עם סיכויים לנזק מוחי מצטבר, אמנם קל אבל קיים
אני פוחדת שאם אפסיק עם זה העולם יתהפך עליי ואפסיק להתקדם למקום שבו לא אצטרך את זה כבר (יש סיכוי בכלל?)
אז אולי בחישוב ארוך טווח זה שווה את זה
אני כבר שכחתי איך זה להתמודד עם כאב, לא שאינו כעת, אבל הוא עדיין יחסית מופרד ולא עד כדי כך מעורבל שאת מרגישה שיכורה מכאב.
אז אם זה כואב כל כך, חזרתי לזה שוב אחרי שבאמת הכל נהיה מפחיד פתאום נורא.
אבל למה אני מרגישה שווה יותר, מחוברת לעצמי יותר, ככה?
אני פוחדת.
אני פוחדת שאם אפסיק עם זה העולם יתהפך עליי ואפסיק להתקדם למקום שבו לא אצטרך את זה כבר (יש סיכוי בכלל?)
אז אולי בחישוב ארוך טווח זה שווה את זה
אני כבר שכחתי איך זה להתמודד עם כאב, לא שאינו כעת, אבל הוא עדיין יחסית מופרד ולא עד כדי כך מעורבל שאת מרגישה שיכורה מכאב.
אז אם זה כואב כל כך, חזרתי לזה שוב אחרי שבאמת הכל נהיה מפחיד פתאום נורא.
אבל למה אני מרגישה שווה יותר, מחוברת לעצמי יותר, ככה?
אני פוחדת.