היום הייתי בבני ברק (עיר מזעזת) אחד האנשים שם, שנסע כמו טמבל, כמעט הוריד אותי... כצעקתי עליו שהוא חתיכת מטומטם ושהוא כמעט הרג אותי הוא ענה- "אבל הנה אתה רואה, ה' הציל אותך..." אז עניתי לו "איזה אלוהים? זה רק כי אני שמתי לב וזזתי"!
מה אומרים, זה אלוהים או אני???
כי ההשגחה, כמו שמסביר הרמב"ם, תלויה בקרבה לקב"ה.
אם לא הגעת למדרגה כזו שה' משגיח עליך - אתה, ולא ה'.
את היכולת לזוז. ואם אתה רוצה להסתכל על זה בצורה אחרת
אז ה' הוא זה שכיוון שכמעת ידרסו אותך (חס ושלום) וגם גרם לך לשים לב ברגע האחרון ולזוז.
בקיצור איך שלא תסתכל על זה-הכל מאלוקים
האם זה מצד הטבע או מצד הנס... ברור שה' מסובב את הכל, גם אם לא תמיד אנחנו רואים את זה
אני יודעת שלא לזה התכוונת שיתייחסו בתגובות על השירשור שלך, אבל דווקא כל מה שיוצר פילוג בעם שלנו זה דברים מהסוג של מה שכתבת שב"ב היא "עיר מזעזעת".. לתשומת הלב אח יקר
לפעמים קשה להבין איך הכל זה השגחה אם אירוע אחד גורר שני בצורה אוטומטית. זה קשור גם לסוגית הבחירה. התשובה לפי דעתי היא שיש כאן שני מישורים מקבילים. מצדו יש השגחה ואלו מצדנו יש בחירה, או לחלופין חוקי טבע ושני הדברים אינם סותרים. מדוע? כי זה אלוקים, ואלוקים אינו מוגבל להסתכלות המצומצמת שלנו.
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
