מקווה שהיא לא קוראת פה.

יש דברים שמרגישים רק כשרואים את זה בעיניים, לפני כן זה על הנייר

אתה אומר שכשזה נהיה יותר מעשי זה יותר מפחיד?

ובכן, זה אמור להיות מעשי מבחינתך כבר בשלב שהסכמת לצאת.

מה זה 'על הנייר'? אתה לא נפגש על הנייר, יש כאן בנאדם מולך.

אלא רק אחרי שנפגשים אתה יכול לראות כמה האלמנט הזה נוכח בעיניך

לא השתנה כלום חוץ מזה שהקשר נהיה ממשי יותר.

אני רק אומר שדברים כאלה צריך לברר עם עצמך לפני.

לקחת ברצינות ובאחריות. לא לומר למה לא, לזרום ורק אז לחשוב אם ולמה זה מפחיד.

אותו דבר לגבי מוצא, נכות, אירוע בעבר או כל דבר אחר שידוע מראש ועלול להפריע לך.

@חיות צבעונית

אבל זה לא עונה על מה שאני אמרתי.

אני טוען שלזרום ולגשת בלי מחשבה זו חוסר אחריות.

האם חוסר אחריות משתלמת? לפעמים כן.

סביר שאם היית חושבת ברצינות מראש היית מעדיפה (שלא בצדק, מסתבר) שלא להיכנס לזה.

זה אמנם היה חבל, אבל זה עדיין לא אומר שהמעשה של להיכנס בלי מחשבה מראש הוא אחראי.

רק בהסתמך על זה שהגברת גרושה. תודה.

כלשהי?

בקיצור, הבנת..

מה מיוחד דווקא בזה?

אפשר לצמוח מזה ואפשר גם לרדת לתהומות מכל בחינה כמו כל אתגר -תלוי באדם.

כשמשהו הופך למוחשי יותר מתחזקות בנו מחשבות ורגשות שהיו כבר קודם.

קורה לכולם, צריך לראות הכל בפורפו' הנכונות.

אבל גם לא "הזוי".

לגיטימי שרווק ירגיש/יחשוב שאינו רוצה בכך.

לגיטימי גם ההיפך.

זה לא שהבנאדם פחות שווה מעצם היותו גרוש..

אבל א' אתה לא יודע את הסיבה שהוא התגרש - לא בטוח שזה בגלל שהשני לא התאים...

אם אצלך זאת הייתה הסיבה, זה לא ככה אצל כולם

וב' יכול להיות שבעקבות הגירושין אותו אדם בא עם משקעים וחשד ולא עם לב נקי.

הרבה מתרצים את זה לעצמם.  לך תדע..

ואם היא מאלה שקשה להסתדר איתם, עובדה שהקודם לא זיהה את זה במשך הפגישות.

בקיצור, יש מה לחשוש... לא אומר לברוח וזהו, אבל לא להמר על החיים

העיקר זה לא לבוא לבנאדם שחושש בצדק ולהציג אותו כאילו הוא לא בסדר

לא מהצד המפחד, אלא מהצד המברר שבעניין.

ואת זה אני אומרת בתור רווקה שנישאה לגרוש לפני לא מעט שנים.

רקע של גירושין מצריך בירור מעמיק למה הבית התפרק והאם זה היה רק בשל חוסר התאמה.

(ב"ה אנחנו נשואים באושר ובשמחה, אבל כן היתה לי עבודה פנימית לפני כן ולא מיהרתי להתארס.)

בבקשה ממך, אל תייעץ לאנשים להמר על החיים שלהם

זה שההחלטה בידיים שלי, לא אומר שאני צריך לבדוק לבד בלי להתייעץ או לגשש דרך צד שלישי... אין קשר!

ומי שעושה ככה הוא די טיפש.

אף אחד לא שואל את הרופא, עו"ד, מוכר, וכו' כמה הם נאמנים.  אני מקווה שזה ידוע לך...

ולגבי האינסטינקטים, קודם כל כבר כתוב  "השוחד יעוור עיני חכמים"  

בחיפוש אהבה (כמו הרבה דברים שרוצים) יש הרבה שוחד להתקדם ולייפות דברים שלא הכי טובים אצל הצד השני. 

ולפעמים הצד השני יודע להסתיר מצוין את הפגמים...  וגם לא תמיד אדם יודע לפרש.  לא מבין למה אתה מתעקש שאדם ילך לבד ולא יבדוק מהצד.

ולפי דעתך, נניח עכשיו מישהו שהאינסטיקטים שלו לא משהו והוא בטוח שהם מצויינים  

יקרא את מה שאתה כותב וילך לפי ההרגשה שלו ויכשל.  לא מפריע לך? 

אתה לא חייב כלום לאף אחד ותפסיק עם ההסתה של הרן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?