באיזשהו שרשור כאן לא מזמן טענו שזה קשה וכואב, שזה נכון, אבל זה גם מפחיד.
19 זה גדול לי מדי, ומפחיד איך שהזמן עובר, בעיקר מפחיד זה שלא משנה מה תעשי איתו, הוא יעבור ואין איך לעצור או להאט אותו.
השנה הזאת היתה נוראית, ונמשכה בערך נצח. ופתאום
ר"ח אדר. הזמן עובר לי מהר מדי.
ואיכשהו, אני שמחה על השנה הזאת. כלומר, לא על כל מה שהיה, ולא על כמה שהיא היתה נוראית ועל כמה כאב ודמעות ופחד ולבד שהיו בה, אבל על המקום שהיא הביאה אותי אליו.
וכל הזמן של חוסר הוודאות, זה כנראה הדבר הכי רע ומפחיד שהיה בה, חוסר וודאות מוחלט, כל הזמן הזה שלא ידעתי מה יקרה. חוסר הידיעה הזאת והפחד הזה יכולים להרוג.
(7/²⁴, הזמן עובר, גם במובן הזה, גם כשכל יום לוקח נצח.)
לגדול זה מפחיד.
19 זה גדול לי מדי, ומפחיד איך שהזמן עובר, בעיקר מפחיד זה שלא משנה מה תעשי איתו, הוא יעבור ואין איך לעצור או להאט אותו.
השנה הזאת היתה נוראית, ונמשכה בערך נצח. ופתאום
ר"ח אדר. הזמן עובר לי מהר מדי.
ואיכשהו, אני שמחה על השנה הזאת. כלומר, לא על כל מה שהיה, ולא על כמה שהיא היתה נוראית ועל כמה כאב ודמעות ופחד ולבד שהיו בה, אבל על המקום שהיא הביאה אותי אליו.
וכל הזמן של חוסר הוודאות, זה כנראה הדבר הכי רע ומפחיד שהיה בה, חוסר וודאות מוחלט, כל הזמן הזה שלא ידעתי מה יקרה. חוסר הידיעה הזאת והפחד הזה יכולים להרוג.
(7/²⁴, הזמן עובר, גם במובן הזה, גם כשכל יום לוקח נצח.)
לגדול זה מפחיד.