פניה ימינה
הכביש מתחיל להתפתל, בתחילה רק מעט עיקולים קלים. בלתי מורגשים, כמעט.
הרכב משייט מעט לימין, מעט לשמאל.

אט אט השיפוע מתחיל להתקיים ביתר שאת ולתת את

אותותיו.

הפניות חדות יותר, דורשות יותר. זוג טרמפיסטים עולה ואז יורד.
הרכב נע סביב לעיר בכביש עוקף חדש שנבנה כבר עשור ומחצה, ואז חודר הישר אל קרבה בפניה כלשהי.
רחובות צרים, עקומים, חסרי עקביות וסדר מחושב. יפהפיים ומלאי אופי.

לעצור, לחנות בשיקול הדעת.
ללכת לאיבוד.
לעלות כמה קומות, דפיקה חלושה ומלאת סימני שאלה.
כמה חום ואהבה יש בדירה קטנה בלב עיר בלב שכונה בלב בניין.

חיוך מבוייש לאדם הנכון, בקושי מביטים זה בזה.



כמה אור
וכמה שאתה לא רואה.

איך זה שדווקא באור אנחנו הכי עיוורים, הא?