בעלי ממש מוכשר, יש לו הרבה תכונות טובות, ויש רגעים שהוא באמת שמח וטוב לו. אחת לכמה זמן (נגיד שלושה חודשים) באמת תוקף אותו מין בור שחוור כזה, שהוא מרגיש שהוא אבוד, שיש לו טונות אבנים על הלב.
הילדות שלו הייתה מורכבת - הורים כן אוהבים שלא ידעו להביע רגש, תוסיפו לזה מסגרת מאוד מאוד חנוקה.
אני מבינה שלהגיד לו תסתכל על הטוב שיש לך לא יעזור.
אני לא מפחדת גם אם נבין שכנראה זה דיכאון-רק רוצה לעשות לבעלי הכי טוב שאפשר.
איך יודעים מתי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר?
מה פסיכאטר עושה?
אני יודעת שבעלי לא יאוהב עניין של תרופות.
יש כל כך הרבה דרכי טיפול היום שאני מפחדת שנוציא כסף על משהו שהוא שרלטני (אנחנו זוג צעיר)
אשמח אם תוכלו לכוון אותי מאיפה להתחיל.
ואולי גם מה אני בתור אישתו יכולה לעשות או להגיד- כדי שלא אוסיף תסכול
