לאור התוצאות והתכווצות לששה מנדטים, וארבעה אוחזין בטלית: בנט, שקד, הרב פרץ וסמוטריץ", ועוד אחד נכס אלקטורלי בעיני עצמו איתמר בן גביר. איך מתקדמים מכאן.
מי מהם הראוי ביותר לחלץ את העגלה מן הבוץ, ואולי יותר טוב להביא מישהו מבחוץ.
ואולי הגיע העת לשידוד מערכות, וסדר עדיפות שונה במגזר, דהיינו קודם דתיים ואחר כך לאומיים, ולא להיפך.
בן גביר אינו נקי מ-10 אחוז של אשמה, כאשר כל השאר רובצת על האחרים.
נניח שאחד מהם על חשבון ימינה, ועדיין עוד שלושה נוספו ועל חשבון גנץ וליברמן נוספו.
מצד שני אני לא שומע ממך ביקורת ממשית על בנט שחסם את בן גביר, וגרם לשריפת 17 אלף קולות לימין. לו רק 40 אחוז מהם היו מצביעים ימינה הרי שלפי הסכם עודפים היו הקולות נזקפים לליכוד ומקימים את המנדט ה- 37 על חשבון כחול לבן שהיתה יורדת ל- 32 בהתאמה. הפרש חמישה מנדטים היה מעצים את נצחונו האישי של נתניהו בבחירות כאשר לצידו גוש 59 ח"כים במקום 58 היום. בנט שפך את הדם הפוליטי הזה.
אז מה הן האופציות עכשו, ממשלת שמאל קיצוני בתמיכה אקטיבית של הורוביץ, טיבי, עודה, ויזבק. ממשלת אחדות בלי הציונות הדתית או עם השפעה שולית עד זניחה. בחירות מועד ד'.
אף אחת מהן אינה מלבבת, ולכן, יתכבד בנט להניח את המפתחות, להצדיע לקריירה הפוליטית המפוקפקת שלו, ולחזור לעסקי היי טק, או לעזור לאשתו בקונדיטוריה שלה הכשרה למחצה לפי פרסומים זרים.
בנט לא פספס ולא יפספס שום מהלך ושום קומבינה בדרכו השאפתנית חזרה לברית עם לפיד, לא בלי סיוע אובססיבי של הפודל שלו בצלאל סמוטריץ'.
בכל צומת פוליטית שילם להם נתניהו טבין ותקילין, ומה קיבל מהם בתמורה- קדחת. לקראת מועד ג' שילם למפרע בתיק החינוך לרב פרץ במכסת שרי הליכוד. זה כמובן לא עזר, ובסופו של יום גם נטלו את ההתחייבות לרב פרץ וגם הותירו את בן גביר בחוץ.
הטיעון הבנטיסטי שבפיו של היסטורי לפיו בן גביר מבריח שני מנדטים לייטים לימינה הוא גם הזוי וגם מרושע.
הזוי, כי בלי בן גביר השיגו ששה מנדטים והגיעו לשפל אלקטורלי שלא היה כמותו מאז ומעולם. שוב הוכח שהלייטים נמצאים עמוק בבייס של כחול לבן, ואין להם עם בנט האופורטוניסט, ולא כלום.
מרושע, כי די היה בארבעים אחוז מהקולות ששרף בן גביר כדי להשלים עוד מנדט לגוש הימין על חשבון כחול לבן שהיתה יורדת במנדט אחד בהתאמה.
לא הרי 59 מנדטים כהרי 58 מנדטים בתוצאות אמת, אבל מה יעזרו הדיבורים האלה לאור מגמת בנט לחסל את הציונות הדתית כישות פוליטית בפני עצמה, ולהפוך אותה לסניף של כחול לבן.
התחילו עם 12 מנדטים.
ירדו ל- 8 מנדטים.
ירדו ל- 5 מנדטים
עלו ל- 7 מנדטים.
ירדו ל- 6 מנדטים.
רוצה לנחש לאיזה רצפה ירדו בסיבוב הבא?
הבית היהודי 3 ואיחוד לאומי 4, סך הכל 7 מנדטים, ועכשו הגיעו יחד לשפל 6 מנדטים, ועוד אתה מעלה על נס את הפחדן סמוטריץ' ששודרג ממקום 8. אפילו עמנואל שילה שהיה מגדולי מעריצי בנט וסמוץ' מסתייג מהם.
לטווח מיידי צריך לשלוח הביתה את כל הששה שהשתלטו על צמרת הרשימה, ולסמוך על הנהגה זמנית שתושתת על הששה הבאים בתור. לטווח ארוך צריך לחשב מסלול מחדש. בנט שקד וכהנא צריכים להטמע באגף הימני של כחול לבן שם מקומם הטבעי. ולאחרים אין לי מה להציע.
אז הפורום הזה לא מתאים... ואם באקטואליה עסקינן עלינו להזהיר מפני הדרך העקומה של נפתלי בנט. ריבונות על חבלי ארץ הוא לא ישיג לנו, ובמקום זאת יקדח חורים בספינה במטרה להטביע אותה, ולעשות לימין וידוא הריגה.
"אינו חף מחסרונות" כבר עשר שנים מספיק. לא?
אם הוא יפרוש והליכוד יבחר במישהו אחר אז הנדל, האוזר, בוגי ועוד אנשי ימין לעילא ועילא
יקימו ממשלה ימנית ללא צורך ברשימה המאוחדת שגדלה תודות למסע הפרסום של ביבי וכל מלחכי הפנכה שלו.
שום כלום על תכליתה של הציונות הדתית כתנועה שאמורה להיות דומיננטית ומשפיעה בשיח הציבורי. כל כך הרבה עסקו בהובלת בנט, בחאן אל אחמר, נתיב האבות, מגרון, ועמונה, ובסופו של יום נשאר מהם אבק פורח וחלום יעוף. מהמקום שסיים בנט ימשיכו גרמן, עודה, יזבק, ליברמן, וגנץ להעמיק את תפישת מדינת כל אזרחיה, ועקירת כל סמן יהודי. ארבע שנים ישב בנט במשרד החינוך, ולא השאיר שום כלום של חותם מערכתי חיובי, אלא להיפך. מעולם לא היתה בורות בקרב הנוער בכל מה שקשור ליהדות ומחשבת ישראל, אפילו במשמרות של זלמן ארן, ויוסי שריד לא היה כדבר הזה. מסתבר שתלמידי בתי ספר תיכון חילוניים מכירים בשמה של כל סימטה נידחת בהודו, אבל שמע ישראל מעולם לא שמעו. תעשית ספרי ההסתה בבתי הספר במגזר הערבי נסקה לשמיים בתקופת בנט, ומה עשה בנט, אה, הוא שלח עקיצות פוליטיות לליברמן, נתניהו, והחרדים שנואי נפשו.
"ראה מה בין בני ובן חמי". אני מביט בגאווה בש"ס הספרדית, ויהדות התורה האשכנזית, ומשווה להתנהלות של בנט בפרט, והציונות הדתית בכלל, והעיניים דומעות.
זה היה תירוץ למה לדחוק את עוצמה יהודית
תן להם שבועיים לפני הגשת הרשימות בבחירות הבאות כדי למחזר את התירוץ
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
