מפחדת מהפחד שישהה בי.
מנסה להרחיק אותו,
לדחוק אותו לפינה אפלה מליבי,
לכבות אותו מתוכי.
התחיל משהו טוב, ואני כל כך חוששת מזה שטוב שאני נלחצת. מהסיטואציה, מהטוב, מהכייף.
אני מפחדת שמהפחד אני אבריח אותו ממני, יגרום לו לפקפק בקשר.
כי באמת שטוב, וניראלי כיוון אמיתי ונכון, אבל הספקות לא מפסיקים לבלבל אותי, לקחת אותי אחורה.
ומצד שני אני רוצה להכיר את כולו ושיכיר את כולי, שידע מהכל אבל זה קצת בהתחלה ואני גם לא רוצה להלחיץ.
אז זה נותר בתוכי, עם בלבולים בלב, בבטן ובראש.
אוף הלוואי שאני אצליח להסביר לו את זה, בלי לבלבל גם אותו
