חתונה היא האופן הרצוי שבו זוגיות יוצאת לפועל.
לכן, אני מרשה לעצמי להתבונן על הרצון שלך בזוגיות כעל רצון להתחתן. טבעי ונפלא.
מהצד השני, אני בהחלט מאמין לך שאתה לא בכיוון של חתונה עכשיו, ואפילו יכול להסכים איתך (כלומר, אולי הייתי יכול, אם הייתי מכיר אותך אישית...) שבאמת עדיין לא מתאים שתתחתן, ושמצוין שאתה משקיע בעיסוקים אחרים.
ובכן, יש לנו רצון חזק אחד להתחתן, ורצון חזק אחר שלא להתחתן, כלומר יש לנו... קונפליקט! אני באמת מקווה שתקרא את זה בנימה של חיבה, כמו שזה נכתב, ולא בנימה של התנשאות חלילה: ברוך הבא. נחתנו בעולם מלא־מלא קונפליקטים.
אז מה עושים?
שיקול דעת מחושב, מה עדיף על מה ומתי.
יש כמה סיבות שיכולות להיות לרצון שלא להתחתן. חוסר בשלות, שעלולה לגרור זוגיות מתוסבכת; חוסר יכולת לשאת באחריות כלכלית או אחרת של משפחה; רצון להספיק לבלות / ללמוד / להתמקצע; אי־רצון לשבור נורמה חברתית (במיוחד בנוגע לחתונה בגיל צעיר); תדמית שלילית על נישואין והורות; ועוד, ועוד, ועוד. בכולן יש הגיון. אבל כדאי לזהות אילו סיבות רלוונטיות אצלך, כדי לדעת לשקול אותן נכון מול הרצון להתחתן, שבסופו של דבר קיים אצלך כפי שאתר מתאר. (זה לפני שאנחנו מדברים על הקמת משפחה כמטרה חשובה בפני עצמה, שגם את זה כדאי לזכור.)
שיהיו החלטות נבונות, ובהצלחה בעז"ה!
[הוספה בעריכה: כמובן - רציתי לכתוב על זה ושכחתי - אם מגיעים בחיים למסקנה שצריך לדחות רצון כלשהו, או לפעמים לוותר עליו לגמרי, זה מאוד, מאוד, קשה. וזה מובן לחלוטין. צריך לחפש דברים שיאפשרו לנו להחזיק. בכל מקרה, בהצלחה רבה, והלוואי שיהיה בעז"ה בקלות, לכולנו.]