אני-שונאת-שנוגעים-בי!!!!!!!!!מתו"ש
בס"ד
 
אי לא יודעת מה לעשות, מחרפן אותי שנוגעים בי בלי רשות!! אבל ממש...כאילו אם מישו נוגע בי בלי שאני מוכנה מראש אז באופן טבעי אני עושה מין רתיעה כזאת, מעליבה קצת..ולא, לא רק אם זה בן, זה יכול להיות גם אמא שלי...טוב, תכלס לא רק נגיעות, אני לא מסוגלת ללכת אם יש מישו ברדיוס פחות מטר ממני וכאלה...
בקיצור אני במקום חדש וכאן אני לא יודעת מה לעשות!! למה? ככה: מעבר לרגילות שאני לא רוצה שייפגעו אז,יש שם ילדה אחת שהיא כאילו ביריונית כזאתי, מרביצה לבנות, סוחטת כסף והכי מגעיל לדעתי, היא..לא בדיוק יצאה מהארון, אלא עושה הופעה שלימה עם זה שהיא מחוץ לארון עם בנות אחרות וזה פשוט דוחה. אלי היא מסיבה ממש לא ברורה לא מגעילה, אבל היא כל הזמן נעמדת קרוב אלי ממש, ומבקשת לשחק לי בשיער וכו' וזה לא נעים לי!!!!!! היא לא נוגעת בי בצורה דוחה, שאני לא רוצה שהיא תיהיה מגעילה אלי, בכלל לא, ולכן אני לא אומרת לה שלא תיגע בי, כדי שלא תתחיל לרדת גם לחיים שלי......ועוד בת שהיא פשוט מוזנחת בטירוף!!! ממש!! נודף מימנה ריח פשוט רע כל הזמן, והיא כולה ג'יפה כזאת, אז כולם דוחים אליה.........ואני מנסה להיות נחמדה אליה יותר לכן, אבל היא כל הזמן נוגעת בי ונעמדת קרוב אלי!!!!!!וזה סבל כפול!!!!!אני לא צפונית!!נשבעת לכם!!זה פשוט ממש ממש לא נעים ויש לה מין תחביב כזה לבקש שאני ייתן לה כיף ואחרי זה אני צריכה לשטוף אלף פעם את הידיים בסבון.............אולי משו דפוק אצלי (טוב, בטוח משו דפוק, אבל הפעם בנושא הזה), אבל אני מתחרפנת!!! מה לעשות?????
(וואו.....איזה אורךך......)
תגידי לאחת שפחות נקיהאיציק הג'ינג'י
שאת לא אוהב לנוגעים בך ללא רשות
ואם היא רוצה אז שתשאל לפני זה..

למה? לכולם מותר ליהיות שמה עם סריטות ולך לא?!
היא בטוח תחשוב שזה בגלל שהיא דוחה!מתו"ש
בס"ד
 
טוב, והיא באמת..צר לי על הבוטות........אבל אני לא רוצה ליפגוע בה! לא להיות חלק מהאנשים המגעילים שצוחקים לה בפרצוף!!!!
..אור-ה'
מה ז"א 'לתת לה כיפ'?
 
מזכיר לי..אביה...
לי יש שריטה דומה...
כשנוגעים בי יש לי תגובות מהירות..לפעמים יותר מדי מהירות....
פעם מורה אחת נגעה בי בשביל לחלק לי מבחן וממש עפתי לה כאפה....עד שהיא התעשתה הצלחתי לגמגם סליחה ועל זה שיש לי רפלקסים מהירים, לחטוף את המבחן ולברוח החוצה....
 
 
 
מפדח!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תאמת גם אני לא יכולה לסבול שנוגעים בי...עין שלישית
 
אני מניחה שאף אחד לא אוהב שנוגעים בו...זכוכית מגדלת

אני לצערי נוטה לקפוץ (חח..ואי כמה פאדיחות היו לי בגלל זה ) חברות שלי כבר הפכו אתזה לבדיחה

>>הסנה-בוער
בס"ד
יש אנשים שיש להם רתיעה ממגע, זה טבעי ביותר
גם לי יש- ובהתחלה הייתי מתפדחת, והייתי בטוחה שמשהו לא בסדר אצלי- עד שגיליתי שזה בסדר, יש אנשים כאלו.
אם זה מישהי שנוגעת בך באופן חד פעמי, תתגברי,
אבל אם זו חברה או מכרה קרובה, כדאי להסביר בצורה יפה שזה לא אישי ואת פשוט לא אוהבת שנוגעים בך. אפשר להזכיר כמה פעמים.
בסוף הן יזכרו לבד.
לי יש רתיעה כמעט מכל דבר שנוגע בי....לא רק אנשים..אביה...
בעצם כמעט מכל דבר שזז...
זה רק הולך ומחמיר:מתו"ש
בס"ד
 
אפילו אם נוגעים במיטה שלי שאני עליה זה ממש מציק לי או אם בטעות נוגעים בי בקצה הציפורן...בעעעע;(
את בדיוק כמוני...אני לא סובלת שנוגעים לי בדבריםאביה...אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך