קראתי משהו פשוט מתוק מ"אורות התשובה" של הרב קוק זצ"ל....
הרב ממש נותן עידוד על הקטע של התפילה...
בהתחלה הוא מדבר על דברים המעכבים את התשובה ואז הוא כותב את זה:
"... ישנם דברים העכבים את התפילה ומי שנדמה לו שכל אלה הם בידו ומכל מקום הוא אוחז בחזקה ביסוד התפילה והוא קורא לה' בכל עת, סופו שיסורו ממנו כל הדברים המעכבים. ואז אור התפילה הבאה מתוך הדברים המעכבים הולך הוא למישרים בחיל גדול, בגבורה של מעלה ומפלש נתיבות להמון תפילות נדחות של עצמו ושכל העולם כולו ומתקיים בו דווקא "מן המצר קראתי יה ענני במרחביה ד' לי לא אירא, מה יעשהלי אדם, ד' לי בעזרי ואני אראה בשונאי".
נכון מתוק מדבש?
אני מממש התלהבתי... מה את אומרים?
שווה להעתיק את זה ולשים בסידור....
חימאושרים!!!
