פורים.
(אין לי שום ידיעה איך אני הולכת לכתוב את זה.
בעזר ד' ננסה.)
(בעקבות שיחה שנכחתי בה ששינתה לי את כל ההסתכלות)
כל מה שחשבתי שאני יודעת על פורים, התברר לי כניפוץ אחד גדול.
הבנתי שעד עכשיו לא היה לי מושג מה קורה כאן
וגם עכשיו אני לא יודעת כלום.
היה שלב כלשהו בחיים שהבנתי שסיפור המגילה מורכב מאוד ואפילו קצת טרגי
אבל רק השנה, משהו עבר מהתת מודע אל המודע, מהידיעה השכלית אל הלב
רק השנה הכתה בי ההבנה שלב החג- סיפור המגילה, טומן בתוכו קשיים עצומים.
הגזירה לא בוטלה, רק קמה לנגדה גזירה שליהודים מותר להתגונן
ואסתר בעצם עזבה הכל, ויתרה על הבית הקדוש שלה עם מרדכי והלכה לארמון. לחיות עם מלך גוי.
ובסוף כשליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר
היא נשארה בארמון.
וכאשר אבדה-אבדה.
(ויש עוד המון מדרשים/גמרות כואבות שהרב הביא שאני מעדיפה לא להניח כאן.)
והשאלה הגדולה שלא עזבה אותי- איך למען ד' אפשר לשמוח בפורים?
אז מה מתברר?
דבר ראשון- צריך להסתכל בעמקות, על כל הפרטים, על כל הדורות, על ההשפעה של המגילה עליהם.
ובמיוחד מה קרה בדורות הקודמים למגילה.
בעיקר לצאת לשניה מההתמקדות בנקודה הכואבת.
והדבר העיקרי- בעצם השאלה העיקרית: האם בכלל תיתכן מציאות כזאת של מגילת אסתר?
של שמד יהודים שמכלה את הכל?
כמובן שלא!
זאת מציאות שלא קרתה בשום דור. בשום גלות, בשום מלכות ארורה.
גם לא במגילה. עמ"י ניצל כאמור.
וכך גם היה בשואה הארורה ובשאר תוכניות שמד.
זאת אומרת שלא יכולה להיות מציאות של ד' יתברך בעולם ללא עם ישראל. (עם זו יצרתי לי!)
ואז התחלתי להבין על מה אנחנו שמחים
שאנחנו נצח! נצח אחד גדול. יש לנו הבטחת נצחית שעמ"י לעולם לא יתכלה.
ובעצם כל המגילה זה רק בכאילו. כמו שעמ"י השתחווה בכאילו(לא זוכרת איפה זה היה ולמי הם השתחוו, זה מובא אפשהו בגמרא/מדרשים, איני יודעת את המקור)
כך גם הקב"ה עשה כאילו הוא משמיד את עמ"י.
כל הסיפור הזה הוא תעלומה גדולה עבורי. דברים הנראים כאחיזת עניים
ואין לנו שום אחיזה במציאות. ואין לנו שום הבנה איך ד' מנהיג את עולמו.
אחר כך חזרתי מאות שנים קדימה
לכסא בבית מדרש. לשנת התש"פ. לארץ הקודש.
למציאות של גאולה כמעט שלמה.
לרב עם הצחוק המתגלגל שאומר- הכל היה בכאילו. תחייכו.
עוד סיבה לשמוח בפורים- ההבנה שאנחנו נצח.
ואני עדיין לא מבינה כלום.כלום כלום.
ורק מהשיעור הזה התחלתי לברר למה לשמוח בפורים.
כשיצאתי מהשיחה הייתי אפופת ספיקות ושאלות שכל השנים לא שאלתי
ואף אחד מעולם לא העיר אותי לגביהם. כי לא ידעתי עד כמה מגילת אסתר זה אחד הסודות הכי כמוסים ביהדות.
אז תדעו שספקות ושאלות זו רק דרך נפלאה להעמיק את ההבנה שלנו והזדמנות להתבגר
וכמו שחברה אמרה לי שאי אפשר כל החיים להשאר באותו רובד שחושב שהכל היה נפלא במגילה
יש רבדים עמוקים יותר, חלקם כואבים. אבל צריך להפגש איתם.
אז מה אומר לכם?
שנזכה לקבל קדושת פורים באמת.
ועכשיו אתם נכנסים לתמונה- מוזמנים לשתף מהרהורי לבכם לגבי פורים/אדר- ובעיקר איפה זה פוגש אתכם
אפשר להסתפק גם בדברי תורה/מאמרים/שירים.
שיהיה בבחינת חבורה לעבודת ד'. ושנתחזק לקראת פורים בע"ה.
לילה טוב.
