אז ככה לפי הסדר:
אני בשבוע 37.
למי שזוכרת אותי מלפני ההעלמות, הייתי עם סיפורים של ביוץ לפני מקווה ואח"כ טיפולי פוריות.. וגם הפלה וכימיים..
בכלל לא תכננתי לכתוב על זה לפני שאני עוברת לחיים ולשלום את הלידה, כי כל ההריון היה כל כך קשה בגוף ובנפש. רק מהאמצע התחיל להשתפר.
אבל בכל זאת יש לי כמה שאלות והתלבטויות, אז אני פונה לעזרת חכמות הפורום.
בעז"ה, אחרי שאצא בשלום ובבריאות, מקווה לפרט פה מה עבר עלי. אולי יועיל למישהי בהמשך.
בינתיים אפשר לפנות אלי בפרטי עם הגיגים על ביוץ לפני מקווה ועל המלצות לרופאי פוריות..
אז השאלות שלי כאלה:
1. לידה קודמת ילדתי בשערי צדק. האשפוז היה מעולה, הלידה עצמה - פחות. יש לי השגות כלשהן על מה שעברתי שם.. ב"ה היה מצוין בסוף אבל להבנתי היה יכול להיות מקצועי יותר.
לכן אני מתכננת עכשיו ללכת לעין כרם. אני במצב בריאותי גרוע, לא כמו אז.. אז צריכה מקום הכי מקצועי שאפשר.
רק מה, הבנתי שגם במחלקות שאינן ביות מלא דוחפים לכיוון של ביות במשך היום, וזה לגמרי לא מתאים לי כי כנראה אהיה חלשה נורא. תוכלו לעודד אותי שיש יחס סביר בתינוקיה, ולא אצטרך להחליף בעצמי? אני רוצה רק להניק בעז"ה, וכל שאר העבודה עליהם.. יש לזה סיכוי?
2. אני עם נוגדי קרישה בגלל APLA גבולי בתוספת דליות מדהימות.. גם באזור האגן.. אז הרופא נתן לי הפניה לזרוז ב"חלון קלקסן", אבל גם אמר שזה בכלל לא חד משמעי שמומלץ, ואפשר לחכות לטבעי, אבל בשום אופן לא לעבור את התאריך כי בכל זאת הסיכון עולה.
אני שוקלת עם בעלי אולי כן לחכות, ומקסימום ללכת לזירוז רק ימים ספורים לפני התלמ.
אבל ייתכן שייצא שלא אוכל לקחת אפידורל. מה אומרות, כדאי בשביל זה לקחת דולה?
3. אם כן אגיע לזירוז, דולה תעזור גם פה? אני חוששת שיתנו לי מינונים גבוהים ועוד כל מיני סיפורים שקראתי, אז הייתי שמחה אם היה איתי מישהו שמבין ויודע לעמוד מולם. ואשמח סתם ללמוד ממי שהתנסתה בזה מה הכי עדין, איזה מינונים של פיטוצין נחשבים נמוכים ומה זאת עליה הדרגתית.. שאדע מספרים.
אני לא מתחייבת פה לעדכן, כי אני כל כך חוששת. לא מהלידה עצמה, מכאבים זמניים כבר לא אכפת לי במיוחד. חוששת מסיכונים אמיתיים וחולי.
בשורות טובות וישועות לכל אחת במה שהיא צריכה.
)
)
אבל כנראה שזה חלק מהתפקיד...
)
בע"ה בבוא העת...