לדעתי: לטובתך ולטובת בעלך וילדיכם ותכלס כל החיים שלך - קחי את עצמך למפגש עם בעלת מקצוע שתעזור לך לטפל בזה.
עשי לך רבה והסתלקי מן הספק. אם לא תנטרלי את המוקש הזה זה עניין של הזמן עד שיתפוצץ..

מישהו הולך לרופא עם צינון וחתיכת ברזל עם חלודה תקועה לו בבטן. 
והרופא אומר לו, עזוב אותך הברזל המדמם בוא נטפל קודם בצינון.

יש שלוש אפשרויות סבירות שאני יכול להעלות:
או שלא כתבת את אותו הסיפור שסיפרת לה במפגש.
או שיש לה איזו תוכנית מתוחכמת לעבוד על זה מבלי שאת יודעת.
או שהיא עושה צחוק מעבודה ולא ראויה לקבל קהל.

כדאי לה ללכת לטיפול.

לא כל כך מבינה, איך אפשר לאהוב מישהו שאהב אחרת על פניה?

ואם הוא אומלל בנישואים שלו, אז זאת סיבה לפרק את שלה ולתת לו הזדמנות נוספת? לדעתי לא.

ואם הוא מאושר מה זה יוסיף לה. ממילא היא מאשימה את עצמה ש"הפסידה אותו" בגלל טעויות שעשתה.

לטיפול. ואצל לא דוסית. אצל מישהי שאפשר לפתוח בפניה את הכל.

אלא משווה את הרגשות שהיו לה כלפיו, לרגשות שאין לה כלפי בעלה.

וכואב לה שאין כאלו רגשות בחיים האמיתיים שלה.

אם נכון שקבלה ממערכת היחסים הזאת כזאת כוויה ש7 שנים לא יכולה לפתח רגשות אז זאת לא הייתה אהבה.

מלב שבור מחלימים. זה היה משהו אחר. 

עשו לך רע במובן כלשהו ?

ואז הלכת לחפש משהו יותר שקט בלי התאהבות דרמטית?

לי עולים מחשבות מלפני 20 שנה, ככה המוח שלנו. 

לצערנו עדיין לא המציאו את הכפתור לכבות את הזכרונות 

הייתי ממליץ לך להיפרד מהבחור באופן מבוקר ע"י טיפול בדמיון מודרך או NLP או פסיכודרמה. 

אין שום סיבה שתסבלי אפילו רגע אחד יותר

(לי אישית הועילו מאוד טיפולי פסיכודרמה). 

הייתם שניכם יום לפני החתונה והוא חתך?? 

למה הוא לא הניח לה ברגעים האלו?

בתקופה הזאת?

תמהני אם גם אהוב ליבה של הפותחת שייך לזן הזה.

כי להם יש כישרון להקסים ולערבב את הלב.

אבל אולי הוא בחור טוב. מי יודע.

בכל מקרה, לסגור את הסיפור אצל פסיכולוגית- חבל על כל יום שעובר בדמע.

הייתי בטוח שזה עובר אחרי שבע שנים.......

אחרי שנה כבר

אני כולי מיואש

טוב, אפתח על זה שרשור לבד

ולך אני רק יכול להגיד מילה אחת, מזדהה....

הלב שבור, הנשמה מחפשת

המח שרוט, והרגשות מבלבלים

מי ירפא לנו???

אפשר לעשות את הסגירה הזו בתהליך טיפולי, ולא מול האדם עצמו.

אני חושבת שלא יהיה נכון ליצור שום קשר שהוא עם אותו בחור, 

שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה, אלא רק רע, והרבה רע.

מציעה לך להתחזק באמונה בקב"ה, להתחזק בידיעה שהקב"ה מזווג זיווגים,

ולא סתם את נשואה לבעלך

ואותו בחור נשוי לאשתו

ויש לכל אחד מכם בית שלם, משפחה שלמה, ילדים,

מה' אישה לאיש (מדהים שכתבתי את אותם הדברים כמה וכמה פעמים באותו פורום רק ביום אחד. רק תראי כמה אנשים מתמודדים עם הדברים האלו... זה פשוט ניסיון והתמודדות שכ"כ פושים בדור שלנו במיוחד שזה מדהים...)

כל אחד מבנייך

וכל אחת מבנותייך

וכמובן בעלך

וכמובן הנשמה הטהורה שלך -

רוצים לומר לך:

"אמא!

אשתי!

אני!

בבקשה תראי אותנו

בבקשה תחשבי עלינו

אנחנו באנו מתוצרת אהבה שלך ושל אבא

אנחנו באנו כי רצית אותנו, כי אהבת אותנו,

בבקשה אל תתני לרגשות חולפים ומחשבות זרות להרוס לנו את החיים!

וגם לא לך עצמך!

כמו שהרגש בא כך הוא הולך.

הכל ארעי בחיים.

גם ההצלחות וגם הכשלונות.

גם את הרגש שאת עכשיו מרגישה - אפשר לעבד והוא יחלוף.

את התנהלת הכי טוב שידעת עם הכלים שהיו לך אז.

אי אפשר לשפוט בחירות שלנו של העבר.

נפרדתם - אז נפרדתם.

נישאת לבעלך - אז בחרת בו ואתם נשואים וזהו.

אי אפשר לבזבז חיים שלמים בשאלות ותהיות ומחשבות

זה פוגע בך בראש ובראשונה!

יש לך כל כך הרבה שנים טובות ומאושרות עוד לפנייך!

עוד כ"כ הרבה טוב ואושר לחוות עם יקירייך!

לא חבל לבזבז את כל זה על תהיות ורגשות של מה היה אילו ואם ואם ואם...

איך אומרים?

ואם לסבתא היו גלגלים...

אי אפשר לשים את כל העולם שלנו וכל העולם הבא שלנו על כף המאזניים רק בשביל האם.

ואם כבר את עושה את זה לעצמך ואוכלת את עצמך בשאלות עלך אם

אז תהיי הוגנת כלפי עצמך -

תשאלי ואם באמת היינו מתחתנים

אז מה אז?!

הוא היה מושלם?! לא!!!!

למה? כי הוא בן אדם!

כי יש לו יתרונות וגם חסרונות!

אין לך מושג, אבל באמת טיפת מושג איך הוא היה אחרי לילה לבן שהבן שלכם צרח לו באוזן

אין לך מושג איך הוא היה אחרי 10 שנים שהיה מתרגל אלייך והיה לוקח אותך כמובן מאליו

אין לך מושג איך הוא היה בתור אבא

אין לך מושג איך הוא היה מתנהג בכעס ועצבים וצרחות אם מישהו היה מפםטראותו מהעבודה

או ההורים שלו/האחים/חברים/משהו עם עצמו/עבודה/ילדים/זוגיות/כל דבר אחר היה קורה לו.

זה לא חוכמה לזכור אדם ולשים אותו רק במסגרת של הכל טוב ויפה...

בטח שהכל יהיה טוב ויפה!

אין בית!

אין משכנתא!

אין אחריות!

אין ילדים!

אין עול פרנסה!

אין מובן מאליו!

אין אישה שמרגשת והוא מחמיא לה בלי סוף - כי היא איתו 24/7 והוא איתה 24/7 וקמים יחד, וחולים, ועייפים, ומוזנחים, וכועסים, וצועקים ו.. ו.. ו...

אז מה כן יש לך?

את בעלך שלך!

את החצי השני שלך!

האמיתי! לא המדומיין!

את עצמך!

את הנשמה הטהורה שהקב"|ה נותן בך בכל יום ויום!

את כל אחד ואחת מילדייך האוצרות האלה!

שימי את הזרקור על מה ש*כן* יש לך

תגדילי אותו במוחך ובלבך!

תעצימי אותו

ואת הרע ואת החששות תגמדי, תשחירי

תשחירי ממש במכוון את אותו בחור, את כל החסרונות שהיו ויש ויהיו לו

דמייני אותו במצבים הכי הכי רעים שלו

דמייני את ילדייך אומרים לך את מה שכתבתי למעלה,

אבל לא רק בשכל - גם ברגש

ממש תראי אותם

כמה הם חלילה שבורים ומרוסקים אם אמא הולכת מאבא ומהם ולא נאמנה להם

וכמה הם שמחים וצוחקים ומאושרים אם אמא בוחרת בהם. בוחרת

זו לגמרי לגמרי בחירה!

בלב שלם!

דמייני את ילדיו ואשתו של אותו בחור כנ"ל

כל אחד ואחת מהנוגעים בדבר הם עולם ומלואו

וכל אחד ואחת עלולים להיפגע ולהתרסק לחתיכות פשוטו כמשמעו!

את צריכה יקרה *לבחור* בטוב! *לבחור* בחיים!

*לבחור* באמת!

בידייך לגמרי הכוח לשנותאת מציאות חייך חלמציאות שמחה, מאושרת, שלמה ואוהבת.

במה את בוחרת?

מה שבטוח חייבת טיפול דחוף!

אבל זה בעיקר התסכול מחיי הנישואין. 

הדשא של השכן וכו.... 

קודם כל אני מזדהה,

זה רגשות שלא נותנים מנוחה

שמטריפים את המח,

שעושים הרבה בלאגן בראש

אני רוצה רק לשתף אותך בתובנות שהגעתי אליהם, ואולי זה יעזור גם לך

אצל כל זוג בשלב כזה או אחר בדרך כלל מהר מאוד אחרי החתונה

הפרפרים נעלמים, הרגשות החזקים האלו מתפוגגים

ונכנסים לחיים האמיתיים

גם אם היית מתחתנת עם "אהוב ליבך לשעבר" היה קורה את אותו תהליך

נכון שקשה לך לדמיין שזה קורה,

את לא יכולה אפילו לחשוב על ריב איתו, על שנאה, על עצבים, על חוסר חשק, על חוסר תשוקה, על שיגרה משעממת

"השתגעת? אם הייתי איתו, בחיים לא היינו גומרים לדבר ולצחוק ביחד, הוא האדם הכי מעניין שהכרתי, היינו כל היום מטיילים ביחד, ומתחבקים בלי סוף...  האהבה רק הייתה הולכת וגוברת מיום ליום, הייתי רק רוצה להיות איתו, לא הייתי צריכה שום דבר בעולם..."

נכון ככה את מרגישה?

כנראה עוד הרבה יותר מזה...

(כתבתי ממש בעדינות...)

אבל זהו, שלא.

תשאלי את כל הזוגות הכי רומנטיים בעולם

שהתחתנו מתוך תשוקה אין סופית

מה קרה אחרי שנה שנתיים שהם חיו ביחד....

זה קורה, וזה חייב לקרות, זה חוק הטבע.

התשוקה (הזאת) תמיד נעלמת.

רגשות הההתאהבות תמיד מתפוגגים.

ואז נכנסים לחיים האמיתיים

לשיגרה.

לפשוט.

לרגיל.

לחיים שלפעמים משעממים.

ומה קורה בחיים האמיתיים?

בהם יש שני אופציות:

לרדת או לעלות

זה אף פעם לא באמצע.

1. לעלות-

זה אומר להשקיע בזוגיות, לרצות באמת לבנות אהבה, קן חם,

שותפות נאמנה ביחד עם הבן זוג

זה אומר להבין שזה השותף שלי לכל החיים,

איתו אני רוצה לחיות את חיי כאן בעולם,

לגדל איתו את הילדים החמודים שלנו, 

ואז נדרשת השקעה:

הרבה ויתור על אגו, הרבה נתינה, הקשבה, כבוד, 

ולא תמיד יש עצבים,

אבל אם מבינים שזה ההשקעה הכי משתלמת בעולם, אז עושים את זה.

ועם כל הלב.

אני הבנתי דבר אחד, אני חי עם אשתי היקרה והאהובה.

אני רוצה שיהיה לה טוב באמת.

היא הנשמה שקיבלתי במתנה לחלוק איתה את חיי.

(ואם את מאמינה על 40 יום קודם יצירת הולד, אז בכלל יהיה לך הרבה יותר קל פשוט להפנים שזה באמת חצי הנשמה שלך...

אבל גם אם את לא מאמינה בזה. עדיין.

המציאות היא שיש לך בן זוג. את חייה איתו.

את לא רוצה להתגרש. את רוצה לחיות חיים טובים עם בעלך.

ואת מבינה שהדמיון כאילו אם היית מתחתנת עם מישהו אחר. החיים שלך היו  תותים. זה רק דמיונות

וגם אם באמת ההוא הרבה יותר מתאים לך, וזה פיספוס שלא התחתנת איתו.

אבל אוקי.

יש הרבה פיספוסים בחיים

כל החיים נצטער ונאכל את הלב על הפיפסופים, או שנתקדם הלאה ונחיה את מה שיש לנו ביד בצורה הכי טובה שיש?

אם את באמת חושבת שזה ריאלי להתגרש, ויהיה לך יותר טוב אחר כך, סבבה, תבדקי טוב טוב אם את יודעת מה שאת עושה ולכי על זה

אבל את לא שם, נכון?

את כן רוצה לחיות עם בעלך.

רק שאת רוצה להרגיש שלימות במקום שבו את נמצאת, נכון?)

ולכן בה אני הולך להשקיע

לה אני הולך לתת את כל אהבתי.

ואם תשקיעי בו בצורה הנכונה

את תראי שאהבה פורחת ומלבלבת מיום ליום.

זה באמת ככה. זה קורה.

ואוו יש לי עוד הרבה מה לכתוב

אבל כבר כמעט שבת

מקווה שעזרתי לך קצת

ואני המון המון מזדהה.

זה באמת לא קל.

יש כאן אחת בפורום שיש לה המון תובנות ודרכים שיכולות באמת לעזור לך

אם תרצי.

לפי הכתיבה שלה כאן בפורום היא פשוט אלופה

@נגמרו לי השמות

זה נדמה לך!!! רק בגלל שלא התחתנתם.  תאמיני לי שלפני החתונה זה אשכרא באמת כמו שהרב יגאל כהן אומר

להיות מדומיינים.

תראי יכול להיות שיש לכם בכלל בעיות אחרות והמבין יבין, זה את יודעת , אל תשליכי את זה על האקס. ברגע שתטפלי בבעיות שלך, אני מאמינה שזה יעבור..

אני מאמינה שזה סוג של בריחה נפשית מחיי הנישואין הלא מטופלים ואם לא זה האקס את תמצאי מישהו אחר.

מבטיחה לך מניסיון..

למרות שזה קצת מאוחר. תראי אני עברתי 2 שברונות לב, למרות שזה קשרים ממש לא רצינים. אחד היה לפני 16 שנה,אחד שחיזר אחריי ועד היום אשתו רואה אותי ועדיין מאוימת ממני, ואחד עם רוע לב בתחפושת של בחור ביישן,שנהג לחזר אחריי גם אבל שהיה צריך לפעול באמת , קיבל רגליים קרות והתהפך לגמרי. הוא רווק אני גרושה +2, לידע כללי.

תראי אני יודעת שזה כואב ומאוד, אבל הטעות של שתינו אם יורשה לי לומר שעשינו להם אידאליזציה. הם כאילו היו בחורים מהחלומות ונשבר לנו הלב ובלה בלה בלה....

האמת הכואבת אבל המעוררת היא שפשוט הם לא אהבו אותנו מספיק. נקודה.

לאחושבת שלגבר עם ביצים בוא נהיה בוטים, היה בעיה להלחם מול ההורים, מול סטיגמות חברתיות ועוד...

לא יודעת מה הסיבה שלו שנפרדתם, ולהגיד לך שהוא נשוי ורצה לחזור אליך זה פשוט מגעיל כלפי אשתו, לא משנה מה ע

קראתי לא מזמן מאמר על שברון לב שצריך לקום ממנו מהר ולא להמשך עם זה כי לפעמים זה עושה טראומה לנפש. 

תסתכלי על זה שבעלך טוב איתך מפרנס ודואג לך. אני אומרת לך פעם גם אני הייתי בכל הקטעי רומנטיקה וכל הזכרונות ההם.

אבל אני אומרת לך הדבר הכי סקסי מושך בגבר זה שהוא אשכרא לצידך, יום יום עם כל הקשיים מזה צומחת אהבה אמיתית.

אם זה מנחם אותך אני מכירה זוג שהתחתן לא מזמן אחרי פרידה קטנה באמצע, היא לא חשבה שהוא יחזור אליה, אבל מה את חושבת כלפי חוץ זה מוצי קוצי, אבל אני יודעת שמקרוב גם אחרי החזרה הוא יש בעיות הוא מתלהב מנשים אחרות וזורק לה את זה בלי ממש טקט, היא יצאה עם בחורים אחרים תוך כדי שהיא יצאה איתו בפעם ה-1..

כאילו אל תראי את האקס שלך בוורוד בכלל לא. הוא עשה את הבחירה שלו,, היה לו בחורה מדהימה כמוך והוא בחר שלא אז שחררי. אני יודעת שזה קשה. אבל תגידי לעצמך יום יום שהוא לא אהב מספיק להשאר ולא היית רוצה גבר כזה תאמיני לי. ותאהבי את עצמך קצת יותר.

אחחח נמחק לי

בקיצור את ממש גיבורה אני גאה בך

היה לך שכל לחתוך בזמן. תאמיני לי את לא היית רוצה לצפות בזוגות נשואים, באירועים, בקניות בסופר לפני חג, ועוד ועוד

וכל הזמן להמתין מתי הוד רוממותו יואיל להתעלות על עצמו ולהתחתן איתך.

זה גברים שמדברים המון בולשיט, אוהב אבל לא יודע אם להתחייב או לא. תדעי לך

אם היית מתחתנת איתו לא היה לך טוב, אולי גם הייתם מתגרשים. יש המון אתגרים בנישואים

וצריך גבר שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולתת לך מה שאת צריכה.

תסתכלי על זה כך , תמחקי את ההוא מהראש ותשקיעי בבעלך,( וגם בעניניים האינטימיים זה  יוסיף המון)

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.