ברור שיש לך חטאים שהסבל שלך מנקה אותם. לא זה שאת חלשה ואין לך כוח לקיים מצוות.

החטאים שהסבל מנקה הם חטאים שהסבל הזה לא גרם ולא עזר להם לקרות. כל אחד יודע מה הטעויות שהוא עשה בחיים.

החולשה שנובעת מהסבל שלך היא מוצדקת, ומובנת, ונכונה. היא הדרך שהקב"ה נתן לך להראות שאת חזקה ויכולה להתגבר. ואם את נכשלת בזה, זה רק מוכיח שהקב"ה מחכה לך שתצליחי. והוא מחכה עד שתצליחי. אם הוא היה מתייאש ממך, הוא היה נותן לך להתחתן בלי שתראי לו ולעצמך מה את מסוגלת לעשות.

אין סיבה להתייאש. המציאות תפתיע אותך לטובה, ואת אפילו לא יודעת מתי. אז את תעשי את מה שאת יכולה, תאספי את עצמך ותנערי את האבק, ותצעדי קדימה. תנצלי את המקום שאת נמצאת בו כדי להרגיש תחושת סיפוק של הצלחה והתקדמות, שתוביל אותך בסופו של דבר כמה צעדים מעבר למה שהיית בלי התהליך הזה

זה מה שיש לי לכתוב כרגע.

המון הצלחה.

תני למציאות להפתיע אותך לטובה

אם לא היה כך, אתה בהחלט צודק. ואכן קצת התלבטתי בזמן שכתבתי, והחלטתי בגלל הסיבה הזאת

מסופר על החוזה מלובלין (או היהודי הקדוש? אחד מרבני בית פסישחה) שבוקר אחד קם ללא התלהבות וחיות בעבודת ה' כלל, וככה החוסר המשיך כמה שנים. שנים בהם הניסיון הוא לעבוד אותו יתברך ללא שום התלהבות ושמחה, ללא סיפוק או חיות. אבל החוזה המשיך במאמץ מיוחד בעבודת הקודש עד שחזרה השמחה והרגש למקומו... הקושי בהוצאת הלב ממעשינו הינו קשה ביותר, אבל את הנסיונות הקשים שולחים לטובים ביותר, כידוע. אדם כי יקריב מכם קרבן לה' - אדם שמקריב מעצמו לבורא יתברך - ונרצה לו לכפר עליו.

ידועה השאלה מדוע ה' העניש את פרעה, הרי הוא יתברך חיזק את לבו! רבי יוסף אלבו מסביר שבזכות הניסים הנפלאים שעשה ה' במצרים הניסיון של פרעה כבר לא היה שלם. פשוט שפרעה ירצה לשחרר את בני ישראל - הרי אלוקים נלחם להם! לכן ה' חיזק את ליבו, כדי להשוות חזרה את הניסיון, שתהיה אפשרות בחירה ברע שווה לבחירה בטוב. כן, הקושי עצום, אבל תמיד ה' משווה את את אפשרויות הבחירה. כל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו.

אומרים שהקב"ה שומר בכל מעט זמן כמה צדיקים רווקים בשביל ההזדהות עם צער השכינה. הבכי הטהור שלהם בוקע רקיעים יותר מתפילות רבות של גדולים. אולי הבית שתבני בע"ה בקרוב אינו בית ככול הבתים, יש לו משמעות עמוקה עוד יותר מאחרים לתיקון צער השכינה. לפום צערא אגרא.

יש נקודה כזו אחרי ריצה ארוכה בה התחושה היא שנגמר הכח לגמרי, שאי אפשר להמשיך עוד צעד אחד. אבל אז, אם ממשיכים, אם שוברים את הנקודה הזו, פתאום מתגלה כח חדש, כח שנותן עוד הרבה. היא קיימת, על אף שאיננו רואים אותה כלל. יש לנו כוחות עמוקים יותר ממה שאנחנו מאמינים. דרוש אותם וימצאו לך מיד.

"לפעמים מתוך ייאוש פורצת תקווה".

שנזכה לראות את האור גם בחושך, ומתוך כך גם את האור הנפלא שבסופו.

להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.

כדאי לדעתי לנסות לשנות מבט בכמה עניינים:

1. נכון שקשה שעדיין לא מצאת - אבל את בחורה צעירה. לא צריך לעסוק ב"השוואות". יגיע.

נכון שמייגע להיפגש שוב ושוב בלי שעדיין מצאת, למלא פרטים וכו'. אבל זה חלק מהעבודה בענין. יש כאלה שצריכים פחות לעסוק בכך, יש שיותר.

2. כדאי ממש לשנות כיוון: אם לאדם יש משהו טוב, ומשהו שעדיין לא כ"כ מצליח - הסברא הישרה אומרת, שלפחות ישמח בטוב שיש לו. כלומר, יש לך ב"ה רצון לתורה ומצוות, למעשים טובים, לתפילה - אז לשמוח בזה, להרוויח את זה. להתרומם בדברים טובים.

אבל מה את עושה? את מייצרת "תלות" בין העניינים. בשידוכים לא כ"כ הולך - אז גם לשאר "אין חשק"..

אפשר להבין, אבל זו ממש טעות, אפילו מצד התחושה. אדרבה, תגידי לעצמך, ב"ה - לפחות אם עדיין לא מצאתי מישהו מתאים, יש לי עולם פנימי. תסתכלי על זה בתור מתנה שמוסיפה כחות מצד עצמה, לא כדבר שתלוי בהצלחה נוספת. 

וגם טעות ביחס לתפילה: בוודאי שכל תפילה עוזרת, בונה משהו באדם. גם אם לא עדיין בפעל בנושא שרצית. אשרי המחכה ויגיע..

3. אכן, "אין יסורים בלא עוון". אבל החשבונות שאת עושה בענין הזה, מוטעים ומחלישים.

בכללי, להוסיף טוב - אבל לא "לדעת בשביל הקב"ה" למה את עדיין רווקה.

אולי, למשל, בכלל העיכוב הוא כי המיועד לך עדיין לא בשל לזה? וה"יסורים" הם ההרגשה הקשה שלך - וה"עוון" הוא זה שאת לא מסתכלת כך על הדברים אלא מחלישה את עצמך?....

אז חבל לעשות יותר מדאי חשבונות כאלה. מה שצריך לתקן - משתדלים לתקן, ומוסיפים טוב. עבר לכך - מספיק עם החשבונאות.

אל תעסקי ב"פחדים מעונשים".  טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ובוודאי שגלוי לפני הקב"ה גם הקושי - וכל מעשה קטן מתך קושי, יש לו ערך גדול מאד.

תוסיפי טוב ושמחה, בכל דבר שאת יכולה, תפסיקי עם הפחדות עצמיות, תשמחי על התחושה המוסרית שיש לך - ותקחי "הלוואה מהעתיד".. דמייני לעצמך אותך נשואה בשמחה, ותקחי משם כחות. תגידי לעצמך - כל משהו טוב שאני עושה כעת, מתרגלת כעת, בכל תחום בחיים - זה כבר הכנה לאז. יתן לי כח והרגלים טובים גם לאז.

אל תעסקי בשלילה - תוסיפי חיוב, וזה ימשוך את הטוב.

ותודיעי כאן כשאת מתארסת... לפי מה שניכרת האישיות שלך מהכתיבה כאן, בעז"ה לא תצטרכי לחכות יותר מידי - ומי שיזכה  -אכן יזכה...

רק לא להחליש את עצמך. חזק ואמץ.

ריגשתם מאוד.. 

כ"כ נעים לקבל כ"כ הרבה תגובות נעימות ומנחמות.. 

בע"ה שנזכה כולנו לבשר ולהתבשר בקרוב ממש בשמחה!  

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳