אני מפחדת שהמציאות הזאת תכניס אותי לעצבות
ו, וואו , פתאום כולי מלאת הערכה לשגרה הזאת,
שתמיד הכי שנאתי בעולם,
שגרה זה טוב
הלואי עלינו קצת שגרה
קצת אולפנה, לימודים,
קצת שביזות כזאת של יום ריאשון
את האושר בחמישי שחוזגים הביתה
באלי אפילו את התיסכולים הקטנים האלא,
שמישהי משגעת אותי,
כמו הוכחה שיש חיים
יש חיים לכאוב אותם
או לשמוח, מזה משנה, העיקר לחיות משהו
הבדידות הזאת רעה לי