אין יאוש בעולם.
ובמצב של תת משקל יש לפעמים בעיות בפוריות. אבל ממש לא מחייב שיהיו בעיות.
מה שחשוב יותר זה ממה נובע התת משקל.
לפי מה חישבת את ה10-16?
אני גם אומרת תרפי בשבילכם!!
לפחות חודשיים ואם כבר באמת לא מצליחים
לכו לבדוק אבל בלי הסטריה
זה זמן שלא חוזר!
למרות שהוא קשה!
מכירה כמה וכמה זוגות שנפקדו באיזור 10 חודשים כזה, וכולפ מאד נהנו מהנישואים שלהם, נסעו לטייל, יצאו מלא ואמרו שממש שמחו שלא נקלטו מיד
אני חושבת שזה ענין של חברה, חינוך (מה אמא שלך אמרה לך) גיל (מי שמתחתנת בגילאים יותר מבוגרים ברור שכבר לחוצה עוד לפני החתונה) ואופי
אבל יש כאלו שנהנים מהזמן הזה ואפילו שמחים שאין להם ילדים עדיין
ברור שמעל שנה וחצי, שלא לדבר על הפלות, אין על מה לדבר. זה תקופה קשה מאד.
המממ.
גם אני התבודדתי. מה זה מבינה אותך
מתחרטת? קצת. חושבת שהיה אפשר אחרת? מעט
בקטע של אירועים למשל ממש לא. לא הלכתי, לא מתחרטת. היה לי קשה מדי. מותר לי שיהיה לי קשה. מותר לי בקושי שלי לעשות מה שעושה לי טוב.
כן, הברזתי מברית של אח. היה נעים? לא. מצטערת? גם לא.
מה שכן, התנתקתי קצת מחברות ועל זה אני כן מצטערת, לא חושבת שהייתי יכולה לשמור על אותה דרגת חברות,אבל היו כמה שאני מצטערת שלא שמרתי על ערוץ תקשורת נמוך יותר, למשל שיחה פעם ב..... במקום להתנתק לגמרי
כי שמתנתקים לגמרי זה מאד קשה לחדש למה שהיה פעם, ואני חושבת שאם רק מורידים מינון , אז יותר קל להעלות אותו אחר כך ולהתחמם.
אם את מבינה את כוונתי.
כן חושבת שחשוב לא להסתגר באומללות ולמצוא דברים שמשמחים ועושים טוב, אבל לא בקטע של אירועים שמעציבים אותי. בקטע שמאד פירגנתי לעצמי תחביבים חדשים, קורסים, ללמוד, לטייל. זה מאדדדדדד חשוב.
והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך להיקלט להריון זה לקבוע תור לרופא לתאריך שנה מהנישואים, להבין שעד אז את לא מתעסקת עם זה יותר, לצאת לטיול עם בעלך בחול(או בארץ כמובן), לאכול מה שבא לך, לישון טוב, לקרוא וכו.
הלחץ רק מזיק ומסיג אותך אחורה
ולא, ללכת לרופא עכשיו לא יעזור ללחץ שלך, זה פשוט יציג לך מקורות חדשים ללחץ ודברים חדשים להשתגע מהם
את חייבת להרפות
זה קשה
אבל זה הדבר הכי הכי הכי יעיל.
גם את קצת הורסת לעצמך את הזוגיות ככה, הלחץ הזה על הגבר לקיים יחסים כל יום פעמיים ביום לפעמים בתאריכים מסוימים זה גומר עליו.
לאכול בריא ורגיל באופן כללי זה מצוין, אבל אין איזה משהו מיוחד
מאוד טוב לאכול
סלק, אבוקדו, זרעי פישתן (להשרות ולשתות המים), מיץ רימונים, טחינה.
וגם שיח אברהם (בעבר לפני שהיה את כל פיתוחי הרפואה, אישה שהיו לה בעיות פוריות השתמשה בצמח הזה)
יש לך המון אמונה
לצעירנו לא כולנו בדרגה שלך
לי יש בעיות עם ביוץ
ונקלטתי על הפעם הראשונה שלקחתי
הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים
הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים
בשבת צחקנו על זה מלא
דמיינו כמה בגדים צריך לכבס
כמה ליטר חלב קונים ביום
איך הולכים לישון
ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד
חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה
בקיצור.. מטורף
והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣
כמה מורות מאולפנה אזורית שלנו תרמו כליה. אחת אמא לעשר, שניה לשלוש עשרה. כידוע לא נותנים לתרום כליה עם בעיות בריאות .
ותמיד היו נשים כאלה. אמא של מלך אנגליה ריצ'רד לב אריה ילדה עשרה ילדים , תיפקדה על מלא וחיה שמונים שנה. וזה היה במאה 12 , בלי רפואה מודרנית
היה לנו אירוע שממש השקעתי בשבילו
סוף סוף אהבתי את איך שהייתי נראית וזה באמת נדיר
נכנסת הביתה
והוא מסתכל עלי ואומר: זה לא יפה, את פשוט נראית לא יפה.
אוקי, נושמת עמוק
מנסה להבין מה מפריע לו
והוא מדגיש לי שאין לו בעיה ושאני אלך איך שבא לי אבל תמיד חשוב לו להגיד לי את האמת ואת כולה.
בסוף החלטתי שאני הולכת ככה כי באמת אהבתי.
באיזשהו שלב בערב הוא אמר לי שאני נראית מהמם
לא קניתי את זה אבל האמת הרגשתי מיליון דולר😅
ואז חזרנו הביתה ועברנו על התמונות והוא כזה
זה פשוט עושה לך פרצוף ענק ורחב ומבליט לך את האוזניים
וגם את השמלה לא אהבתי ככ
את רואה איך אני אומר לך את האמת? את תמיד יכולה לסמוך עלי
פפפפפ אתה לא אמיתי
לא אמיתי
כאילו אני מבינה מאיזה מקום נובע
וזה באמת חמוד
אבל אתה רואה שאהבתי
למה צריך ככה לפנצ'ר?
זהו. פרקתי
נשמח לשמוע מה האפשרויות ואיך זה הולך...
אנחנו גרים בבניין (שיש בו מקלט, כנראה לשאר הדיירים פחות יהיה דחוף לבנות ממ"ד), ויש לנו חמישה חדרים (אחד מהם סלון ואחד מהם קטן, בערך מטר וחצי על שלושה מטרים).
יש כזה דבר להפוך את המטבח לממ"ד? (המטבח אצלנו הוא חדר בפני עצמו, והוא די גדול)
ומה העלה לכן את העצבים היום?
אולי כשיולדים באוגוסט
בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"
לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!
ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.
בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.
פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.
אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?
הוא גם הלך לאיבוד אתמול.
מטפס על המשענת של הכסא.
מטפס לגובה בגן שעשועים.
עומד על השולחן.
אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.
היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח
איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?
בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.
האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..
שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...
מפה בניק אחר, סומכת על הנשים החכמות כאן, מחפשים המלצה לפסיכיאטר ילדים, אם פסיכיאטרית אפילו עוד יותר טוב, עדיפות לאזור ירושלים אבל אם ממש טובה ניסע גם למקום אחר, לאבחון טוב שיתן לנו כיוון עם הילדה, תודה לעונות🙏
מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?
בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.
בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.
אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.
בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤
בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.
האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.
דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.
מקסימה.
המון בהצלחה☘️
התינוק הראשון שלי שלא מוכן לקחת מוצץ 😪
והוא כל הזמן בידיים או יונק,חייב מוצץ
אצל הבת שלי, שהייתה סרבנית בקבוקים, רק בקבוק של לנסינו עבד.
אגב, בדקת אם יש לו לשון קשורה? (אצל הבת שלי בדיעבד זה כנראה מה שגרם לה לרצות מבנה מסוים של מוצצים ולהסתדר רק עם הבקבוק של לנסינו...)
אין לו לשון קשורה
שמעתי על הבקבוקים,לא סגורה על המוצצים
הכי דומים לפטמת הנקה
בגרסה של היום
איפה אפשר למצוא?
עם הפטמה בצורת כדור. יש בסופר פארם נראה לי.
ויש ילדים שגם לא מוכנים לקחת מוצץ למרות הכל...
אפשר במקום מוצץ למצוא שמיכה נעימה/חיתול בד או חפץ אחר מרגיע.
יש לכן המלצה?
טווח מחירים?
דגשים מה חשוב?
מיטות יהודיות כמובן
באשל רהיטים בסנהדריה
אין להם תצוגה
קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית
הבנתי שהם זולים בפער
אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים
יש מיטות שיש
אפשר לשאול מה נקרא זול?
חברה אמרה לי מתחיל ב16000
נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..
(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)
מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000
מזרונים יש יקרים יותר או פחות
כלומר מה כולל המחיר?
שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.
אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש.
מאד מרוצים.
אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.
והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה
אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה
ננסה במקומות שהמלצתן כאן
קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון
ומרוצים
בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).
ממש רציתי השנה אורחים לחג, אבל אין לנו ממ''ד ולכן זה לא יתאפשר.
הוזמנו לשני מקומות, שפחות מתאים לנו ללכת אליהם מכל מיני סיבות, ולכן הוחלט שנשאר בבית לבד.
אני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות בהתחשב בנסיבות, אבל עדיין זה מבאס אותי ממש (ודווקא היו שנים שעשינו ליל סדר רק המשפחה והיה כיף מאוד. השנה בא לי משהו אחר, אולי כי יש די והותר זמן משפחתי כרגע...).
תנו לי רעיונות איך לשמוח בהחלטה הזאת. זה מרגיש לי כמו 'הכי פחות גרוע', וממש אין לי חשק להתחיל להתכונן לפסח במצב הזה 
.
ומבחינתי זה הכי משמח שיש
אני אוהבת לארח אבל בפסח פחות האמת למרות שיצא לי לארח כמה שנים חבר רווק של בעלי
אני חושבת שלהגיד "לבד" כשאתם משפחה שלמה בפני עצמכם מוריד אותך. אתם לא לבד, אתם משפחה שלמה בפני עצמה ואת בונה את הגרסא דינקותא של הילדים שלכם לגבי איך פסח מרגיש ונראה וטווה בליבם את האהבה לחג (נכון שגם שמתארחים ומארחים אפשר, ברור)
אם את באובר זמן משפחתי תנסי לחשוב איך את מתאווררת בכל זאת, תשקיעי כאילו את מארחת באמת (אני עושה את זה כל הזמן) כי באמת את מארחת את הילדים לחוויה של חג, תקני בגד יפה, מפה חדשה/ כלי חדש/ וואטאבר שישמח אותך
חיבוק♥️
נשארנו כי ככה יצא וזה ביאס אותי ממש.
קנינו דברים נחמדים לנו ולילדים ועשינו ליך סדר משפחתי וזה יצא ממש כיף ומותאם לקצב שלנו ושל הילדים
שהילדים מאד רצו אורחים ולא הסתדר. וגם אנחנו מאד רצינו.
כמעט האמנתי להם שזה מבאס שלי אורחים.. אבל בליל הסדר יש קסם מיוחד. אני ממליצה לכם להתכונן טוב מבחינת התוכן, ליל הסדר זה לילה של חוויה. אצלנו כל שנה מרגישים אח"כ שבאמת היה מיוחד כי יש בלילה הזה באמת פוטנציאל מיוחד, וההתכוננות מראש משפיעה על זה. ולכן עם אורחים או בלעדיהם, בטוחה שתצליחו להנות מאד. זה גם אווירה שונה מזמן משפחתי אחר ובעזרת ה' יחזק לכם את הביחד עוד יותר...
לנו זה ברור מאליו כבר כמה שנים שאנחנו בבית וזהו, וזה לגמרי מבחירה, כך שלא משנה כל הסיטואציה מסביב וכמה אנחנו גם ככה מבלים בבית - זה כיף לנו ליל סדר של עצמנו.
נסי לחשוב על דברים שיהיו לך כיפים דווקא מכיוון שאתם רק אתם. (למשל - לשיר בחופשיות, ללבוש בגדים נוחים יותר... זה מה שעולה לי לפחות🤭)
עברו 6 שנים מאז!! כל משפחה השתנתה מאז. שש שנים זה לא שנה-שנתיים, זה פער משפחתי משמעותי...
למשל אני הייתי עם ילד בן בערך שנה וחצי ומעט שנים נשואה
והיה סיוט שאין כדוגמתו.
יצאנו בטראומה, אף אחד ממנו לא הרגיש ליל הסדר, הייתה אווירה של ייאוש ושל באסה שאנחנו לבד, וסיימנו באיזה 9 אחרי מרדפים אחרי הילד....
היום עדיין ממש לא בא לי לעשות לבד ואנחנו בע"ה נהיה אצל ההורים למרות שהמקלט שלהם לא מלהיב...
אבל נניח שהייתה מציאות שהיינו חייבים לחגוג לבד-
יש לנו ילד בן 7 וחצי שלגמרי מבין ויהיה שותף משמעותי בסדר, וילדה בת מעל שנתיים שגם מבינה ברמתה ואוהבת סיפורים וכו.. אז זו לא תהיה האווירה המשמעותית של ליל הסדר משותף כמו שאנחנו מעדיפים, אבל זה יהיה אחרת לגמרי מהקורונה...
ואני בטוחה שכמו שאצלנו היה שינוי לטובה, יש משפחות שהשינוי אצלם דווקא היה הפוך, וממגוון סיבות היום לא תהיה להם אווירה טובה לבד גם אם בסדר של הקורונה היה להם סביר.
הייתי אז בכיתה י'
ועכשיו אני בהריון שני....
סתם, מקווה שעליו זה לא השפיע... (יש לי בת בגיל 7, רגישה מאוד באופייה, וברור לי שהשנים המטורללות האלה שהיו רוב חייה השפיעו עליה...)
הוא פשוט חושב שחופשים בגלל מלחמה זה נורמלי 😉
כמו חופשת פסח
(את הקורונה הוא לא זוכר)
ספציפית הוא ילד עם אינטליגנציה שכלית ורגשית גבוהה טפו
אז זה לא משפיע עליו לרעה
אבל אם זכור לי נכון הפותחת בערך באותו שלב משפחתי כמוני, אז גם בקורונה היו להם כמה וכמה ילדים אם אני מבינה נכון, ולכן זה לא שונה בהרבה מאוד.
(כמובן, עדיין יכולים להיות שינויים משפחתיים. כתבתי פה כבר שבסגר הראשון של הקורונה היה לנו מצוין מבחינה משפחתית, ועכשיו לא כל כך, כי עברנו שינויים בהרכב המשפחתי ובגילאים של הילדים ועוד כמה דברין, שמשפיעים על כך. אבל באופן כללי אני כן יכולה להסיק מאז להיום, לפחות באשר לליל הסדר.)
היה לנו כיף ביחד, וגם עשינו לילות סדר משפחתיים עוד לפני. אין לי בעיה עם עצם הרעיון של ליל סדר במשפחה גרעינית.
אולי השנה זה מרגיש מבאס בעיקר בגלל שזה ממש שינוי בתוכניות (היינו אמורים לארח מעל עשרים איש), בקורונה מראש רצינו להיות רק אנחנו ...
גם כואב לי על האורחים המבוטלים שלנו (שבחרו לא לבוא, אבל מתבאסים) וגם על הילדים שממש חיכו לזה (לא כולם, אבל כן 3 דומיננטיים).
כאילו היו לי מלא תכנונים ושאיפות, והביטול ממש הוציא ממני את האנרגיות. למרות שבשכל- זה הדבר הנכון לעשות.
(אצלנו לא הייתה אמורה להיות תוכנית אחרת)
בכל אופן, כל הכבוד לך על עצם הרצון לארח כל כך הרבה אנשים! נשמע שיש לך כוחות מיוחדים בע"ה בכוחות אלה תצליחו ליצור לעצמכם ליל סדר משמעותי וגבוה!
על החג הזה
פשוט לא מחכה לו
לא בא לי
שום אופציה של איפה להיות בליל הסדר לא זורם לי
