אז נראה לי שרק הליכוד או ליברמן מציעים את זה.
יום שני הבחירות ועדיין לא החלטתי.
אבל העובדה היא שלמרות שכחול לבן הציעו להם הצעות מפליגות אחרי סבב ב', הם סירבו ובחרו להישאר בימין. בכל מקרה אמר לך להצביע ליכוד, לא ג.
אבל האינטרס שלי הוא שלא תקום ממשלה.
אני די מבסוט מהמצב הקיים ביחס לאלטרנטיבות.
הבחור חושב שהמדינה צריכה לא לתת אף תקציב לשום דבר. כן, גם לא לרפואה מצילת חיים. הטיעון שלו הוא שאם זה משהו חשוב, אנשים יכולים לשלם על זה בעצמם.
לכן, אין כמעט אף מדינה שבה אנשים מרוצים ממערכת הבריאות שלהם.
והיא נוראית.
היא איומה ונוראית.
קובעים לי כאן תור לעוד חצי שנה.
ובינתיים?
תסבול.
אבל אני משלם ביטוח בריאות. והרבה. כנראה שמה שאני משלם הוא עבור כמה וכמה אנשים - אבל כשאני צריך תור?
חכה חצי שנה.
אז אני לא מבסוט על המערכת הציבורית בישראל. ממש ממש לא.
אני בכיף מוכן לדיל הבא - מי שרוצה מערכת רפואה ציבורית שישלם עליה ויהנה ממנה ומי שרוצה, שלא ישלם עליה ולא יעשה בה שימוש.
יש לי הרגשה שמספר המבוטחים של המערכת הציבורית יצנח מהר מאוד לאזור ה-0.
אני בספק אם אתה אחד מהם.
אני לא עובד שם במערכת הבריאות - אם כי אני מכיר אנשים, כולל בעלי קרבה ראשונה, שעובדים שם.
ואחרי הדברים שאני עברתי ועדיין עובר - המסקנה שלי היא שהמערכת היא קטסטרופה.
מערכת ציבורית לא מתייעלת. אין חיה כזאת.
היא רק הולכת ונעשית גרועה יותר.
הכסף הולך למקומות הלא נכונים כי לאף אחד אין אינטרס כלכלי שהוא יגיע למקומות הנכונים.
כמעט את כל הטיפולים שלי אני עושה בצורה פרטית באמצעות ביטוח פרטי שאותו אני משלם בנוסף לביטוח הכפוי.
אבל אם תוכל להתרשם מזה רק בעוד חצי שנה, אז זה לא באמת משנה...
המערכת לא חייבת יותר תקציבים.
כמו בכל מערכת ציבורית, ועדים מושחתים השתלטו עליה ומזרימים כסף למי שמשמר את הכח שלהם.
ככה זה עובד.
מה שאני אומר, זו עובדה.
באשפוז כשיש רופאים זמינים כל הזמן.
אתה בקושי מכיר את מערכת הרפואה הציבורית לפי מה שכתבת.
זה ממש לא מעיד על טיבה של מערכת הרפואה.
בגלל עייפות של הצוות הרפואי.
בכל מקרה, אני הולך לישון.
כשיהיה אכפת לך ממני, תעדכן.
אבל אם הוא לא ישן ב-30 השעות האחרונות, אני מעדיף מישהו קצת פחות נפלא אבל שישן קצת יותר בלילה..
מגובה המסים שאני משלם, ממערכות הבריאות והחינוך שאני לא רוצה לשלם עבורן או לעשות שימוש בשירותים שלהן, מהמסים המטורפים והפרוגרסיבים שגובים בארץ - ולאף אחד לא אכפת.
אז אם לאף אחד לא אכפת ממה שאני רוצה - אני מבין שאני היחיד שאדאג לי ולאינטרסים שלי.
למה?
כי אף אחד לא ידאג לי אם אני לא אעשה את זה.
ואם יש אנשים שייפגעו מזה?
לאף אחד לא אכפת לפגוע בי, אז גם אצלי השיקול הזה כבר לא משחק תפקיד.
כבר שנה.
החשב הכללי יכול לאשר תקציבים חריגים רק במקרים מאוד מיוחדים. (וגם אז, הוא לוקח אותם ממקור אחר).
שהוא רוצה שתממן אותו.
אתה חושב אחרת?
ומי שחושב שה"מדינה" צריכה לממן כל מיני דברים, מוזמן בהחלט לבקש לשלם יותר מסים בעצמו ולא לקחת מאחרים.
במקום לשלם למערכת הציבורית ואני אעשה אותו הדבר וכולנו נהיה מרוצים.
אלו דברים שחברות ביטוח פרטיות מממנות.
תגיד, מתי לך היה אכפת ממני לאחרונה?
מתי אתה עמדת כתף אל כתף אתי עבור האינטרסים שלי (שהם גם שלך, דרך אגב)?
אז כן, הסיפור שלך בהחלט נוגע ללב - אבל אל תאשים אותי אלא רק את עצמך.
לקמבן את השני.
זה לקחת מאחד ולתת לאחר.
גזל.
מאוד קל לחלק משאבים של אנשים אחרים.
יש אדם שעבד והרוויח את כספו בזיעת אפו ואז אתה לוקח ממנו את מה ששלו כי אתה ממש ממש רוצה את זה.
ככה יוצא ש-80% מהמסים הישירים משולמים ע"י 20% מהאזרחים.
למה?
כי זה קל.
אפשר להקים קואליציה גם בלי 20% מהאנשים, לא?
אז בואו נשדוד אותם ונחלק את השלל למי שיצביע עבורנו.
אז אם אני יכול למנוע במשהו את השוד הזה, אני אעשה את זה ואני אעשה כל שביכולתי כדי להמשיך למנוע את זה.
ביום שאתה תעלה בפני נבחרי הציבור שלך את הדרישה למס הכנסה שטוח, תעדכן אותי ונדבר שוב.
ומערכות נתקעות וצריכות לנסות להתייעל בלית ברירה - מה שאולי יתרום להתייעלות שלהם בעתיד.
אולי אני יורה לעצמי ברגל, אבל אני פוגע באלה שפוגעים בי יותר ממה שאני פוגע בעצמי - ואולי זה יגרום להם יום אחד לחשוב מחדש אם המלחמה הזאת בשם הגזל משתלמת להם.
יורה לעצמו ברגל.
זה מפריע לכם?
לא.
כל זמן שאחרים נדפקים גם הם וחייבים לממן אותה.
כדי שיהיה "שיוויון".
אני מנסה לשמר את המצב הקיים כפי שהוא כרגע כיוון שזה האינטרס שלי.
מה יהיה בעתיד?
לא יודע.
נחיה ונראה.
אני מבסוט מזה שנעצרים תקציבים לכל מיני ארגונים שאני לא רוצה לממן.
אני מבסוט מזה שלא ניתן לפרוץ את יעד הגרעון ואם מערכת כלשהי רוצה להשיג את המטרות שלה - היא חייבת להתייעל.
אני מבסוט מזה שחבורה של 120 פופוליסטים לא מנסים להפריע לי יותר בחיים והם עסוקים בעיקר בהישרדות הפוליטית שלהם.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'