אני בן 14 ואחותי בת 10 (אז כן, יש טיפה הבדל בנך לביני) ואני גבוה ממנה רק ב10 סנטימטר והיא תמיד מביאה חברות שיותר גבוהות ממני, מה לעשות ה' מנסה אותנו.

אבל בטח עוד מעט שהיא תתבגר היא תבין ותפסיק...

דיברת איתה על זה רציני?? כאילו בלי כעס??

ועם ההורים שלך? זה יעזור אם תדבר איתם?

לה לשים לב לזה שזה שהיא יותר גבוהה מכולם זה לא משהו נורמלי. תגרום לה לא להרגיש טוב עם עצמה

דברים טובים באים בחבילות קטנות

נפוליון היה ממש ממש ממש נמוך

אבל כידוע מצביא דגול ממש

פעם חייל נעמד לצידו ו"עף על עצמו" שהוא גבוה מהרמטכ"ל שלו

אז נפוליון הצביע על הצוואר שלו ואמר לו : הגובה מתחיל מכאן

כלומר הוא התכוון שאדם נמדד עפ"י הראש שלו ולכן ראוי למדוד גובה מהצואר ומעלה

הבנת?

אז תשלים בינך לבינך שאתה ילד/נער אדיר

הפער בגיל ביניכם מטורף מה שאומר שהיא חצי מוח=שכל/ לב=רגש ממך כנראה

בפרט שאתה מתמודד עם נסיון ככה שאתה מתבגר מזה מאוד מאוד

במקביל (אם זה עדיין נחוץ לך ואפשרי) תוכל לעבוד על העניין

כלומר ללכת לחוג ספורט או האבקות למשל ככה שתוכל לתת להן בראש (בפועל לא תרגיש צורך ברגע שתדע שאתה יכול...)

או לעמול חזק בלימודים ולהפוך לממש ממש חכם ככה שתוכל להסתכל עליה מלמעלה ללמטה

הרבה הצלחה!

כאשר נפוליון היה טירון, בא אילו חייל אחר וצחק על כך שנפוליון נמוך. נפוליון ענה לו "אולי אותי אי אפשר להאריך אבל אותך אפשר לקצר" וחתך לו את שתי הרגליים...

יותר טוב זה מה שאמרו פה- להראות שזה לא מזיז לך, מאשר למצוא חסרונות בה... זה לא טוב להעלות את עצמך על ידי החסרונות של השני... אלא להעלות את עצמך על ידי היתרונות שלך...

זה ברור לי שזה שיאא שונה כי אני בת, אבל אני ממש לא רואה את הגובה כחיסרון, למדתי להנות מזה שאני מטר 45 ולעשות מזה צחוקים, לרדת על עצמי ולצחוק עלזה... כי תכלס,הגובה זה לא מה שבידים שלי, אבל איך אני מתייחסת לזה כן תלוי בי, קודם כל תשלים עם המצב ואז גם זה שאחותך גבוהה ממך לא יזיז לך, כי אתה תהיה בטוח בעצמך ושמח בגובה שלך,והיא לא תאיים עלייך... בהצלחה עם זה!

אני נגד אלימות אבל המקרה הזה קרוב להצדיק כאפה או שתיים לקטנה החצופה..

בשביל הטווח הארוך ובכלל אין מנוס מלחזק את הביטחון העצמי בכלל וסביב העניין הזה בפרט ולהוציא את העוקץ.

ילדים מרגישים מעולה את הצד השני ואם תרגיש ותשדר עוצמה פנימית וביטחון זה יעבור הלאה אליה ואל אחרים פוטנציאליים. המון בהצלחה!!

בדיוק השבוע שמעתי סיפור על בחור שהיה מאוד מאוד נמוך עד גיל 14 ואז גילו שהוא צליאקי וברגע שהוא הקפיד לא לאכול גלוטן הוא פשוט צמח לדובה!! (1.90) אז תגיד להורים שלך אם עוד לא עשית בדיקה...

אולי באמת לבנים זה קריטי אבל תפרגן לאחותך זה לא כזה רע

גם אחיות שלי התחילו לתפוס אומץ והם צוחקות עלי עם חברות שלהן אבל אני מראה להן שאני הבוס ואם צריך אני מפחידה אותם ועכשיו אפילו אם הייתי נמוכה מהם בשלושים סנטימטר הם עדיין היו מפחדות ממני. זה לא כיף שהאחות שלי מפחדת ממני אבל אם זה או זה או שהם יצחקו עלי כשאני גדולה מהם ב5 שנים, אז עדיף..

בקיצוור תראה לה שאתה יותר גדול ממנה יותר חכם ממנה יותר בוגר ממנה אל תיתן לה להרגיש שהיא מעליך ואפילו אם אתה צריך להרים את הראש כדי להסתכל עליה. אם היא יורדת עליך שאתה נמוך, תרד עליה שהיא גבוהה. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...