לך תמצא אישה כבר
אתה מייאש אותי

אל תתיאשי, יהיה בסדר.

 

18 זה כבר תקין חוקתית

גימטריא

ואם דיברנו על זה כבר וסיכמנו שאתה צעיר לצה זכרתי שאתה כבר גדול?

אבל תתחיל בלהיות חוקי טוב?
לא אומרת שזה הבסיס, אבל זה משהו.

גם יש לי רב, שאלתי אותו אמר שלא בשיעור א,
עכשיו, אני יודע ש...
אבל זה הכי משמח אותי ומרגיש לי נכון להקשיב לו.

כן כן, סיפרתי לרהי )אההה, אנחת שמחה, איך אני אוהב אותו(
ושאלתי אותו מתי להתחתן,
בזכות שידע, ביקשתי ברכה בפורים, ברך, טוב שהרבנית לא ידעה, היא לא הייתה מסכימה.

יכול בידיעה שאתה לא שלם ובעזהית תצליח

 

קודם צריך להכין את החלק הראשון.

 

מובן שמתכוננים בכל יום ממש, בכל בניית מידות, בכל תפילה, בכל עבודה.

הבירור היסודי על הנושא מן הסתם יעשה בהמשך

נדמה לי ששלום בית וזוגיות כבר אפשר ללמוד.

 

אני הגעתי להחלטה שכרגע לא נכון לנפש שלי ללמוד על זה באופן אינטנסיבי

כי זה יסיח את דעתי בדברים שאני רוצה לעבוד עליהם.

ושמתי לב ממש שלפעמים קורים מצבים שבהם אנחנו רוצים לדלג לשלב מתקדם של נישואין ושידוכים וכו וכו

ופתאום מרגישים שהאולפנה/ישיבה ממש קטנים עלינו וכל החיים הבוסריים האלה מגוחחים לחלוטין

אני גם הרגשתי הרבה פעמים שהאולפנה קטנה עלי, שאני רוצה להיות בשלב אחר של מדרשה/לימודים ובניית בית

ואז זה גורם להיות לא שלמים עם המקום שלנו, בעיקר הנפשי.

וצריך לזכור שאלו שנים שפשוט לא יחזרו! ולא כקלישאה שכל הזמן אומרים אותה

יגיעו ימים, בגיל 30 שכל אחד ישב עם זאטוטיו, בין הסירים והכביסות(שזה מדהים לגמרי כן?) ויגיד לעצמו: כמה הייתי רוצה עכשיו לחזור לאולפנה/לישיבה

לשבת עם חברות בחדר או בהתוועדות או סתם לצאת לריצה או טיול או סתם לבכות ולצחוק ולשרות בשגרה משעממת.

וואו זה שנים כאלו מתוקות!

צריך ממש לשים לב שמתאזנים בין הבנייה העתידית לבין העיסוק במציאות העכשווית.

 

בע"ה אי"ה מתכננת שנה הבאה להעמיק בזה קצת (למרות שתכנונים זה דבר משעשע), בשלב מתקדם של השנה ללמוד 'שכינה בניהם' של הרב בלייכר,

לברר יסודות כלליים.

 

בקיצור אשרייך על הרצון לעבוד. והכל בניחותא כן?

 

כן מוסכם מוסכם, ונדמה לי שאני גם מיישם, אבל חשוב לשמוע, אז תודה.

בהצלחה, כל טוב(:

אבל, צריך צריך לעבוד

 

אבל בלי קשר לחתונה

ראיתי הערה כזאת של רהי במהרל
.
עכשיו, זאת ממש לא הסיבה היחידה, זא,
אני לא זוכר מי כותב שכהן לא נשוי הוא כהן בעל מום.
ויש עוד הרבה דברים עצומים ועליונים,
אבל, זא, זה פשוט.

זה נכון אבל חי מרגיש שקודם צריך לבנות את עצמך כבנאדם עם תכונות ואופי ורצונות ושאיפות ודרך בעבודת ה ואז חתונה. ולהכניס את החתונה לכל שלב בחיים, בעיני, זה לחנוק את עצמך בסופו של דבר ולייעד לעצמך דרך מאוד מסוימת. (זו דעתי)

מתנשא שכמוני

אני עוד חצי שנה שנה נשואה בעז"ה

רק אין לי עם מי

אז מחר
חתונה
עד שהצבא יבואו לפזר

לא חייבים לעשות יותר מעשרה.

אבל אני רוצה חתונה עם מלא אנשים
לפחות 20 טוב.?

אבל אני בכלל לא מכיר אותך.
אבל אבל, אפשר אולי כמו במרכז.

אני בחורה טובה
תן לי טלפון של כמה אני כבר אשכנע אחד מהם להתחתן איתי
(זה נשמע רע🙈 )

אשלח להם ככה:
זה בסדר שאתן למישהי שאני לא מכיר אבל היא כנראה אדם אמיתי בערך בגיל כלשהו והיא מחפשת מישהו לחתונה מחר?

אני בת 17 עוד שניונת אם זה מועיל לרזומה

אני לא בלח, פףף

פפףף

שנר מצוה ותורה אור
ושרוי בלא אשה שרוי בלא תורה
ו יש מציאות של אא לו בלא אשה, גם בלי הרמבם, פשוט אי אפשר
ורמחל כותב שאין צער בלי העדר
ופשוט שכל צער הוא על השכינה,
ו ו אני רוצה לעבוד את ד'

הבנתי

יש לך סיכוי קל קלוש להבין שיחות של רהי

כמוני

אשמח אם תערכי בן כמה אני שאגיב

ברצינות רגע, אם פעם תרצי עזרה שאקשר אותך לשדכן וכו, בשמחה.

כשזמני יבוא
עוד שנה כזה
עכשיו ברצינות ☝️

אז אתה תשמור שהם לא

כל אחד בזמנו שלו...
חבל לחשוב על העתיד כל הזמן, תנצלו את ההווה, ואת זה שאתם עדיין ילדים חסרי דאגות (אומרת ממרום גילי המופלג יחסית לממוצע פה)
צריך גם לעבוד על הפנימיות, לא דווקא כהכנה לחתונה, אלא כדי להיות בני אדם טובים יותר

ודאי שצריך לבנות ולבנות,
פשוט אמרתי שנדמה לי שצריך גם עם הראש מורם לאופק עם ידיעה לאן אני מתקדם, וולא להסתכל רק על ההוה,ודאי שצריך גם להוריד את המבט הרבה בשביל לראות אבל גם לפעמים להרים אותו בחזרה ולזכור,
לשם? לשם.

ואולי גם שיעורי זוגיות ושלום בית

 

אשכרה.