בחלק מהמקרים הסתבר שהדייט לא היה כזה מיותר, ואפילו הוביל לפגישה נוספת.

לא עדיף לצאת עם ההצעה שנשמעת מתאימה יותר?

פשוט אם זה לא מתאים תגיד שאתה לא חושב שמתאים ורק עכשיו הבנת עד כמה

ואתה לא חייב לפרט , להסביר ולהתנצל

תדע שאתה חסר אחריות שאתה ככה מסכים להצעות.

לא שופט אותך, לפעמים זה קורץ לעשות דברים באופן אימפולסיפי בלי לשאת בהשלכות, כאמור גם לי יוצתא לעשות את זה.

רק מה שכן - כדאי בשבילך שלא תרגיש טוב עם זה.

בין אם תבטל את הפגישה בדרך הכי נחמדה ומכבדת שיש ובין אם תחליט שווה אולי לנסות, קח אחריות! אתה לא לבד! בצד השני יש בנאדם!

לא חס ושלום כביקורת @חוזר מחדש אלא הרעיון הכללי

צריך לברר טוב טוב לפני שנפגשים ולהיות כמה שאפשר בטוחים שיש כאן פוטנציאל

אחרת סתם חבל על הזמן והאנרגיות

לגלות לכם סוד: בנאדם לא יכול להגיד על עצמו שהוא 'תמים'. כי מי שבאמת תמים לא יודע מי זה שהוא כזה. הוא עושה את זה באופן טבעי. זה כל העניין של התמימות - טבעיות. ברגע שאתה מלביש על עצמה - זה לא נכון, זאת התממות ולא תמימות.

א-להים נתן לך שכל שתשמש בו. זהו. זה מה שהוא רוצה ממך, שתקח אחריות ולא תזרוק אותה עליו.

אם אתה לא בטוח מה אתה רוצה מעצמך - תשא בהשלכות את בעצמך, ואל תפנה את ההשכלות כלפי מעלה.

ולא משנה כמה סיפורי ניסים יביאו, אסור לסמוך על הנס.

אם הוא בא בגישה ש'לא יצא מזה כלום' אני יותר חושש על כך שהוא מבזבז כוחות של מישהי יקרה שנפגשת איתו מאשר שאולי יצא משהו. וכדאי לבנאדם להיות סגור על עצמו, זה ממש חשוב.

אבל שלא יגיד על מה שהוא מגדיר שהוא נס שהוא סומך עליו.

כל אדם צריך לבדוק עם עצמו ורק על פי זה להכריע ולא צריך לבזבז כוחות של אדם שהוא לא באמת נותן לו סיכוי וזה שאולי הצד השני חושב שכן יש סיכוי להתאמה לא אמור להשפיע בכלל כי חייבים שניים בשביל טנגו.. אני הייתי נעלבת ואף כועסת אם היו יוצאים איתי במחשבה שאין סיכוי גם אם אני הכי מעוניינת בעולם. זה ממש "מה ששנוא עליך".

רק אז אפשר לקחת אחריות, לשים על מה שנכון ולא על אף אחד אחר.

בעיקר כשלא יודעים בדיוק מה רוצים. או כי לא נעים מהמציעים..

לפעמים זה גם  כי חושבים שאין מה להפסיד מלנסות...

כמו שכתבת שלא לגמרי ברור לך מה אתה מחפש.

האמת היא שבתת מודע אתה יודע. ולכן אתה חותך קשרים.

רק שככה אתה נפגש המון וגם נפגש עם פחות פניות והתמסרות.

וגם קשה מאוד להיות פנוי לקשר כי הראש מתעסק בשאלה- האם יש כאן בכלל סיכוי?

וגם הלב שלך לא עשוי מאבן. והאמת שגם שלה..

אז הלבבות נשחקים..

כדאי לך לעצור רגע ולראות מה ה 3-4 דברים שחשובים לך 

שבלעדיהם אתה לא תתחתן איתה בכל מקרה..

ובמילא, בינינו, תחתוך את הקשר די מהר כשאין לה אותם..

ותקפיד לצאת רק כשהם קיימים בה

תרוויח שתצא עם אלו שיש סיכוי טוב שיתפתח קשר לחתונה.

ככה תהיה פנוי יותר להשקיע בקשר. והלב שלך יהיה יותר פתוח..

השקעה ופניות בקשר הן מתכון הרבה יותר מוצלח למצוא את בן הזוג.

שתהיה שנת שמחות לכולם!

תצלצל מראש ותתנצל 

אבל אם יש סיכוי קטן - למה לא לתת צאנס?

אם יכול להיות תרחיש כלשהו הגיוני שיצא מזה משהו - הייתי יוצא.

אבל זה ממש דק, משחקים פה הרבה על תת מודע, על אינטרסים סמויים.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳