אל מול השקט
צעקתי
שם
אל מול הסער
נדמתי
שם
אל מול הכאב
דממתי
את אחרון כאבי
הנשכחים
את מיתתי האינסופית
יום, יום
שעה שעה
אל מול
שקרים רווי אמת
אל מול
אושר כבה ומת
אל מול סערת
דמים מלופפת
גזעים מוריקים
לעת ערב
על מול
שתיקת הרוח
כספתי, ייחלתי
נשמתי עמוקות
נשאתי זיכרונה החיוור
עטוית השתיקות.