אני כנראה הייתי כשהיה ריק במחלקה, ופשוט לא היו בכיות בתינוקיה. היה שם נפלא.
מכל הסיפורים של כולן אני מבינה שזה תרחיש פחות מצוי, אבל זה הניסיון שלי.
ולגמרי הזוי להגיד שאת לא מבינה איך אפשר.. אבל את באמת פשוט לא מבינה, לפעמים צריך להשכיל ולשמוע מחיים של אחרים, או להשכיל מהעניינים של עצמך במקרה הפחות טוב, כדי ללמוד שלא לדון את חברך עד שתגיע למקומו..
לי למשל אין משפחה להביא שיהיו איתי, כולם מבוגרים מדי או עסוקים מדי, ואפילו למצוא בתשלום זה לא טריוויאלי. ואחרי הלידה לא יכולתי לקום יום שלם.
אני דווקא לא מבינה איך אמא חצי מעולפת מעזה לקחת אחריות על תינוק לבד..
אבל האמת היא שזה אף פעם לא לבד, זה תמיד עם מישהו מהמשפחה שנשאר, אז זה רק מראה כמה הביקורת מגוחכת. בוודאי שעדיף "תינוקיה פרטית" כזאת, אבל לא כל אחד יכול..
האמת שיש לי ביקורת על בתי החולים שעוברים כולם למודל של ביות חלקי במקרה הטוב. כי זה מחייב תמיכה אישית פרטית לכל יולדת. הם חוסכים ככה סכומים ניכרים, ומטילים על המאושפזות להסתדר לבד.
מצד שני, אם היולדות היו מתעקשות יותר על הצורך בשירות אחיות, גם אם לא ברצף אז לפחות שיהיה גיבוי נוח כדי להתקלח ולאכול, אולי המצב היה שונה. אבל כשהציבור חושב שתינוקיה זה מוסד מזעזע שעבר זמנו, אז למה להם לתקצב את זה. הם גם יכולים לחסוך וגם להיות אופנתיים.
)
^^