"האני האמיתי שלנו הוא אהבה טהורה, אור טהור," אמר
הבנה זו שינתה את חייו. משידע מה הוא באמת, התבונן סביב בבני אדם ובטבע ונדהם. הוא ראה את עצמו בכל דבר - בכל אדם בכל חיה, בכל עץ, במים, בגשם, בעננחם, באדמה. והוא ראה שהחיים ערבבו את הטונאל והנגואל בדרכים שונות על מנת ליצור ביליוני ביטויים של חיים.
באותם רגעים ספורים הכל היה נהיר לו וליבו נמלא שלווה.
הוא גילה שהוא משמש מראה לשאר בני האדם, מראה בה יכול היה לראות את עצמו. "כל אחד הוא מראה" אמר. הוא ראה את עצמו בכל אחד, אך אף אחד לא ראה אותו כעצמו.
והוא הבין שכולם חולמים, אך ללא מודעות, מבלי לדעת מה הם באמת. הם לא יכלו לראות אותו כעצמם מפני שחומת עשן או ערפל חצצה בין המראות. וחומת ערפל זו קמה מהפרשנות של בבואת האור - החלום של בני האדם.
(דון מיגל רואיס)