היי יקרות,
אפתח בזה שיש לי 2 מהממים בבית בן 6 וחצי ובת 4. ההפלות הגיעו אחריהם..
אני מטופלת אצל ד"ר זכות, עשיתי בדיקות גנטיות, צ'יפ לעובר, קרישיות והכל יצא תקין.
הרופא אמר לי שב95% מהמקרים לא יודעים מה הבעיה ומה הסיבה להפלות.
מה שהוא מציע זה לקראת ההיריון הבא לעשות מעקב זקיקים, ועוד לפני הביוץ לקחת קלקסן ופרוגסטורון, וכמובן להמשיך עם זה בהיריון..
עברתי 4 הפלות, אחת בשבוע 7- הפלה טבעית, אחת בשבוע 8+4 - לא היה דופק והסתיים בגרידה, ו-2 הפלות נוספות בשבועות 14,15 שגם לא היה דופק בלי כל סיבה והסתיימו בגרידה. (ההפלות לא היו בסדר הזה..)
כל הפלה מורידה אותי עמוק יותר, אחרי ההפלה האחרונה הפכתי לשבר כלי, עברתי ימים מאוד קשים עד שהצלחתי להתרומם קצת, ועדיין רבים הלילות בהם אני בוכה לעצמי, בקושי הצלחתי לאסוף את עצמי ולנסות להמשיך הלאה, העצב והדיכאון משפיעים על כולם בבית, הילדים רואים את העצב שלי ואת הבכי וזה משפיע גם עליהם, כמה שאני מנסה לשמור את זה רחוק מהם אני לא מצליחה.
ד"ר זכות אומר לי לא לחכות ולנסות היריון נוסף עכשיו (ההפלה האחרונה הייתה בחנוכה), אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה, מפחדת פחד מוות שזה יקרה שוב, ולא בטוחה שאצליח לקום מזה, לא רוצה שוב ליפול לבור השחור הזה. ולילדים שלי מגיע אמא שמחה, לא דכאונית ועצובה.
בעלי המקסים, עם כמה שזה קשה לו אומר לי שנעשה רק מה שטוב לי, ואם אני לא רוצה אז לא ננסה עוד, ואני יודעת שהוא מאוד מאוד רוצה עוד ילדים, ואני מרגישה שאני לא יכולה לעשות לו את זה ולהרים ידיים.
איך מתמודדים עם זה? אני מרגישה שבכל גרידה לוקחים לי גם חלק מהנשמה, אני לא יכולה להכיל את זה יותר.
אשמח לשמוע על דרכים להתמודד ובעיקר על סיפורים עם סוף שמח.
תודה למי שקראה.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 