היי,
אני פונה אליכן בתקווה שאולי למישהי תהיה עצה טובה בשבילי ואצליח להחזיר את בני לינוק .
החל מהלידה (אחרי קיסרי אמנם) הנקתי את בני הנקה מלאה ובלעדית.
זה היה מצויין, כיף ומושלם לשנינו. עם הילד הראשון היה לי קשה בהתחלה ואילו איתו זה הצליח מיד.
לפני שבועיים אני הייתי חולה (קיבלתי שפעת קשה) וגם הקטנצ'יק.
ומאז הוא מסרב לינוק- אני רק מקרבת אותו לציצי הוא מקשת את הגב אחורה וזורק את הראש.
במשך השבועיים האלו היו כמה מקרים בודדים של הנקה מלאה אבל זה היה ממש חד פעמי כי הוא מסרב בתוקף לינוק. לרוב זה או שהוא מסרב בכלל להתחיל לינוק או שהוא מתחיל לקחת כמה שאיבות ואז פתאום מפסיק ומתחיל לבכות ולהתנגד. זה מספר ימים שאפילו גם זה הוא לא מוכן ורק הוא רואה שאני מקרבת אותו להנקה הוא מתחיל לבכות ולהתנגד.
אני שואבת לו חלב ונותנת לו חלב שאוב בבקבוק. הוא רק רואה את הבקבוק הוא מתמלא שמחה ואושר ושותה את הבקבוק ברצון רב.
אני מנסה לחשוב מה הסיבה להפסקה הזאת שלו- אולי בגלל שהיינו חולים? אולי בגלל שלצערי יש בבית מתח וריבים (ביני לבין בעלי) ואז גם אני בוכה הרבה ועם מצב רוח לא טוב?
אני מצד אחד מאשימה את עצמי שאולי בגלל המצב בבית הוא הפסיק לינוק ומצד שני אני מנסה לשכנע את עצמי שאולי זה בגלל שהיינו חולים? זה ממש מתסכל אותי.
הבנתי שהפסקת הנקה/גמילה של תינוק בגיל כזה היא לא משהו שכיח. לרןב הגמילה מתרחשת מגיל שנה או שנה וחצי.
הלוואי והוא יחזור לינוק לפחות עד גיל שנה. אני ממש מתפללת לזה.
קראתי כל כך הרבה על זה וניסיתי להיות חשופת חזה לידו (כשגם הוא בלי חולצה) לשחק איתו , לצחוק. עור לעור. אווירה נעימה כשאנחנו יחד ואז הוא לפעמים מתחיל לשחק עם הציצי ומחייך אבל כשאני מנסה לקרב אותו להנקה הוא מתנגד.
קראתי שצריך להניח לניסיונות להנה ליום יומיים ולהמשיך עם מגע של עור לעור אבל אני בכל זאת מנסה בלילה כשהוא ישנוני או אחרי מקלחת כשהוא עייף ומותש - אך גם זה ללא הצלחה.
האם יש תקווה?
מה אני צריכה לעשות כדי לגרום לו לחזור לינוק, אם זה בכלל אפשרי?
אשמח לשמוע את דעתכן או עצתכן 🙏
אני פונה אליכן בתקווה שאולי למישהי תהיה עצה טובה בשבילי ואצליח להחזיר את בני לינוק .
החל מהלידה (אחרי קיסרי אמנם) הנקתי את בני הנקה מלאה ובלעדית.
זה היה מצויין, כיף ומושלם לשנינו. עם הילד הראשון היה לי קשה בהתחלה ואילו איתו זה הצליח מיד.
לפני שבועיים אני הייתי חולה (קיבלתי שפעת קשה) וגם הקטנצ'יק.
ומאז הוא מסרב לינוק- אני רק מקרבת אותו לציצי הוא מקשת את הגב אחורה וזורק את הראש.
במשך השבועיים האלו היו כמה מקרים בודדים של הנקה מלאה אבל זה היה ממש חד פעמי כי הוא מסרב בתוקף לינוק. לרוב זה או שהוא מסרב בכלל להתחיל לינוק או שהוא מתחיל לקחת כמה שאיבות ואז פתאום מפסיק ומתחיל לבכות ולהתנגד. זה מספר ימים שאפילו גם זה הוא לא מוכן ורק הוא רואה שאני מקרבת אותו להנקה הוא מתחיל לבכות ולהתנגד.
אני שואבת לו חלב ונותנת לו חלב שאוב בבקבוק. הוא רק רואה את הבקבוק הוא מתמלא שמחה ואושר ושותה את הבקבוק ברצון רב.
אני מנסה לחשוב מה הסיבה להפסקה הזאת שלו- אולי בגלל שהיינו חולים? אולי בגלל שלצערי יש בבית מתח וריבים (ביני לבין בעלי) ואז גם אני בוכה הרבה ועם מצב רוח לא טוב?
אני מצד אחד מאשימה את עצמי שאולי בגלל המצב בבית הוא הפסיק לינוק ומצד שני אני מנסה לשכנע את עצמי שאולי זה בגלל שהיינו חולים? זה ממש מתסכל אותי.
הבנתי שהפסקת הנקה/גמילה של תינוק בגיל כזה היא לא משהו שכיח. לרןב הגמילה מתרחשת מגיל שנה או שנה וחצי.
הלוואי והוא יחזור לינוק לפחות עד גיל שנה. אני ממש מתפללת לזה.
קראתי כל כך הרבה על זה וניסיתי להיות חשופת חזה לידו (כשגם הוא בלי חולצה) לשחק איתו , לצחוק. עור לעור. אווירה נעימה כשאנחנו יחד ואז הוא לפעמים מתחיל לשחק עם הציצי ומחייך אבל כשאני מנסה לקרב אותו להנקה הוא מתנגד.
קראתי שצריך להניח לניסיונות להנה ליום יומיים ולהמשיך עם מגע של עור לעור אבל אני בכל זאת מנסה בלילה כשהוא ישנוני או אחרי מקלחת כשהוא עייף ומותש - אך גם זה ללא הצלחה.
האם יש תקווה?
מה אני צריכה לעשות כדי לגרום לו לחזור לינוק, אם זה בכלל אפשרי?
אשמח לשמוע את דעתכן או עצתכן 🙏