אשה שחושבת שבעלה חייב לה הכול והיא לא חייבת כלום...נצליח לצאת מזה?

צהריים טובים,

 

מתייעץ אתכם בנושא קצת כואב כדלהלן:

 

אנחנו חרדים, וכנהוג אצל החרדים הליטאים האשה היא זו שלוקחת על עצמה את עול הפרנסה כדי שבעלה יוכל ללמוד בכולל.

 

ההסדר הזה עבד אצלנו עד הלידה של הילדה הראשונה, אחרי שהיא נולדה- אשתי הפסיקה לעבוד ללא הודעה מוקדמת-וגם את זה עשתה לא בצורה של החלטה, אלא כל הזמן אמרה ש"תראה"....

אחר כך שנה חיינו כמעט בלי הכנסות-מה שמטבע הדברים הוביל אותנו לחובות.

לאט לאט נפל לי האסימון שאני צריך לקחת את העול של הפרנסה, התחלתי לנסות להיכנס לשוק העבודה, אבל ניסית כל הזמן לחשוב על איך "לרבע את המעגל" ולמצוא הכנסה שגם תספיק כדי לחיות וגם כדי לכסות את החובות-מה שעיכב אותי יותר וכו'...

בכל הזמן הזה- לא קבלתי כמעט תמיכה מאשתי בנושא-ובעיקר זלזול על זה ש"אני לא עושה שום דבר מעשי".

וגם אז-לא אמרה שתפסיק לעבוד, אלא ש"קודם אני אעבוד, ואז היא תראה"-שוב פעם משאירה באוויר.

 

שנה וחצי אחרי הלידה הראשונה התחלתי אכן להכנס לשוק העבודה- כמובן עם ביקורת מכיוונה על זה ש"עזבתי את הכולל" (כנראה שאני אמור להביא כסף מהשמים...), והתחלתי ב"ה להכניס אבל כמובן לא מספיק, מכאן ומכאן עברו כמה שנים-וכיום יש לנו חובות של מעל 200 אלף ₪.

 

אני מבקש מאשתי להתגייס קצת יותר לשותפות בעול הכלכלי, ו"לעשות שמיניות באוויר" כדי לנסות למצוא גם הכנסה, אבל מבחינתה היא רוצה לעבוד רק בדברים מאוד מסוימים-בתנאים מאוד מסוימים-בקיצור, הרעיון מובן-לא כל כך מציאותי...

 

תפסתי אותה לשיחה- ניסיתי להסביר לה שאנחנו בתוך בוץ, ושאלתי אותה מה היא מתכוונת לעשות?

הבהרתי לה שנמאס לי שכל העול הוא עלי-ואני הולך לקרוס, ואני רוצה שגם תקח מהעול.

אמרה לי משהו בסגנון- שלדעתה "אני חייב לפרנס אותה", "כמו שכתוב בכתובה", לא משנה האבסודר שעד עכשיו היא מבקרת אותי על זה שעזבתי את הכולל, ושרוב החובות נוצרו כאמור כתוצאה מהתנהלותה.

שאלתי אותה-היות ולדעתה אני חייב מצד אחד לפרנס, ומצד שני לעזור לה בגידול הילדים ובניהול הבית, מה החובות שלה כלפי?

וטרם זכיתי למענה...

 

 

אמנם אני יודע שלא הגיוני לבנות נישואין על חובות אלא על אהבה (וזה חלק ממה שמתסכל אותי הנסיון שלה להתלות בחובות שלטענתה  אני חייב לה ).

שאלתי היא :האם נראה לכם שזה נכון והגיוני שבעל חייב לפרנס את אשתו לבד ולא משנה אם "נחנק" וקורס?

(הרי אשה שקורסת -מיד דורשת מבעלה שיתגייס להציל אותה)

 

200 אלף שקל זה סכום לא זניח בכללאתגר מתמשך

החובות שלכם זה לבנק או לארגוני חסד וכו'?

 

המשפחה שלה יודעת מה המצב שלכם? אולי מישהו שם עם שכל ישר יוכל לאפס אותה מה שאתה לא מצליח?

האם אתה ניהלת את הכספים בבית? האם אתה עדיין מנהל? יכול להיות שפשוט כל הסיפור הזה לא נתפס אצלה באמת?

 

(הייתי שוקל מעשה יותר קיצוני כמו לבטל לה את כרטיס האשראי, או את המסגרת בבנק מה שפשוט יביא אותה לשוקת שבורה אבל לא באשמתך, זה פשוט שנגמר הכסף)

אני ניהלתי ומנהל, המשפחה שלה לא כ"כ יודעת גם מה זה פרנסה....נצליח לצאת מזה?

אמנם, היא התחילה קצת כן לעשות צעדים בכיוון בשנה האחרונה, ופנתה ללימודי קופירייטניג- 

ומנסה עכשיו לפתוח עסק-(גם זה ללא הודעה מוקדמת) בציפייה להתחיל להרוויח עוד שנה....

 

מנסה לבקש ממנה שתתאמץ לבדוק איך תכניס כבר עכשיו -אם לא בכתיבה אז במשהו אחר.

אבל מבחינתה מספיק מה שהיא עושה.

 

ולגבי הלחץ של החוב-כמו שאמרתי- היא מנסה לזוז בין תירוץ שהיא "מנסה", לבין להגיד ש"זה לא נורא ואני סתם נלחץ", לבין ש"היא רוצה שאני אתן לה בטחון ולא אפחיד אותה בדברים קיצוניים" לבין "מה אתה רוצה? שאני אפרנס אותך? הרי אתה חייב לי בכתובה"...

 

 

 

החובות הם לבנקים בלבד, (למרות מיתוס הגמחי"ם החרדים-אצל הצעירים זה כבר פחות עובד...)

הנס הוא שיש לנו דירה בבעלותנו ללא משכנתא (אבל כן עם הלוואה גדולה אותה  קבלנו מבן משפחה- ו"אין מצב" שאני לא מחזיר אותה)

לפתוח עסק זה לא הצעד הנכון כשיש חובותאתגר מתמשך

לעסק לוקח זמן רב עד שהוא מתחיל להכניס כסף. גם אם היא תצליח בסוף (ואני מאחל לך שתצליח) זה עלול לקחת מס' לא קטן של שנים.

 

זה מבאס נורא,

נשמע שבעצם האחריות עליך אבל הציפיה המקורית שלה הייתה שתשב ותלמד. בעצם הכל נופל עליך ממנה/מהשמים ואתה רק מגיב.

 

אתה צריך לשחרר. לעשות מה שאתה יכול (מה שהיא אומרת על הכתובה זה נכון, מצד שני המציאות החברתית היא שהיא התחייבה אחרת).

 

אולי צריך לחשוף לה קצת יותר את מה שאתה מתמודד איתו. מכתב מאיים מהבנק?  להקטין את המסגרת של כרטיס האשראי? משהו שלא יהיה באשמתך אלא באשמת המציאות. שפשוט יגמר לה הכסף. טכנית.

ברגע שיגמר הכסף-גם לי יגמר...נצליח לצאת מזה?

ברגע שהיא רואה שאני מוציא , אז היא מניחה שאם ככה "זה לא גרוע כל כך"....

רעיונות טובים-עד עכשיו לא קבלתי מכתבים מאיימים כי "גלגלתי"..נצליח לצאת מזה?

אבל עכשיו זה כבר מפסיק, ורוצה לפתור את הבעייה לפני שאני מקבל מכתב מהבנק...

 

במילים אחרות, אני שואף לפרוס את החובות לטווח ארוך בעזרת לקיחת משכנתא על הדירה בבעלותנו שכיום בלי משכנתא (כן עם הלוואה גדולה לאדם פרטי)

אבל-אם ההכנסות לא גדולות-גם יותר קשה לקבל משכנתא, בנוסף, צריך גם אותה איכשהו לשלם...

לגבי ה"להפחיד אותה"אתגר מתמשך

אישה זקוקה לביטחון זה נכון

אבל המצב שלכם זה מצב חרום. זה כאילו אתם שוכבים בבית חולים אחרי התקף לב, 200 אלף שקל זה התקף לב והחייאה. אני על שליש מזה לא הייתי ישן בלילה.

 

 

האם אתם מאוזנים בשוטף? (כלומר שהמשכורת שלך מכסה את ההוצאות היומיומיות ?

 

בנוסף

כמה ריבית אתה משלם על החובות שלכם? תשקול לקחת אפילו בתשלום יועץ שיעזור לכם לצמצם את הריבית כדי שתוכלו להיפטר מהחובות בטווח הארוך. 

חושבת..בת 30
אולי למכור את הדירה
להחזיר את ההלוואה והחובות
ובע''ה כשתתאזנו תחשבו שוב על קנית דירה
כי בעצם יש לכם סכום גדול ביד, רק שהוא בצורת דירה ולא במזומן..
אם נמכור את הדירה- ההוצאות יקפצו בחדות-בשל דמי שכירות...נצליח לצאת מזה?

כך שלא בטוח שזה הפיתרון...

נכוןבת 30
אבל אולי אפשר לעבור לדירה זולה יותר.
בכל אופן- ההוצאות יעלו, אבל חובות לא יהיו.
בהצלחה!!
זהירותתתואחרי אמן
לא רצוי למכור דירה עבור כיסוי חובות שוטפים!! בטח לא חובות בסדר גודל של עשירית משווי דירה...
אם כבר... בהנחה ורלוונטי לכם..
תבדקו אם אתם יכולים לשכור דירה קטנה יותר.. במחיר שכירות זול.
ולהשכיר את הדירה שלכם במחיר שמאפשר לכם גם לכסות את השכירות, וגם רווח נאה. כמובן תקחו בחשבון תקופות שלא תמיד מוצאים שוכר וכו'
בהצלחה
תודה, אני גם חושב כך, אם כי החובות הם שליש משווי הדירה...נצליח לצאת מזה?

וזה חוץ מההלוואה הנפרדת עבור הדירה-שאני גם משלם עליה....

שמע, אני מתנדב בארגון שעוסק בדברים כאלה - פעמונים:שםאנונימי
ארגון חינמי שמלמד משפחות במצב כלכלי בעייתי כיצד לצאת מהן.

במידה ותרצה, דבר איתי בפרטי ואנסה לפנות לאחראיים.

רק מציין שהמטרה של הארגון זה ללמד משפחות איך להתנהל כלכלית (הארגון לא מביא כסף למשפחות) והוא חינמי לגמרי וכל משפחה שמקבלת - זו הזגמנות מדהימה בשבילה.

כאמור, אם תרצה, מוזמן לפנות אליי בפרטי.

בנוסף - נשמע לי מאד הזוי.
מרגיש לי שהיא חוותה איזה דיכאון אחרי לידה או משהו כזה ו"מפילה" את זה עליך, אבל קטונתי.
חייבים להכיר את המשפחה כדי לדעת.

אבל בכל מקרה - דיכאון זה בור. וזה ממכר. וזה מסוכן.
ונשמע לי שלא טוב לכם המצב הנוכחי.

הייתי שואל אותה מפורשות: במידה ואפרנס, את תהיי מאושרת? יהיה לך טוב?
כדי לגרום לה להבין שלא זה מה שיפתור לה את הבעיה שעליה היא נשענת.

שבת שלום
תודה, הלכתי לפעמונים-ובלי לפגוע הם לא כל כך עזרו...נצליח לצאת מזה?

הם עשו סדנה איך להתייעל בהוצאות, אבל לא נכנסו לעבי הקורה- בעזרה ודחיפה לאשתי למצוא עבודה...

זה לא בהכרח ככה..שםאנונימי
זו הייתה סדנה או שבאו אליכם הביתה?
בא אלי מתנדב- שבתורו שלח אותי לסדנה...נצליח לצאת מזה?


בכל מקרה עיקרון ממש חשוב של פעמונים:שםאנונימי
לא מחזירים חובות לפני שרואים שמצליחים להיכנס למצב מאוזן:

כלומר תמיד תמיד שההכנסות יהיו גדולות מההוצאות.

רק אחרי זה לטפל בחובות.
מסכים עם ההגיון, כיום ההכנסות שלנו גם לא מספיקות גם בלי החובנצליח לצאת מזה?

אם נחדד עוד חלק מהשאלה, אם לא תהיה ברירה אני "אתאבד" ואעבוד 17 שעות ביממה עד שנתאזן,

אבל זה חלק מהשאלה- האם הגיוני שכל העול נופל עלי?

ושאשתי מצידה, לא צריכה גם "להתאבד קצת?...

אענה לך ככה:שםאנונימי
חשבתי עליך לא מעט השבת.

יש לי תגובה יותא ארוכה לכתוב, אבל אין לי מלא זמן, אז בקצרה:

אני ממש מבין אותך, זה נורא מתסכל שהכל נופל עליך.

וכאן החלק הת'כלסי:
(אני לרוב כותב עם המון רגש, פשוט כרגע אני קצת תקוע מבחינת זמן)

מרגיש לי שבאת לשרשור כדי שנגיד לך שאתה צודק ואשתך לא בסדר.
נניח שכולם יגידו לך את זה. אז מה? איך זה יעזור ויקדם?
אלא אם סיפרת לה שתשאל אחרים והיא הסכימה למה שנרשום, למרות שאני בספק.
היא יצאה די "רע" בתיאור שלך.

אז עכשיו לפרקטיקה:
א. לגרום לה להשיג עבודה
ב. לצמצם פחות בהוצאות

לדעתי צריך שיקרו שניהם.
אבל יש סיבה שאשתך הפסיקה לעבוד ומתעצבנת עליך. משהו בטוח עובר עליה.
אתה יודע להגיד מה? היא תסכים לשתף אותך?

עד שהיא לא תרגיש שלמה שם, זה יהיה בעייתי.

חלק ב' ייפתר בזה שהיא תראה את המציאות.
תראה לה מכתב מהבנק או משהו כזה, למרות שלדעתי זה לא מספיק.

היא צריכה להבין שזה אומר שמישהו נכנס לכלא, אם זה ממשיך ככה (לא באמת יהיה כלא, אבל משהו מבהיל כזה שהיא תבין).
שלילדים לא יהיה אבא בבית שיראה אותם או לא יודע מה.
ושהיא תיאלץ למצוא עבודה בסוף.


סורי שאני מבהיל, חייב לזוז.
מקווה שלא עשיתי לך רע מדי.
אתקן וארגיע אחרי זה במידה וכן.
כי זה לא באמת כזה זוועה.
לא נראה נכון ולא נראה הגיוניסודית
תסגור לה את כרטיס האשראי, קניה עם מזומנים יותר מוחשית.

אם היא תבוא בטענות תגיד לה את מה שכתבת כאן.

במה היא עבדה לפני הלידה?
עבדה לפני הלידה כמטפלת במעוןנצליח לצאת מזה?

בלי קשר-החליטה שזה פחות התחום שלה, ועכשיו אחרי כמה שנים שכמעט לא עבדה  מנסה להיכנס לכתיבה שיווקית כפרילנסרית,

הבעיה היא שהיא מתמקדת במשהו מאוד מסוים- בתנאים מאוד מסוימים, והיא מצהירה ומודעת-שזה לא אמור להכניס מספיק כסף בתקופה הקרובה...

אוליסודית
סייעת זו עבודה מאד תובענית פיזית ומנטלית. מה לגבי פעוטון בבית? לתינוק אחד בתור התחלה. יש סיכוי שהיא תסכים? זמנית, עד שה'עסק' שלה יתחיל להיות ממשי.
בכל מקרה להתנהל עם מזומן.
האם המצאותה בבית חוסכת הוצאות של מסגרות לילדים?
רעיון טוב,אבל היא מאוד חד מוקדית- קשה לה להתמקד בכמה דברים..נצליח לצאת מזה?


יש לה קושי בניהול הבית? יכול להיותסודית
שהיא מודעת ליכולות המוגבלות שלה וחושבת שאם היא לא תעבוד מהבית אין לה סיכיי להצליח לנהל אותו ולטפל בילדים שלכם.
האבא עם מאניה דיפרסיה?
יש סיכוי שגם היא בדיכאון מאז הלידה - היא 'מדחיקה' את הבעיה, ואין לה כוחות להלחם עם החיים. אני חושבת שכרגע אם היא תתמקד בלצמצם הוצאות למינימום שגם אתה מסכים עליו ולנהל את הבית והילדים בלי עזרה מצידך, וכמו שכתבת שוקולד פרה, להשתמש בדירה כמקור הכנסה, תצליחו לצאת מהחובות.

לקחת עוד משכנתא נשמע לי להעמיק את הבור הכלכלי עד שהדירה תימכר.
אתה הבנת על מה אתה חותם בכתובה???אניוהוא
אם לא, אז כדאי תקרא ותראה מה התחייבת.
כן,
אני יודע שזה לא התשובה שציפית לשמוע, אבל וזה האמת,
התחייבת לזון, ולפרנס ולכבד ולכסות - מאיפה התחייבת?
אפ' מ'גלימה' שעל כתפיך!

אני כותב את זה בתור אברך בעצמי.
שכל הזמן אומר לאשתי תודה וכמה אני מעריך את זה שהיא בעבודה כדי אוכל ללמוד, וכמה שכר יש לה על הלימוד - יותר ממה שאני אקבל.
אמרת לה את זה פעם?
לאברך ששאל אם הבנתי מה כתבתי בכתובה...נצליח לצאת מזה?

אם אשתי קורסת בשל עול הבית-מצופה ממני לעזור לה-נכון?

 

למה אם אני קורס בשל עול הפרנסה (במיוחד אם זה חובות שנוצרו כתוצאה מהתנהלותה)היא לא צריכה לעזור לי?

 

האם נראה לך הגיוני?

זה לא חובות שנוצרו מהתנהלותה!אניוהוא
אלו חובות נותרו מהתנהלות של שניכם. אתם בעל ואישה לא שני זרים צריכין לדבר על התנהלות כשהיא מתחילה לא כשהיא כבר כדור שלג ענק

יכול להיות שהיא ביזבזה יותר מידי,
למה לא עצרת את זה קודם?

במצב כזה קודם כל עובדים במה שיש שאין לך פירווילגיה לחפש עבודה מסויימת


האם היא חייבת לעזור לך?
שאלה מעניינת. לא יודע. ברור שביחסים תקינים היא היתה עוזרת - אבל כנראה היא מרגישה שאתה חושב זה מובן מאליו...
ולי יש הרגשה הפוכה-שאתה לא התנסית באמת בעול הפרנסה...נצליח לצאת מזה?

ולכן מדבר ככה...

תתקן אותי אם אני טועה...

 

וברור שגם לי יש חלק בזה, אבל תסכים אתי שזה אבסורדי שעד היום היא עדיין "כועסת" ו"לא מרוצה" מכך שיצאתי לעבוד- ומצד שני מצפה שאביא לה כסף מהשמיים, אתה מכיר מישהו שלא היה מתפוצץ?

בהחלט טועה.אניוהוא
עובד בישיבה במקביל ללימוד (ב2 משרות שונות, אחת חלק מהציוד ואחת מהן בשעות הערב)
בנוסף מעביר שיעורים בעיר בכמה בתי כנסת בתשלום,
ובערב עושה יעוצי משכנתא.
מספיק לך?
לכל אחד יכולות אחריםפרפר 18

אם אתה סופרמן.........לא כולם כאלה

בהחלט לא סופרמן. אבל יודע מה המחוייבות שליאניוהוא
ועדיין אשתי מכניסה כמעט פי שניים ממני.
כל הכבוד! אם אתה מכניס גם מלגת כולל+כמה עבודות+הכנסה פי 2 שלנצליח לצאת מזה?

אשתך-באמת שהמצב שלך הרבה יותר טוב. (ואני מפרגן לך...)

 

 

אבל מעניין איך היית מרגיש כלפי אשתך אם זה לא היה המצב

אשתי מורה. תחשוב כמה מעט אני מקבל על כל הנ'ל...אניוהוא
שנים רבות לא עבדתי כמעט בכלל ורק היא עבדה.
לא יודע מה זה לא עבדתי בכלל? אם אשתי הייתה מכניסה כמו אברךנצליח לצאת מזה?

כולל-כבר כמעט היינו בלי שום חובות...

אני אברך בציבור הדתי לאומ המלגות אצלנו לא כמו אצלכם...אניוהוא
בישיבה הקודמת קיבלתי מלגה של פחות מ1000 אבל לא היה שכ'ד.

כיום המלגה היא 1500 + העבודות..
אם הייתה מכניסה 2000 ₪ לחודש-ובנוסף מעדכנת אותי בזמןנצליח לצאת מזה?

שהיא מפסיקה לעבוד-כנראה שלא היינו היום בכלל עם חובות...

אגב, פונה אליך באישי-להתייעצות על תחום ייעוץ המשכנתאות...נצליח לצאת מזה?


כל הכבוד! אפשר לשאול האם ומה החובות של האשה לבעל?נצליח לצאת מזה?

כי היא בטוחה שאין לה שום חובות כלפי-ורק אני חייב לה...

 

במידה ואכן כך (אני לא חושב):

1. האם זה הגיוני והוגן?

(הרי היום הנושא ה"חם" בויכוחים בין בני זוג-הוא בתחושה של האשה שזה לא הוגן)

 

2. האם אפשר לבנות אהבה כשצד אחד קורס והצד השני לא מתגייס לעזור?

הרי אחרי הכול חשבתי שאני נכנס לזוגיות של אהבה ושותפות- ולא מתחתן כדי להיות משרת...

התכוונתי דווקא למי שתקף אותךפרפר 18

שאתה התחייבת וכו סליחה שלא הובנתי

הובנת טוב מאוד-באמת הגבתי לו...נצליח לצאת מזה?


לא, בהחלט אי אפשרשםאנונימי
היא מודעת לזה שאתה קורס?
שהמוטיבציה שלך יורדת?

היא מרגישה אהובה על ידך?
האם היא מרגישה שאתה מרגיש אהוב על ידה?

היא מודעת לזה אבל חושבת שאני מגזים...נצליח לצאת מזה?

בתפיסה שלה (כמו של הרבה נשים לדעתי) בעל הוא מישהו חזק-שלא אמור לקרוס אף פעם-מעין אלוקים/מלאך כזה...

לא כתבתי כדי להשוויץ חלילה. כתבתי להכניס לפורפורציותאניוהוא
ברור שגם לאשה יש חובות -
ואם היא היתה שואל את - היתי מפרט לה הכל.

אבל - המסל'ש כותב במשפיראשול בספר - שידע האדם מה *חובתו* בעולמו.
כיום בציבור יש שיח של זכויות 'מגיע לי' 'זכות הציבור לדעת' 'זכויות הפרט' וכו'
אצלנו זה לא ככה. קודם כל מה החובות.
אחרי החובות מגיעות זכויות.

א'כ -
1. לא אמור להיות ןיכוח. אמורה להיות שותפות - יותר מזה! אתם בית אחד לא שותפות שכל אחד מעניין אותו הרווח שלו אלא אורגניזם אחד שמורכב מבעל ואשה.
עם היד שלך אתה מתווכח? על היד שלך אתה כועס?

2. זה בהחלט מראה שהיא לא מרגישה את מה שכתבתי ב1.
תעבוד על זה - תראה שהכל ישתנה.
תגובה יפה ומושקעת...נצליח לצאת מזה?

אנחנו מנסים לעבוד על הרגשת השותפות, אבל נראה לי שיש לה קצת תפיסות מעוותות במוח-הן בשאלה מה זה גבר ומה תפקידיו

(שמבחינתה עליו לשאת בכמעט כל עול הפרנסה- לעזור לה בשותפות מלאה עם הילדים והבית-וכמובן ללמוד בכולל)

וגם בהתנהלות כספית בכלל

(לאבא שלה יש מאניה-דיפרסיה, ויש לו ארגון חסד- והוא מתעסק בכמויות גדולות מאוד של כסף- והמושג חוב שלא משולם אצלו זה כמו לקום בבוקר)

מה שכתבת בסוגריים למטה מסביר המון.אניוהוא
כדאי ללכת לייעוץ זוגי - למישהו שמתמחה בנושאים של כלכלה.
אני דווקא מסכימה עם דבריךלמה לא123

כמו שהכותב לא נהנה שאשתו באה אלו עם: אתה חייב לי/התחייבת בכתובה. וזה כ"כ מסעיר אותו וגורם לו לחפש מה היא חייבת לו? איפה זה כתוב? מישהו אולי יכול לעזור לי?

כשבאים למישהו בטון של אתה מחויב, זה לא מביא שום תועלת.

אל תחזיר לה באותו מטבע.

תגיד לה שנכון אתה מחויב לה,וכ"כ אכפת לך ממנה ומהילד ואולי יש לה עיצה איך להוציא אותך מהחובות כי אתה קורס ולא ישן בלילה מדאגה לה ולילדה.

והתחייבות בשבילך זה משהו שמדיר שינה מעיניך.

תגובה לא אנושית וחבל שבאה מאברךסודית
תודה על הציון...אניוהוא
להפך אני חושב שזו התגובה האנושית ביותר
אתה הגבר - התחייבת - תעמוד בהתחייבות

אם כל אחד מדבר כמה השני לא בסדר - ולמה הוא האשם - הם בסוף יגיעו לרבנות...
נכון, גם לאשה יש אשמה וחלק בסיפור (אפילו גדול)
ואם האשה היתה כותבת פה היא גם היתה 'מקבלת על הראש'...
אבל כרגע זה לא יעזור לחמם אותו עליה.
אבל זה לא מדויק...שםאנונימי
קודם כל - הבנאדם שבור כרגע.

זה נחמד שאתה מנסה לעזור לו, אבל אני בספק שלבוא בטענות זה מה שיעזור לו.
דבר שני - הוא התחתן איתה בידיעה שהיא תעזור בעול הפרנסה בזמן שהוא לומד.

לא רק זה, הוא גם עזב את הכולל כדי לפרנס כי היו בעיות.
לדעתי זה ראוי לציון בקטע הזה.

יכול להיות (וכנראה...) שמה שקרה אחרי זה היה לא תקין והיה ניתן לעצור את כדור השלג הזה לפני.
כרגע צריך לראות מה ניתן לעשות כדי לעזור.
כך עונין את המועקות?סודית
תלוי מה ומי.אניוהוא
הציטוט הנ''ל אמר לאשה אלמנה...
רש"י על תשובת יעקב אבינו התחת אלוקיםסודית
לרחל אימנו וכדאי שתקרא גם את ההמשך...
סיימתי את הדיון איתך.
זו מחמאה בשבילי שאת משווה אותי לענקים כרב יהודה וכיעקב אבינואניוהוא
יתכן לאשה לא הייתי כותב בחריפות כמו שכתבתי לאיש. נכון.
תנוח דעתך, הציון שלך היה ונותר למטה מן הבושהסודית
חשבתי שסיימת.אניוהוא
את יכולה להמשיך להגיד לו כמה הוא צודק וכמה אשתו לא בסדר
ובהצלחה בדרך לפירוק בית.

בשונה ממך,
אני מנסה להציל אותו.
הבית הזה מתפרק בגלל ריביות של בנקיםסודית
כןהאחד והיחיד 2
השאלה הגדולה האם הבית שלו יתפרק כשהוא יתפרק או שאולי הבית שלו יבנה כשהוא יתמוטט...
ואז האשה תבין שהם שותפים ואי אפשר להתלות עליו קבוע...
אני חשבתי על טכניקה של להתפרק ולהמשיך מצד אחד להראות את השבר ולהמשיך לתפקד
קצת דיכאון קצת אמבטיות
כי חייבים שהוא יתפרק קצת כדי שלא יקרוס לגמרי
מעניין אברך שמת לב לעובדה שאתה ואשתך שותפיםהאחד והיחיד 2
ואילו השואל אשתו החליטה לשבת בצד ולא לסייע לו. ולגרום לו לוותר על האברכות?
כתבתי למעלה - השאלה איך הוא התייחס אליה כשהיא עבדה?אניוהוא
זה היה לו מובן מאליו.
ושאלתי האם הוא אמר לה מילה טובה על זה - לא קיבלתי תשובה...
לפי התיאוריה שלך נשמעהאחד והיחיד 2
שהבעל חייב היה לעודד את אשתו כשהיא עבדה ובגלל שלא עשה את זה אז היא הפסיקה. ועכשיו אין לו מה להתלונן.

כלומר גם אתה מבין שלא מדובר כאן בשותפה אלא בסוג של פרח שצריך לגדל אותו ולהתחנן אליו תמידית שיצמח

אם זה המצב אז האשה מושפעת רק מתנודות רגשיות של מה בא לי לעשות היום
אפשר ככה נראה לך להחזיק מעמד בעבודה כלשהיא
אני גם שואל כי כנראה יש לי אישה מהסוג הזה?
איך מכניסים אשה כזאת לתפקוד חברתי (לא בוואצאפ) ולעבודה כלשהיא
כנראה עברה טלטלה נפשית ואיבדה קשר למלחמת הקיום של החיים
וואו, נשמע כואב ומורכבהיום הוא היום
אין לי עצה מוצלחת במיוחד מעבר להתייעצות עם איש מקצוע שידע להדריך אותך איך להציב לה גבולות ומצד שני לא לפוצץ את כל הזוגיות.

אני לא מכיר בדיוק מה הבעיה שלהפרפר 18

אבל אם היה שלום בית ולא פגעת בה בצורה קשה....

 

זה לא אמור להיות ככה

 

ומה גם שאתה מתאמץ מעל הראש ומה שיש לה להגיד לך למה יצאת מהכולל

 

פשוט חוצפה 

 

לפי עניות דעתי היא צריכה ניעור רציני ממישהו שהיא מחשיבה

 

צריך להסביר לה באופן +ברור שאי אפשר להמשיך ככה לטובתה

 

מאחל לכם באמת שתצליחו לצאת ממצב קשה זהחיוך

אולי תפנה לארגון פעמונים?תפוחית 1
ארגון שמסביר איך להחזיר חובות, ואלי גם עוזר מול הבנק. יש להם הרבה ידע, וידע הוא כוח.
תודה, הלכתי-אבל לא כל כך עזרו...נצליח לצאת מזה?

הם עשו סדנה איך להתייעל בהוצאות, אבל לא נכנסו לעבי הקורה- בעזרה ודחיפה לאשתי למצוא עבודה...

תשמע אתה בברוךשוקולד פרה.
כי אתה תלוי באשתך,
והיא באופן מטאפורי שולחת אותך לדפוק ת'ראש בקיר.
זה לא יעזור לך להיג לה במה היא מחוייבת אליך.
זה לא באמת יקטין את החוב.

כרגע אתם צריכים סיוע מאסיבי.
לא להתחיל בקטן ולראות מה הולך,
אלא להתחיל לחשוב בסדר גודל של איך אני מחזיר 100 אלף שח תוך חצי שנה.

אשתך לא באמת יכולה לתת מענה בסדר גודל שאתם צריכים,
ומסתבר שאתה צריך גם להוציא אנרגיות כדי בכלל שתעבוד במשהו.
מה שווה לך התסכול הזה?


לדעתי תיקח יועץ.
יועץ שילווה אתכם בכל התהליך.
כי יכול להיות מאוד שאין לך ברירה,
אלא לומר לאשתך שאו שבאים מהוצאה לפועל,
או שאתם מוכרים ת'בית וגרים בקרוואן.

ואלו שתי האפשרויות!
ואין ברירה אחרת, פשוט אין!

ותגיד את זה ברור וכמה פעמים.
כדי שזה יחלחל פנימה.

ואחר כך, כשהיא תפנים את גודל המשבר,
אולי תוכל להגיד לה שבמקום קרוואן אפשר להשיג דירה קטנה בהפרש.

אבל קודם כל היא חייבת להבין עד הסוף עם מה אתם מתמודדים, כי נשמע שהגישה שלה לא מספיק בוגרת (לא בחוסר מודעות כלכלית מרצון + להפיל על צד אד הכל).

זה ממש לא משנה מה היה קודם. שהיית אברך וכו' או מה שדיברתם לפני החתונה.
אלו סתם מילים תיאורטיות שלא יובילו אתכם לכלום.
הדבר הכי רציני שיוביל אתכם לאיזשהו פתרון זה למכור את הדירה ולרדת ברמת החיים.
לדעתי אין מנוס מזה.
יפה מאוד, כמה הערות בכל זאת:נצליח לצאת מזה?

אני חושב לקחת משכנתא על הדירה שכרגע בלי (רק עם הלוואה גדולה) וכך לפרוס את ההחזרים לטווח ארוך יותר.

הבעיות הם:

1. לקבל משכנתא טובה- צריך הכנסה גבוהה.

2. גם אותה צריך איכשהו להחזיר.

 

יש לי גם התלבטות פרקטית ספציפית, כי במצב כיום אני עובד ב-2 עבודות+ לקראת סיום תואר, (שכמובן לוקח יותר זמן בשל העומס עלי...)
ולפעמים חושב להשתגע יותר ולמצוא עבודה בלילות ושבתות במשהו כמו דירות של חינוך מיוחד, אבל מרגיש מנוצל ושזה כבר יותר מדי.
ואני מתלבט האם זו הרגשה צודקת...

זה תואר שיש לו צפי של הכנסה גבוהה?שוקולד פרה.
ולמה לא למכור את הבית?
תואר שאין לו צפי הכנסה גבוהה כל כך..נצליח לצאת מזה?

התחלתי אותו עוד בכולל-מתוך עניין-ועכשיו רוצה לגמור ולראות איך מתקדם הלאה, וכמובן קשה עם העומס - מה שממשיך למרוח אותי במעגל קסמים...

 

אם אמכור את הבית, אצטרך להתחיל לשלם דמי שכירות גבוהים-כך שזה לא נראה כמו פתרון כל כך...

בוודאי יש מגורים יותר זולים משמעותיתשוקולד פרה.
ובמקרה הדוחק ממש- אםשרות לגור אצל ההורים(?)
אי אפשר לגור אצל ההורים...נצליח לצאת מזה?

לגבי מגורים זולים משמעותית, יש לך רעיון למגורים במקום שלא ידרוש רכב/בסוף הארץ בו גם עבודה יהיה מטבע הדברים קשה יותר למצוא?

 

ועוד לא דברנו על זה שלאשתי מאוד חשוב מקום מגורים חרדי (אבל דווקא לי פחות, ואני אוהב לדוגמה מקומות שיש בהם גם הרבה דתלי"ם)

רעיונות...אושר כפול
1. להיות זוג אחראי בבית ילדים או משהו בסגנון, שגרים במקום ומקבלים דירה ובמקביל זו עבודה אז מקבלים גם משכורת. כמובן שזה סגנון עבודה שצריך להתאים לכם כמשפחה וכזוג.
2. שליחות בחו"ל. אם אתה דובר שפה זרה ובעל הסמכה לרבנות או יש לך מה לתרום לקהילות יהודיות בגולה, כדאי לבדוק אפשרות של שנתיים שליחות. בדרך כלל בשליחות אין תשלום על דירה ובמקביל תוכלו להרוויח כסף וגם להשכיר את הדירה שברשותכם. שנתיים כאלו יכולים לשקם אתכם ולהעמיד אתכם חזרה על הרגליים. כמובן שצריכה להיות התגייסות לדבר כזה ותחושת שליחות משותפת, אולי גם יכול לעזור לכם לבנות בצורה יותר בריאה את המקום של כל אחד בזוגיות.

מאחלת לך הרבה בהצלחה ושתזכה לשלווה גשמית ורוחנית...
תודה על הרעיונות, נחשוב עליהםנצליח לצאת מזה?


ואי נצליח לצאת מזה אני מאחל לך רק טובהאחד והיחיד 2
אני גם במין מצב כזה אומנם לא ממש בחובות אבל במצב שהאשה חייה ולא מכניסה והתחתנה איתי כשידעה שאני בישיבה ורוצה להמשיך ללמוד.
לדעתי תשמור על הדירה. כי להזיז אותה לא בטוח יעזור. אולי זה אשה שעושה בעיות בעוד תחומים חבל להעיר את הדוב
גם אני מרגיש את המועקה הזאת בחיים שלי
עושה רושם שהנשים האלה ברור להם שהכל על הבעל וזה לא מעניין אותם איך הוא מרגיש ומה הוא תיכנן בחיים
ולנו כן יש אחריות
זה באמת יכול להתפרש כסוג של סחטנות
אבל אולי זכינו מנשים מהדור הקודם שיושבות בבית "בת מלך פנימה".
לא יודע איך לנחם
אבל תנסה להתנחם ולהמשיך להחזיק מעמד
ה' בטוח מכיר אותך ואתה לא מקרה רגיל בעיניו
הלוואי יעשה לך ניסים
תודה על התגובות, סליחה שלא הגבתי עד עכשיו...נצליח לצאת מזה?

מקווה שגם אתה ואשתך תעלו על דרך המלך- וכמובן גם אני ואשתי...

לדעתי תחשוב טוב עם עצמךשוקולד פרה.
אם לעבוד 17 שעות ביום לא יגרמו לך לשנוא את אשתך.
כי אם אתה הולך על זה כשכולך מלא כעס וטינה, אולי בסוף תשלם את כל הרווחים האלו ליועצים או חלילה לעורכי דין.
כבר עכשיו אני קצת שונא מהסיבה הזאת...נצליח לצאת מזה?

יש מוצא אחר?...

שאלה שמסקרנת אותי לכן אתה לא חייב לענותזית1
אם לא נוח לך.
איך זוג צעיר עם בית משלו שלא משלם שכר דירה ואו משכנתא מגיע לחובות כאלו?
יכול להיות שפעמונים די כיוונו אותכם לפתרון שתכלס אין לכם בעיות כלכליות אלא התנהלות לא נכונה...
בבקשה...נצליח לצאת מזה?

יש לנו דירה בקריות-עליה אנחנו מקבלים כל חודש בערך 3000 ₪- מתוכה 1700 הולכים להלוואה (בלי ריבית) אותה קבלנו על הדירה.

בנוסף, משלמים כל חודש שכירות בגובה 3000- ובניכוי מה שמקבלים על הדירה- זה יורד ל-1700.

אז ההוצאות הם -1700 על הדירה +800 שקל על גן לילדה+ כ-1000 ₪ מים/גז/ארנונה/חשמל/אינטרנט/תחבורה ציבורית= 3500.

הוצאות יומיומיות- לפחות 4000 ₪ לחודש-

סך הכול הוצאות לחודש: 4000 + 3500= 7500 (במקרה הטוב).

 

הכנסות- כאמור שנה וחצי חיינו רק ממלגת הכולל שלי +עוד קצת מהצד= 2000-2500. פער של כ-5500*15= 85 אלף ₪, שכמובן חזרו בריבית דריבית.

ההכנסה שלי כיום מעבודה- שנה שעברה הייתה באזור ה-7000 שכמעט הספיקה לחיות אם לא היה חובות...

עכשיו מסיבות שלא תלויות בי, חזרה לכ-5700.

הרעיון מובן?

ההוצאות היומיומיות שלכם רבותזית1
אני משלמת שכירות יותר ממך ומעון-3,000 ועדיין מוציאים פחות ממך בחודש.
תבדוק למה להוציא 4,000 ₪ בחודש...
זה מראה שיש לכם בעיה בהתנהלות נכונה..
בארורר האשה מוציאה כל מה שחשובהאחד והיחיד 2
לה אוכל הכי איכותי
טיטולים מטרנות
פילאטיס מסאגי'ים וכו'
כי היא באג'נדה של "מה שצריך צריך
ולא מעניין אותי אם יש כסף או אין"
צדקתי?
לא בדיוק ככה, היא כן משתדלת לחסוך,אבל כשצריכה משהו...נצליח לצאת מזה?

קונה במכולת השכונתית בלי לחשוב פעמיים(שאולי אפשר בצרכנייה זולה יותר וכדומה).

 

בנוסף, גם כשמוצאת בגד שמתאים לה-גם פחות מעניין אותה המחיר...)

 

תפתח כרטיס בצרכניהסודית
תסגור את האשראי!!
האם אתה מפחד מהתגובה שלה?
כן, מבחינתה זה אלימות והכרזת מריבה...נצליח לצאת מזה?


הבנתיסודית
על שם מי הדירה?
האם ניתן להעביר אותה על שם אחד מהוריך שאתה סומך עליו?
נראה שאין לה בעיה להתגרש כי היא תרוויח מזה חצי דירה
מי קנה את הדירה? למה הוא לא בתמונה?
הדירה על שם שתינו...נצליח לצאת מזה?

אבא שלי לקח את האחריות על הקנייה-אבל הוא לא במצב כיום שיכול להיות מעורב...

(גם ההורים שלי גרושים-כך שלמעשה היום אנחנו חיים די בעצמאות...)

גם אתה לא ראיתי זוגיות נורמליתלמה לא123

בטח ראיתי התנהלות בנוסח של הטחות אשמה אחד בשני כל היום

גם אתה צריך לשנות התנהלות. כך זוגיות לא מתפקדת. 

מעניין, אנחנו עם 2.5 ילדים, כמה נראה לך המינימום שאפשר לחיותנצליח לצאת מזה?

לפיו?

עונהזית1
עבר עריכה על ידי זית1 בתאריך כ"ז בשבט תש"פ 22:47
.
אם הילדה מתחת גיל 3 הייתי מוציאה אותה מהגןסודית
אשתך הייתה סייעת, היא יכולה לגדל את הילדה בבית, ללכת לגינה ציבורית בשביל חברים וכו'.
מה אשתך עושה בבקרים? ישנה? ככל שאתה כותב יותר ככה נראה יותר ויותר סביר שהיא בדיכאון בדרגה כזו או אחרת- מצב רוח ירוד ואנרגיות ירודות, ומציעה לך ללכת לרופאת המשפחה לשתף ולבקש שהיא תתרשם מאשתך כי יכול להיות שמרוב עומס ולחץ אתה מפספס בעיה פתירה.

אוי. כואב לשמועהעני ממעש
בית ללא משכנתא זה נכס שלא מוכרים
שאשתך תחזור לעבוד במעון, אפי' יומיים בשבוע
כפי שנרשם, לראות אם יש לה איזשהו דכאון- מוזר ביותר, בפרט בציבור שהאשה עובדת.
אין בקהילה מישהו לייעוץ?
אולי- למשכן על הבית את סגירת החובות

הגם שפעמונים לא עזר, בטוח שיש מי שיכול לעזור, לדעתי גם בפעמונים. אולי לא הבינו את המצב?

מעקב חודשי של הוצאות. לשניכם יחד.

זהו סכום גדול, אך ניתן לסגירה
בהצלחה גדולה
להעני ממעש ולכל המגיבים-דבר ראשון תודה-הסיעור מוחות עוזר לינצליח לצאת מזה?

הסיעור מוחות עוזר לי עם כיווני חשיבה.

 

לגופם של דברים:

אולי יש לאשתי סוג של דיכאון, אבל להבנתי זה יותר דפוס חיים אותו היא מכירה.

אמא שלה כמעט לא זזה מהבית והכול קשה לה, וכמובן תובעת הכול מהאנשים שסביבה(נשואה כיום בנישואין שלישיים-שלמרבה הפלא דווקא עושים לה טוב...)

, אז אשתי כמובן ניסתה ליצור חיים יותר טובים בשביל עצמה-אבל בתחושה שלי כל פעם שהיא נתקלת בקושי-היא חוזרת ל"ברירת המחדל" שהיא מכירה.

 

 

 

לגבי זה שבציבור שלנו אשה עובדת-נראה לי שזה חלק מהעניין, שבתת-מודע שלה היא צריכה לעבוד רק אם אני בכולל- עכשיו שאני עובד אז היא כבר לא צריכה כביכול...

(לא משנה, שגם אצל אברכים-זה לא שרק האשה מפרנסת- אלא הבעלים מקבלים מלגות כולל, וגם עושים שמיניות באוויר למצוא עוד הכנסות...)

אם הבעיה היא דפוס התנהגות הפיתרון הואסודית
לתת לה ים של מחמאות על כל צעד שהיא עושה, קטן ככל שזה נראה ביחד עם דרישה לצאת לעבוד אפילו כממלאת מקום.

הייתה לה ילדות קשה, היא לא יכלה להתפנק עד שהתחתנה איתך, אבל זה לא אומר שהיא רוצה לאבד את זה. חוץ מזה להגיד את הקושי שלך שוב ושוב עד שיקלט לה
אישה שמחה זו ברכה...מוש השור...
העניין פה לדעתי זה לא החובות...
מהתיאור שלך מובן כי נוצרה לאישתך התנגדות לנושכ היציאה לעבודה.. יתכן ונשבר לה מהמצב הקודם בגלל עומס וחוסר הערכה ופשוט כרגע בתת מודע היא מחזירה לך. יכול להיות אפילו שתזהה אצלה משפטים שהיא אומרת לך שאתה אמרת לה בתקופה שהיא עבדה ואתה היית בכולל.
תכלס השאלה היא כאן איך פותרים את העניין של הקושי בתקשורת הזוגית וההבנה של האחד את השניה.
כשזה ייפתר יהיה לכם יותר קל לצאת מהחובות...
לגבי השאלה האם היא הגיונית... ברור שזה הגיוני.
האישה במקום הראשון לכול דבר.
תתפלל על זה שה יפתח את בוגרי ליבה
יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה מכסףלמה לא123

כל אחד זורק את האחריות על השני.

 

כל כך קשה להודות שגם גבר יכול להיות צודק.. ?סודית
אוקיי זו האחריות שלו לפרנס. אבל הם בנצב חירום בנק הוא נושה חסר רחמים, האשה צריכה להתעורר, כי בסוף גם אותה יפנו מהבית..
ממש לא קשור לגבר או אישהלמה לא123

אבל מלהיות צודק לא משלמים במכולת

 

גם לדעתי נשמע שהוא צודק(למרות שאף פעם א"א לדעת בלי לשמוע צד שני), אבל לדעתי הדרך שהוא עושה את הדברים היא לא נכונה.

 

לבוא לאישה ולהסביר לה כמה היא טועה וכמה הוא צודק,רק יגרום לה להתגונן

זה נכון מאד.שםאנונימי
זה חייב להיות בשיחה בוגרת שאף אחד לא ירגיש מותקף.
אולי אפילו להתחיל בזה שכל אחד יתנצל על משהו שהוא עשה לא נכון, כדי להתחיל שיחה רגועה יותר.

אבל חייבים לעשות שיחה ומהר, לדעתי.
אתה נוגע בנקודה כואבת...נצליח לצאת מזה?

מבחינת אשתי היא מוכנה לשיחה אתי, בתנאי שאהיה רגוע ב-100% ולא אומר לה בטעות שום מילה של לחץ/כעס כלשהוא שיכולה להפחיד אותה...

 

וכמובן-כדי שהיא תפתח, עלי לחזר אחריה הרבה זמן בו "אוכיח" לה שאכן כך (וגם באותו זמן-ח"ו אם אהיה לחוץ אפילו קצת...)

נשמע שלחץ/כעס פשוט אוטם אותהלמה לא123

אתה צריך איזשהי אסטרטגיה איך להיכנס ללב שלה

לא פשוט

יכול להיות-אבל כבר נגמרת לי המוטיבצייה..נצליח לצאת מזה?

השבוע ניסיתי לפתוח אתה שיחה בנושא, ויכול להיות שדברתי קצת בלחץ וטענות-אמרה ש"מוכנה לשמוע אותי רק אם אדבר נעים" וניתקה-

התעצבנתי עוד יותר-והרגשתי שאני מתחיל לשנוא אותה

אוי, זה מצב מסוכן..שםאנונימי
ושיחה כזו לא צריכה להיות בטלפון.
אתם צריכים לשבת על כוס תה ברגוע...
הדבר שהיא הכי בורחת ממנו זה שיחה פנים אל פנים...נצליח לצאת מזה?

היא אומרת שבכתיבה יותר קל לה-בנתיים לא ראיתי שזה גם כל כך מצליח...

 

בנוסף, בשיחה פנים מול פנים, אני מרגיש שהיא בודקת כל הזמן את ההבעות פנים-העיניים שלי וכו'-לוודא שאני אכן "איתה" ולא מלחיץ/כועס, מה שמטבע הדברים דווקא גורם לי להיות לחוץ/כועס...

נשמע שהיא ממש מפוחדתמשה

הייתי שוקל התייעצות עם גורם מקצועי בתחום הנפש. משהו עובר עליה וזה שהיא לא עובדת זה רק תוצר לוואי.

אולי חוותה המון קשיים כלכליים עם אבא שלהלמה לא123

ולכן כל פעם שמדברים איתה על זה היא נסגרת?

וכשאתה נראה לחוץ,היא חושבת, אולי הוא מספר לי רק חלק? אם הוא כ"כ לחוץ המצב ממש גרוע?! אז היא מעדיפה להיות בת יענה ופשוט להיסגר?

היא מצד אחד רוצה להיות כמו החברות שלה,שבעלה יהיה בכולל ומצד שני רואה את המציאות אבל לא רוצה להכיר בה,ולכן מחכה שתיקח אחריות ומתרצת את זה ב"כתובה"?!

אצל אבא שלה חוותה בעיקר הפקרות כלכלית ודי למבין...נצליח לצאת מזה?

אבא שלה בזמני המאניה חי כמו מיליונר-נוסע במוניות חפשי-הולך למלונות ומסעדות וכו'- ועדיין יש לו חובות גדולים, אין לו כבר חשבון בנק וכו'...

 

אז-נראה שהיא חושבת בתת-מודע שלה ש"ככה זה הולך"...

 

הפחד מלחצים מגיע לדעתי בעיקר מהבעל השני של אמא שלה (שאתו בעיקר גדלה) שהיה אדם מאוד עצבני ועם התקפות מפחידות ....

תקשיבלמה לא123

תצטרך המון המון סבלנות

היא צריכה לצאת מדפוסי פעולה לא פשוטים שהיא ראתה

היא עברה חיים לא פשוטים בכלל

תבוא עם המון המון חמלה ורחמים,כי היא באמת צריכה את זה

הייתי מתייעצת עם מישהו טוב איך לעבוד מולה

רק שתדע שאם תעבוד נכון,תקבל פרח בסוף

רעיון טוב, השאלה היא אם אני יכול להיות פסיכולוג שלה?...נצליח לצאת מזה?

הרי כשבעל נכנס למצב כזה- ממה  שאני מכיר-הרבה פעמים האשה פשוט בורחת...

לא כפסיכולוגלמה לא123

אלא איך להגיע ללב שלה,איך להתמודד מול משפטים שלה

ואייך לגרום לה להבין שהיא לא ראתה בית נורמלי,והיא צריכה לשנות עמדה

אם הא לא רוצה לחזור שהילדים שלכם יחוו את אותה צורת ילדות כמו שלה

אני חושב שאולי היא מרגישה שאתה תוקף אותהשםאנונימי
או שלא נראה לך שזה זה?
בכל מקרה כמו שרשמו מעליי - צריך למצוא דרך להיכנס ללב שלה.
אבל לא בצורה שתחטיא את המטרה.

עוד שאלה - אם היא תילחץ, מה יקרה?
זה אומר שאי אפשר לדבר איתה בהיגיון? היא תסתגר? תתקוף? לא תקשיב לטענות שלך?
תסתגר, לא תקשיב, תתן לי הרגשה של בן אדם הכי גרוע בעולם...נצליח לצאת מזה?

שלא מוכן לשחרר אותה....

אולי לכתוב לה?למה לא123

אבל לא לבוא ממקום תוקף

פשוט לכתוב את המצב, ולבקש ממנה עצות איך לצאת מזה

כי אתה יודע כמה היא חכמה ולכן התחתנת איתך וכו וכו

האמת שזה יכול להיות רעיון טוב!שםאנונימי
אם תצטרך עזרה בניסוח, אוכל לנסות לעזור לך בפרטי.
אני מאמינה יותר בבינה היתרה של האשהסודית
קשה לי להאמין שהיא כל כך טפשה שתחכה לדפיקה של ההוצלפ בדלת .
תתפלאי,יש אנשים/נשים שהם "בת יענה"למה לא123

ויש נשים מפונקות,שלא מעניין אותם מה הולך בחשבון הבנק. שהבעל ידפוק את הראש בקיר.

כולם אשמים חוץ מהן, הן מושלמות

שלא תדעי מצרות

ולמרות זאתלמה לא123

לא נראה לי שאשתו כזו

היא פשוט גדלה בבית עם התנהלות לא נכונה,ולכולנו קשה לשנות הרגלים. 

אמא שלה נשואה פעם שלישית,אבא שלה מתמודד עם מחלת נפש,נשמע שעברה חיים לא פשוטים

זה לא האבא הביולוגי שלהסודית
אז דיכאון ירד מהפרק.
ילדות עשןקה לא תעזור לה אם הוא יעזוב אותה. התחנה הבאה תהיה גבר אלים כמו שקרה לאמא שלה.
האבא הביולוגי עם מאניה דיפרסיה...נצליח לצאת מזה?

הבעל השני של אמא שלה היה עם אישיות גבולית והתפרצויות זעם שהגיעו עד לשימוש בנשק (ירה "רק
 בקיר) כך שההבטחה שהבטיחה לעצמה היא שבבית שלה "אף פעם" לא יהיו לחוצים ועצבניים בכלל...

הבנתיסודית
תראה.
אם המחצית שלך בדירה תהיה רשומה על שם אביך (מקווה שזה אפשרי חוקית) במקרה של גירושים אחרי קיזוז החוב היא תישאר עם מעט מאד.
זה יכול להיות הפיתרון לתת לה מוטיבציה. כעת היא יודעת שמגירושים היא יוצאת עם חצי דירה מינוס מאה אלף (כי החוב משותף) ואם היא בדפוס של אמא שלה צריך לשאוף שהחצי שלך יגיע למקום מבטחים. הכתובת שלך רואה חשבון כמדומני די שרוט אמור להיות בקי..
מישהו יכול לתייג?
למה ישר ללכת על מלחמה?למה לא123

איומים בזוגיות לא מביא שום דבר טוב

העברת חלקו על שם אביו זו לא מלחמהסודית
זו הצלת המעט שיש לו.
הוא גדל אצל הורה מספיק אחראי כדי ללמוד ממנו מתי צריך לסגור את הגמרא ולצאת להביא לחם וחלב לילדה.
לעומת זאת אשתו נושאת גנים של מאניה דיפרסיה וכנראה של הפרעת אישיות מהאמא וגם אם היא קורבן של הנסיבות הוא חייב להתגונן.
אחרי כן הוא יצא מהלחץ והיא תזיז את ה***
כתבת שזה הפתרון לתת לה "מוטיבציה"למה לא123

אם בעלי היה עושה לי את זה, זה היה סוג של הכרזת מלחמה.

הא אשתו וכרגע הוא צריך לנסות בטוב עד קצה היכולת. אם זה לא ילך אפשר לחשוב על הכיוון הזה.

הוא על קצה היכולתסודית
תגידי. את יהודיה?
נראה לך שהוא ילך לעבוד בשבת כי אשתו לא יכולה להזיז את ה*** יום אחד בשבוע ביום חול?
נתן לה באהבה ובסבלנות והגיעו לחוב של 200,000, מתי מותר לו להכריז מלחמה לדעתך?
הוא לא עשה כלוםלמה לא123

רק ישב וחיכה בסבלנות שייפול האסימון

סבלנות לבד לא מביאה כלום, היה צריך להתייעץ עם מביני דבר איך לעבוד עם אישה שעברה מה שעברה

הוא יכול להישאר צודק ולהיות גרוש\או להיות חכם ולנסות לתקן

 

ולגבי החוב,את האמת אין לי מושג מה לענות לו. אבל בהנחה והיא תצא לעבוד בגלל שהוא אמר לה(ולא נשמע שזה מה שיקרה), הוא ירוויח כסף ויפסיד אותה

שישקול טוב מה הוא מעדיף

אבל הוא כנראה גידל אותה בחלק מהזמןלמה לא123

ילדות עשוקה לא עוזרת לאף אחד, היא פשוט עוזרת להבין למה בנ"א מתנהל בצורה מסוימת,ואיך לעבוד מולו.

איך שהוא עבד איתה עד עכשיו לא עבד לו. כדאי לו לשנות טקטיקה.

 

אני מוכן להביא לו מדליה שהוא צודק...מוש השור...
אבל זה לא יעזור לו...
יש לך תפקיד לא פשוטמוש השור...
לתת לאישתך את כול הביטחון הנפשי הכלכלי שהכול יסתדר על נצד הטוב ביותר. אתה צריך להיות חכם ולא צודק.
ולהיות דמות מאוזנת לעומת אביה החורג והביולוגי שהראו לה שתי דמויות קיצוניות של התנהלות לא נכונה...
אישתך היא בן אדם והיא צריכה את עזרתך ו במקרה הזה אתה כרגע החזק אז תצטרך לסחוב אותה על גבך.
תיקבעו פגישה מראש לדבר על הנושאים הכספיים. ורק בה מדברים על זה.
תבחרו מקום מתאים פניות נפשית וכמובן לא באים לשפוט אף אחד למה המצב קרה..
עוד דבר: אתה לא מבקש ממנה לעבוד אלא אם כן זה בא מיוזמתה.
אתה יכול להסביר על המצב לתת לה את התחושה שאתה תעשה הכול כדי לצאת ממנו. אתה העוגן שלה. בכול מקרה אתה לא דוחק בה לצאת לעבודה...
אישה שמחה זו ברכה.
אישה במקום הראשון לכול דבר
ותקשורת מקרבת.
ממליץ לך לקרוא את גם אם זה לא מקובל במגזר שממנו אתה בא את הספרים של הרב ארוש
למוש השור- תודה על התשובה המושקעתנצליח לצאת מזה?

אני לא בטוח שאני "החזק", זה אכן המיתוס שתמיד הגברים הם החזקים, וזה מה שאשתי מצפה-אבל זה הולך ומתפרק....

 

לגבי הרב ארוש-אין לי מניעה לקרוא ספרים שלו -כמו כל ספר אחר ולא משנה מאיפה.

אבל-ממה שקראתי-נראה שבתפיסתו נישואים לא בנויים על אהבה והנאה אלא בעיקר על עבודת המידות תמידית-ולהבנתי זו לא הדרך...

אתה החזק כי כרגע אתה במקום שמנסה לגייס עצות איך לצאת מהמצבמוש השור...
ואישתך היא כעת הפאסיבית לא משנה מה הסיבה.
זו הייתה כוונתי.
לדעתי בכול קונפליקט זוגי יש את הצד שמסוגל להכיל ולהוביל את הקונפליקט ועליו מוטלת החובה מדין חסד וואהבת לרעך כמוך לתמוך ולהחזיק בבן בת הזוג...
זה לאו דוקא קשור לזה שאתה גבר ומקובל שהגברים יותר חזקים
אחרי עבודת מידות תמידיתלמה לא123

אהבה והנאה-מובטחת!!!

 

מה זה נישואין בעיניך? ממש מעניין

אני פשוט עדין בהלם מ2 המשפטים האחרונים שלךלמה לא123


לגברת למה לא, לאלו 2 משפטים את מתכוונת?נצליח לצאת מזה?


שנישואין זו לא עבודת המידותלמה לא123

אז מה זה?

מה זה אהבה בכלל? מה זה זוגיות?

נכון,אבל להבנתי נישואים לא יכולים להיות בנויים על חוסר הדדיונצליח לצאת מזה?

ברור שצריך הרבה עבודת המידות, אבל אם בעל מרגיש שהוא שונא את אשתו שמתנכרת לכך שהוא קורס, לא בטוח שהדרך הטובה היא "לעבוד על המידות" ואז להרגיש עוד יותר מנוצל...

עצם הציפייה שלך ממנה,מראה ההיפך מעבודת מידותלמה לא123

אתה צריך לחשוב איך נכון לגשת לאישתך שעברה כ"כ הרבה ויש לה ראייה "מעוותת" על זוגיות ,על אהבה.

היא צריכה לעבור "ריסטרט". ושזה לא יבוא ממקום שיפוטי,זה פשוט לא יעבוד

 

ואל תשנא אותה,תבין אותה,תרחם עליה, תחשוב איך אפשר לפתור את המצב בצורה נכונה שלא תפגע בזוגיות שלכם. תחשוב איזה חיים היא עברה, תחשוב על איזה צורות של זוגיות היא חוותה.

זו עבודת המידות אמיתית.

הבנתי,לדעתך אני צריך רק לתת באלטרואיזם בלי לצפות לתמורה ב-5נצליח לצאת מזה?

השנים הקרובות.

אז-תנסי לבדוק איך זה נשמע, ואיפה ההלם פה?

כן,ודאילמה לא123

ככה מתנהג יהודי

זה יבוא לאט לאט עם המון סבלנות

אצלי זה עבד,ואני לא אפרט יותר מזה

לא חושב שזו גישה בריאה לנישואין...נצליח לצאת מזה?

אחרי הכול-אנחנו גם בני אדם...

אז תמשיך כמו שעשית עד היוםלמה לא123

מאחלת מכל הלב

בהצלחה

עד היום ניסיתי דווקא בכיוון שהצעת- עם סבלנות וכו'...נצליח לצאת מזה?

אבל לאחרונה אני מתחיל להתפוצץ...

השאלה איך עשית את זהלמה לא123

לא מספיק רק סבלנות,צריך לעבור איזשהו תהליך ביחד

תודה, או שלא, יש מקרים גם שאין מה לעשות...נצליח לצאת מזה?

הרי ראיתי פה כל מיני שרשורים למטה על בעלים בעייתים שכולם המליצו לברוח מהם, ולא ראיתי שאמרת ש"הבעל במצוקה ועם קצת סבלנות יצא מזה" אבל אולי פספסתי...

קודם כללמה לא123

עם גברים מתנהלים אחרת, ועם נשים אחרת

אנחנו לא קרוצים מאותו חומר

אני לא יודעת על איזה שרשור אתה מדבר. כל בעיה לגופה

זה ממש לא משנה לי אם זה גבר או אישה

דווקא בכל השרשורים אפילו על בגידות אני בעד לנסות לסלוח, בהנחה והבעל רוצה להתקדם ומתביש במעשיו.

 אני לא מעיזה לרשום את זה, כי יש פה כמה נשים שישר יקפצו עליי ולא בא לי

כנראה פספסת....

 

 

גם אם נראה לך שאין מה לעשותלמה לא123

נראה שממש לא ניסית הכל

אני בעד לנסות עוד כיוונים, רק אתה תרוויח מזה,תאמין לי

מניסיון...

הרב דסלר מכתב מאליהו ח'א קונטרס החסד, מכיר?אניוהוא
אם לא שב תלמד
מכיר, מכיר ועדיין...נצליח לצאת מזה?

הרי גם לפי הרב דסלר, לא ראיתי שהוא ממליץ לקחת בן/בת זוג הכי מאתגרים שיכול להיות, ואם נאמר כפשוטו שדווקא זוהי הדרך לאהבה, אז למה לא בעצם?

זה המצב כרגע. אתה רוצה לפוצץ הכל? אז תמשיך בגישה שלך.אניוהוא
אתה רוצה לשקם את הבית?
תעשה סוויצ' בראש.
לצאת מגישת המסכןבסדר גמור

שניכם צוות ושניכם צריכים למצוא *יחד* את הסידור שמתאים לכם. 
משחקי כח רק יעשו נזק ויעמיקו את הפער. 
אתה חייב לצאת מנקודת הנחה שהיא לא מטומטמת ואם היא רואה שאתה עובד בכל כוחך וזה לא מספיק, שסביר שזה יביא אותה לעזור יותר מהמון שיחות מוסר. מה שנקרא דוגמא אישית.

 

סליחה שאני אומר, אבל אני מתחיל לחשוב שהיא כן מטומטמת/רשעית..נצליח לצאת מזה?

תחליטו אתם מה יותר טוב...

 

 

 

 

מבחינתה, להיפך, זה  שאני עובד קשה זה עוד יותר סיבה להיות "מאוכזבת" מזה שאני לא עוזר לה בבית כמו שהיא חלמה, ומזה שאני לא אברך כולל שלוקח את הילדים בבוקר לגן-כמו שהיא חלמה....

אז למה שלא תפנה למישהו שהיא מעריכה ותבקש שתשקף לה את המצב.בסדר גמור


לא הבנתי את השאלה...נצליח לצאת מזה?

לא היה לי כל כך איך לצפות שזה מה שיקרה...

 

(אמנם במבט למפרע תמיד אפשר להצביע על דברים ולשאול את עצמי-"למה התעלמתי מנורות ההזהרה"?...)

תקרא מחדש, ערכתיבסדר גמור


זה לא משנה מה היא, סביר שלא זה ולא זהסודית
פשוט השאלה היא איך להגן על הרכוש,
וכאן אתה צריך איש מקצוע.

אתה קורס כי אתה גם לומד גם עובד וגם המצב מדרדר.

צריך לעצור את ההדרדרות, הסברת מדוע אין אפשרות לעבור להתנהל במזומן.
אם כך צריך לבדוק אפשרויות אחרות.
היא עושה טרור אפילו על שיחה בכיוון, ובודקת לך את הבעות הפנים?

אז קודם כל תגן על מה שאפשרי וחוקי.
האם אביך חולה? מה הסיבה שאי אפשר לשתף אותו? בושה ותו לא?
חולה, וגם הוא במצב לא טוב כבר...נצליח לצאת מזה?

הוא החליט שהוא זקן...

מחלת לב, או משהו שיכול לעמוד בהתייעצות?סודית
לפעמים אין ברירה וחייבים להתייעץ עם מישהו שאוהב אותך.
אמא שלך, מה איתה?
לגבי אבא שלי-את צודקת שזה גם בושה...נצליח לצאת מזה?

בוא נגיד שאת ההלוואה הגדולה על הדירה הוא נתן לי-ואין סיכוי בעולם שאני מבריז לו בתשלומים-במיוחד שגם הוא לא במצב כלכלי טוב כיום...

מבחינה נפשית-הוא משדר שהחיים מאחוריו (בואי לא נשכח-שהוא גרוש כמעט 20 שנה)

אמא שלי-לא רלוונטי...

 

מה שכן, אשתי התחילה ללכת ליועצת עסקית מטעם מעוף- במטרה להתייעץ איך להרים את העסק, וסכמנו שאצטרף גם השבוע-מקווה שזה יעזור...

אל תתבייש ממנו. הוא היחיד שיודע את התשובהסודית
מתי צריך להכריז מלחמה.
ואף אחד כאן לא ידע היכן עובר הגבול.
הוא יודע את מחיר הגירושים וגם אוהב אותך.
אל תפחד לשתף אותו

ולעולם אל תסמוך על יועץ משכנתאות שממליץ לך לקרוא את הרב דסלר על כזה סיפור.
את לא יכולה לכתוב את דעתך בתי לחלק ציונים לאחרים?אניוהוא
הסליחה לא מועילה....מוש השור...
אשתך לא מטומטמת ולא רשעית....
זה שאתה לא מבין את אישתך לא הופך אותה למה שאמרת...
זה פשרני ורדוד מדי לקרוא לה איך שקראת ולא להעמיק ולהבין באמת מה הצרכים שלה ומה היא רוצה...
חביבי אתה בבעיה... התחייבת לפרנס את אישתך... היא גמלה איתך חסד לפנים משורת הדין ועבדה כדי שתוכל אתה ללמוד תורה וכעת כך אתה משיב לה כגמולה!?!?
נישואין זו עבודה על המידות ולא אהבה והנאה...
עכשיו אתה מתחלף עם אישתך...תבין מה היא עברה כל השנים...
תעבוד על המידות כדי שתאהב את אישתך.
תע
היא לא "גמלה אתי חסד"...נצליח לצאת מזה?

כמו שאמרתי זה היה וגם עכשיו יותר חשוב לה שאלמד מאשר לי...

 

חשיבות מוכיחים במעשים, לא בדיבוריםסודית
ומותר להגיד לה את זה.
מה עם מי שנתן את המחצית השניה של הדירה מהצד שלה- אין לו השפעה עליה, שתעזור לה להבין שאין ברירה וכעת היא צריכה לצאת לעבודה?
מי שבאופן כללי חיתן אותה-הייתה המורה שלה- אני מתלבט אם מתאיםנצליח לצאת מזה?

לפנות אליה...

נראה לי שלמורה שלה גם מפריע באופן כללי שעזבתי את הכולל...

אין לך מה להפסיד מלפנות אליהסודית
אם היא מלאה שריטות המורה שלה תדע לדבר על ליבה. ואם המורה שלה לא מבינה שחוב כזה מאלץ לעזוב את הכולל אז תדבר עם אביך.
תודה, רעיונות טובים-אמנם אני רגיל להתנהל לבד-אבל נראה שאשתינצליח לצאת מזה?

כן יותר תקבל מאנשים מבחוץ...

מצוין שהיא מוכנה לקבל מאנשים מבחוץסודית
בהצלחה לכם בע"ה.
אני חושבת שכדאי לך ללכת ליעוץ ח"פלמה לא123

עם יועץ טוב 

שפשוט ידריך אותך, אולי אשתך באמת קלאפטע ואז אין מנוס אלא להכריז מלחמה

ואולי היא באמת מסכנה ואז הדרך פעולה היא שונה

 

אנחנו פה לא באמת רואים את התמונה המלאה ופשוט לא מומלץ שתיקח מפה עצות לבעיה כ"כ מורכבת.

אנחנו לא שמענו צד שני, ואני בטוחה שיש לה מה לומר

 

בכל מקרה מאחלת לך זוגיות טובה, כי זה משפיע על כל החיים

על האושר

ועל העושר

 

לילה טוב

סליחה על הסטיה מהנושאאנונימי (2)
אבל חייבת לשאול.

אתה מתבאס שיצאת מהכולל כי עבודה זה מעייף ?
או שבאמת עצוב לך שאתה לא לומד תורה כל היום ?
אני כבר שנים מחוץ לכולל-כך שדי הספקתי לשכוח מה זה כולל...נצליח לצאת מזה?

אם כי אשתי עדיין חולמת על זה...

אז אמרתי לה פעם שאם באמת תקח על עצמה את עול הפרנסה עד הפנסייה אני יוכל לחזור לכולל.

תגובתה הייתה-שקודם אלך לכולל ואז תראה....

 

(דהיינו-שאעזוב את העבודות שלי על סמך הבטחה "לראות"-אפרופו מי שטען שהיא לא מטומטמת...)

נשמע שהיא לא מצליחה לגשר על התנפצות החלום שלהאתגר מתמשך


אשתךאנונימי (2)
מעניינת .

שיהיה לך בהצלחה.
אישתך לא מציאותית!כלה נאה
מזה לך לכולל ואחר כך ניראה?

תגיד לה קודם תתחילי לעבוד ואחר כך ניראה.

לדעתי יש לה הפרעה כלשהי.
רק ע"י יעוץ או מטפלת זוגית תוכלו לעלות על הבעיה.
היא נשמעת בלי מוטיבציה. וגם ואטימות למציאות.
לערב מישהו שמקובל עליה כמו המורה שלה זה חובה.

אתם תצליחו לצאת מזה!!!אם_שמחה_הללויה
אני הולכת להגיד לך משהו שיציל את החיים שלך!
תזרוק את השכל, אין לך כבר מה להפסיד, לך תקרא את הספרים של הרב ארוש בגן האמונה ובגן העושר.המון אנשים יצאו כבר מחובות ענקיים בזכות ספריו. עצתו פשוטה: לזעוק לה׳ כל יום לפחות שעה ולבקש רחמים.
מה שאתה עסוק בו עכשיו זה בלברר מי צודק ומה אישתך חייבת לך, תפסיק לבזבז על זה כוחות. תעשה את החלק שלך ,תשתדל בפרנסה ורוב ההשתדלות תעשה בתפילה. כשתשיג אמונה אתה תשיג הכל, יהיה לך כוחות לעבור הכל. ועם הכחות האלה תצליח גם להשפיע על אישתך, אתה תראה איך היא משתנה מול עינך. תאמין לי, גם היא צריכה עידוד וגם היא גמורה מהמצב עד כדי כך שמנסה להכחיש אותו. כשתאיר לה (ולא תעיר) היא תחזיר לך אור כזה גדול.כל הפרנסה נמשכת מאור נפשה של האישה ובית שיש בו שלום תהיה בו ברכה.
תיגש אליה ופשוט תגיד לה במילים האלה: ״ אנחנו נצא מזה. אני עושה השתדלות גם בפרנסה וגם בתפילות שלי.״
בהצלחה!!!וה׳ אוהב אותך,אם הוא שלח לך את הנסיון הזה הוא מאמין בך שאתה יכול לעמוד בו. אחרי הנסיון הזה תצאו מחוזקים ובעלי אמונה בעזרת ה׳.
לא קראתי תגובות קודמות..אם_שמחה_הללויה
רק עכשיו ראיתי שכבר המליצו על זפריו של הרב ארוש
את לא מבינה מה את עושה....יהודה224
להציע לליטאי ללמוד ספר של הרב ארוש???
ליהודה- תשחרר סטראוטיפים... אני מאוד אוהב את תורת ברסלב וגםנצליח לצאת מזה?

את הרב הרוש...

 

במיוחד את גישתו של הרב שג"ר לברסלב.

אני בהחלט שמח... וזה לא סטראוטיפ...יהודה224
זו מציאות מצערת בעולם הליטאי לצערינו..
אני מכיר את הליטאים יותר-ואתה די טועה...נצליח לצאת מזה?

יש היום חיפוש רוחני גדול בישיבות הליטאיות- והרבה מתעניינים גם בברסלב...

ב"ה ימות המשיח.כלה נאה
ליטאים חסידיים.
נכון, מה שכן-חשוב לדעת שליקוטי מוהר"ן לדוגמה תמיד היה מקובל.נצליח לצאת מזה?

אצל הליטאים ללמוד (לפחות חלק מהליטאים).

אפילו הרב דסלר שהיה ה"משגיח" של ישיבת פוניבז' מצטט כמה פעמים מליקוטי מוהר"ן בספריו מכתב מאליהו 

כנראה לא יעזור לך לדעת ששוברת קופות
קראתי אותך וירדו לי דמעות.. התיאורים שלך נוגעים מאד. איזה סיפור חיים. כתבו לך המון דברים ואני גם לא רוצה לדבר מהכאב שלי, אז אני לא אוסיף.
הלוואי שתצליחו להיחלץ מהמצב במהרה,
נראה שיש לך נכונות ורצון וזה חשוב.
שיהיה לכם רק טוב, אושר ועושר!
תודה רבה לכולם, אשתי ראתה את האשכול הזה...נצליח לצאת מזה?

ומעוניינת להציג את הצד שלה, אבל מצד אחד אני חושש שתיהפכו למעין "שופטים" מה שלא יקדם אותנו כנראה...

 

ומצד שני-היות ונתתם עצות טובות-נראה לי שיעזור שתשמעו "גם את הצד השני", אנסה להציע לה- שהיא "תקח את הבמה" ואני אשתדל לא להגיב- עד שהיא תגמור ורק אז אולי אחזור...

כל הכבוד לך!כלה נאה
רעיון מצויין. בהצלחה לכםהעני ממעש
לאברך... בנוגע לשאלתך...hadasCohen
כמו שידעת ללכת לכולל כי "התורה ובתורה" תדע ליישם את מה שכתוב בה...
מהלעשות? היום יש אלפי נשים שנדפקו עם התורה והם עגונות
ובעבר היו אלפי נשים שנדפקו עם התורה והיו חולקות את הגבר שלהם עם עוד שלוש כמוהם
אז הגיע הזמן שתתמודד גם עם חסרונות התורה כלפי הגברים
וכתוב בכתובה שהגבר צריך לפרנס ואתה חתמת על זה ולא היא
אה ואגב מה שעוד כתוב בה- די שמגדלות את בננו ומצילות אותנו מהחטא- נכון? למדת בכולל, לא?!
אז הינה תוצאות הפרשנויות של התורה והגמרא שעושים אפליה, כמו שידוע לי חרדים הם נגד שיוויון בנטל מגדרי- יש אלפי כמוך שיושבים בכולל והנשים נושאות בעול
אישתך נקייה כלפיך וכלפי התורה, ומה אתה מרגיש עם זה- האם שישבת בכולל והיא עבדה ופירנסה פעם שאלת אותה איך היא מרגישה עם זה? זה הרי היה לך כל כך ברור שהדבר הזה שנברא ממך הוא לצרכך...
#אכלתאותה
זוגיות טובה זה לא אכלת אותה, לך תדפוק את הראש בקיר..מלכה

אישה טובה שאוהבת את בעלה ורואה שהוא קורס תרצה לעזור לו לא בגלל שהיא "צריכה" אלא בגלל שהיא רוצה.

ואם קשה לה או שהיא לא מסוגלת לפחות שתביע הערכה ולא שתתן לו הרגשה דפוקה על זה שעזב את הכולל.

א. ראית שהתחילו לדאוג לנשים ולכן שינו את המנהג-אז גם לגברים.נצליח לצאת מזה?

צריך לדאוג.

 

בנוסף, כעת אני מפרק את המיתוס שעל פיו הבעל חייב לפרנס לגמרי לבד גם היום, כדלהלן:

1. ההתחייבות לפרנס בכתובה היא "כמו שמקובל אצל גברין יהודאי בעיר הזאת"(פירוש--כמו שמקובל אצל גברים יהודיים בעיר הזאת), כך שגם החובה לפרנס היא לא גורפת ברגע שהמנהג משתנה. 

 

2. יש גם רשימת חובות של אשה לבעל שחלקם נתקנו אפילו תמורת חובת המזונות של הבעל לאשתו (או ההיפך-לא זוכר כרגע)

מתוך שולחן ערוך אבן העזר:

מעשה ידיה לבעלה, כיצד, הכל כמנהג המדינה; מקום שדרכן לארג, אורגת; לרקם, רוקמת; לטוות צמר או פשתים, טווה; ואם לא היה דרך נשי העיר לעשות כל המלאכות האלו, אינו כופה אלא לטוות הצמר בלבד. דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל.

סעיף ב[עריכה]

היה לו ממון הרבה, אפלו היה לה כמה שפחות, אינה יושבת לבטלה בלא מלאכה, שהבטלה מביאה לידי זמה; אבל אין כופין אותה לעשות מלאכה כל היום כלו, אלא לפי רב הממון ממעטת במלאכה:

סעיף ג[עריכה]

המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה, יוציא ויתן כתבה, שהבטלה מביאה לידי זמה:

סעיף ד[עריכה]

וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת לו את המטה; ויש אומרים דמחיבת להציע כל מטות הבית (המגיד משנה פרק כ"א ובהר"ן פרק אף על פי), ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטל מלפניו, וכיוצא בדברים אלו.

 

 

 

 

3. אם משום מה מישהו חושב שהלכה שנפסקה במפורש בשולחן ערוך לא נוגעת להיום (רפורמה-רפורמה) הרי שברור שאם ככה גם חיוב מזונות של הבעל צריך להשתנות (כמו שאמרתי-זה אחד כנגד השני).

 

 

4. כמו שכבר אמרו-אשה שמצפה מבעלה לקרוס- היות ומדמיינת שזה מה שהוא "חייב" לה, משל נישואין הם חוזה עסקי ולא אהבה ושותפות-זה מתכון בדוק לשנאה ולהרס הזוגיות.

אני די בטוח שכשאת קורסת מעול הבית לדוגמה את מצפה מבעלך לעזור לך, ולא תקבלי טענה שאת חייבת לטפל בבית ולכן #אכלת_אותה

 

5. עכשיו ראיתי ששאלת אותי אם כשלמדתי בכולל שאלתי את אשתי איך זה לעבוד?

אז בפעם האלף-אשתי הרבה יותר רצתה שאשאר בכולל מאשר מה שאני רציתי (כמו שרואים גם עכשיו שהיא מאוכזבת...) ובהחלט שאלתי אותה איך זה לעבוד.

גם בכלל החברה החרדית-בדרך כלל הנשים הם אלו שיותר חשוב להם שבעלם ילמד בכולל מאשר מה שהבעל רוצה, אז די ל"בולשיט" על חוסר שוויון ושטויות כגון אלו

עברתי ממש ברפרוף קלמופאסה
ויועץ טוב יכול להוציא אתכם מהחובות האלה.
יש מסלול של הלוואה על סמך נכס קיים (כמו הלוואת בלון)
קודם כל להחזיר את החובות ואז לעשות תכנית עסקית כלכלית.
לגבי דיון הפילוסופי, מי חייב למי ועל מה וכמה.
כדאי ללכת לסדנת תקשורת זוגית. נשמע שגם כבודו לא ממש מתנהל כאן נכון.
תודה, איך שאני מבין הלוואה כנגד נכס קיים-זה מחייב משכנתאנצליח לצאת מזה?

האם אני טועה?

קראתי מעט מהתגובותבאג2000
לא הייתי ממליצה (בלשון המעטה) למכור את הדירה. זה הנכס היחיד שיש לכם והערך שלו די בוודאות יעלה עם השנים. לקנות דירה אחר כך יהיה משהו כמעט בלתי אפשרי, בטח עם החובות שיש לכם כרגע (שלא לדבר בכלל על זה שאין לכם משכנתא לעומת כנראה כל דירה שתקנו בעתיד).
מה שכן יכול אולי לעזור לכם, זה להשכיר אותה ולשכור דירה זולה יותר ואז להשתמש בהפרש לכיסוי חובות, אם זה אפשרי טכנית.

חוץ מזה ממש כדאי שתלכו לאיזשהו יעוץ, ביחד או לבד, כמו שאמרו כאן כי לא ברור איך אשתך מתכננת לחיות את המשך החיים.

ולגבי העצה שנתנו לך להעביר את החלק שלך בדירה על שם אבא שלך - תתיעץ עם מישהו יותר מקצועי מהאנשים כאן, אבל זה נשמע חכם.
מה שהכי מפריע פה הוא ההתנהלות המאשימהים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך כ"ט בשבט תש"פ 13:32

היא והיא והיא

יש מצב נתון וצריך להתמודד איתו, זה פחות משנה איך הגעתם אליו אלא מה עושים עכשיו כדי לצאת מזה

זה נכון שחובת פרנסה על הבעל ויש הרבה נשים שלוקחות את זה על עצמן

והרבה פעמים כאשר מגיעים הילדים גם הבעל יוצא לעבוד

במציאות שלנו כיום לרוב צריך שתי משכורות כדי לחיות ברמה טובה

אתה חייב לדבר איתה ואולי ללכת ביחד לייעוץ כלכלי, הזכירו פה את פעמונים, כדי ללמוד איך לצאת מהחובות

ולדעתי גם היא חייבת לקחת בזה חלק כי אתם ביחד בזה אבל לא לבוא אליה בצורה מאשימה, אלא כשותפה

אתם ביחד שותפים בבית שלכם ובחיים שלך וכל אחד צריך לתרום את חלקו

את צודקת,האצבע המאשימה הייתה היות ואשתי טוענת שזה עול רק שלינצליח לצאת מזה?

אבל ננסה שוב...

יש פה המון תגובות. לא קראתי הכל אבלחדשה ישנה
אחרי שפתחתי הרבה תגובות, נראה שכולם עונים על בעיית הפרנסה.
בעיני יש פה בעיה זוגית. (שממנה נגזרת בעיית הפרנסה וכל הפן הכלכלי), אבל הבעייה היא בזוגיות קודם כל.

איך יכול להיות שאישה עוזבת עבודה בלי לעדכן את בעלה? ועוד כשהיא מפרנסת יחידה?
איך יכול להיות שהיא עושה מה בראש שלה בלי להתייעץ עם השותף שלה לחיים, עם בעלה?
איפה הכבוד אחד לשני? לבוא ולקחת עליך שאתה לא עושה כלום? מה קורה פה??

זה אחרי ששמענו את הצד שלך בלבד.
אחרי שנשמע את הצד של אשתך נשמע מן הסתם עוד דברים.

איך התקשורת ביניכם חוץ מהנושא הכלכלי? יש לך כבוד מאשתך? את זה מכבד את אשתך? מעריך מה שהיא עושה בבית?
אתה אוהב אותה בכלל?
היא אוהבת אותך?

יעוץ זוגי דחוף. אולי יש אצלכם מישהו בהתנדבות...
סוף סוף תגובה שאני יכולה להצטרף אליהנב"י
יש תהום זוגית בינכם. השפה שאתם משתמשים בה היא מה חייבים חי בזוגיות הזו ומשם מנסים להתקדם.
רק אחרי שתהיה בינכם הסכמה על אורח חיים ותמצאו דרך להסתדר בינכם בכבוד ובשלום רק אז אפשר יהיה לטפל ביעיות בפן הכלכלי.

הערת ביניים קטנה, יש לכם "משכנתא". לשלם 1700 שח כל חודש לשנים הקרובות זו משכנתא, רק שהמלווה כאן הוא לא הבנק.
ממש ממש לא ממליצה לקחת משכנתא נוספת, אתם תקרסו.

יש צורך לגשר על הפערים הזוגיים ולאחר מכן לבנות תוכנית כלכלית.
נכון,אבל אם תרצי אפשר להגדיר את זה בתור שכר דירה 1700+משכנתאנצליח לצאת מזה?

ואולי זו הברירה היחידה (כמובן אחרי שנעלה הכנסות)

ההוצאות היומיומיות אצלכם גבוהות בצורה חריגהנב"י
האם הן כוללות את פריסת ההלוואות? האם בדקתם פריסה שלהן מחדש?
אני כן חושבת שצריך לחלוק בנטל המחייה במקרה הזה, צריך להחליט על האידיאל הזוגי לדרך החיים ומשם למצוא פתרונות בהתאם. גם להחליט שהאישה לא עובדת זו החלטה ויש משפחות שלוקחות את זה כאורח חיים אבל הילדים לא נמצאים בגן וזה ערך לכל דבר ועניין שמשפיע על ההוצאות באופן ישיר. אצלכם זה לא לכאן ולא לכאן.
אני כן רוצה לתת לכם נקודת אור שפגשתי כבר משפחות חד הוריות במצב קשה יותר משלכם (לא במצטבר אבל בהחלט בשוטף) וברוך השם הם כבר על המסלול הנכון, אבל וזה אבל גדול, קודם כל תתאחדו בהחלטה ולא למשוך כל אחד לצד שלו.
אין כלי מחזיק ברכה כמו השלום, משם הכל זורם הרבה יותר בקלות.
4000 הוצאות יומיומיות לזוג+2.5 זה גבוה בצורה חריגה? מעניין.נצליח לצאת מזה?

כמה נראה לך המינימום שאפשר לחיות ממנו בכזה מצב?

לגבי פריסה מחדש-ניסיתי לבדוק אבל כדי שנוכל לחשוב בכלל על לעמוד בתשלומים-אני חושב שחייבים קודם כל לפרוס את זה לטווח ארוך של לפחות 20 שנה, ובשביל זה הבנתי שחייבים משכנתא, האם אני טועה?

לגבי קניותסודית
אושר עד זול בכ- 35% בהשוואה לשופרסל, השאר איפשהו באמצע על הסקאלה.
ביגוד (עליאקספרס, עכשיו בעייתי) יכול להיות רבע, חמישית, מהמחיר בארץ.. אפילו אותו הבגד בדיוק..
מוצרי קוסמטיקה במבצע יכולים לרדת בחצי
חומרי ניקוי - יש נשים שיודעות להחזיק בית בעזרת חומץ, סודה לשתיה, ואבקת כביסה.. וחומר לשטיפת כלים.

העניין שבלי רכב יכול להיות לה מסובך - אולי היא יכולה להצטרף לשכנה לקניה השבועית?

בהנחה שהיא רוצה לצמצם את החוב בלי לצאת לעבוד, אז בישול (גם אפיה) בבית יוצא יותר זול, העניין שהיא צריכה להתארגן עם רשימות ולדעת מראש מה לקנות.
איך קוראים לאשה שמעבירה שיעורים באינטרנט בזה?

כדאי שהיא תשאל שכנות. כי צריך להכיר את האפשרויות באיזור המגורים הספציפי שלכם .
תודה רבה- רעיונות טובים, מה שקורה בפועל זה שהיא משתדלת לחסוךנצליח לצאת מזה?

אבל קונה די הרבה במכולת השכונתית שהיא יקרה- ובאמת קשה להתנייד לצרכניות הגדולות בלי רכב.

(כשאני יכול-אני עושה את הקניות הגדולות-אבל לא תמיד זה הולך)

שכנה טובה, תבקשו בלי להתביישסודית
יש לי חברה שגררה אותי (אחרי ששנה היא מנסה לשכנע אותי שאבדוק בעצמי) לנסיעה של 40 דקות מהעיר ושם קיבלתי הלם מהמחירים. כולל מוצרים יקרים כמו יוגרטים של מולר.
אשתך יכולה להסביר שאתם בלי רכב, ולכן היא מתקשה לערות קניה מרוכזת.
בטוח יש מישהי שעושה קניות ברכב ואם מדובר להצטרף אליה מתי שנוח לבעלת הרכב אז סביר שהיא תסכים. אשתך יכולה בכל שעה, וזה פיתרון שאפשר ליישם כבר ממחר.
לא יפה רק להתלונן-אז מעדכן אותכם שב"ה התקשורת עכשיו יותר טובנצליח לצאת מזה?

עם אשתי בנושאים אלו.

אתה איש מקסים! הודעה כל כך מרגשת ומראה עליך!משמעת עצמית
כל השיח הזה שאתה מתאר כאן - זר לגמרי לזוגיות אוהבת וקשובהנגמרו לי השמות

הבעיה היותר עיקרית כאן היא ההתנהלות והדינמיקה הזוגית ביניכם כרגע.

 

הבעיה הכלכלית "רק" יושבת על זה.

 

ואני לא רואה דרך שהבעיה הכלכלית תיפתר - בלי לפתור קודם את הבעיה העמוקה יותר - היחסים ביניכם.

 

להגיע למצב של חוב של 200,000 ש"ח לא קורה ביום, וגם לא ביומיים.

להגיע למצב שאתה מכנה, או חושב על אשתך שהיא "מטומטמת" או "רשעה", זה לא קורה ביום, וגם לא ביומיים.

אמירות כאלה, כמו גם מחשבות כאלה, לא יכולים בכלל להביא למצב של תיקון.

להגיע למצב שאשתך לכאורה מתעלמת מהקושי שלך, מהקריסה שלך - כנ"ל,

להגיע למצב שאתה שואל מה הגיוני,

מה החובות, מה לא החובות,

מה הדרישות המוצדקות, מהן לא הדרישות המוצדקות -

כל השיח הזה פשוט זר לאמת.

 

מה שבאמת צריך לשאול זה איך הגענו למצב הזה?

מה קרה שם בדרך?

איך התייחסתי לאשתי ולקשר שלנו מאז ומתמיד?

איך אשתי אליי?

האם הייתה נקודת מפנה ביחס הזה? מה קרה שם בדיוק?

איך שאר היחסים ביניכם? התקשורת? הזמן הזוגי? חיי האישות? כל חיי הנישואין?

 

האם היה שינוי במצב הרוח שלך או של אשתך מתי שהוא?

אולי אחרי לידה? הריון?

האם אתה שמח בכללי מהחיים, מעצמך?

האם אשתך שמחה בכללי מהחיים, מעצמה?

 

נשמע שיש כ"כ הרבה מעבר, שפשוט אי אפשר לענות ולייעת כרגע בלי הפרטים האקוטים הללו.

 

ברגע שתהיה הבנה שלמה ומלאה בינך לבין אשתך,

כבוד ההדי,

הקשבה אמיתית,

לחלומות של כל אחד,

ליכולות של כל אחד,

לקשיים של כל אחד,

למה כל אחד יכול או לא יכול לעשות,

רוצה או לא רוצה לעשות,

ולמה, ועל מה זה יושב -

או אז תוכלו להגיע לפתרון שיתניע את הדרך לחיסול החובות ותחילה של חיים כלכליים טובים יותר.

וזה לגמרי אפשרי.

אנשים יצאו גם מחובות יותר גדולים.

אם הנישואין והתקשורת טובים - אפשר לצאת מזה.

צריך בעיקר לשנות את ההתנהלות הכלכלית - שתתאים את ההכנסות להוצאות, להתייעת עם מביני דבר איך בצורה הכי חכמה לסגור לאט לאט את החוב בלי להיפגע לטווח הקצר, ויותר חשוב מכך - לטווח הארוך.

בכלל לא בטוח שמכירת הדירה תעזור,

אם אין לימוד נכון של התנהלות כלכלית נכונה - זה רק יכניס אתכם לבור עוד יותר גדול כלכלית ועוד בלי דירה!!!

 

חייבים חיייבם קודם לשנות את ההתנהלות הזו שלכם!

אותה התנהלות שלכתחילה גרמה לכם להיות בחוב של 10,000

ואח"|כ 20,000

עד ל200,000

שוב, זה לא בא ביום אחד. קרה הרבה בדרך.

עכשיו זה אומנם מאוחר "להיזכר", אבל לא מאוחר מדי, כי כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן,

ובאמת עדיף שנזכרתם עכשיו ולא בחוב של מיליון...

 

קח את עצמך יהודי יקר,

עם כל הכוחות המדהימים שהקב"ה נטע בך

ותתחילו לעבוד חזק חזק על הזוגיות, הקירבה והאהבה ביניכם

תבין את אשתך,

תשמע אותה

אבל תשמע באמת - מדוע היא עושה מה שעושה?

מדוע אומרת מה שאומרת?

האם גם לה קשה?

מה קשה לה?

מה היא הכי הייתה רוצה?

אם היית בראש שלה - מה היא הייתה אומרת?

האם העבודה שהיא רוצה לעבוד בה, הספציפית הזו, יושבת על משהו מעבר? אולי באמת זו הדרך שהיא רואה לנכון, והתפקיד שלך הוא לתמוך בה ולא לקצץ לה את הכנפיים לזה? אולי היא כן תצליח?

אולי האמונה שלך בה זה מה שהיא צריכה?

אולי התמיכה והאמונה יגרמו לה למוטיבציה, לכוחות, לשמחה, לכעשייה,

וממילא היא תרצה ***מעצמה*** לתרום לאט לאט יותר למאמץ המשפחתי בסגירת החוב, בהתנהלות כלכלית נכונה ונבונה, בקשר וקירבה אליך.

ברוב מוחץ של המקרים (לא כולם, אבל רוב) - זה ריקוד זוגי. שני בני הזוג אחראיים.

לא מטילים אחריות והאשמות הדדיות אחד על השני

ומה היא צריכה לעשות

ומה הוא צריך להשתפר

ואני בסדר זה רק הוא/היא...

לא.

ככה לא בונים חומה איך שאומרים...

ככה בונים אולי חומת ריחוק אחד מהשני, זה כן...

 

כל אחד צריך לקחת את האחריות *על עצמו* ועל עצמו בלבד,

לפרגן, לאהוב, לתמוך, להקשיב, לכבד.

במערכת יחסים כזו, לא צריכות יהיו להיות דרישוץ,

כי הכל יעשה מרצון! רצון! ובחירה!

 

שתגיעו לכך ב"ה, מציעה בחום לפנות לאנשים שמבינים בתחום, שיבנו לכם תוכנית מסודרת איך לצאת מהחוב, לאט לאט ובטוח בטוח. לא לחעשות את זה לבד בשום אופן! כי עד עכשיו הלבד הזה הביא אתכם לחוב...

אם לא פעמונים, אז אפילו יועץ כלכלי, או אחר, אם אתם מאיזור המרכז יש לי שם של מישהי מדהימה שמלווה זוגות ביציאה מחובות והתנהלות כלכלית נכונה ואשמח להביא לכם בפרטי.

 

המון המון בהצלחה!

השם עמכם!

את יודעת מה הגדולה שלך?מופאסה
חוץ מזה שאת קולעת לעניין ועושה סדר נפלא?

אבל יותר חשוב

שאת כותבת (כנראה) כמו שאת מדברת
כולך לב ואינטליגנציה רגשית עד הירח
אני קורא ומרגיש את העליות והירידות בקול שלך
אני שומע את האהבה שלך לאנשים
וכמעט אני בעצמי גם עובר איזה התהליך
ותודה

מצטרפת לכל מילה!לצמוח ולהצמיח
מדהימה!!
את בעצמך! נגמרו לי השמותאחרונה


וואו. וואו! מודה לך מאוד על כל המילים החמותנגמרו לי השמות

כיף לשמוע, ממש :פרח:

בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>אחרונה

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999אחרונה

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיהאחרונה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה
משבר שמתבטא בטבילה...שםאנונימי

בוקר טוב לכולם, קצת רקע:

נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.


 

לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.

ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".

אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
 

אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.


 

 

אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.


 

המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:


 

מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?

היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.


 

מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.

חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.

אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.


 

אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח

תודה ושבת שלום.


 

 

אמן ואמןתהילה 3>

אל תוותרו על לחפש את הטוב

אולי יעניין אותך