לא טבעי בכלל שתלמיד ירגיש ככה כלפי המורה שלו, ועוד לא מורה מוכר כזה שיש על מה להעריך אותו, אל על מורה שעוד לא הספקתם להכיר בכלל!!ממש כל הכבוד לך!

 

לדעתי,תבקשי סליחה מהמורה. למרות הפדיחות.

פשוט תגידי לה, או תכתבי לה, שאת מתנצלת, ואת בטוחה שכל הכיתה לא עשתה את זה מרוע,ולא בכוונה כדי לפגוע..

תנסי לדבר לאט לאט עם הבנות, לא עם כולם ביחד, אלא לאט לאט, עם כל בת בנפרד או משהו כזה, ותראי להם כמה שזה לא בסדר לעשות ככה למורה...

ב"הצלחה! ואשרייך

כמעט בכיתי כשהייתי שם..

והרועה עדי שאני לא אחד שבוכה. מתעצבן, צועק, נושך וּמְצַלֵּק כן, אבל לא בוכה..

אם כי רב באמת לא אמור לנקות את הקירות מחלמון ביצה..

 

הגעת ביום טוב.

צריך לזרוק את רוב הכיתה שלך למוסד לנוער עבריין ולשמור שמירה מעולה, חוץ מכמה מועדים שבהם נחמיר לדעת ר"א שאין להם שמירה אלא סכין.

הפרסום בפייסבוק מוקדם, אני חושב שהוא חזר בו.

בס"ד

 

לא שאני מלגלגת חלילה, אבל באמת באמת חשוב לי שתעני לי ברצינות: כתבת "ובמיוחד שעכשיו שחודש אלול אני מרגישה עם זה רע".....למה את מרגישה רע באופן מיוחד בעצם??למה??

את צודקת. אבל ככה זה מטבענו אנחנו פתאום בחודש אלול מתחילים לפחד ולהרגיש רע עם כל אלה שהעלבנו..

וגם עכשיו אני רוצה לעמוד לפני הקב"ה נקייה וטהורה. ובשביל זה יש את החודש הזה-לחזור בתשובה. הלוואי והייתי מרגישה ככה כל השנה.

דברי עם המורה, תגידי לה שאת מעריכה אותה, שאת יודעת שקשה ושאת מבקשת סליחה.

 

ותשאלי אותה אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי לשפר את ההרגשה שלה.

תראי, אני מניחה שבכל כיתה זה ככה,

תמיד יהיו את המורות או את הרבנים שיצחקו עליהם (טוב, הם די דורשים את זה...) נכון שזה לא בסדר,

אבל משום מה, אנשים פיתחו 'היתר' לצחוק על מורים,

כן, גם אני עושה את זה...

ואני באמת לא יודעת מה להגיד לך, הלוואי ויכלתי להיגמל.

 

וזה ממש לא אומר שאני בעד זה.

 

 

אני חייבת להגיד שאני שיא המזדהה.

אני מתחרפנת מהכיתה שלי בקטעים האלה.

המורים נכנסים ת'כלס כדי לעשות טובה לנו, והתלמידות הן פשוט ח צ ו פ ו ת!

כמה רעש, כמה צעקות, כמה זילזול וחוסר הקשבה למורה.

לי אישית כואב על המורה. ועוד יותר כואב על התלמידים שאיבדו את האמת באופן כה ברוטלי.

חלק מהמורים לוקחים את זה באיזי, מבינים שזה תלמידים וככה הם. אבל... חלק מהמורים נעלבים! ואנו כתלמידים חשוב לזכור שד''א חשובה ונמצאת גם בקשר שלנו עם המורים והמחנכים שלנו.

אני אישית לא יודעת מה לעשות בעניין. להעלות את הנושא לדיון בכיתה? לשאול בנות איך הן חושבות שהן מתנהגות והאם הן היו רוצות שינהגו גם כלפיהם כך?

מורה שיש לו שעה אחת שבועית שצריך להעביר את רובה על משמעת, כל החומר יפול על התלמידים... מה שצריך לעשות זה להפחיד אותם? שהתלמידים יאלצו ללמוד את החומר לבד?

 

מה שגם חשוב, אם רואים שיש זוגות מסויימות שיושבים ביחד ושהם עושים במיוחד רעש... מיד מיד להפריד (וזאת ביקורת שמיועדת כלפי המורים, שמאיימים מאיימים ולא עושים כלום.) ת'כלס החמש- שש בנות האלה הן בד''כ אלו שעושות את ההכי הרבה בלאגן, ואם רק יבינו שזוגות כאלה לא צריכים להיות ביחד. יוכל להיות הרבה יותר שקט.

 

מה שכן מצד תלמידה, משום מה בזמן האחרון פיתחתי קושי להתרכז ברעש (ניראה לי שזה קשור לעייפות) ואני לא מסוגלת להתרכז בכיתה כ''כ רעשנית. בקיצור זה רע ומגעיל גם לתלמידים שכן רוצים ללמוד, גם למורה שלא עשה דבר כדי שיגיע לו התייחסות כאילו הוא אוויר במקרה הטוב או כאיזה סמרטוט רצפה במקרה הפחות טוב.

 

כל הדברים האלו נכתבו באופן קצת כוללני, אבל חשוב שנזכור- דרך ארץ קדמה לתורה.

זה מזכיר לי:

פעם שני פסיכולוגים הלכו בסימטה חשוכה, וראו אדם מוטל על הרצפה מתבוסס בדמו. הם הספיקו לראות גם דמות חשודה מתרחקת במהירות מהמקום. 'בוא נרדוף אחריו', אמר אחד לשני, 'אני חושב שהוא זקוק לעזרה'.

הכוונה שלי היא שזה אסון להתנהג ככה למורה. אבל זה אסון בדיוק באותה מידה שתלמידים נוהגים ככה.

 

המורה בכתה בגללנו ובצדק היא בכתה..צעקנו רבנו מכות התחצפנו ובמיוחד אני..ואחרי ששמעתי שהיא יצאה בוכה הרגשתי שיא הרע..צעקתי על כל השיכבה שלי בגלל זה

הרבה זמן הסיפור הזה אצלינו בכיתה... ואני לוידעת אם אי פעם הוצאנו את זה החוצה... פעם חשבנו לכתוב על זה לעולם קטן, ואפילו ניסחנו, אבל אף פעם לא הוצאנו באמת, כמו שהיה צריך...

כשהיינו בכיתה ו' (וואו- ישן!!!) היתה לנו מורה לגיאוגרפיה ונראה לי לעוד משהו, שאף אחד לא אהב אותה- בלשון המעטה. היא לימדה בבית הספר הרבה זמן ובהתחלה היא היתה בסדר, או שהיינו קטנות מידי כדי להציק למורה. בכל אופן לאט לאט זה החמיר, והעניין הוא שלא היינו הכיתה היחידה שעשתה את זה, רק שהיינו הכיתה הכי גרועה. גם ביחס לכל המורים. עד שבכיתה ו' עברנו את הגבול... לא היינו נותנות לה להשחיל מילה מהפה, היינו עושות מה שבא לנו!!! פשוט ככה... הקלטנו את הצילצול והשמנו אותו לפני הזמן, לקחנו את ההכלוב עם הציפור הצעצוע, שכשיש רעש היא מצפצפת ותלינו מעל הדלת, וכשהיא נכנסה מראש מוכנה לקרב ומחאה כפיים הוא צפצף, ואפילו לא חשבנו שזה רע. עברנו לגמרי את הגבול כשהגיעו המפקחות מטעם משרד החינוך לשיעור היא חילקה לנו סוכריות, ואנחנו לקחנו את כל החבילה ועשינו "בר מצווה". אחר כך עשו שיחה עם המכנכת והמורה והמנהל. המכנכת שלנו פשוט בכתה ממנו... אבל ממש לא הפסקנו. אני פשוט מתביישת ממה שהיינו.

עברו שנים ולא חשבנו לבקש סליחה. שנה אחרי שעזבנו היא התפטרה. בתחילת כיתה ט' 2 חברות שלי נזכרו בזה לפני ראש השנה והתקשרו אליה יום אחד לבקש סליחה. עד אז לא חשבנו שמה שעשינו היה כל כך נורא. אני לא זוכרת כל כך מה הלך שם אבל ממה שאני זוכרת זה שהיא צעקה עליהם שהם הרסו אותה ושהיא מדליקה עלינו נרות ברבי שמעון בר יוחאי כל יום (אולי נרות נשמה...) ושהיא לא סולחת לנו. הם עשו בירור וגילו שהיא די השתגעה אחרי שהיא התפטרה. ובעלה אמר לנו לא לנסות לדבר איתה עכשיו.... דיברנו עם רבנים והם אמרו לנו לעשות כל מיני דברים- שאני לא זוכרת עם עשינו.

בקיצור:

אני ישמח שכמה שיותר יקראו את זה- כי זה חשוב מאוד!!! והלוואי שבזכות זה שכתבתי את זה מישהו שיקרא יחשוב עוד פעם על מה שהוא עושה...

תודה שנשארתם איתי, זאת הייתה התגובה הכי ארוכה שלי.

היום נכנסה אלינו הרכזת ודיברה על מה שהיה. והיא שאלה מה אנחנו חושבות על זה ובנות אמרו שהם לא מבינות מה הם עשו! והם לא מבינות מה המורה נעלבה אפילו שלכולם היה ברור טוב מאוד למה היא נעלבה...זה ממש הכעיס אותי וכל הדם עלה לי לראש וממש התאפקתי לא לצעוק עליהם אבל בכ"ז היה ברור לכולם שאני כועסת עליהם. שאלתי אותם איך הם לא מתביישות להגיד את זה?! והם התחילו להתווכח. הרכזת היתה בשוק היא לא חשבה שמישי תעיז לצאת נגד כל הכתה. ואז הצטרפו אליי כמה בנות. ואחרי השיעור הרגשתי מצד אחד ממש טוב עם עצמי כאילו וואו -עשיתי את זה. אבל גם היה לי קשה כי היו בנות שהסתכלו עליי כאילו רצחתי מישו...אני יודעת שבאמת כולם מעריכות את זה אבל זה ממש קשה שככה בנות מסתכלות עליך...

אח"כ הרכזת באה אלי ואמרה לי כל הכבוד אבל עדיין קשה לי... 

מורה אחת שמרוב שעצבנו אותה היא פשוט יצאה מהכיתה והבנות שהסתכלו בחלון ראו אותה בוכה לאמא שלה בטלפון (היא הייתה צעירה).......והיתה לנו השנה מורה ובשיעור הראשון ללימודים התפרענו לגמרי ולא שמנו עליה פס והיא הייתה כזאת שקטה ולא שמעו אותה בכל הרעש וההמולה של הכיתה......אחרי כמה ימים גילינו שאותה מורה עברה בשנה שעברה תאונה ונפגע לה הקול בגלל זה וממש התביישתי אחרי זה שלא התנהגנו אליה יפה והיה לה קשה לדבר ולצעוק עלינו......

אחרי שהרכזת הכריחה להביא לה מכתב בנות הועילו בטובם להביא לה. לדעתם לכתוב לה גם מכתב רק ממני? אני עדיין לא מרגישה שלמה עם המצפון שלי...

בגללנו ואני ממש מרגישה רע. כי רציתי שכשהיא תבוא לכתה להביא למכבת או לדבר אתה ולהגיד לה שאני מבקשת סליחה... מה לעשות עכשיו? להתקשר אליה? לשלוח מכתב?

בס"ד

 

לפני הכל..

אור את מדהימה,אני ממש מעריכה אותך...יש בך המון בגרות ורגישות נפלאה!

---

בקשר לעניין..

לענ"ד

חשוב שתביני,חברות שלך הם לא רעות..וגם את לא!הם פשוט ילדות..ומתנהגות כמו ילדות..

לצערי,אני מאמינה שלרובנו הסיפור שלך העלה הסיטואציות בסגנון,כולנו היינו ביסודי כך..כמו ש.. m.f=) אמרה זה חולף עם הגיל..

בתיכון אצלנו בכל אופן..אין את זה בכלל...

אין ספק,את יותר בוגרת יותר מבינה עניין מחברות שלך..ולכן את מבחינה בדברים שהם עדיין לא בשלות ובגרות מספיק לשים לב ....העיקר שתביני הם לא עושות את זה מרוע! הם פשוט ילדות קטנות..

 

עכשיו-אני חושבת שיהיה חכם מצידכם לנסות להביא לה מכתב,להתקשר לפייס,ובנות שבאמת מרגישות אשמות שיפנו באישי..

ו..אם היא הגיע למצב של ההתפטרות..[שסביר להניח שלא רק אתם הייתם הסיבה-כי לא הגיוני שפחות מחודש ללימודים מורה תתפטר בגלל משמעת שזה נפוץ וקורה בכל מקום..]

אבל עדיין אתם הייתם עוד גורם להתפטרות..אז אולי תתקשרי אליה,גם אם כל הכיתה תביא מכתב,יש בז'ה קצת משו מלגלג.. מה היא צריכה את המתכב שלכם שבטח כל הכיתה ישבה מסביב לשולחן של "מלכת הכיתה" וניסחה בצניות 

זה יהיה ממש בוגר ומכובד להתקשר בצורה אישית את לא צריכה לספר את זה גם לחברות,תתקשרי תבקשי סליחה גם אם לא אשמה,כי אני מאמינה שמבחינתה זה כל הכיתה,ובטח היא לא שמה לב שיש יוצאת מין הכלל...

 

תכנסי לאלול הרבה יותר בצורה כייפית ממש עצוב לדעת שנכנסים ליום הדין כשיש מאחורה עוד מה לתקן..

 

לילה טוב מקסימה!..

 

 

 

אבל בטוח שאנחנו הגורם להתפטרות. כי היא היתה אמורה להיות מחליפה של מחנכת של הכתה המקבילה ובגלל שגם אנחנו וגם הכתה השניה הפריעו לה וממש פגעו בה היא התפטרה.

ולפי דעתכם להתקשר או לשלוח מכתב? כי אולי אם אני יתקשר אליה זה יהיה קצת מביך בשבילה.. היא מורה רגישה ואני לא רוצה שהיא תבכה לי בטלפון זה יהיה קצת לא נעים.... 

לא נעים ל לספר אבל לפני שנתיים ילד אחד מ-י"ב אצלנו בבצפר הלך מכות עם ילד אחר והמורה ניסה להפריד אז הילד הרביץ גם לו ושבר לו את היד...

זה לא אותו דבר, אבל זה מראה לאיזה מצב גרוע הגענו בארץ ביחס שלנו למורים...

בס"ד

 

אז אולי כנראה המקום שאני לומדת בו מיוחד במינו?!..

לא שידוע לי...תיכון רגיל לגמרי..

אבל..מעולם לא היו בעיות משמעת בכאלה רמות..,כי די בגרנו..זה לא לרמה לא לגיל..

מתחילים להבין שהלימודים זה לא צחוק,וגם יש קצת יותר רגישות לאחר..[זה בהחלט דבר שמתפתח עם הגיל..]

וגם לענ"ד מורה זה לא מושא להתעללות..ממש לא!..

בגיל תיכון מורה היא כבר יותר בקטע של חברה ממורה..זה בהחלט מטופש שבנות בגיל 15\16\17...יעשו בלגן בשיעור..

לא יודעת,כך בכל אופן אצלנו..ועד כמה שיודע לי בעוד מקומות..

 

[אני מאמינה שאם אם אם זה קורה אז לא במוסדות שלנו,כי בתור דתיים אנחנו מודעים  לנושא של ד"א כבוד האדם..יש לנו ערכים ..ורמה..]

 

 

התקשרתי אליה וביקשתי סליחה. והיא אמרה שהיא סולחת בלב שלם.

זהו נגולה אבן מלבי

בס"ד

 

..

 

..

ויותר בשוק מהתגובות : גם אצלנו, גם אצלנו.

קראתי כתבה על זה באתר "אש התורה" חייבת למצוא ולהביא.

 

אור

אני מאמינה שהכל לטובה ומקווה שמקרים כגון אלו יזעזעו ויגרמו לתשובה אצלך זה קרה . בע"ה גם אצל חברותייך.

מאוד נועז המעשה שלך- עם כל הקושי אומר לך המשיכי כך, רק בדרך זו אולי יבינו הבנות.

בהצלחה

יש לנו רב חדש

אבל אני די חושב שבעצם הוא יצר את המצב הזה כאילו

 בשיעור הראשון הקרות רישונית הוא ישב והקריא לנו סיפור של פו הדב(כאילו עברנו את כיתה א' לא?)

שיעור אח"כ כשכולם היו מתים מעיפות הוא הוציא אותנו לריצה( ו..רץ לבד)

 שתי שיעורים אח"כ הוא עשה לנו "מדיטציה" כאילו יושבים בעניים עצומות ונושמים עמוק  (כשהוא עצם עיינים כולם יצאו..)מה יש לך?? כאילו אתה לא רואה שיורדים עליך?

ואתם עוד תתברכו מהמקוריות שלו. אל תגחכו על מה שנראה לכם כרגע מוזר.

אשרייך .

לעשות מה שבאמת חושבים שהוא נכון ,ולא להגרר אחרי האחרים .ואם טעינו -אז לא לוותר ולתקן את מה שצריך .
שנזכה כולנו(לא לטעות ח"ו ,אלא לדעת לתקן..) .

מי שיש לו ייסורי מצפון ממישו שהוא העליב תתקשרו! זה פשוט משחרר. בכיתי אח"כ בכי של שיחרור ופאום הרגשתי ממש כיף!

זה בהתחלה קשה להתקשר.מכירים את זה שפתאום בשביל ללחוץ על הטלפון זה ממש קשה? הייתי צריכה ממש להתאץ אבל בסוף עשיתי את זה.