תיארת חוויה מאוד קשה שעברה עלייך.
נשמע לי שההחלטה לבצע ההפלה היתה מהירה, ושבחרת בכך מכיוון שההריון היה לא מתוכנן והקשר רק התחיל, או אולי כי את צעירה ולא הרגשת בשלה לכך, אולי מלחצים או מסיבות אחרות או שילוב של כמה מהסיבות הללו.
הסיבות יכולות להיות הגיוניות ומובנות בשכל, אבל לרגש קשה לקבל אותן.
החלטה לבצע הפלה היא תמיד החלטה קשה, בין אם מרגישים זאת לפני ההפלה, במהלכה או רק לאחריה.
הפלה היא אובדן. היית בהריון וגידלת עובר ברחמך, ועכשיו הוא איננו.
הצער והכאב על אובדן זה הוא גדול. לא קל להתמודד עם רגשות אשם על כך שהחלטתם לבצע הפלה, ולא קל להרגיש את תחושת הכובד של הכאב, הכעס, חוסר האונים והגעגוע להריון.
קשה מאוד, ואת מבטאת את רגשותייך בצורה מודעת.
את לגמרי הגיונית!
מצבך הרגשי מובן, ואני חושבת שאת ראויה לכל החיבוקים והחיזוקים בתקופה הזו. זו החלטה קשה וזה נסיון קשה לעבור, וודאי שלאחריו את זקוקה לתמיכה- פיזית ורגשית!
אני מבינה שבן הזוג אינו מבין את מה שאת מרגישה, הוא כנראה באמת מתקשה להכיל את רגשותייך כרגע. זה גם קורה, להרבה אנשים טובים ויקרים. אנשים אינם מודעים לכאב האיום שהחלטה כזאת מביאה איתה!
אנשים רבים מבטלים את הכאב או גורמים לו להיות קטן , או מתעלמים ממנו... אך לא כך.
הכאב והצער הם גדולים, ואת זקוקה לליווי אמפתי ורגיש שיעזור לך בתקופה הקשה הזו.
ממה שהבנתי, אמך וחברתך היו איתך בהפלה עצמה. איך הן מגיבות? האם הן רגישות כלפייך?
אם את חשה צורך בליווי והכוונה, את מוזמנת לרשום מאיזה אזור את וארשום לך מספרים של מטפלות רגשיות מהאזור שלך,אליהן תוכלי לפנות כדי שילוו אותך בכאבך.
את צריכה לעבור תהליך של אבל. ואת בריאה בנפשך. את לגמרי חשה רגשות הגיוניים, ומותר לך.
חיבוק חם יקירה.