באתי כל 2-3 שעות להניק וגם כשקראו לי

אני בקושי זזה ביומיים האלה ומפחדת להשאר לבד עם התינוק

ואם התינוק בכיין או שלא

אני לא מצליחה לישון אחרי לידות,והתינוקות שלי מאוד לא רגועים,בוכים לא מעט.קוראים לי הרבה לתינוקיה או שאני פשוט לא רגועה וכל הזמן בודקת אם הם בוכים.

לכן,בלידות האחרונות הם איתי ושנינו יותר רגועים.

לידה ראשונה בתינוקיה, מצאתי את עצמי עם התינוק איתי בתנאים של ביות מלא, במזל שהיולדת שלידי הסכימה שהוא יהיה שם בלילה.

לא יכלתי לישון ולא יכלתי להירגע כשהוא היה בתינוקיה.

לידה שניה ביות מלא, לא ישנתי בכל מקרה אבל הייתי רגועה, והיו לי את התנאים של ביות מלא - מבחינת הציוד וכו.

יתרונות:

- יתרון ענק: לא מגרשים את הבעל הב9...הוא יכל להישאר עד מאד מאוחר, וזה היה מדהים כי במשך היום הוא פחות יכל להיות איתי כי הוא היה עם הבן שלנו.

- כשרציתי להתקלח או לנוח במהלך היום יכלתי לבקש לשים את התינוק בתינוקיה ושיביאו לי אותו אם יבכה.

חסרונות:

- זה כנראה תלוי בך אחרי הלידה. זה כמובן יותר עבודה - לקלח להחליף טיטולים וכו.

- את לא לבד בחדר, כלומר גם התינוק של השכנה שלך נמצא שם והוא יכול להפריע...

הערה לגבי שערי צדק:

- ממה שראיתי, התינוקיה ביולדות ב הרבה יותר המונית וענקית מהתינוקיה במחלקה ג. זה מאד משמעותי.

- לא ראיתי הבדל ביחס ובעזרה של האחיות (זה לא נקודה לשלילה או לחיוב, סתם ציון עובדה)

וזה לא חייב להיות דוקא החלק המפואר. אפשר חדר רגיל שמשאירים לך ריק.  זה פער של עד מאה- מאה חמישים ש"ח ללילה. רק לחדר אוכל לגמרי אסור להכניס.

(ככה זה בטלזסטון ובלאם ולילד בבני ברק)

זה גם לא נכון לכל תינוק,יש תינוקות שבגלל החוק הזה,נשארים רעבים.

כמו שלכל אמא זה שונה כך גם כל תינוק שונה

מסקנה - לא כדאי להתייאש וגם לא צריך להשאיר תינוק רעב..

לצערי הייתי צריכה להשמין המון כדי שזה יצליח (וגם להיות בשלווה בבית רק עם בעלי ולא אצל ההורים).

נתתי תמל (ושתו בין 40 ל50 מל שזה המון!!) בכמה ימים הראשונים ואז המשכתי הנקה מלאה עד גיל שנה פלוס.

(באיזשהו שלב נוספו מוצקים כמובן..) אבל לא היה עוד תמל

בלידה הראשונה ילדתי בשע"צ והייתי בביות חלקי ומאד לא נהנתי מהענין בלילה רצתי כל הזמן לתינוקיה כי היא לא היתה רגועה וישבתי שם בחדר הנקה וזה לא היה פשוט בכל יצאתי מטורללת מכל הענין, היה לי גם קשה שבשעת הטיפול בתינוק ובחיסונים לא נתנו לי להיות על ידה

הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה אני יעשה ביות מלא עם אפס הפרדה אז ילדתי בהר הצופים ואין שם אפס הפרדה אבל כן ביות מלא ז"א אחרי הלידה התינוק עולה לתינוקיה עם האבא לשעה ואז מביאים לאמא עד סוף האישפוז

את החיסונים והבדיקות כן עשו שהוא היה על ידי

והיה חלומי נהנתי מכל רגע ישנתי מעולה בלילה התינוק היה רגוע וגם אני הייתי רגועה את כשחיסנו ולקחו בדיקות צהבת ו PKU הוא היה עלי ואפילו לא צייץ, בקיצור ממליצה מאד מאד!

היה חלוםםםםם

לא יודעת אפילו להסביר למה כ"כ. נהניתי מכל דקה

נחתי מעולה

ילדת גם במעיני הישועה.

אפשר לדעת מתי ילדת שם ואיך היה לך שם אחרי הלידה?

האם שמת בתינוקיה או ביות ואיך היה לכם?

האם חזרת ללדת שם שוב או לא ולמה?

(לא צריכה מידע לגבי הלידה עצמה. רק אחריה. במחלקה)

יעזור לי מאוד! תודה

יש נשים שאין להן עזרה בכלל (תתפלאי),עוברות קיסרי,או לידה עם מיליון תפרים,או סתם גמורות מעייפות. התינוק שלהן יחסית רגוע ואין להן ברירה.

ותינוק שנולד לא תמיד רק ישן,בואי לבקר את התינוקות שלי,בוכים בלי הפסקה.

נתנו לך לישון בתינוקיה? ממש מוזר

בתינוקיה,הם רוצים שאלך

אני יודעת בדיוק מה הולך בתינוקיה ולכן התינוקות לידי

אבל,את אף פעם לא יכולה לדעת למה אחרות לא שמות,אל תשפטי

על נשים ששמות בתינוקיה,אבל הן שמות את התינוק בגיל 3 חודשים במעון מ7-16, עם עוד כמה תינוקות ומטפלת אחת.

לי זה נראה הזוי, אבל בגלל שזה מקובל,אז זה נראה בסדר

כאילו הן אמהות טובות יותר כי לא שמות בתינוקיה,אבל הן שמות במעון להמון שעות,כשהוא בן 3 חודשים,מה ההבדל?

אני לא שופטת אף אמא,כ לא הייתי במצבן,וכנראה הייתי עושה כמותן

לפעמים אין ברירה

ושלא תתנסי במצבים שלא מאפשרים ביות.

מבינה מאד את מי שמשאירה בתינוקיה...

חושבת שטוב מאד שיש את שתי האפשרויות וכל אחת עושה מה שמתאים לה...

חבל לשפוט...

אם היית יולדת לפני 20 שנה,זה לא היה עולה בדעתך

אולי 0.05% מהאוכלחוסיה השתמשו בבית ילדים.

ב"ה שזו הגישה היום.אבל קיצוניות לא מועילה לאף אחד. גם בבית את כל היום ליד הילד? ואם את לא יכולה אז בעלך שם?או אמא שלך? נו באמת...

מבחינתי כל אישה אחרי לידה היא במצב רפואי מיוחד.

מי שיכולה,זה מבורך,אבל שאף אחת לא תרגיש אמא לא מספיק טובה כשהיא לא מסוגלת.

ולגבי טרנדים,לדעתי הגישה הזו התחילה מאמהות מתוסכלות שמגיל 3חודשים-במקרה הטוב,חזרו לעבודה מטורפת עם שעות מטורפות ובקושי ראו את התינוק,והרגישו אמהות הכי טובות בעולם,עם 0 הפרדה.

זה השקיט להן את המצפון.

לא שזה רע.זה מבורך ומעולה,כשהאמא מסוגלת.

ומה לגבי מעון,עוד מעט יתחיל טרנד של אמהות שנשארות עם הילד עד גיל 3 ומי שלא תוכל תהיה האמא הכי מזניחה בעולם. מה שנראה לנו היום נורמלי יראה בעתיד הזנחה. שכל אחת תקשיב לעצמה.

מצוין שאת יכולה,כל אחת מכירה את התנאים שלה

גם לגבי תינוקיה או ביות

וגם לגבי חזרה לעבודה בגיל כמה חודשים ולהשאיר את הילד אצל מטפלת.

מסכימה איתך,וגם אמרתי שזה מבורך,אבל השיפוטיות של זו שלפני מציק לי. ברור שזה טוב,אבל כשאמא לא מסוגלת ,זה לא יהיה טוב לא לה ולא לתינוק,והיא לא חייבת הסבר לאף אחד

כבר כתבתי שגם התינוקות שלי לידי,כי ככה בחרתי.אבל יש כאלה שקשה להן

לקיצוני התכוונתי שיש או להיות ליד או להיות אמא שלא אכפת לה,וזה ממש לא ככה. גם ככה כולנו עם יסורי מצפון,לא יתן כלום אם נוסיף על זה

באמת קראת מה שכתבו? איזה הוצאה מהקשר....

להיפך,תקראי שוב טענתי שזה מבורך ואני עושה זאת בעצמי,היה לי חשוב שלא ישפטו נשים אחרות ויבינו שלא לכולן זה מתאים.

כל אחת עושה מה שנראה לה הכי טוב לה ולתינוק.וזה מה שחשוב.

רק שתדעי שזה לא תמיד חכמה ללכת בכזה מצב

הייתי פעם בתינוקיה ,אמא עמדה ליד העריסה של התינוק והתעלפה,פשוט נפלה על הריצפה. נס שהתינוק לא היה בידיים שלה

אני, באופן אישי, לא יכולתי להירדם כשהתינוק שלי לא היה לידי כי דאגתי כל הזמן שהתינוק אולי בוכה ולא מתייחסים אליו או שמביאים לו איזה בקבוק מטרנה  - וביקשתי הנקה בלבד.  הרגיע אותי להיות ליד התינוק בכל רגע ולדעת שהוא רגוע (או שלא - ואז שאני אטפל ולא אדם זר). 

ביות גם היה לי יותר קל פיזית כי בד"כ הייתי אחרי ניתוח (ילדתי ב2 לידות רגילות ו5 נתוחים) וציפו ממני לבוא לקחת ולהחזיר מהתינוקיה ופשוט לא היה לי כח ללכת כל כך הרבה אחרי הניתוח.  

מצד שני אני פגשתי בהרבה אמהות שהרגישו אחרת ממני.  כל אחת צריכה לעשות מה שטוב לה.

בהצלחה

לידה ראשונה ושנייה באפס הפרדה

זה היה לי ממש משמועתי כאמא ועזר לי, לא הרגשתי קושי מיוחד להפך זה עשה לי רק טוב

גם אפשר לי להיכנס לאמהות בצורה חלקה ועם קצת עזרה מהאחיות אז לא הייתי בשוק לגמרי

וגם לא רציתי משו אחר

הרגשתי שאם התינוק/ת לא יהיה לידי לא אוכל להיות רגועה

זה בעיקר תלוי בך ובלידה שלך

לי אין עזרה והתינוק היה לידי רוב הזמן, כי אני לא מצליחה להירדם בבי"ח (סיוט)

והתינוקות בכיינים,אז במקום לרוץלתיינוקיה כל הזמן,מעדיפה שיהיו לידי כל הזמן, ואני מסתדרת עם זה מצוין

אני ילדתי באיכילוב,

לא יודעת אם רלוונטי במרחק, אבל היה מקסים!
לא היו כללים ברורים, היו לי תנאים של ביות מלא (הכל בחדר) אבל גם יכולתי לשים את התינוק בתינוקיה מתי וכמה שרציתי.

באיכילוב (במחלקה הרגילה) יש חדר אישי לכל אחת אז גם לא מתעוררים מתינוקות של אחרים...

בנוסף, יש בחדר מיטה נפתחת נוספת לבן הזוג (או כל מלווה) ככה שבעלך  יכול אפילו לישון איתך...

(בלידה הראשונה שלי בעלי ישן לילה אחד ואמא שלי בשני...)

וכן רציתי אותו לידי כל הזמן את התינוק הבכור שלי

אבל היה לי ממש ממש ממש קשה

לא ישנתי בלילות

פתאום אני מגלה שהוא שלשל על כל הבגדים מתחת לשמיכה ואני בכלל לט שמתי לה מרוב שרק רציתי לישון

הייתי עייפה ועצובה וחלשה וחסרת ניסיון

בגלל שזה ביות מלא הצוות לא ממש עזר לי. הייתי צריכה להתחנן לשים אותו בתינוקיה כדי להתקלח ולאכול כמו שצריך כי הוא כל הזמן היה רעב. בקושי לימדו אותי אחרי שבכיתי איך להחליף טיטול. לא ידעתי. ממש עשו לי טובה על כל עזרה כי היה להם עומס והם ראו אותי כאחראית ולא הם לפי הביטוח.

בלידה השניה עשיתי ביות חלקי והיה נהדר

בלידה הרביעית עשיתי ביות מלא.

בגדול היה מעולה להיות ליד התינוק כל הזמן אך היה הזוי מבחינתי שרוב הזמן  לא הסכימו שאשים את התינוק בתינוקיה בזמן שרציתי לאכול. לגב מקלחת- אמרו לי להכניס אותו איתי בזמן שאני מתקלחת. בעיני זה פשוט טיפשי. וכי אני יכולה באמת לטפל בו אם אני באמצע להתקלח והוא מתחיל לבכות??  אגב התלוננתי ביום השחרור כשביקשו שאכתוב משוב אם נהניתי מהאישפוז. כתבתי שהרגשתי שלא נותנים לי את האופציה להתחזק בצורה המינימלית. לאכול בלי תינוק 15 דק' ,3 פעמים ביום  ולהתקלח 10 דק' בלי תינוק פעם ביום.... תכלס אמא טרייה חייבת לטפל  בעצמה ע"מ לתפקד, וטוב שתתחיל בהרגל הזה מהיום הראשון אחרי לידה. זה הרגל שישרת אותה טוב במשך כל שנות גידול הילדים.

הכלל בעיני הוא שרק אם האמא שמחה ומכבדת את צרכיה- תוכל לגדל את ילדיה בשמחה.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣