שאוהב אותה.

נשמע עמוק אינטיליגנטי אבל לא יודע כשזה לא פשוט זה לא זה.

בסוף אתה כאן היא מחייכת אליך כי מי באמת יושבת בבית קפה עם מחשב ללמוד? הכל הצגה בשביל לצאת קצת וליצור קשר כלשהו אבל זו סימולקרה היא לא באמת מפלרטטת איתך.

גם אם כן זה כבר לא הענין

שני טיפוסים בעיר הגדולה שמחליפים כמה מילים ומימיקה מסוג מסוים כמו בסרט של גודאר שזה מאוד פשוט וטבעי.

המרחב הזה גם יכול לזמן אליו כל מיני שיחות ועניינים משלו.

תיאוריות לתוך החיים ולמי אכפת.

אכניס שישייה למקרר

היא מנסהxmasterx

והוא מנסה

לשמור על איזה ניצוץ של משהו

והכל בתוך מערכת עסקית של מפעל עם תזרים רציני

וזה מנווט יפה וחכם בין קווים מקבילים כמו פסי רכבת לאופק הדדי

היא מחייה אותו משם באיזה משהו חדש ומרגש שהביאה אישה אמיתית וזה עושה לה טוב כמו שלו זה עושה טוב רק ממקום שונה.

הוא דואג שיהיה כל מה שצריך

חסר מדף שם

הכיור מלא

הכל נשחק יש חוסר מהותי כי זה לא נבנה נכון ואז מתחילה עבודה

ואיזה שטויות זה עבודה

יעוץ זוגי טיפול

כמה רומנטי זה להתאמץ על מלאכותיות של קשר

איזה חיים יש לזקן שמנשימים?

לא מאמין בחרא הזה וזה גם לא ענין של אמונה.

ואז יש איזה סערה שמזיזה הכל

אותה אותו

וזה סבבה

אין סטריליות וואקום

ולא מתרגש מזה

נותן לזה יחס משתעשע עם הסופה הזאת

וחוזר

וגם היא רואה ולומדת

צריך את הגמישות לצאת בשביל למצוא חזרה את הדרך להיכנס גם אם זה ממקום אחר

כמו איזה גנב בתוך מבוך של כספות

הכל מלא ונוצץ בטח מרחוק והוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיך

נוגע ללב

ועדיין שהמוח ישלוט ישים את המושכות עליה ויחזיק קרוב

גם אותה וגם את מי שצריך

וברתימות האלה מתקדמים

זה כמו ריקוד

כמו מוזיקה קלאסית בתחילת סרט שואתי עם רקע של דרזדן המופצצת בהתחלה בסוף היא כמו אישה שיודעת בדיוק איך לחזור לעצמה כזאת חתיכה היום

רק לתת לה בטחון ולדאוג למה שהיא צריכה

בשבתותxmasterx

אני יוצא איתם טיולים וכל מיני צועדים בעיר

מגלים מקומות חדשים

איזה הרפתקה זה לילד לצעוד ככה לגלות עוד דרך למקום מוכר

ולא משנה כמה הדרך ארוכה אם היא חדשה אז היא נקראת דרך קיצור

וזה מהעיניים שלו

מגיעים לאיזה גן משחקים חדש התרגשות

סצנה שלמה של הורים שאני נמנע ממנה גם אם זה אומר שאקפוץ ואשחק איתם בכל המתקנים אם צריך.

מסתכן באירוע לב אבל התחלתי להתאמן אז נשרוד בינתיים.

ויש אמא שגם כנראה לא מתאים לה והיא מתחילה לדבר איתי

ואני עונה

מדי פעם נעלמים לראות מה ומי צריך עזרה

וממשיכים מתוך הבנה הדדית של המחיר שיש

הפרעות קשב חיצוניות לחיים

וכנראה שלא ניפגש יותר אבל זה היה נחמד

ומחיה בדרך שלו

מרגש משהו אפילו

ריגוש לעניים

כמו סיפור שעוד לא נכתב מאיזה במאי סוג ז' על תסריט רומנטי דהוי

ואז יוצאים חזרה

כל אחד קיבל את הדופמין שלו להיום

וככה החיים מזמנים לך בדיוק מה שצריך רק לשים לב

ליופי הפשוט שעוטף אותך

מתי הבחירות בכלל? איך זה עובדxmasterx

מחלקים שוטים של אלכוהול בכניסה?

שנדע שאין באמת למי להצביע כאן?

רק המילה הזאת מדגדגת לי ביד ללכת להביא בירה

כל סיטואציה חברתית אבל זה השיא

הכל אותו דבר וזה ראי העולם והחברה והאהבה

יחסים בין בני אדם

הבטחות בלי כיסוי

חיבורים ונישואים מתוך אינטרס ענין אידיאלים עמוקים

ממש אחד לאחד סיפור האהבה המושלם

כל המוטיבים כאן וחזק עד הפירוק המוחלט שיבוא כי שם יש תאריך תפוגה או פירוק יזום.

אלה רוצים הכל בלי לתת כלום

אלה נותנים הכל בלי לקחת

בינתיים הילדים צורחים

ההתחלה שהיתה חלקה מתחילה לרעוד

אולי נעזוב אותה ונתחבר להיא

הכל אותו דבר

שומע כנסיית השכל דברים בלחש

הדבר היחיד שיחזיר לשפיות

אעבור לרוסיה

אפילו הנשים (המהממות) שם עם אופי בנוסף

דברים בלחששבורת,לבאחרונה

תתחבר להיא. כן. פששש

..זית שמן ודבש

אני מתחנן לרב טאו שידרוש מאבי מעוז להתחבר לנתניהו/סמוטריץ/וינטר.

🌹Giniאחרונה

כדי ליצור קשר עם הרב צבי ישראל טאו, הדרך המקובלת והישירה ביותר היא לפנות אל מזכירות ישיבת הר המור בירושלים, שבה הוא מכהן כנשיא הישיבה. הרב אינו מחזיק בטלפון סלולרי אישי או באמצעי מדיה דיגיטליים ישירים.

ניתן לפנות למזכירות הישיבה בדרכים הבאות:

  • טלפון קווי במזכירות: 02-642-4242

  • הודעות וואטסאפ (WhatsApp): 055-924-8832

  • דואר אלקטרוני: office@harhamor.co.il

  • כתובת למכתבים וביקור: רחוב אריה ורשבסקי 8, קריית יובל, ירושלים

  • טופס פנייה מקוון: ניתן לשלוח הודעה ישירות דרך עמוד יצירת הקשר באתר ישיבת הר המור

..דף תלוש

Maybe I'm hormonal but fuck that was a tough day

Too many moments of getting into bed and wishing to disappear

Too much pain

Too much anxiety

.Too much trauma

I need to print the drawing for a present for her

I need maybe to write a letter or something

My head is too full of bullshit right now and I can't think

I wish I will have a good night sleep

But as always I'm skeptical

I need someone to slap me

Maybe it will help with something inside my head

I hate being like this

I miss Kedem and David

I need them in my arms

They help me relax and bring a smile on my face

I need the ocean and alcohol and sleep

And maybe a hug but not really

Maybe metaphorical

She made a sudden noise and I jumped

I hate this

I'm so tense

And I can't fine anything to help myself

Accept get into bed and cry to the pillow

And that's not really helpful actually

Definitely not healthy

These days are too much

Oof

I need to sleep for two years

..דף תלושאחרונה

"The man"

FUCK

אולי יעניין אותך