חשוב להדגיש - פריימריז אינו המהות הוא פרט.
צריך להדגיש, הנקודה אינה קדימות של ביטוי זה או אחר. הנקודה היא (בניגוד לטישטוש בשנים האחרונות, שפייגלין ובנט וכל מתנגדי ה'מגזריות' היו מסוכניו הבולטים) - של ד' אחד ושמו אחד, שנתן תורה שלמה לעם שלם בארץ שלמה.
כל הערכים נובעים מהמשנה הגדולה של תורת ארץ ישראל. גם הדברים שבשיח המקובל היום שייכים לתחום 'הדתי' - שבת, כשרות, גיור, משפחה וכד' וגם הדברים שבשיח המוטעה היום, כביכול אינם שייכים - ארץ ישראל, מערכת המשפט, מוסר מלחמה ועוד. ההתייחסות שלנו לכל התחומים צריכה לנבוע מהתורה השלמה.
באופן מעשי - צריך גם פריימריז לרשימה לכנסת. אם הבחירות הבאות יהיו בקרוב - את הפריימריז צריך לעשות באופן מיידי, שאר התיקונים - אח"כ. אבל זה מהלך דיעבדי, פריימריז בנתונים הנוכחיים, ישאיר הרבה מהבאגים שהביאונו עד הלום.
אם יש זמן, עד הבחירות הבאות - צריך קודם כל לעשות מפקד חדש, של כל מי שרואה את עצמו שייך לציונות הדתית במובן הרחב של הביטוי מוזמן להתפקד (מי שיבחר להמנע, מוותר בזה על זכותו להשפיע). אחר כך צריך לבחור מוסדות חדשים ולהעביר חוקה חדשה, כזאת שתתן הרבה יותר כח לכלל הציבור ונציגיו, לעומת הכח של היו"ר, הן בקביעת מדיניות, הן בשיריונים והסכמי איחוד. כך המפלגה תשאר של כלל הציבור, בניגוד לחוקת בנט, שבעצם הפכה את כל המפלגה, למפלגה של איש אחד. זה גם ימנע מחטפים, כמו זה שהרב רפי ניסה לעשות.
אחרי שהצעדים המהותיים הללו יעשו ובניגוד לתקופת בנט, שאחרי האופוריה הראשונית, הדברים היו מאוד - מפלגה של איש אחד, הציבור יחזור להרגיש שהמפלגה היא 'שלו'.
בשלב הזה יהיה אפשר להתלבט, האם הדרך הנכונה לבחירת הרשימה, היא פריימריז בין כלל המתפקדים - שלצד השיתוף המשמעותי של הציבור, יש בו יתרון מובנה למי שיש יותר כסף וחסרון מובנה למי שכל חייו עסק באידיאולוגיה. או שעדיף שכלל המתפקדים יבחרו חברי סניפים ומרכז והם יבחרו את הרשימה לכנסת (מה שמאפשר יותר בחירה על בסיס היכרות אמתית בשני השלבים).
שתי נקודות לסיום:
1. כל מי שיבחר להשתתף במהלך הזה, יצטרך לקבל עליו את הכללים, להתחייב להימנע מריצה נפרדת ולתמוך במפלגה בהמשך, גם אם התוצאות פחות ימצאו חן בעיניו.
2. צריך לצאת מנקודת הנחה שהמצב, לא מהיום, הוא שהציבור שלכאו' מזוהה עם הציונות הדתית, מצביע לכל מיני מפלגות, מכל מיני סיבות. בניית אמון מחודשת של הציבור, אפשרית, אבל תקח זמן. לכן בטווח הקצר 9 או אפילו 8 מנדטים - זו הצלחה. עליה הלאה אפשרית, אם יצליחו לבנות את אימון הציבור, אבל תיקח זמן. כל מחשבה שסידור זה, או הצנחת אחר, היא זו שתביא למספר דו ספרתי של מנדטים - זו אשליה. מי שחושב שהוא, כאן ועכשיו, אמור לרשת כל מיני תפקידים - שיניח לציונות הדתית וימצא פלטפורמות אחרות להגשים (או שלא) את חלומותיו.